תודה
אני שמה עכשיו המשך : ]
2
צילצול הטאלפון שלי העיר אותי מחלומי על אהבה ואושר , ישנה כל היום כי פשוט החיים
לא מספקים לי מה שהחלום מספק לי .. מעדיפה לברוח מאשר להתמודד
תמיד אמרו לי שהאופי שלי יותר מידי חלש , אבל זאת אני ואין מה לעשות עם זה.
קמתי הלכתי לכיוון המקלחת מסתכלת במראה כמה שאני ניראת רע
תמיד הייתי כל כך מטופחת כל כך משקיעה ועכשיו אני ניראת כמו סמרטוט ויותר גרוע
שטפתי פנים והלכתי לחדר שוכבת על המיטה ורואה טלויזיה כמו כל יום -לא עושה כלום -
הטאלפון שלי הוציא אותי מריכוז הסתכלתי על המסך -סייוני הקטנה שלי-
"הלו" עניתי לה
"מאיוש מה קורה אחותי?"
"חייה מה איתך?"
"אממ גם , שומעת אני באה אלייך קצת טוב?"
"טוב"
"אה והגיעו ציונים של בגרות לפחות לשכבה שלי"
"לשכבה שלי מגיע בסוף כי סיימנו אתם י"א אז מגיע לכם מוקדם יחסית"
"אה אוקי טוב אני חמש דקות אצלך ביי מאמי"
"ביי"
עשיתי קוקו גבוה שיהיה לי נוח היה לי חם פתחתי מזגן וירדתי להכין צוהורים
השעה כבר הייתה 14:00 , הכנסתי סלט וציפ'ס ובדיוק סיון הגיעה נכנסה הביתה והסתכלה עלי
"מאי את חייבת לעשות עם עצמך משהו" ישר אמרה לי
"אני עושה את לא רואה" הראתי לה תארוחה שעשיתי לה
"מאי אני רצינית מאמי אני יודעת כמה קשה לך וגם לי תאמיני לי לא עובר יום שאני לא חושבת עליו,
אבל את חייבת לעשות עם עצמך משהו את בת 18 לא חבל כבר בגיל כזה להפסיק את החיים שלך?"
סיון אמרה ואני התישבתי ונשמתי בכבדות אני יודעת שהיא צודקת אבל אני לא יכולה
"זה מזה לא עוזר אני יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות אבל אני פשוט לא מצליחה אין לי כח לכלום "
"אין לך כח כי את לא יוצאת לשום מקום תצאי קצת את גורמת לעצמך להיות חולה ולא גופנית נפשית "
"לאן אני יצא ? אין לי כח ללכת לראות את כולם שמסתכלים עלייך ברחמנות "
"את סתם חושבת ככה הם חברים שלך הם לא ירחמו עלייך הם יהיו איתך את לא נותנת להם תאפשרות
אפילו להראות לך כמה את חשובה להם"
"אני כן בקשר עם טל ואור"
"חסר לך שלא היית אתן מכירות מגיל 0 , שמעי הן עושות לך משהו אני לא יכולה לספר
את מבטיחה שאת הולכת איתן?"
"לא"
"מאי חלאס בישבילי"
"טוב" אמרתי ולא באמת רציתי את זה אבל בישביל סיון
"יופי עכשיו לאכול" אמרה לי והתיישבנו בשולחן וכרגיל אני בקושי נגעתי באוכל
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
"איזה כיף איך הכל מסתדר"
"כן אה? איך ההורים שלך נתנו לך תאוטו מוזר"
"אמא שלי אמרה שהיא תיסע עם מישהי מהעבודה שלה הכל בישביל מאי "
"חמודה אמא שלך באלוהים אין עליה"
"כן תאמת שיצא חמודה רצח , קיצור עוד יומיים צריך להגיד לה"
"לדעתי להגיד לה את זה באותו היום"
"לא מפתאום זאת לא מאי של פעם עכשיו היא צריכה לחשוב וכאלה"
"אין דבר כזה לחשוב יסטלה שמנו מלא כסף על זה"
"כן יאנו היא תבוא אבל לתת לה להתארגן על עצמה את יודעת"
"טוב את באה עכשיו אליה?"
"מה השעה"
"4 כבר היא בטוח לא ישנה"
"אני מקווה יאאלה בואי"
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פתחתי את הדלת ראיתי את טל ואור עומדות ישר נתתי להן חיבוק ונשיקה
תמיד הן מעלות לי גם אם זה לשניה חיוך קטן ..
"ואי יפה שידרגת עשית צמה ואת ניראת יותר טוב"
"סיון הייתה פה והתחילה לסדר אותי קרציה"
"חמודה , שמעי את צריכה לעשות כמוה"
"לשכוח?"
"למה ניראלך שהיא שוכחת ממנו בחייאת מאי את מדברת שטויות פשוט אין מה לעשות והיא עדיין חייה
הדבר היחיד שניתן לעשות זה להמשיך בחיים שלך אבל הוא תמיד יהיה לך בזיכרון "
"טוב" אמרתי ולא היה לי כח לשמוע שוב את אותם החפירות כמו שכולם אומרים לי
"שומעת עוד יומיים אנחנו נוסעות"
"לאן?"
"ים המלח"
"ואי באמת? תהנו"
"חחח יאהבלה את איתנו"
"אה זה מה שסיון אמרה לי השביעה אותי לבוא איתכן"
"בדיוק "
"אין עלי כסף"
"שילמנו כבר ויעשה לך טוב ללכת לסופ"ש שם להירגע קצת ים בריכה שמש אוכל מה רע?"
"רק שלושתיינו?" שאלתי בתקווה ששלומי לא יבוא קשה לי לראות אותם ביחד ולדעת שאהובי לא פה
"רק שלושתינו" אמרה אור וחייכה אלי
"אני צריכה לשאול את אמא שלי"
"היא יודעת .. היא עזרה לנו קצת עם הכסף תאמת " טל צחקה
"אה באמת? טוב אממ תודה בנות" אמרתי וחייכתי קצת ,נחמד לדעת שאני חשובה ככה
"אוו הינה החיוך הקטן הזה שאנחנו מחכות חודשיים " הבנות אמרו וקמו וחיבקו אותי
"איתך עד סוף העולם" הוסיפו
"איך נוסעים אבל?" שאלתי אין לי כח לאוטובוס אם יש בכלל
"אמא נתנה לי את האוטו" אמרה אור
"יא באמת ואיך היא תיהיה בלי אוטו ביום חמישי בעבודה?"
"היא מצאה מישהי לסוע איתה קיצור זה מה שחשוב לך?"
"סתם שואלת , אבל בנות אני רוצה ללכת לאנשהו קודם"
"מה לאן?"
"חכו שניה"
עליתי למעלה הוצאתי מהארון גינ'ס כהה וחולצה שחורה קצרה לא משהו מיוחד
ירדתי והבנות הסתכלו לא הבינו מה אני רוצה מהן
"בואו" אמרו ונסענו
"לאן ?" אור שאלה
"....
התחלה ממש יפה מאמי ...
תמשיכי .... 😊
מהמםםםם
המשך=]
שבת שלום בובי =]
ואי תודה בנות ...
שיהיה לכן שבת שלום : ]
במוצאי השבת אני ישמים המשך
וואיי התחלה מדהימה!!
איזה צמרמורות עשית לי!!!
ועוד אני שומעת שיר מה זה עצוב עכשיו 😢
תודה מותק
מחמיא לי לשמוע את זה
המשך יהיה עוד מעט
3
"לבית הקברות " אמרתי להן
"בטוחה שזה יעשה לך טוב?" שאלה אור
"בטח תמיד עושה לי טוב ללכת אליו "
"אבל שתדעי שגם אסור ללכת כל כך הרבה שנה הראשונה"
"איזה שטויות את מדברת כל אחד עושה לפי הרגשתו" אמרתי
"נכון" טל הוסיפה
הגענו לבית הקברות. ביקשתי מהבנות לחכות לי בחוץ כמובן שרציתי להיות לבד
ראיתי את הקבר שלו התישבתי לידו וישר ירדו לי דמעות עדיין לא מעקלת שהוא לא פה ..
וכמו בכל פעם מחדש מדברת איתו ,בתקווה שהוא ישמע
"אני מצטערת אהובי שאני עוברת כל כך מהר אני הולכת עם הבנות לסוף שבוע
אבל אני מבטיחה לך שאני שומרת אמונים רק לך..זוכר שהלכנו ביחד לים המלח"
-----------------------------------------------------------------------
"אלירן לא להתקרב" צעקתי וברחתי ממנו
"נו לא אתה כולך בוץ אני לא רוצה " המשכתי לרוץ ולא הפסקתי לצחוק
"את תהיי כמוני עם בוץ" תפס אותי וחיבק אותי
"אני לא מאמינה" אמרתי ולא הפסקתי לצחוק ,כולי הייתי עם בוץ
"לפחות תתקלחי סוף סוף " אמר וצחק הוא יודע שאני שונאת שמדברים על איגיינה
"יאו לך להזדיין" אמרתי ומוציאה את הידיים שלו ממני
"איתך מתי שתרצי" אמר ונישק אותי והלב שלי יצא מהמקום
------------------------------------------------------------------------
הנחתי את הפרחים שקניתי בדרך ניקיתי את הקבר שלו שמתי אבן ויצאתי ..
הבנות ראו אותי יוצאת ישר באו לחבק אותי
"איך היה?" אור שאלה
"תאמת שמשחרר " אמרתי " יאאלה הביתה" הוספתי
"בואי צאי איתנו היום"
"מצטערת " השפלתי את המבט "עדיין לא באלי לראות את כולם" הוספתי
"מתישהו את תהיי צריכה להתמודד עם זה" טל אמרה
"אני יודעת אבל כרגע אין לי כח " אמרתי והן חייכו אלי וחיבקו אותי
הגעתי הביתה ההורים לא היו בבית ראיתי שהם כתבו שהם בקניות ואם אני צריכה משו להתקשר
חיפשתי את הפאלפון התקשרתי לאמא שתביא לי כמה דברים
"מאיצו'ק" אמא נשמעה שמחה בטאלפון
"אמא תודה "
"על מה בובה?"
"על ים המלח"
"אין על מה , את רוצה שאני יקנה לך משו חסר לך?"
"תאמת שאני צריכה מסיר איפור ואת השמן לפנים שאני קונה תמיד"
"הורוד?"
"בדיוק , אמא אני רוצה בגד ים חדש"
"אין בעיה מחר אחרי העבודה שלי אני ילך איתך לקנות בסדר?"
"טוב תודה אמא , מתי אתם באים?"
"אנחנו נעבור אצל סבתא וסבא גם אז אני מעריכה עוד שעתיים פלוס "
"טוב ניראה לי אני הולכת לראות סרט ביי "
"ביי ילדה שלי"
---------------------------------------------------------------------------
"מה איתה " שאלתי את סיון
"על הפנים איך יכול להיות אתה יודע כמה היא אהבה אותו"
"בטח שאני יודע בונא איך אני מתגעגע אליו" אמרתי ונשכבתי על המיטה
"כן אה? הוא חסר בבית"
"כן "
"מה אתה עושה בבית?"
"תודה אחותי איזה פירגון אני סתם סוגר שישי אז שלחו אותי ליומיים בבית להיות"
"אה איזה מצחיק היום אמרו לי שאנחנו כל כך שונים שבאת לקחת אותי מהבית ספר "
"כן אנחנו אחים לא זהים כולנו "
"כן אה? טוב יאאלה נדב אני עפתי לחדר לנוח קצת"
"כל היום ישנה יא דובה לילה טוב " נתתי לה מכה קטנה מרוצה מעצמי
"יחרא " אמרה חייכה והלכה לכיוון החדר שלה .. אמרתי לעצמי נתקשר אליה נשמע מה איתה
"הלו" ענתה לי קצת מוטשת
"מאי מה קורה נשמה זה נדב"
"אני מזהה אותך עדיין נדב , הכל טוב מה איתך?" שמעתי שהיא חייכה
"חיים את יודעת צבא בית צבא בית "
"לי יש עוד חצי שנה לחיים האלה "
"לי נשאר רק עוד שנתיים " צחקתי
"אני התשחרר לפניך מצחיק "
"יש מצב כזה כלבה"
"מה ככה נדבי מה עם נופר?" אמרה ונעלם לי החיוך מהפנים
"בסדר נגמר לפני חודש אבל לא נורא" בטח שנורא עדיין לא התגברתי על זה
"אהה סומכת עלייך תמצא מישהי אחרת "
"כן ,מה אולי תבואי אליינו קצת?"
"אולי יותר מאוחר אני ידבר איתכם כי אני רואה סרט" אמרה
"טוב מאמי אז תדברי איתנו "
"טוב כפרה עלייך אתה"
"נשממה שלי "
"יאאלה נדבי נדבר"
"ביי מותק"
----------------------------------------------------------------------------------
שמתי עלי את הטוניקה הירוקה גינס קצר לקחתי מפתחות ונסעתי אליהם הביתה
כל הדרך שמה את השיר שאני כל כך אוהבת השיר "לתת" של בועז שרעבי
אלירן כל כך היה אוהב את השיר הזה כל פעם זה היה מרגש אותו מחדש
עם השיר הזה רקדנו בסלואו הראשון שלנו בחתונה של בת דודה שלי , ושוב דמעות יורדות
ממני כעבור כמה דקות הגעתי אליו הביתה סידרתי את האיפור שנמרח עלי
מסתכלת במראה יוצאת ומול עיני ...
מדהיייייייים תמשיכי מההההר!
פרק מדהיםםםםםםם
מחכה להמשך =]
אתר האהבה הישראלי