זה כ"כ קשה...

שמעי כל בעיה תמיד אפשר לפתור באיזה דרך מסוימת
מה שחשוב זה תמיד כנות,אף פעם לא להסתיר דברים
ואם רע לך,כואב לך,לא מתאים לך,ועוד דברים שמציקיים לך גם דברים טובים שקורים לך
תשתפי את המשפחה,החבר והחברות כבר זה בחירה שלך למי כן לספר ולאיזה חברה לא לספר.

דווקא המשפחה לדעתי את צריכה להיות הכי פתוחה איתם כרגע,כי את עוברת תקופה לא קלה
את צריכה לשתף אותם ולהיות איתם יותר.
החבר בצבא נכון שזה קשה,אבל מיידי פעם שהוא חוזר תעשי לו הפתעה קטנה כזאת שלא מחייבת הוצאה כלכלית גדולה מיידי אפילו איזה ממתק עם ברכה מהלב זה תמיד יכול לעודד ולשקם את היחסים.
החברות אני כבר לא יודעת מה בדיוק להגיד לך,כי זאת הבחירה שלך לדעתי לדבר עם החברות שאת יודעת שכן יקשיבו וכן יהיו לצידך.

ואם באמת כ"כ רע לי,אל תסתירי דברים
דברי עם אותם הגורמים על הדברים שמציקים לך.

וכמובן אם בא לך אני באיסי
דברי איתי בכל דבר :]

אוהבת 3>

תמשפחה אני כבר לא יכולה לשתף כי כל מילה שאני מוציאה מהפה הם מתעצבנים עליי וצועקים עליי ואומרים שאני ילדה קטנה שמגיבה ככה לתקופה הזאת..מה אני יכולה לעשות
החבר נראלי כבר מיואש ממני..הוא לא יודע מה לעשוות עם כל מה שעובר עליי
החברות..אם אני אדבר על מה שעובר עליי הן יגידושאני חושבת רק על עצמי ויתחילו לריב איתי..
המשפחה לוחצת עליי להתגייס ב22.4 ואפילו לא נותנים לי תהזדמנות לחתום ויתור על התפקיד..נמאס לי לעשות מה שאחרים רוצים ואין לי מה לעשות עם זה..
אני כבר מיואשת מהכל

אז אם את רואה הדברים נובעים ממך
תנסי למצוא את גורם הבעיה בתוכך,למצוא את הנקודה הזאת שבגללה כל הריבים מתחילים עם ההורים
אולי את צריכה לשנות התהנגות שמתאימה לבחורה בת 18,אולי את צריכה לשנות גישה לחיים ולשנות דברים בתוכך כדי כן לדבר איתם בצורה שתהיה נכונה ללא ריבים וויכוחים מיותרים.

ואם החבר מתייאש ממך,דברי איתו מה בדיוק קורה
אולי הכול איכשהוא תלוי בך
ואת היחידה שיכולה לשנות הכול.

כי לפי מה שאת רושמת באשכולות האחרונים
רואים שבאמת קשה לך,לא קל אני מבינה שאין אף אחד לצידך באמת באמת
רואים שליליות בנוסח שלך,בלי שום תקווה להמשך,ללא מוכנות להמשיך הלאה ולהילחם עם הדברים ולשנות את הדברים שיהיו בסדר.

אז תנסי למצוא את הגורם המרכזי לבעיה
ולנסות לשנות את הכול
להרים את עצמך הכי גבוה שאפשר להמשיך הלאה עם חיווך מרוח על שפתייך!!!

אני מצטרפת לרגינה מאמי
ואם את צריכה משהו אני כאן תמיד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

זה לא שאני לא רוצה להמשיך הלאה ולהלחם..פשוט כבר קשה ליי אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר!אין אפחד שתומך בי שעוזר לי..אני לבד..עם עצמי..כל היום..כל הזמן..

אוקי עדי את נמצאת בתקופה לפני הגיוס ... אבל ממה שהבנתי
הגיוס שלך ב22.4 , משמע יש לך עוד חצי שנה .
חצי שנה להנות , לבלות בקיצור לעשות חיים .
אבל לפי מה שנראה לי את רק עסוקה מה יהיה בעתיד .
תחיי את הרגע .
אני הגיוס שלי עוד 4 חודשים ומה להגיד לך יש חששות כמו לכולם ,
אבל עדיין אני עובדת , מנסה להנות מכל רגע קטן שיש .

בקשר למשפחה .. זה משפחה ולהם אין תחליף , לא משנה אם יהיו
מריבות , צעקות וכו' הם ירצו תמיד בטובתך .

בקשר לחבר שלך , אתם תקופה די ארוכה יחד , אז במקום להיות
שקועה במה הולך להיות עוד חצי שנה [ זה עוד חצי שנה מלללללללא זמן ]
תנסו לרענן את הקשר , כשהוא יוצא הביתה , קצת תפתיעי , תרגשי אפילו במשהו קטנטן.
אולי צימר סופ"ש רק שניכם .


וכמו רגינה בעניין החברות , אלו חברות שלך את יודעת במי לסמוך ומי לא כ"כ .

צאי מהבאסה חצי שנה זה פווווווווווווול זמן .
הרבה דברים יכולים לקרות , להשתנות .

תצאי , תבלי , תעבדי תמצאי שיגרה יומיומית שגם תעבדי ותעבירי את הזמן
וגם תרויחי כסף .

שחררי !!!!!!!!

זו אחת התקופות הכי יפות וחבל שאת לא יודעת להעריך אותה.
נכון להתגייס באפריל זה חרא אני לא אשקר לך אבל יש בזה גם יתרון!
במקום לבכות תנצלי את התקופה הזו כי אני אגיד לך את האמת אם את ככה מתנהגת בזמן החופש הזה ושיש לך את האפשרות לעשות מה שבראש שלך (ובמיוחד הרבה כסף שאת תצטרכי) אני לא רוצה לחשוב איך תתנהגי שתהי בצבא. אם את חושבת שלהתגייס ולהיות בצבא זה חיים דבש את טועה. ומצפים לך גם בצבא הרבה רגעים קשים ואת תתגעגעי ותגידי שחבל שלא ניצלת את הזמן הזה.
את צריכה לקחת דברים בקלות תמיד יש יותר גרוע.

אין לי כבר איך לנצל..חברות אין ככה שאני לא יכולה לצאת אין לי עם מי..אני לא אצא לבד לפאב כמו משועממת..
לעבוד אני עובדת אבל גם חוסכת לרישיון אז גם אין לי הזדמנות לבזבז לעצמי דברים..אז אין לי כסף לצימר ואין זמן כי הוא יוצא פעם ב..
היום דיברנו הוא אמר לי שקשה לו לשמוע אותי ככה בתקופה האחרונה ושהוא אוהב אותי כמו תמיד וזה לא השתנה ושהוא רוצה שאני ישנה את כל מה שעובר עליי
אבל איך?אני כבר לא יודעת..התרחקתי מכולם..בכיפור אני אפילו לא יוצאת כי אין לי עם מי..

למה התרחקת?
תנסי להתקרב אליהם בחזרה למרות שרבתם.

תחשבי טוב-יהיה טוב וכך להיפך.
למה את רואה את זה כתקופה הכי נוראית שיכולה להיות? להיפך הגמור, זה שהחלטת להתרחק מחברות שלך בגלל שיש לך חבר זה נורא עצוב, או שתרכשי לעצמך חברות חדשות או שתחזרי להיות בקשר עם הקודמות.
אני מתגייסת במרץ שנה הבאה (אחרי י"ב), זה אומר שיש לי פאקינג שנה חופש, אני בטוחה שאני לא אשב ואבזבז אותה על לבכות בבית אלא אעבוד, אנסע למקום כלשהו לתק' מסויימת ואנצל את הזמן שנותר לי על אזרחי.
חבל שתשבי בבית ותבכי על החיים האלו , זה לא מה שייפתור את בעיותייך.

ממש לא רבתי איתן ולא התרחקתי בגלל שיש לי חבר..אנחנו שנה+ ביחד ורק בתקופה האחרונה התרחקנו..החבר בצבא ובקושי יוצא אז אין סיבה להתרחק מהן..
פשוט הן בלימודים וחלק בצבא אז אין זמן..התרחקנו לבד..כל אחת בעיסוקים שלה כנראה שכחו שיש להן חברה שקוראים לה עדי..
אין לי איך לנצל את זה אין לי מספיק כסף כדי ליסוע..או ליסוע עם החבר אין לי כרגע חברות שאני יכולה לצאת איתן לבלות ולרכוש חברות..אני לא יוצאת אז איך אני ארכוש..

עדי את כולה בת 18 , למה כל המירמור הזה ?! 😯
מה יתן לך לשבת בחוסר מעש וסתם לראות איך הזמן עובר לו ...
ויש לך חצי שנההההההה ,
פווול זמן ..
שחרררררררררררי !

אני רוצה..מאוד..אבל אין לי מה לעשות..
חברים כבר אין אז אי אפשר לצאת..
חבר צבא פעם ב.. יוצא..

שמעי את סוגרת לעצמך את כל האפשרויות, כל דבר שמציעים לך את פשוט קוטלת
אז אם רע לך ככה תנסי לעשות משהו בשביל עצמך
אף בן אדם לא רוצה שיהיה לו רע, אבל זה נראה כאילו את מרוצה מהמצב אם את לא מנסה לשנות אותו.