מדהייים
החדות השנינות הדיאלוווגים
מחכה להמשך
תודה 😁
"את באה אלי היום?" שאל אייל הבובה, או יותר נכון אני שאלתי עם קול כאילו גברי דבילי לגמרי.
"או אייל איזה תכניות יש לך לגבי?" שאלתי את אייל הבובה. לרגע הבנתי שאני לבד בבית של שלומית.
אני לא יודעת למה אבל פתחתי את התרגיל הזה לפני חמש שנים, אני פשוט אוהבת לחטט בבתים של אנשים אחרים.
כל כך הרבה פעמים הלכתי לבתים של חברים ולרגע אחד שהם הלכו הסתכלתי במגרות.
שלומית היא גרושה. אולי זה מסביר למה יש לה יותר תמונות שלה ושל עדי משל עדי ואביה. הן היו שנהן משפחה מלוכדת. יותר מידי אחד בתחת של השני.
אבל זה היה משהו שהצליח לחמם אפילו את הלב המאובן שלי.
"מה אמרת אייל? שלא יפה לחטט בבתים של אחרים?" שאלתי והסתכלתי על אייל הבובה "טוב, אז כנראה לא היית צריך להשאיר אותי לבד בבית שלך"
פרק 4
מי אמר לך שאת מוזרה, ומי אמר שזה אסור?
[היהודים]
ששלומית חזרה הייתי באמצע צפייה בשודדי הקאריבים 2.
"איך הייתה עדידוש?" שאלה שלומית.
"מושלמת" אמרתי "צריך לשכפל ילדים כמוה"
שלומית חייכה בעונג, כמו כל הורה ששומע משהו טוב על הילד שלו. אותו פרצוף שראיתי הרבה פעמים שאמא שלי חזרה מאספת הורים של אחותי.
"אף אחד לא ישכפל לי את הילדה" אמרה שלומית "היא שלי"
חייכתי אליה."יאללה אני יזוז" אמרתי אחרי ששילמה לי.
"תודה רבה" אמרה שלומית והלכתי לדרכי.
שנכנסתי הביתה נישקתי את השטר של העשרים שקל. "האם יתכן שהשגתי את הכסף הזה לבד?" שאלתי "או כן!ברור"
גורל הסתכלה עלי וחייכה. "בייביסיטר זאת לא עבודה אמיתית" אמרה גורל.
"אם הייתי רוצה עבודה אמיתית הייתי מחפשת לי אחת כזאת" אמרתי.
גורל גלגלה ענייה ונכנסה לחדרה. נכנסתי אחריה. "אין לך דייט במקרה?" שאלתי "איך אמרת שקוראים לו?"
"לא אמרתי" אמרה גורל.
"אבל יש לו שם" אמרתי "נכון?"
"אלירן" חייכה מוקסמת.
"את מגעילה אותי" אמרתי. תמיד שנאתי את אנשים כאלה. מאוהבים מידי.
היא חייכה. "מה את מבינה?"שאלה גורל.
"יאללה את" אמרתי "אני הולכת להראות לאמא את השטר היפה שלי"
אמא לא הראתה כל כך התלהבות מ20 שקל שלי. אבל לא נורא. אני מספיק גאה בשביל כל המשפחה.
נשכבתי על הספא בסלון ופתחתי טלוויזיה. "אין לך שיעורים לעשות?" שאלה אמא.
התאמצתי כל כך לא לומר לה כזה משהו כמו 'שיעורים? מה זה?' אמרתי במקום "לא" אדיש.
"בטוח?" שאלה אמא.
"בטח" אמרתי.
בדיוק התחיל האח הגדול ואמא שלי די הציקה לי והפריעה לי באמצע. שלחתי אליה מבט עצבני שלא אזיז לה את קצה הציפורן החודרנית ברגל השמאלית שלה.
"אי אפשר לראות טלוויזיה בבית הזה" התעצבנתי.
"יש לך טענות נגד הבית הזה?" שאלה אמא.
"לא" אמרתי "יש לי טענות נגד זה שלא נותנים לראות טלוויזיה בבית הזה"
"אז אולי באמת כדאי שלא תראי טלוויזיה."
"יאללה איתכם!" אמרתי ושקעתי בתוך הכורסא.
אמא נאנחה בדרמתיות מוגזמת לטעמי ונכנסה למטבח.
לא היה לי כוח לשטויות האלו שלה. אז המשכתי לצפות באח הגדול.
בימים הבאים גיליתי כמה קל לטפל בעדי. זה התחלק בין לאכול לישון לשחק בברביות שלה או בכל דבר אחר ובין לראות קלטת של דץ והכבשה שושנה. הייתי יושבת לידה ורואה את זה, וחושבת איך עובדים עליהם בעניים.
הכבשה שושנה? נו באמת יכולתם להשקיע יותר.
לנו לפחות היו מביאים בחורה בלונדינית כמו אורנה דץ שתשיר על הבמה. לא בחורה בתחפושת, עם זאת באמת בחורה.
עדי נרדמה על הספא עם הראש חצי שעון על ירכי הימנית. ליטפתי את שיערה והיא התהפכה על הצד.
חייכתי.
היא פתחה את ענייה בעדינות והסתכלה עלי. "שכחתי להגיד לך" אמרה שענייה התרגלו לאור ותמונה התבערה מבעד ענייה "אמא אמרה לי להגיד לך שבן דוד שלי יבוא עוד מעט, זה לא יפריע לך נכון?"
עוד ילד פחות ילד, מה זה משנה. "מה פתאום" חייכתי.
"יופי" אמרה עדי "עומר הוא דווקא חמוד"
"אני שמחה לשמוע" אמרתי "את מחבבת"
עדי חייכה. "כן, הוא משחק איתי לפעמים"
"בברביות?" נבהלתי לגלות שיש דברים שמתגלים בגיל כל כך צעיר.
היא צחקה. "מה פתאום" אמרה עדי "בכללי לשחק."
"אני שמחה לשמוע שאתם חברים" אמרתי "מתי הוא אמור להגיע?"
"ב 6 וחצי ככה" אמרה עדי.
הסתכלתי על השעון שהיה תלוי בקיר השעה הייתה 6.
"רוצה לאכול?" שאלתי.
"מה נאכל?" שאלה עדי.
"מה את רוצה?" שאלתי.
"לחם מטוגן!" אמרה עדי בחיוך.
"גם עומר אוהב לחם מטוגן?" שאלתי.
"הוא מת על זה" אמרה עדי.
הלכתי למטבח והסתכלתי על הגז באימה. הפעם האחרונה שניסיתי לבשל עלה לי בחיי ביצה. עד כמה זה בטוח?
לא בא לי להיות אשמה ברצח של ילדה, במיוחד לא של ילדה שהיא הבת של חברה של אמא שלי, ועוד עדי! היא די חמודה לא צחקתי שאמרתי שצריך לשכפל אותה! באמת צריך.
לקחתי לחם וחתכתי אותו. "על החיים ועל המוות" אמרתי. אבל למזלי לפני שהספקתי לפתוח את הגז דפיקה בדלת הצילה אותי משריפה.
ואז נזכרתי מי זה צריך להיות. ניגשתי לדלת "זה בטח הבן דוד ש..." שפתחתי את הדלת וצפיתי לראות ילד קטן די הופתעתי לראות ילד קטן שגדול ממני סכמה ס"מ טובים.
"אז אהמ...זה עומר?" שאלתי את עדי. שאלה רטורית כי ברגע שעדי ראתה אותו היא קפצה עליו בצווחה "עוווווומר" וקפצה עליו בשמחה.
שהיא ירדה ממנו והוא נכנס. "מה הסיכוי שאתה מאלתר לה כאן לחם מטוגן?" שאלתי.
"למה? את הבייביסיטר" אמר עומר.
"בגלל זה אני אחראית להשאיר אותה בחיים" אמרתי.
הוא צחק. רק שהוא נכנס למטבח הרשתי לעצמי לבחון אותו, היו לו עיניים כובשות חומות דבש, שפתיים עבות ואף קטן וסולד. שיערו החום נפל בשובבות על עורפו ומצחו וגופו היה רחב ועם שרירי ם במקומות הנכונים.
נחמד. חייכתי.
שהלחם המטוגן היה מוכן ישבנו שלושתנו וזללנו אותו. "לא רע" אמרתי.
"אני מקצוען" אמר עומר "איך אמרת שקוראים לך?"
"לוטם" חייכתי.
"אחלה שם" אמר עומר.
"קרדיט לאמא" אמרתי "היא עבדה קשה כדי למצוא לי שם שאנשים מרימים גבה בפעם הראשונה שהם שומעים אותו"
"הצליחה לא רע" חייך עומר.
"יש לי משפחה מוכשרת" אמרתי "אפילו אני בטוחה שאני מאומצת"
"למה?"
"שלא תבין אותי לא נכון" אמרתי "אני נורא מוכשרת!" חייכתי.
"אני בטוח"
"היית אמור לשאול במה"
"במה?"
"בלא לעשות כלום" אמרתי "אני גם די טובה בלהוריד את הכלב שלי"
"זה כישרון שצריך לתעד" צחק עומר.
"היא דווקא טובה בלשחק עם ברביות" אמרה עדי "יש לי בובה שהיא קראה לו אייל והיא מדברת איתו"
"עדי!" אמרתי והסתכלתי לצדדים במבוכה "יש דברים שאת לא אמורה לספר"
"למה אייל?" צחק.
"לא יודעת" אמרתי לא התכוונתי לספר לו "סתם קפץ לי לראש"
"שקרנית"
רק הסתכלתי עליו בחיוך.
שחזרתי הביתה ראיתי את אייל. הוא התקרב אלי. "מה נשמע?" שאל אייל.
"בסדר" חייכתי.
"הרבה זמן לא..."
"הצקתי לך?" שאלתי "צודקת אני צריכה להתחיל לעשות את זה יותר"
"זה מה שאת עושה?" שאל אייל "מציקה לי?"
"כן" אמרתי "ואני נהנית מכל רגע".
"את מוזמנת לעשות את זה בכל יום" אמר אייל.
"תודה על ההזמנה" אמרתי.
"לאן את הולכת?" שאל אייל.
"תלוי תלאן תיקח אותי" אמרתי במבט שאני חושבת שהוא היה מתוחכם. ניסתי שהוא יהיה מתוחכם אז אני מקווה שהוא יצא ככה.
הוא חייך. "אני הולך הביתה" אמר אייל.
"בא לי להציק לך" אמרתי.
"מוזמנת"
"ההזמנה שלך נוגעת לליבי" אמרתי.
עלינו אליו לדירה. הוא התיישב על הספא. הוא הוציא סיגריה. "רוצה?"
עוד פעם הדחף להראות בוגרת בעיניו הופיעה. "למה לא" חייכתי.
הוא נתן לי סיגריה והצית לי אותה. ניסיתי לחכות את תנועותיו אבל יצא שכמעט נחנקתי.
"פעם ראשונה?" שאל אייל.
"מה פתאום" אמרתי "טוב כן"
"עכשיו דרדרתי ילדה בת 17 כל כך מתאים לי" אמר אייל.
"אל תתפוס תחת" אמרתי "תמיד רציתי לנסות"
"אז תני לי ללמד אותך את טכניקת העישון" אמר אייל.
הוא הדגים לי ואני עשיתי כמוהו. זה נראה לי די מגניב לראות עשן יוצא מהפה שלי. נשפתי את העשן על פניו והוא השתעל.
צחקתי. "זה די כיף לי" אמרתי.
"את תצטערי על זה כל החיים שלך" אמר אייל.
"תאמין לי" אמרתי "עשיתי מלא דברים בחיים שלי ואני לא מצטערת על כלום"
הוא חייך. "כמו מה?"
"סוד" אמרתי.
"סודות אני אוהב"
"גם אני" אמרתי.
"פחדנית"
"אתה משחק לי על האגו! ויש לי אגו של גבר" אמרתי "הפעם הראשונה ששתיתי הייתה שהייתי בת 13 שתיתי שהורים שלי לא היו בבית וחברות באו אלי הזמנו שליח פיצה ונישקתי אותו צרפתית שהבחור ברח כי הוא חשב שאני הולכת לאנוס אותו"
"המצאת את זה הרגע" אמר אייל.
"נכון" אמרתי.
"עכשיו משהו אמיתי."
"התחביב שלי זה לחטט בבתים של אנשים" אמרתי.
"זה יזכיר לי לא להשאיר אותך כאן יותר לבד" אמר אייל.
"תורך לספר משהו"
"אני כבר כמה דקות טובות מסתכל על השפתיים שלך"
"נו?"
"ואני תוהה מה הטעם שלהן"
"אז למה אתה לא טועם?" שאלתי בעוז.
והוא טעם, או שאולי יותר מתאים לומר בלע.
מהמממממממםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
חח איזה ממזרה קטנה =P
לילה טוב
מואה
פרק פשוט מושלם =]
וכל מילה נוספת מיותרת ;]
המשךךךךךךך !!!!!
מ ד ה י ם !
כל כך יפפפפפפפפה (:
3>
😮
אומג.
עומר נשמע חמוווווווווווווווווווווד!
רבריק.
חזרתי מתלמי יפה.
היה כזה כיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייףףףףף!!!!!!!!
אין לך מושג אפילו!!!
אפילו בבתים של חברות שלי אני חושבת על בנים.. D:ג:
יש לחברה שלי שכן.
קוראים לו ראובן
בן 15
אמריקאי.
פאק הוא כזה שווה..
למות!
איי ראובבבבבבבבבבבבבבבבןןןןןןן!!!!!!!!!! 😢
אני מתגעגעת.. 😢
הפרק הווווווווווווווווווווווווווווווורס ייאלה תמשיכי לאבלאב 3>
חחחחח
פרק יפה!!!
תמשיכי מותק..
פרק יפה [ :
איזה ביטחון יש לזאתיייי 😁
תמשיכי .
^ חח אשכרה ממזרה D =
פפרק מהמם !!
התיאור של עומר מזכיר לי מישהו=\
או שזה רק הדימיון שלי?
רק הדימיון שלי...
חחחחחח נשמע חמוד ועוד יודע להכין לחם מטוגן אני רוצה אותו!
פרק מושלם
למרות שאייל סתם פדופיל
אוהבת אותך!
QUOTE (רבבקה @ 21/10/2008) ^ חח אשכרה ממזרה D =
פפרק מהמם !!
😉
חח איזה שועלה!!
זה מקסים😊
אתר האהבה הישראלי