QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 22/10/2008) חח איזה שועלה!!
זה מקסים😊
😉
"התחביב שלי זה לחטט בבתים של אנשים" אמרתי.
"זה יזכיר לי לא להשאיר אותך כאן יותר לבד" אמר אייל.
"תורך לספר משהו"
"אני כבר כמה דקות טובות מסתכל על השפתיים שלך"
"נו?"
"ואני תוהה מה הטעם שלהן"
"אז למה אתה לא טועם?" שאלתי בעוז.
והוא טעם, או שאולי יותר מתאים לומר בלע.
פרק 5
אני אקדח טעון געגועים.
[שלמה ארצי/שדות של אירוסים]
הרחקתי את שפתיי משל אייל והסתכלתי עליו בחיוך ערמומי.
"את פשוט לא יכולה לעשות את זה" אמר אייל.
"מה?"
"לתת לי רגע אחד של טעימה ואז להתרחק" אמר אייל "זה פשוט..."
"אתה קורא למה שעשית לטעום? מותק על מה שאתה עשית זה חוקי לעצור אותך" אמרתי.
"אני מבין את המשחק שלך" אמר אייל "ואין לי בעיה לשחק במשחקי בנות 17 שלך, אבל מתישהו יכול להיות שימאס לי"
חייכתי אליו. "תמיד נוכל להחליף משחק" אמרתי "אני אלופה בספיד"
הוא שתק.
"יאללה אייל, היא כיף, אבל אתה מתחיל לשעמם אותי" פניתי לדלת "אז יום טוב וביי"
"ככה את אומרת ביי?"
"ככה לימדו אותי לומר ביי" אמרתי.
ולפני שהוא ילמד אותי איך לומר ביי יצאתי מהדירה שלו ועליתי שתי קומות לדירה שלי.
הפעם אני ניצחתי במערכה הזאת, חשבתי מרוצה.
"נפגשים היום?" שאלה שני.
"למה שניפגש?" שאלתי.
"יום כיפור, למה חשבת שיש היום חופש?"
"וואי נכון!" אמרתי "אהמ...ובטח נפגשים היום ב 7 בעגולה. אני טסה לטחון"
שני צחקה. "טוב ביי"
"ביי" אמרתי.
מאותה שעה שניתקתי את הטלפון עד הארוחה מפסקת לא הפסקתי לאכול ולשתות.
"כמה את אוכלת" אמרה גורל.
"אני אוגרת כוח" אמרתי "שאת תתעלפי לי כאן ואני יהיה שמחה וחייכנית אני יצחק ואת לא כי יחברו לך כל מיני דברים לגוף"
"קודם כל את לא תהיי שמחה וחייכנית כי את לא יכולה בלי לאכול כל היום ודבר שני..."
הלכתי לחדר עם פיתה עם חומוס. "אל תתחילי איתי" אמרתי.
ליטל התיישב לידי. "לך יש מזל שאתה כלב" אמרתי "לא צריך לצום ולא צריך לבקש סליחה"
נשכבתי על המיטה שלי חושבת איזה חיים קשים יש לי.
בשבע נפגשנו כולנו בעגולה.
"קטן עלינו הצום הזה" אמר דניאל.
"קטן עלייך" אמרתי "עלי זה לגמרי גדול"
"אני איתה!" אמר אמיר "עוד לא עברה שעה ואני מת מרעב"
"בדיוק!" אמרתי "אני צריכה לאכול לפחות כל חצי שעה"
"כן רואים עלייך" השמיעה אפרת את הערה הקנאית הרגילה.
"שתדעי לך שהישבן שלי נורא גדל" אמרתי.
"אפשר לבחון מקרוב" אמר עמית.
הסתכלתי עליו במבט של צעד אחד והיד שלי תבחן את פניו נורא מקרוב.
עמית נסוג בצורה חיננית והתיישב ליד סיוון.
"איפה אורן הוא לא היה אמור לבוא?" שאלתי.
"בבית כנסת" אמרה שני.
"וואלה?" שאלתי "לא הייתי מאמינה על הכופר הקטן" אמרתי.
"הכופר לשעבר" חייכה שני "הוא מתחיל לשמור"
"שערי שמים נפתחים לפניו" חייכתי.
"גם בפני" אמר דניאל "דאגתי לשלוח לכולם באיסיקיו סליחה"
"לי לא שלחת כלום" אמרתי.
"ממך אני לא צריך לבקש סליחה" אמר דניאל "אולי את ממני"
"צודק" אמרתי "סליחה דניאל עם פגעתי או חטאתי, רואה? אני ילדה גדולה ובוגרת"
"אז ככה מעבירים את יום כיפור?"
"יש לך דרך טובה יותר?" שאלה אפרת.
"ליד המקרר עם עוגה בפה" אמרתי.
"אץ עוד תשברי בסוף" אמר אמיר.
"זבלים" אמרתי.
"יום כיפור היום!" צעקו עלי כולם.
"סליחה" אמרתי.
"איפה חברה שלך?" שאלתי את אמיר.
"מתגעגעת אליה?"
"אש" אמרתי
"אסור להדליק אש"
"אל תזכיר לי, בא לי סיגריה" התבכיינה אפרת.
"גם לי" הודע עמית.
"ממתי אתה מעשן?" הופתעה סיוון.
"לא הרבה זמן" שיקר עמית.
"הכל שאלה של נקודת מבט כמובן" אמרתי.
"זב..."
"אל תעשה את זה! יום כיפור היום" אמרתי.
"זבוב" השלים מיד עמית את עצמו.
"צום קל ויעיל" אמר לי אייל שישב מתחת לבניין.
"חח למה אתה כאן לבד?"שאלתי.
"המקרר מפתה"
"נשמע לי מוכר" אמרתי.
"יום כיפור הזה לא בשבילי" אמר אייל "אני חושב לוותר על כל הקטע הזה ולהתנצר"
"לא יתאים לך צלב" אמרתי בכנות מלבבת.
"בגלל זה וויתרתי על הרעיון" אמר "בא לך לשבת איתי"
"אתה נראה לי רעב ואני מפחדת שתאכל אותי" אמרתי "חוץ מזה אני עייפה"
"לא חייבת"
"תודה לאל"
"ביי" חייך.
"ביי" אמרתי.
ואז קלטתי שאני צריכה לעלות במדרגות. עליתי ממש ליד משכנעת את עצמי שאסור לי להתאמץ כי אז אני אהיה צמאה.
למרות שהגעתי הביתה הייתי בכל זאת צמאה.
בעודי מסתכלת על האוכל של ליטל נכנסתי לחדר ונשכבתי לישון.
היום השני עבר ברובו ברביצה ברחובות ובלא לעשות כלום. ומלא קיטורים. עד ששכנעו אותי ללכת לבית כנסת.
בהישמע השופר רצתי הביתה ולא הפסקתי לאכול.
נשכבתי על המיטה שלי ונאנחתי בנחת.
הפלאפון שלי צלצל.
"חכי לי שאחזור..."
"מחר אתה בבית?" ספק השלמתי ספק שאלתי.
"לא אבל בקרוב"
"אהההההההההההההההההההההההההההה" צעקתי כמעט החרשתי את אוזניו של עידן המסכן.
"חיכיתי שיגמר הצום" אמר עידן.
"בשבילך אני גם אשבור את הצום" אמרתי "אני הראשונה שיודעת?"
"לא, סיפרתי לכולם חוץ ממך" אמר עידן.
"שבע"
"נו איפה את חייה בטח שאת" אמר עידן.
"מתי זה בקרוב" אמרתי.
"חודש ככה"
"משהו מקולקל לך במחשבון הביולוגי" אמרתי "חודש זה לא כזה קרוב"
"תלוי בנקודת המבט"
"אה?"
"עם זה יכול להתגלגל לחודשיים זה יכול להיות נורא קרוב" אמר עידן.
"וואלה" אמרתי "תגיד זה לא עולה לך כסף השיחה הזאת?"
"כן, אז אני יגיד לך ביי וגמר חתימה טובה קוקי"
"ביי גמר חתימה טובה כרפס שכמותך"
ידעתי שהיה שווה לי לצום.
עהעהעהעהעעהע!! 😂
איזה פרקקקקקקקק!!!
מדהים,מדהים,מדהים!!
המשךךך...
אמרתי לך שאני חולה על הכתיבה שלך?!
סיפור שונה מכל השאר..מיוחד..
מדהים!!
יאללהה המשךך (:
^ יש לך כתיבה כ"כ יפפפפפפה וסחופת צינית כזאת !
איין אני מתתה על הכתיבה שלך (:
ומתה על הסיפור שלך 😊
מוושלם , מושללם !!
מדהייים.
אני אוהבת אותה(:
המשך!
QUOTE (רבבקה @ 22/10/2008) ^ יש לך כתיבה כ"כ יפפפפפפה וסחופת צינית כזאת !
איין אני מתתה על הכתיבה שלך (:
ומתה על הסיפור שלך 😊
מוושלם , מושללם !!
בדיוק!!!
אי אפשר לקרא ולא לחייך או לצחוק
אני מאוהבת בך!
מתה על הכתיבה שלך!!!
תמשיכי...
אתר האהבה הישראלי