דנה :
מאמי?
אביעד :
כן?
דנה:
אתה כועס?
אביעד :
לא יודע
דנה:
אני ממש מצטערת, לא התכוונתי.
אביעד :
עזבי מאמי, לא היה בנינו כלום רק רציתי לראות אם ילך בנינו אבל כנראה שלא.
אני מחפש קשר רציני..את ילדה יפה והכל אבל אני לא אוהב כל כך את האופי שלך. סורי..
דנה:
אביעד אתה הלכת עם חבר שלך, אז יצא שהלכתי עם עומר, והתחלנו לדבר. לא היה בנינו כלום!!!
אתה לא באמת מכיר אותי, אז אל תשפוט סתם!
אביעד :
אל תדאגי מאמי, אני לא חושד בבן דוד שלי.
דנה:
אביעד אני ממש לא רציתי שזה יצא ככה!
אביעד :
עזבי מאמי, חבל שזה לא ילך בנינו.
דנה:
אין לי מה להגיד לך..
אביעד :
גם לי לא..עדיף שנסיים פה.. שיהיה לך לילה טוב ותשמרי על קשר לפעמים..
דנה:
לילה טוב.
בחיים לא חשבתי שזה ישפיע עליי כ"כ. הרי כבר מזמן ידעתי שהוא רוצה אותי, אבל אף פעם לא חשבתי על זה בצורה כזאת.
עכשיו אני נזכרת שאני רוצה אותו?! עכשיו, אחרי שהרסתי הכל?
למה עומר היה חייב לבוא היום? למה?
היה לי טוב עם אביעד, למה הייתי צריכה ללכת איתו?
הרי הבנתי שאני עושה משהו לא בסדר, אז למה לא עצרתי את זה בזמן?
כבר מזמן ידעתי שאני צריכה להתרחק משם, מכולם.
הרי הרגשתי שבסוף משהו ייהרס.
~ ~ ~ ~ ~
"היא חברה שלך?" מישהו שאני לא מכירה ואף פעם קודם לא ראיתי אותו שאל את אביעד, והתכוון אלי.
"לא" הוא ענה, וההוא, עדי מסתבר ששמו, שאל כל אחד מהבנים שישבו שם. וכולם ענו בשלילה.
הוא הלך, וכעבור כחצי שעה- שעה הוא חזר.
"אם היא עדיין פה, בדוק היא דלוקה פה על מישהו."
הסתכלתי על עומר, והוא עליי.
רציתי, קיוויתי שיבין במבט שלי שהוא זה שאני רוצה.
עדי התחיל לחפור.
"בשבילי היא באה, בשבילי" אביעד אמר, כי ראה שהכניס אותי למצב לא כ"כ נעים.
עדי התחיל עם השאלות שלו. הייתי קרה, ניסיתי להתעלם.
"זה כמו שאני אגיד לך שאני אוהב את זאת שאתה אוהב" עומר אמר לאביעד וכולם הסתכלו עלי. ישבתי לא מבינה על מה כולם מדברים.
עדי המשיך לחפור. קמתי והלכתי.
אביעד בא אחרי.
ישבתי במקום קצת רחוק מהם.
השאלות של עדי עצבנו כ"כ.
"מה קרה?" אביעד ישב מולי.
"סתם, הוא מעצבן!" עניתי, כמעט עם דמעות בעיניים.
"מה, כל השאלות שלו?"
"כן, מה הוא מתערב לי בחיים?" אורן התקרב אלינו.
אני ואורן בקשר טוב. הוא תמיד דואג לי כאילו הייתי אחותו הקטנה.
"מה קרה הוא עצבן אותך?" אורן שאל בחיוך
"כן"
"למה את מתעצבנת עליו סתם?"אביעד שאל. כאילו עדיין לא הבין.
"בנות לא אוהבות שאלות כאלה!" ענה לו..
"אביעד תלווה אותי.."
~ ~ ~ ~ ~
אולי בגלל זה אני ועומר לא יכולנו להיות ביחד. בגלל אביעד.
ועכשיו אני לא יכולה להיות עם אביעד בגלל עומר.
כי הייתי תמימה ומטומטמת והלכתי לדבר עם עומר.
התחלה יפה !!
תמשיכי מותק...
אהבתי תהתחלה : ] .
תמשיכי מאמי .
QUOTE (דשקהה @ 13/12/2008) אהבתי תהתחלה : ] .
תמשיכי מאמי .
😉
התחלה יפה (: מחכה להמשך .
תודה רבה בנות(:
פרק 2..
שיניתי את הודעת הססטוס שלי ל-
"רק אחרי שמאבדים מישהו, מבינים כמה הוא חשוב"
אביעד:
מאמי?
מה קרה? את מי איבדת?
לא הייתי על המחשב כשהוא שלח לי את זה..
הוא רציני שהוא שואל אותי?
דנה:
אותך..?
אביעד:
אוף די נו מאמי
דנה:
אביעד, אני טסה היום בלילה!
אביעד:
לאן? עד מתי?
דנה:
לאוקראינה..עד אחרי החגים.
אביעד:
ואיי מלא זמן לא נראה אותך..
כאילו שלך זה באמת אכפת..כמה זמן לא תראה אותי..
כנראה שעכשיו אני באמת צריכה להתרחק מפה.
אולי זה מה שיעזור..
אמנם אני טסה בהרגשה חרא..אבל איפשהו בפנים, אני מקווה לחזור ולגלות שהוא התגעגע אליי..
~ ~ ~ ~ ~
"מה את עושה פה?" שירה שאלה. זה היה קצת מגעיל..עם כמה שאני מתה עלייה
"סתם, יצאתי עם אביעד" עניתי.
"אתם יוצאים?" שאלה
"לא.."
"בקטע?" מה זאת החקירה הזאת?
"לא, סתם ידידים..."
ישבתי ליד הידיד ההומו שלי (: אביעד התיישב בנינו.
"אתם ביחד?" משה ההומו שאל בשקט, בסימנים.
"לא.."
"אביעד, היא אמרה שאתם ביחד, זה נכון?" הוא אמר לו. אביעד הסתכל עלי. חייכתי.
הלכנו כולנו להסתובב קצת ואז נעצרנו וחיכינו לעוד חבר'ה שיצטרפו אלינו.
אביעד חיבק אותי. הרגשתי מוגנת, היה לי טוב.
כולם באו והמשכנו ללכת. הוא חיבק אותי שוב.
"עאלק לא חברים!!" שוב משה הזה..
~ ~ ~ ~ ~
אני כ"כ מתגעגעת..אם רק הייתי עכשיו בארץ.
אם רק הוא היה מבין שאני מצטערת, ויודעת שטעיתי.
הרגשתי לחץ עם כל השאלות כל הזמן.
זה משהו שאני לא רגילה אליו, לאהבה כזאת.
הרגשתי צורך לברוח, ממנו.
'מאמי אני בבית סוף סוף..התגעגעתי!' שלחתי לו באותו היום שחזרתי לארץ.
כ"כ התגעגעתי אליו.
הוא שלח לי כמה הודעות כשהייתי בחו"ל, אז הרשיתי לעצמי לשלוח לו עכשיו.
'גם אני חיימשלי מחר אני חוזר מהבסיס'
כ"כ התרגשתי לקבל ממנו הודעה. בעיקר התרגשתי כי גם הוא התגעגע.
'אני מקווה שאני יהיה בבית ולא בפנימייה..תודיע לי כשאתה בבית'.
"איך תחזרי מהחתונה?" אמא שאלה.
"אני אחזור עם אחת הבנות..אל תדאגי"
"טוב, אם אין לך איך לחזור, תתקשרי!"
הגעתי לחתונה. היא הייתה בערב שבו חזרתי לארץ.
לא הייתי בקשר עם אף אחת מהבנות, לכן לא ידעתי מי תגיע.
היחידה שדיברתי איתה בסוף לא באה.
פגשתי שם את נטלי. וכל הערב בילינו ביחד.
"תראי איזה חתיך!!" נטלי אמרה על מישהו.
"מי? זה עם השיער?" היה לא קצת יותר שיער מכולם 😁 הוא היה נראה דיי טוב.
הם והחברים שלו ישבו שולחן מולנו.
כל הריקודים אחד מהם נתקע בנו :\
"איך קוראים לכן?" אותו אחד מהריקודים שאל. הןא קצת הזכיר לי את עדי מהפנימייה..נראה טוב.
רקדנו הרבה ביחד. נטלי הייתי עם חבר שלו. ההוא עם השיער. אדיר.
היה כיף עם שניר, ממש נהניתי.
אבל לא הפסקתי לחשוב על אביעד.
הוא ביקש ת'אייסי..ראו שהוא דיי נדלק עלי:\
הרגשתי מחוייבת לאביעד..
פרק 3
רקדתי איתו רוב הערב. היה לי כיף.
מזמן לא נהניתי ככה בחתונה.
נטלי רצתה משהו מעבר לידידות עם אדיר, וחשבה שגם אני.
היא לא ידעה על כל הסיפור עם אביעד. העדפתי לא לספר בנתיים.
אביעד:
יפה שלי?
דנה:
מה קורה מאמי?
אביעד:
כואב לי הראש, מה איתך?
דנה:
בסדר(:
תקח כדור..
אביעד:
לקחתי כבר 10, לא עוזר.
דנה:
לך לישון..
אביעד:
אני מפחד לא להתעורר למסיבה..
דנה:
שעון מעורר?
אביעד:
לא יעזור חח
דנה:
אז תבקש שיעירו אותך..
אביעד:
אין אף אחד..
דנה:
טוב...
אביעד:
שמנה למה את לא רוצה לבוא היום למסיבה?
דנה:
ממ גם כי אני לא מתה על זה.. ומחר יש לי בצפר..
אביעד:
טוב מאמי
דנה:
מה עושה?
אביעד:
מתלבט אם ללכת או לא..
דנה:
לא יודעת, תעשה מה שאתה רוצה..
מה הוא ציפה שאני אגיד לו?
ברור שהייתי מעדיפה שישאר..אבל מי אני שאחליט בשבילו?!
"מיכלוש מה נשמע?" התקשרתי אלייה.
"מעולהה, מה איתך?" אני יודעת שהיא שמחה שהתקשרתי.
"הכל טוב"
"את רוצה שנצא?"
"אפשר..."
"8 וחצי, במקום הרגיל"
התלבשתי. לא כ"כ התאמצתי להראות טוב, כי נעשה סתם סיבוב קטן, לא יותר.
"ואייי, איך התגעגעתי אלייך!!! איך היה בחו"ל?" היא קפצה עלי בחיבוקים ונשיקות כשנפגשנו
"היה כיףףף!!! איך היה פה?"צחקתי
"מעולה" אמרה בציניות
"את לא מבינה..אביעד..." הלכנו להסתובב וסיפרתי לה את כל הסיפור.
"אוייש איזה באסה..חבל שלא הלכת איתו.."
"נראה לך? אני לא אוהבת את זה..ומחר יש לי בצפר.. למרות שאח"כ יצא לי לחשוב על לנסות לשכנע את אמא שלי, אבל אין מצב היא מסכימה לי..וגם אני לומדת מחר..אז בכלל אני גם לא רוצה.."
"טוב, צודקת. מקסימום..תראי אותו שבוע הבא"
"כן..." כן..לא ראיתי אותו במשך חודש..אז עוד שבוע לא ישנה כ"כ..
"דנוש, את לא מבינה כמה התגעגענו אלייךךךך!!" הבנות קפתו עליי גם בחיבוקים ונשיקות.
"עינבליייי" רצתי למדריכה שלי.
"איך היה?" שאלה בחיוך.
"היה ממש כיף"
"את שמעת על הערב מחר..."
"כן, שאני משחקת.."
"כן, את רוצה?"
"ברור..בכיף(:"
"ואיי קרין, את לא מבימה כמה חוויות יש לי לספר לך..משם ומפה" צחקקנו
"כן, גם לי יש פול לספר לך. זה היה צפוי כשלא תיהיי פה יקרה מלא.."
"זה תמיד ככה. טוב תתחילי את!"
"דור משגע אותי..אני כבר לא יודעת מה לעשות..מצד אחד אני רוצה להיות איתו והוא גם אומר שהוא רוצה..אבל מצד שני, לפעמים אני חושבת שהוא איתי סתם, כדי להגיד שהוא איתי.."
"אין לי מה להגיד לך..אני לא בידיוק יודעת את זה..אבל תחשבי..אם את רוצה וזה עושה לך טוב אז בכיף..אבל אם למרות הכל את מרגישה שהוא סתם מנצל, אז חבל סתם..."
"כן...טוב מה איתך?"
"אביעד...."
"דיברתם?" היא קפצה.
"הוא שלח לי כמה הודעות כשעוד הייתי בחו"ל..וכשחזרתי שלחתי לו הודעה..היינו אמורים להפגש אבל הוא רצה לצאת לפורום ולא רציתי לצאת..אז לא נפגשנו בסופו של דבר.."
"היית הולכת, מפגרת!"
לא, זה לא מפגרת..אמא שלי לא הייתה מביאה לי בגלל הלימודים היום..וגם אני לא הייתי רוצה ללכת..בגלל זה.."
"טוב גם נכון.."
"אני יודעת" חחחח "מה, איך הולך עם החזרות?"
"הולך לנו טוב..עוד מעט יש חזרות, אז תראי כבר.."
"כן, אינ גם צריכה לראות מה אני צריכה לעשות.."
"אויי, כ"כ לא התגעגעתי לאוכל הטעים הזה..:\" עשיתי פרצוף נגעל וכלם צחקו
"אין לי תאבון אפילו"
"יאללה תאכלי י'אנורקסית!" קרין הביאה לי כאפה קטנה והחזרתי לה.
"באמת לא אכלתי שם כלום.."
"רואים עלייך..ממש רזית" ישש(:
"אביעד, אביעד מתקשר" שמחתי
"מאמי" עניתי לו
"מה קורה יפה שלי?"
"בסדר, מה איתך?"
"בסדר..איפה את?"
"בפנימייה.." עניתי מבואסת
"מה? את רצינית?"
"כן..אוף אני רוצה הבייתה.."
"איזה באסה, חשבתי שנראה אותך היום.."
"גם אני רציתי לראות אותך..אולי תבוא לפה?"
"אם היה לי רכב תאמיני לי הייתי בא עכשיו!"
"אוף, נו! תשיג איכשהו.."
"איך אני אשיג?" אוףף, פנימייה!
"מה ככה? איפה אתה?" החלפתי נושא. לא יעזור לבכות.
"יושבים פה ליד הבית.."
"עם מי אתה?"
"אושר וגל..."
"תמסור להם ד"ש.."
"בחזרה"
"הלכת אתמול בסוף?"
"כן.."
"איך היה?"
"היה כיף"
"יפה, אני שמחה שנהנת"
"טוב מאמי אני אתקשר לאייך עוד איזה שעתיים.."
"טוב מאמי, נדבר"
"אווו איזה חמוד! אוף אני רוצה הבייתה! למה אני פה עכשיו?" התלוננתי לבנות..ולמרות הכל, שמחתי לדבר איתו..
יפהיייפה (: מחכה להמשך כשתוכלי מאמי.
תודה מאמי(:
יכול להיות שעד יום שני אני לא אצליח לכתוב, כי אני סוגרת שבת בפנימייה..אז לא בטוח יצא לי..
אבל אני אנסה(: