וואי מושלם כל כך...
מתה על הסיפורים שלך😊
המשך במהירות(:
קצת מהפרק הקודם:
"שש..אבל למה את בוכה?" הוא אמר, ניגב את דמעותיי, ליטף את הלחי שלי, וחיבק אותי.
הרגשתי לפתע כל כך מוגנת בזרועותיו בחסונות, הוא היה בלי חולצה ולכן הרגשתי כל שריר ושריר בחזה שלו, ובבטנו, כל ריבוע וריבוע.
חיבוקו היה כך כך חם ונעים,
זה היה נראה לי כל כך אירוני... שעל הפגישה הראשונה שלי עם בחור שאני אפילו לא יודעת את שמו, הוא פשוט הציל את חיי.
אהבה באיסור, באיחור. / פרק 3
החיבוק שלו היה כל כך נעים ואמיתי...שיכולתי להשאר אחוזה בין זרועותיו כל חיי, אלמלא הכאב ברגל היה עוצר בעדי,
"כואבת לי הרגל" לחשתי לו,
הוא התנתק מהחיבוק,
"בואי, את חייבת מיון, הנחש יכול להיות מסוכן." הוא התעשת.
"מה? מיון?!" נלחצתי רק לשמע המילה.
"כן, אל תדאגי, נקווה שהכול יהיה בסדר," הוא היה אופטימי.
"בואי" הוא לחש והרים אותי כך שיד אחת שלו הייתה מונחת תחת רגליי, ויד שנייה מתחת לצווארי,
פנינו היו נורא קרובות, וליפפתי את זרועותיי סביב צווארו,
"אחחח" נאנקתי מכאבים, הרגל כאבה לי כל כך!
"ששש, יהיה בסדר" הוא אמר והחל לצעוד,
הפנים שלנו היה נורא קרובות, והרגשתי את נשימותיו על עורפי.
השענתי את ראשי על כתפו,
"לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי אותו מודאגת מעט,
"לרכב שלי, ניסע למיון" הוא ענה בלחש והרגיע אותי.
הגענו לרכב שלו, הוא הניח אותי במושב הקדמי בעדינות שאין כמותה, חייכתי אליו.
הוא עלה מיד אל הרכב והחל להתניע,
יד אחת שלו הייתה מונחת על ההגה, והיד השנייה החזיקה את ידי וליטפה אותה.
למרות שלא הכרתי אותו, ואפילו את שמו לא ידעתי, הרגשתי שהוא בן אדם טוב, היחס שלו, ההבעת פנים שלו, העדינות בה הוא נהג בי, זה קסם לי כל כך.
לפתע הפלאפון שלי צילצל, הוצאתי אותו באיטיות מהכיס של הג'ינס שלי והוא עזר לי מעט, 'בתאלי שלי' הופיע על הצג,
"יריני איפה נעלמת?! הלכת לעשות פיפי או לייצר אותו?" היא התבדחה,
"אחחח בתאל אל תשאלי מאמי את לא מבינה מה קרה לי" עניתי מלאת עצבות ודמעות שוב עלו בעיניי
"מה קרה? איפה את יפתי?" היא נלחצה.
"אל תילחצי.. אבל אני בדרך לבית חולים, אני בידיים טובות" אמרתי והבטתי בו, הוא חייך אליי.
"בדרך לבית חולים? למה?" היא נבהלה עוד יותר,
"מאמי, אין זמן להסברים, אני מבטיחה להתקשר אלייך יותר מאוחר, אל תדאגי טוב?" עניתי לה רגועה מעט.
"אבל ירין! איך לא לדאוג? את אומרת לי שאת בדרך לבית חולים ומצפה שאני לא אדאג?" שאלה
"בבקשה מאמי, אני לא יכולה לדבר עכשיו, ביי יפתי" ניתקתי, והכאב ברגל התעצם,
דמעות רבות שטפו את עיניי, הוא ניגב לי אותן ברוך אין סופי,
יצאנו כבר מהיער הנטוש, והתחלנו לראות את האורות של ראשון לציון,
"ששש, אל תדאגי עוד כמה דקות נגיע, רק תחזיקי את החולצה ברגל שלא תאבדי דם" הוא אמר לי במקצועיות.
"אתה מבין בזה או מה?" שאלתי בפליאה לנוכח הידיעה שהוא הפגין.
"כן, סיימתי קורס במד'א, אני מתנדב" ענה בחיוך והמשיך ללטף את כף ידי.
"ואו, כל הכבוד" התפלאתי.
"את רואה? לפחות זה עוזר להציל נערות במצוקה-כמוך" חייך, ואני צחקתי.
"אוו אוו, אל תצחיק אותי הכאב רק מתגבר" נאנקתי .
"תחזיקי מעמד מאמי, כמה דקות" ענה ברוך, הוא השתמש במילה 'מאמי' זה כל כך הרגיש לי נעים.
תוך כמה דקות הגענו, הוא הרים אותי שוב, ופנינו שוב היו קרובות, הוא נשק לי נשיקה קטנה עדינה וכל כך קסומה על הלחי, והחל לרוץ במהירות אל תוך בית החולים.
- * - * - * -
שכבתי במיטה, אחרי מתן טיפולים מסור בו אותו נער לא הפסיק לעמוד לצידי ולתמוך בי.
הזריקו לי נוגד-ארס שזו תרופה שמונעת מהארס להתפשט בדם ובגוף- כך הנער הסביר לי,
וחבשו לי את הרגל על מנת שלא אאבד דם, ושהפצע יגליד.
הנחש לצערנו היה ארסי, אך בזכות הנער שמצץ את כל הארס וחסם את הדם שיצא, לא קרה לי שום דבר, חוץ מסימן של הכשת נחש אדומה וטרייה.
אפילו האחיות אמרו, שבלעדיו , ואם הוא לא היה עושה את מה שעשה בזמן - יכול להיות שהמצב היה בלתי הפיך ,
אז כן , הוא הציל את חיי , פשוט הציל אותם , ואני עדיין לא יודעת דבר עליו .
תפסתי תנומה קלה , כשהתעוררתי , הנער הוא היה לצידי , מחייך את החיוך המקסים שלו , עם גומות החן המדהימות כל כך שלו!
"קחי" הנער הגיש לי את הפלאפון שלי.
"היו לך איזה 200 הודעות, ו300 שיחות" חייך אליי וצחקתי.
"בטח בתאל, בתאל, בתאל, ובתאל" אמרתי לו, ולקחתי את הפלאפון.
"מה השעה בכלל?" שאלתי אותו.
"השעה 4 וחצי לפנות בוקר" יידע אותי.
"מהההההה?" הייתי בשוק.
"חחח, כן, הזמן פשוט עף, גם נרדמת לאיזה שעה כאן." הוא סיפר לי.
"אה באמת? ומה עשית עד אז?" שאלתי אותו.
"ישבתי כאן והסתכלתי עלייך" הוא חייך אליי.
הסמקתי מייד.
"את יפה כשאת ישנה," אמר לפתע,
"זו אמורה להיות מחמאה?" צחקתי ולאחר מספר שניות גם הוא צחק כשהבין את מה שאמר.
"הו , חחחח , כן כן , בטח , רק מחמאה, וכשאת ערה את הרבה יותר יפה " ליטף לי את הלחי , באותו רגע האדמתי כל כך, ממש עגבניה,
הוא גרם לי להרגיש בעננים.
פתחתי את הפלאפון שלי , היו לי 14 שיחות שלא נענו ,2 מעומרי (הידיד הכי טוב שלי) , ו12 מבתאל .
וגם 3 הודעות :
* מאמי? איפה את? אני מתה מדאגה!* -בתאל.
* יריני אני לחוצה כבר תעדכני!!* -בתאל.
* ירינוש מה קורה איך הולך ביער?* -עומרי.
תוך שניות התקשרתי לבתאל, סיפרתי לה הכול...
אמרתי לה לא לומר דבר לאמא שלי ושאני אתקשר אליה כבר בבוקר,
דיברתי גם עם עומרי וסיפרתי לו מה קרה לי, הוא היה בשוק וצחק, בזמן השיחה שלי עם עומרי הנער לא הוריד את העיניים ממני, הרגשתי שהוא קצת..אממ.. מקנא?
כשניתקתי את השיחה עם עומרי, הנער בא אליי.
"אז מה, יש לך חבר אה?" שאל בפתאומיות.
"אה , לא ... זה עומרי-הידיד הכי טוב שלי" סיפרתי לו ושמתי לב שהוקל לו מעט.
"כבר קינאתי " התוודה.
"חחח, למה שתקנא ?" שאלתי בישירות,
"הרי אפילו לא סיפרת לי איך קוראים לך," הוספתי והקנטתי אותו.
"חחח כן אה, זה דרוש אה? אנחנו כבר איזה 4 שעות ברצף ביחד, עברנו כל כך הרבה- ואת אפילו לא יודעת את שמי" הוא צחק בציניות.
"כן אה, אשכרה הצלת את החיים שלי" אמרתי לו והוא רכן לעברי, והתקרב לפניי.
"ונהניתי לעשות את זה" חייך אליי,
"חחח, תודה לך" הודתי לו.
"שטויות" הוא הצטנע.
"ממש לא שטויות, בזכותך אני כאן עכשיו, אפילו האחיות אמרו" הוכחתי לו,
פנינו היו קרובות,
"תודה," הודיתי לו, "תתקרב אליי שנייה," ביקשתי ממנו והוא התקרב אליי עוד,
נשקתי לו על הלחי נשיקה קטנה,
הוא התרחק ממני בחדות .
"מה קרה?" שאלתי אותו מופתעת, כולה נתתי לו נשיקה בלחי- והוא נרתע כל כך.
"זה מסובך" לפתע הוא אמר.
"מה זאת אומרת מסובך? מה מסובך?" לא הבנתי דבר.
-*-*-*-
תודה על התגובות יקירותיי!
מקווה שאהבתן3>
יום טוב!!
אוהבת אתכן...מוריאל!😊😊
אחח.. מאיפה הרעיונות האלו שלך?!
מהמם!!המשך דחוף😊
חחח מה קרה לו ?
אנסו אותו או משו כזה ??
איייין , זה פרק מדהיםםם!!! 😊
נשמע סיפור מעניין וממש יפה
מחכה להמשך=]
התחלה ממש ממש יפה
מחכה להמשך
מדהיייייייים!
תמשיכי מאמי...
לא שלא יהיה הומו :\
חחח מדהים מאמי
תמשיכי 😊
יאאא איזהה יפהה
תמשיכי דחווווףףף ! 😛
QUOTE (שירוווווווש @ 30/11/2008) חחח מה קרה לו ?
אנסו אותו או משו כזה ??
ניראלי יש מצבב לכי תדעי .
מממדההיםםם כמו הפרק הקודם 😊