מה הייתן מרגישות עם הגבר שלכם היה משתלט עליכן , כלומר מנסה לשלוט בחיים שלכן כרצונו וכדרכיו אם מהצד השני אתן פשוט לא יכולות בלעדיו?
ייעדתי את הנושא אל בנות ובנים שנמצאים בקשר רציני כי הם מבינים מזה אהבה, מהו הרגל, כמה קשה להיות בלי הבן אדם שאותו כל כך אוהבים.
ברגע זה אני מזדהה עם המשפט שאומר שאני לא יכולה איתו אבל גם לא בלעדיו
מממ אני אומנם נמצאת בהתחלה של קשר רציני..
אבל אני מכירה אותו מספיק בשביל לדעת שהוא לא ינסה לעשות משהו כזה, לפחות לא ברמה שתפריע לי או תחנוק אותי.
זה פשוט האופי שלי שאני לא אתן למישהו להשתלט עליי...
עד לפני שבוע היה לי חבר והיינו ביחד שנה +
ופשוט ניפרדתי ממנו! כי פתאום פתחתי תעיניים
בתחלה הוא לא נתן לי למועדון, אחרי זה שיהיו ידידים
עוד איכשהו הסכמתי.... אבל לאט לאט זה כבר נהייה נוראי!!!
וזה בסוף נגמר /= כמה שזה עצוב .. לא יכולתי יותר עם זה.....
וכן אני לא יכולה בלעדיו! אבל זה כבר בלתי אפשרי להיות איתו
ממ אני לא יודעת
עכשיו אני נמצאת בתקופה כזו
לא ששולטים עלי.. אבל שאני לא יכולה איתו ולא בלעדיו
ולא יודעת מה להגיד לך
זה קשה לוותר על משהו שאת רגילה ואוהבת אחרי הכל..
זה קשה להפנים את זה...
אבל לפעמים צריך לנסות להפריד את השכל מהרגש
תחשבי מה את היית אומרת לחברה שלך הטובה ביותר אם מישהו היה מתנהג אליה ככה
אני מאמינה שהיית אומרת לה שלא מגיע לה מישהו כזה
ומגיע לה מישהו שיתן לה את החופש והעצמאות שלה
אז תנסי לעשות את זה... תנסי לראות אם את מוכנה להקריב כל כך הרבה בשביל להיות אם הבן אדם
כי בסך הכל יש עוד מלא אנשים שיתאימו לך ותהיי מאושרת איתם
תראי ,
החבר שלי הוא כזה .. או לפחות מנסה להיות ...
הוא בא ממשפחה כזו ש " הגבר הוא השולט " הוא אפילו מודה בזה ...
ואנני אחרי איזה משהו שעברתי בעבר , אמרתי לעצמי שבחיים אני לא אהיה האישה הכנועה ..
בקיצור - שנינו עקשניים וכל אחד לצד שלו ..
אבל אנחנו מתמודדים עם ההשתלטות אחד של השנני , אנחנו מדבברים המוווווןןןן , אנחנו רבים המוון .. :\
וזה עווזר ... אם אני מסתכלת אחורהה אז אני שמה לב שבהתחלה ממש היינו כל אחד מנסה להראות את הכוח שלו ולשלוט בשני...
ועכשיו זה ירד - אחרי הרבה דיבורים ..
אז אם זו הבעיה שלך - לדבר ולדבר ולשתף אחד את השני ... זה יעזור =]
אני נמצאת בקשר כבר שנה בלי העין הרע 555
ולא אני ולא הוא שולטים אחד בשנייה..
ז"א נותנים חופש כמה שצריך
אבל שאנחנו נפגשים אנחנו לא יכולים להיפרד אחד מהשניה לשלום חח
אבל נגיד אם אני רוצה לצאת לפאב עם חברות הוא הולך עם חברים שלו למסיבות וכאלה
יש בנינו אמון ואנחנו בעיקר סומכים אחד על השנייה
ואין מצב שהוא יגיד לי לא לצאת לפה ולא לצאת לשם ולא לעשות ככה וככה
ואותו דבר גם אני
כי אני לא חושבת שזה משהו נכון להגיד, נגיד, לי לא לדבר עם בנים אחרים
כי בסך הכל זה ידידים שלי לא יותר מזה...
או שהוא יגיד לי לא ללכת לים..זה נראה לי ממש דפוק [סליחה כן?]
אבל למה לא? :\
גם כשאת הולכת עם חולצה ומכנס או עם שמלה בנים מסתכלים עלייך
מה לעשות? איט'ס דה סיים ט'ינג
בכל אופן אנחנו לא שולטים ולא נשלטים
ויש לנו קשר מדהייייייים -555- !!!
את התחושה שהחבר שלך, הבן-זוג, הגבר שלך משתלט לך על החיים, מנסה לשלוט, מנסה להכניס חוקים קטנים כאלו בדברים שאת רגילה לעשות כבר ממזמן, זה משהו קשה, לא מובן, לא ברור, מוזר, מכעיס, ובעיקרף לדעתי-מעליב.
אני אתן לך את התשובה הכי כנה, הכי אמיתית שאני יכולה לתת לך, מהצד שלי.
אני בקשר, במערכת יחסים כבר 4 שנים, 4 שנים מ-ד-ה-י-מ-ו-ת, באמת לא תארתי לעצמי שאפשר לחוות כאלו דברים....
ואת יודעת שלפעמים יכול להיות הכי טוב והכי מדהים בעולם ולפעמים בדאון שחבל"ז.
לי גם היו מקרים שהרגשתי שהוא מנסה קצת להגיד לי פה מה לעשות ופה איך להתנהג, ואמרתי לו (וגם לעצמי חחח) כאילו מה... .אתה לא מכיר אותי מהיום, אתה יודע שככה אני אז מה עכשיו אתה בא ונזכר להגיד לי דברים כאלו, ולפעמים בצורה לא נחמדה... זה דיי מרגיז.
והשתלטות כזו זה לאו דווקא סצנות של קנאה... יש כל מיני מקרים מוזרים...
זה יכול להיות בכל מיני מצבים, ואז מתקבלת מעין תחושה כללית כזו שהוא מנסה דיי להשתלט עלייך...
אממ... הוא ואני עברנו דיי תקופה רצינית ויחסית קשה של בעיות, ועכשיו, אחרי זה, אני יכולה להגיד חד וחלק שאני פשוט לא יכולה ולא רוצה לחיות בלעדיו. כי אני כ"כ אוהבת אותו... ושאומרים יבואו אחרים וגם אותם תאהבי, אז וואללה זה נכון.. אחרים לא חסר... אולי באמת אני יאהב מישהו אחר, במצב שלא נהיה יחד, אבל זו לא אותה אהבה...
אני חושבת שאחרי הרבה שיחות ואחרי הרבה זמן בעיקר, שמים לב שזה לא באמת שהוא מנסה להשתלט לך על החיים. הוא פשוט מנסה להיות חלק מהם... !
בדברים הקטנים האלו שהוא אומר או עושה, ככה אני הבנתי משיחות שלנו היו, ממעשים ומילים, שזה פשוט זוג, שכבר הרבה זמן יחד ופשוט-חיים אחד עם השני, אז אחד חי בתוך החיים של השני. ולפעמים תופסים בטחון ומנסים להגיד כמה דברים פה שמפריעים, שלא "צצו" קודם, ואז זה נראה כאילו "מה עכשיו נזכרת" או שבאמת מתקבלת תחושה של השתלטות.
לדעתי, תנסי להסתכל ככה קצת יותר עמוק ותראי שזה לא הכוונה שלו בכלל... זה פשוט עניין של נוחות בקשר, בטחון, חיים אחד עם השני והרבה אהבה... מישהו שלא היה באמת אוהב אותך לא היה לו אכפת איך את חייה את חייך... ובתכל'ס אם הוא אוהב אותך-הוא רוצה אך ורק בטובתך ואף פעם לא מתוך כוונה להשתלט או לגרום לך להרגיש מדוכאת או עצובה....
המשפט "לא יכולה איתו ולא יכולה בלעדיו" הוא כ"כ נכון! בייחוד החלק של לא יכולה בלעדיו, כי יש הרבה יותר רגעים יפים מאשר מדכאים. ואלו מתגברים על השאר.... לא יכולה בלעדיו-מתגבר על החלק של "לא יכולה איתו" וזה כאילו מעודד כזה... כי בסופו של דבר לא משנה מה, את יכולה לשים לב, להרגיש שזו אהבה אמיתית, ושאת לא קמה בבוקר ומרימה טל' או מנשקת-מתוך הרגל, אלא מתוך אהבה הדדית גדולה...
נ.ב
כמה זמן אתם יחד? מה את בדיוק מרגישה? באיזה מקרים? 😕 😁
QUOTE (זוזוש @ 14/08/2008) , אני חושבת שאחרי הרבה שיחות ואחרי הרבה זמן בעיקר, שמים לב שזה לא באמת שהוא מנסה להשתלט לך על החיים. הוא פשוט מנסה להיות חלק מהם... !
😕 😁
^
משפט כ"כ נכון..
תראי לא הייתי קוראת לזה לשלוט בך..
את פשוט חשובה לו ולכן הוא נוגע כך.
אני וחבר שלי שנה וחודש ביחד..ולכל אחד יש את הקטעים
שהוא קובע עובדה ולא נותן להתווכח עלייה בכלל..וגם לי היו מקרים
שחבר שלי פשוט הציב לי עובדה..אבל אחרי שמדברים כ"כ הרבה..ורוצים
להגיע רק לטוב בסוף זה מסתדר..
ותלמדי גם להתפשר על דברים ולהצדיק אותו מידי פעם
אל תשללי כל דבר..
ואל תקראי לזה שליטה..זה פשוט מתוך דאגה ואהבה גדולה.
בהצלחה
😊
אוקיי אז ככה . . .
יש פה עניין בין בני זוג , שהגבר או האישה " משתלטים " בואו נגיד ככה
מתוך רצון להיות חלק מהחיים של הצד השני , להיות מעורבים לאו דווקא
להשתלט כדי לחנוק / לקשור וכו' . .
אבל יש פעמים שהשליטה הזאת הופכת לאובססיה ..
דבר שהוא בלתי נסבל ..
וזה כבר ממש לא רק רצון להיות מעורב , אלא שהצד השני שייך לזה שמשתלט .
אבל בכל אופן , תדברו , תבהירו ביניכם את העניינים ,
רק שיחות כששני הצדדים נפתחים זה לזו תעזור .
בהצלחה 😊
את האמת.. מי שלא עוברת את זה לא יכולה לדעת בדיוק ..
ואני מבינה אתה ההרגשה שלך במאה אחוז שאת מרגישה שהוא משתלט עלייך ..
וזה נכון .. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדייהם
אוקיי אני אגיד לך משו מתוך ניסיון...
אני וחבר שלי היינו שנה וחודשיים (נפרדנו לפני חודש בדיוק)
לא היה אצלנו דבר כזה של ידידים וידידות
הוא בהתחלה היה קנאי בטירוףףף ולא הסכים שיהיו לי ידידים לאט לאט השתחררנו אבל גם לא חידשתי ת'קשר עם הידידים שלי בקושי הייתי יוצאת עם חברות היינו דבוקים אחד לתחת של השני 24 שעות ביממה לא שהיה לי רע כן? להפך אני ממש מתגעגעת לזה כי בחודשיים שלפני שנפרדנו הייתי רואה אותו אולי פעמים בשבוע בלחץץץץץ!!! הוא היה עסוק בעבודה שלו ולא היה זמן אלי..
ופתאום בוםם נפרדנו! ידידים אין לי מז'תומרת אין לי יש אבל לא בקשר טוב כמו של פעם כל יום היינו יוצאים חברות וידידים וזה עכשיו זה לא ככה ורק עכשיו אני מבינה איזה טעות עשיתי שנתתי לו להשתלט עליי ככה אני בקושי יוצאת ואחת הסיבות זה שממש קשה לי בלעדיו אין אני הייתי רגילה לטלפונים ממנו כל יום ולראות אותו כל יום והנישקות והחיבוקיים ו-וואי אני עם דמעות פה והיה ככ טוב וזה נגמר לי בבום וכמה הוא הבטיח לי אל תדאגי אנחנו נפגש פעם בשבוע לפחות וזה ח-א-ר-ט-ה! פעם אחת אפילו לא ראיתי אותו כמו שצריך כן אני יודעת שאני צריכה לשכוח אותו אבל זה קשה ואני מנסה להתחבר עם ידידים אבל כלום לא אותו דבר...
לא נראלי שהיה לנו פעם בקשר שהוא שלט עליי או אני עליו.
אנחנו אומרים את הדעה שלנו אחד לשני, והשני מרגיש חופשי, אם ללכת לפי הדעה הזו או לא.
אני לא אסכים שהוא יגיד לי לעשות דברים שאני לא רוצה, ואני חושבת שזה יהיה אותו דבר מהצד שלו.
אני חושבת שאם את מרגישה את זה עכשיו בקשר שלך, אז את צריכה להסביר לו שזה לא עובד ככה.
שנה או שנתיים ביחד, כל הכבוד אבל זה לא נותן לך את הסמכות לנהל לי את החיים.
הוא השתלט עליי שנתיים..חנק אותי מאהבה..הרס אותי לגמרי
העפתי אותו לפני חודשיים..אף אחד לא יכלא אותי..
תגובה לכולם
הייי
כתבה לי מישהי מה אני הייתי מייעצת לחברה שלי באותו המקרה (באותה התחושה שלה) . חברה טובה מאוד שלי שמכירה את החבר שלי אמרה לי שאני צריכה להבליג פה ושם , שהוא מקנא לפעמים , שאני צריכה להבין אותו, וכמה שרע לי לא לוותר כי הבחור שיש לי בידייים הוא זהב. אני מודעת לכך אבללל יש דברים שאם אני אכתוב אותם שהוא מעין "אסר" (ובאמת עם מרכאות כי זה לא איסור) אנשים מבחוץ לא יבינו.
גם הוא אומר לי שהדברים שהוא מבקש או אומר לי לא לעשות הם לטובתי ובעיקר לטובתנו , אבל איפשהו חסרה לי קצת החופשיות להחליט לבד. אני מאוכזבת מאוד מהחלטה שהחלטתי תחת לחץ ממנו , הוא לא הכריח אותי אבל ויתרתי על הצבא למענו. הוא לא רצה שאני אכנס לצבא, אהיה רחוקה ממנו, עם המון בנים, טירונוץ, לאט ניפגש, הוא פחד (היום הוא מודה בטעות וכועס על עצמו) ונכון שיש פתרונות ואפשר לעשות יומיות אבל זה לא אותו הדבר כשיש לך את האפשרות להיות עם הבנאדם מתי שבא לך , הוא אמר לי שאם אני אהיה בבסיס חולה ולא ירגיש טוב הוא ישתגע, שאם אני אהיה טיפה רעבה ולא יהיה לו איך להביא לי אוכל הוא יתחרפן (הוא דאגן כפי ששמתם לב). אל תדאגו אני לפחות לא משתמטת אני עושה שירות לאומי וגם תורמת שברדך כלשהי.
יש עוד הרבה דברים שקשה לי איתם ואני מרגישה מעין השתלטות אבל זה היה הדבר הריני ביותר ואני יודעת שאנשים מסתכלים על זה בעין לא יפה שאני לא עושה צבא, ובטח לא עושה בגלל חבר, זה נשמע שטותי אבל אל תרדו עליי ועל תבקרו אותי זה לא הנושא ולא הפורום לכך.
תקשיבי בואי אני אגיד לך משהו
אני וחבר שלי בקשר כבר חצי שנה , ומהחודש הראשון זה היה קשר רציני , כילו הייתה לזה מההתחלה משמעות ויחס לקשר רציני .
עכשיו ממש בתחילת הקשר יצא לנו לדבר על מסיבות וכאלה
אנחנו פשוט מההתחלה החלטנו שהוא לא ילך למסיבות וגם אני .
אני לא חושבת שלא צריך לזוז מהבית או משהו כזה בגלל שיש חבר , אבל יש דברים שכדאי להימנע בהם, ובתכלס במסיבות יכול לקרות הרבה דברים , מישהו יכול לבוא סתם ולדפוק לי נשיקה, ודברים כאלה קורים (!!!) אנחנו פשוט החלטנו למנוע את זה, כי תכלס אם דבר כזה קורה לאחד מאיתנו , הקשר נגמר פה =\ יש לנו קשר כלכך חזק שאנחנו לא רוצים להרוס אותו בשטויות .
או למשל אילת , חברות שלי נסעו לאילת . עכשיו כולן כילו פנויות בלי חבר ..
יצא לנו לדבר על הקטע הזה של אילת , והוא גם יודע שהכרתי שנה שעברה באילת מישהו .
עכשיו תכלס אני הייתי באלתי שנה שעברה אני יודעת מזה, מכירים מלא אנשים הולכים אליהם לחדר יושבים צחוקים והכל, ואפילו שזה בקטע של ידידים. אני יודעת שאני לא הייתי רוצה שלחבר שלי יישב יחד עם חברים שלו ועוד בנות שהוא הכיר בחדר ויריצו צחוקים , לא משנה באיזה קטע זה .
הוא ממש קנאי, והאמת שגם מאז שנכנסו לקשר גם אני נהיית קנאית .
אנחנו מאוד מאוד סומכים אחד על השני , אבל לא משנה כמה סומכים אחד על השני
תמיד יש ספקות, ושנינו אנשים כאלה שיש להם ספקות , לא משנה כמה נסמוך אחד על השניה .
פשוט כל סיטואציה שהוא לא ממש רוצה שאני אלך אני מתארת אותו בסיטואציה שלי ואני כלכך מבינה אותו .
בקשר לידידים , זה ברור שברגע שיש חבר פחות בקשר עם הידידים .
כילו לא ניתקתי קשר עם כולם, אנחנו גם בערך באותו חברה אז רואים אנשים פה ושם מדברים איתם לא שלא, אבל זה לא שאני הולכת להיפגש עם ידידים לבד וכאלה, כי זה באמת לא מתאים.. לא צריך לנתק לגמרי לדעתי את הקשר עם ידידים, אבל להשאיר אותו במצב רופף כזה , בסבבה , לא יותר מדי .
אני יודעת שיש דברים שחבר שלי לא רוצה שאני אעשה, זה לא שהוא אוסר עליי אני פשוט יודעת שהוא לא רוצה . הוא לא היה אומר לי לא, אבל אני מעדיפה לא לעשות אותם כדי שלא יווצרו מריבות.
אלא אם כן זה משו שממש חשוב לי ואז ברור שנתווכח על זה , אבל על אילת ומסיבות אני יכולה לוותר לדעתי .
בקיצור מה שאני מנסה להגיד, אם את מרגישה שהוא ממש אוסר עלייך וחונק אותך , וככה את לוקחת את זה אז או שתדברו ותנסי להבהיר לו כמה דברים או שאם זה ממש בלתי נסבל , תחתכי את זה .
אני בחייםלא הייתי חותכת כזה קשר בגלל כזה דבר , אבל אם לא תהיה בררה =\
קודם כל תנסי לפתור את זה בטוב
בהצלחה :]
