תודה יפות שלי...שמחה שאהבתן!:] המשך נראלי שהיום!:]
תמשיכיייייייייייי....!!!!!!!
קצת מהפרק הקודם:
= = = =
היי ירין...
בטח את כבר בבית ומרגישה יותר טוב כשאת קוראת את זה עכשיו,
אני מצטער שברחתי, ראיתי שהחברים שלך באו והרגשתי מיותר כבר,
אז החלטתי ללכת, והשארתי לך מכתב.
אני יודע שמה שאני עושה לא בסדר ויש לי חברה וזה לא יפה לעשות לה את זה..
אבל את פשוט גרמת לי להרגיש דברים שאני לא יכול להסביר אפילו לעצמי
אנחנו מכירים רק כמה שעות ועברנו כל כך הרבה,
אני חייב לדבר איתך, אני חייב להפגש איתך..
אני משאיר לך פה את הפלאפון שלי,
תתקשרי בכל רגע שתוכלי,
056-5346744
יוגב..
סופסוף את יודעת איך קוראים לי חחח..
רפואה שלמה!!
= = = =
אהבה באיסור, באיחור. / פרק5
אתם בטח יודעים איך הרגשתי כשקראתי את המכתב3>
טוב,כיף,אושר,שמחה, בלב(:
פרפרים נעימים כאלו שדיגדגו לי את הבטן בתחושה מקסימה, הרבה זמן לא הרגשתי ככה...
יוגב, איזה שם3> אפילו השם נעם לי.
* היי יוגב, זו ירין... מה נשמע?
אנחנו באמת צריכים לדבר ... *
סימסתי במהירות למספר שהיה כתוב על הדף.
תוך דקות ספורות שהורגשו לי כמו נצח מאכזב :/ הפלאפון שלי צילצל!
אחרי כמה צילצולים - עניתי .
"היי " שמעתי את קולו העבה .
"היי " עניתי מובכת מעט מהסיטואציה .
"מה קורה?" הוא פתח.
"חחחח, הכול טוב יוגב מה איתך?" אמרתי מדגישה את שמו.
"חחחח, סופסוף את יודעת איך קוראים לי אה?" שמעתי את צחוקו הנעים.
"כן...למה לא אמרת לי מהתחלה?" שאלתי מסוקרנת.
"חחח סיפור ארוך..." הוא ענה.
אחרי שתיקה צורמת של מספר שניות, הוא הוסיף "אז איך את מרגישה?"
"יותר טוב... הכאב ברגל הולך ופוחת:]" אמרתי מחייכת לעצמי.
"אני שמח.. בקשר למה שכתבתי לך במכתב..." הוא פתח ועצר מעט,
"אני צריך לראות אותך" אמר בישירות.
"גם אני חושבת שאנחנו צריכים להפגש," שיתפתי אותו בתחושתי.
"את יכולה בכלל ללכת עם הרגל?!"
"לא כל כך" התוודתי,
עלתה במוחי מחשבה להגיד לו שיבוא אליי מחר הביתה, גם ככה אני לא הולכת לבית הספר ואני נשארת לבד...אבל...העדפתי שלא, אני בקושי מכירה אותו..ו..פשוט לא.
"אז..אני אקח אותך עם האוטו, ויעשה לך שק קמח בכל פעם שנצטרך ללכת" הוא הציע,
צחקתי.
"מה את אומרת ?" שאל.
"חברה שלך יודעת מזה?"
הייתי חייבת לשאול, הספקות קוננו בי.
הייתה שתיקה על הקו....שתיקה שהתמשכה.
"לא, אני אספר לה... אבל, בדיוק בגלל זה אני רוצה להפגש איתך" תירץ אחרי עוד כמה שניות.
"אז נוכל להפגש היום? אני אאסוף אותך לארוחת ערב" שינה נושא במהירות.
"אוקי, באיזה שעה?"
הדיבורים נעשו יבשים יותר מאותו רגע ששאלתי על חברה שלו...
"7"
"לא, אני רוצה לנוח קצת. אפשר ב8?" ביקשתי
"טוב, אז נתראה, אני אתקשר אלייך כמה דק לפני כדי להגיע אל הבית שלך אוקיי?"
"כן.."
"אז יאללה ביי"
"ביי"
ניתקתי.
השעה הייתה 17:00, סגרתי את התריסים שבחלון חדרי,
ושקעתי לשינה ....עמוקה.
אמא היא זו שהעירה אותי.
"יריני, קומי" היא ניערה אותי במיטתי.
התעוררתי וניגבתי את עיניי,
"בואי לאכול ארוחת ערב מאמי" היא אמרה לי.
"לא אמא, אני יוצאת" סיפרתי לה.
"יוצאת?? לא יריני אל תצאי היום רק חזרת מבית חולים" היא מחתה.
"אמא את צודקת זה באמת לא טוב אבל זה באמת דחוף.." סיפרתי לה.
"עם מי את יוצאת? לאן?" היא שאלה
לא רציתי לומר לה את האמת, ידעתי שאם אני אגיד לך שאני נפגשת עם יוגב שאני בקושי מכירה אותו היא לא תתן לי.
"עם בתאל, לארוחת ערב" שיקרתי.
"נו אמא בבקשה אני רוצה לאכול איתה, היום, חד פעמי, בבקשה" ביקשתי ממנה יפה והוספתי כמה נשיקות וחיבוקים.
"טוב יריני אבל אל תחזרי מאוחר, אנחנו רוצים שהרגל שלך תתרפא ולא תינזק!"
"תודה אמוש" חיבקתי אותך חיבוק דוב ענקי.
* * *
קצת התקשיתי להתארגן עם הרגל אבל בסופו של דבר הגיעה השעה 8 והייתי מקולחת, מאורגנת ומבושמת..
לבשתי חצאית מיני ג'ינס קצרה כי לא יכולה ללבוש מכנס בגלל התחבושת,
וחולצה אדומה קצרה ויפה , הוספתי גם קשת אדומה על שיערי החלק והיפה.
הפלאפון שלי צילצל, הוצאתי אותו מהכיס -
יוגב היה על הצג .
"היי"
"היי" אמרתי ובלי ששמתי לב כבר עלה על פניי חיוך ענקי.
"אז...איפה את גרה?" הוא ישר הגיע לעניין.
* * *
ירדתי למטה בצעדים קצת צולעים.
"אמא יצאתי לקחתי מפתח בייי" אמרתי ויצאתי מהר לפני שהיא תוכל להתחרט, אף אחד לא היה בסלון באותו רגע וזה היה מצוין.
יצאתי מהבית שלנו ויוגב חיכה לי בסוף הכביש כמו שהדרכתי אותו.
עליתי אל האוטו במושב הקידמי,
הוא נישק אותי על הלחי לשלום.
"את נראית נפלא" אמר אחרי שסקר אותי מכף רגל-ועד ראש.
הסקמתי קלות.
"מה שלום הרגל?" הציל אותי מהמבוכה, חייך וליטף לי את הרגל שהייתה חשופה מהחצאית.
"בסדר" אמרתי בחיוך מבויש והרגשתי צמרמורות עולות בגופי,
ההתנהגות שלו מעט עיצבנה אותי, בכל זאת - יש לו חברה והוא ככה? לא לעניין. בכלל ההתנהגות הפלרטטנית שלו, הכול, הבנתי שהוא פשוט לא טיפוס נאמן. זה הוריד לי המון.\:
אבל לצערי לא יכולתי להמנע מהרגשות שהוא עורר בי.
"לאן נוסעים?" שאלתי לאחר שהוא התניע את האוטו.
"מסעדה טובה" הוא חייך.
הגענו, התיישבנו, המסעדה הייתה רומנטית והייתה כולה מלאה בזוגות אוהבים.
נגנים ניגנו תזמורות שקטות,
התיישבו בשולחן זוגי, מצלר הגיע והגיש לנו תפריטים.
התפריט היה מלא במאכלי גורמה מוזרים אך נשמעים משובחים.
"מזה - פשטידת לורסקות ברוטב גליר?" שאלתי מנסה לפענח את המילים שכתובות בתפריט .
"אוה, זה אחד הדברים- כדאי לך באמת טעים." הוא צחק.
הורדתי את העייניים מהתפריט והסתכלתי עליו,
"אתה מסתלבט עליי נכון!?"
הוא הינהן ושנינו צחקנו צחוק גדול.
-*-*-*-
תודה על התגובות יקירותיי!
מקווה שאהבתן3>
וררק בשורות טובבות לכל הסובבלים והסובלות מהקאאסמים |:
אוהבת אתכן...מוריאל!😊😊
מדהים מדהים רוצה הממשששששששששך .
QUOTE (lidorushit @ 01/01/2009) מהמם :]
😉
אתר האהבה הישראלי