QUOTE (לילוווווש @ 25/12/2008) ^^ המשך ..
😉
אני יודעת=[ נטשתי יותר מדיי...סליחה...
החיים שלי עברו הרבה בזמן האחרון-לא היה לי זמן לכתוב...
אבל עכשיו כותבת לכםם😊😊
איך אומרים??
עדיך מאוחר מלעולם לא=]
אוהבתת מלאא3>
קצת מהפרק הקודם:
כשניתקתי את השיחה עם עומרי, הנער בא אליי.
"אז מה, יש לך חבר אה?" שאל בפתאומיות.
"אה , לא ... זה עומרי-הידיד הכי טוב שלי" סיפרתי לו ושמתי לב שהוקל לו מעט.
"כבר קינאתי " התוודה.
"חחח, למה שתקנא ?" שאלתי בישירות,
"הרי אפילו לא סיפרת לי איך קוראים לך," הוספתי והקנטתי אותו.
"חחח כן אה, זה דרוש אה? אנחנו כבר איזה 4 שעות ברצף ביחד, עברנו כל כך הרבה- ואת אפילו לא יודעת את שמי" הוא צחק בציניות.
"כן אה, אשכרה הצלת את החיים שלי" אמרתי לו והוא רכן לעברי, והתקרב לפניי.
"ונהניתי לעשות את זה" חייך אליי,
"חחח, תודה לך" הודתי לו.
"שטויות" הוא הצטנע.
"ממש לא שטויות, בזכותך אני כאן עכשיו, אפילו האחיות אמרו" הוכחתי לו,
פנינו היו קרובות,
"תודה," הודיתי לו, "תתקרב אליי שנייה," ביקשתי ממנו והוא התקרב אליי עוד,
נשקתי לו על הלחי נשיקה קטנה,
הוא התרחק ממני בחדות .
"מה קרה?" שאלתי אותו מופתעת, כולה נתתי לו נשיקה בלחי- והוא נרתע כל כך.
"זה מסובך" לפתע הוא אמר.
"מה זאת אומרת מסובך? מה מסובך?" לא הבנתי דבר.
אהבה באיסור, באיחור. / פרק 4
"יש לי..." הוא התחיל בחוסר ביטחון.
"יש לי חברה" הוא אמר ביריקה.
לפתע הרגשתי עיקצוצים קטנים בלב, של אכזבה. כבר התחלתי לפתח אליו רגשות... אולי זה כבר היה מאוחר מצידו לומר את זה!?
"אהה, חברה... אז מה כל כך מסובך?" עניתי לו באיטיות.
זה מסובך בשבילי... כי יש לי חברה, ואני נמשך אלייך..." הוא עצר מעט, "מאוד" הוסיף אחרי שנייה.
הופתעתי לישירות שיש בו.
"אז איך החולה מרגישה?" נכנסה לפתע האחות אל החדר, קטעה אותנו באמצע השיחה המאוד מאוד חשובה שהתפתחה בינינו.
"טוב אני אלך ל... לשתות" הנער אמר ויצא במהירות מהחדר, מתחמק...
"יותר טוב," חייכתי אליה. "אבל הרגל עדיין כואבת" הוספתי במרירות.
"תקשיבי יפייפיה את קיבלת הכשה של נחש, זה יכאב לך למשך כל השבועיים הקרובים לפחות" יידעה אותי, והופתעתי!
"ככה? באותה רמה?" שאלתי לחוצה.
היא צחקה לרגע ואמרה, "מה פתאום, עם הזמן הכאב ייחלש, עוד 3 ימים כבר תוכלי לרוץ, אבל הכאב עוד יהיה מעט" הרגיעה אותי.
"אחח.." נאנחתי, נשמתי לרווחה. אני ממש ממש לא אחת שמסוגלת לשבת בבית בחוסר מעש, אני אוהבת אקשן, בלגן חח.
"אוקיי, אז תקשיבי את צריכה להתקשר להורייך וליידע אותם במה שקורה, רצוי שהם גם יגיעו לצורך מילוי כמה פרטים" היא אמרה לי.
"ההו לא, רק לא אמא שלי, הלחוצה הזאת, מסכנה היא מזה תבהל" שיתפתי את האחות בהשערותיי.
האחות צחקה ואז אמרה, "אין מה לעשות מתוקה.." הודיעה לי שפשוט אין לי ברירה.
"אוקיי, הנה אני מחייגת!" הרמתי ידיים בחיוך וחייגתי לאמי.
אחרי מספר רב של צלצולים היא ענתה לי,
דיברתי איתה, הערתי אותה מתוך שינה ועוד לבשורה כזו- היא נלחצה מאוד אבל הצלחתי להרגיעה..
* * *
"הם בדרך לכאן" הודעתי לאחות.
"יופי מתוקה, להתראות בינתיים" היא חייכה ויצאה מן החדר.
לפתע שמעתי רעשים במסדרון, זיהיתי את הקול.
"ירינצ'ווווו"
"יריניייי"
היו אלו עומרי ובתאל.. כפרה עליהם.
"מזה איך באתם?" שאלתי מופתעת לראות אותם.
"נראה לך שנשאיר אותך לבד במצב כזה?" הם קפצו עליי שניהם, וחיממו את ליבי כל כך 3>
באותו לילה\יום- מה שזה לא יהיה, כבר לא ראיתי את אותו נער.
מאז שהוא יצא 'לשתות' הוא נעלם כלא היה.
האחות אמרה שהיא ראתה אותו הולך, התאכזבתי להבין שהוא פשוט הלך מבלי לומר לי שלום אפילו..
הנחתי פשוט לעצמי לשמור את הרגע הזה כרגע הכי מדהים ומסתורי בחיי.
הל"ג בעומר הכי טוב שהיה לי ויהיה לי אי פעם.
יום אחרי- בשעה 16:00 שיחררו אותי מהבית חולים,
הם הביאו לי כמה טפסים משונים וביניהם מכתב קטן ומוזר.
"מזה?" שאלתי את האחות.
"את זה הנער שהביא אותך אמר לי להביא לך רק ברגע שתעזבי את בית החולים" היא אמרה וחייכה קורצת לי עין.
עיניי ופי נפערו בתדהמה.
צחקתי.
"יריני בואי כבר" הוריי האיצו בי.
"אני באה" צעקתי אליהם.
"תודה, את לא מבינה כמה שימחת אותי, ותודה על הטיפול- את האחות הכי טובה שיש!" חיבקתי אותה חיבוק קטן והלכתי משם עם הקב שקיבלתי מהבית חולים.
כשהגעתי הביתה נכנסתי לחדר, אמרתי להוריי שאני נחה, 2 האחים הקטנים שלי- רון ויובל חפרו לי ורצו להכנס אל החדר, וגם תמיר - אחי הגדול, אבל רציתי רק שקט.
נכנסתי אל החדר, שכבתי במיטה,
הנחתי את הקב בצד המיטה,
כיסיתי את עצמי בפליז דקה ונעימה, והתחלתי לקרוא את המכתב.
באותיות מסורבלות וקטנות של גבר היה כתוב כך.
= = = =
היי ירין...
בטח את כבר בבית ומרגישה יותר טוב כשאת קוראת את זה עכשיו,
אני מצטער שברחתי, ראיתי שהחברים שלך באו והרגשתי מיותר כבר,
אז החלטתי ללכת, והשארתי לך מכתב.
אני יודע שמה שאני עושה לא בסדר ויש לי חברה וזה לא יפה לעשות לה את זה..
אבל את פשוט גרמת לי להרגיש דברים שאני לא יכול להסביר אפילו לעצמי
אנחנו מכירים רק כמה שעות ועברנו כל כך הרבה,
אני חייב לדבר איתך, אני חייב להפגש איתך..
אני משאיר לך פה את הפלאפון שלי,
תתקשרי בכל רגע שתוכלי,
056-5346744
יוגב..
סופסוף את יודעת איך קוראים לי חחח..
רפואה שלמה!!
= = = =
-*-*-*-
תודה על התגובות יקירותיי!
מקווה שאהבתן3>
חנוכה שמח
שבועע טובב=]
וררק בשורות טובבות לכל הסובבלים והסובלות מהקאאסמים |:
אוהבת אתכן...מוריאל!😊😊
היה שווה לחכות.. פרק מדהים...
בבבבבבבבבבררררוורר שההיה ייפפה 😊
ממחחכה להמשךךך , ושלא יהיה מאוחר מידיי .
סוף סוףףףףף(:
פפרק מדהייייייים !!!😊
ממחחכה להמשך, ושיהיה מהיר 😛 חחחחח
חחג- שממח !!(:
QUOTE (סתםילדדהה @ 28/12/2008) היה שווה לחכות.. פרק מדהים...
😉
יווואו איזה חמוווווווד 😊
פרק מדהיים!
אתר האהבה הישראלי