לבנות ובנים שנמצאים בקשר רציני

אני לא יחתוך את הקשר שלנו בגלל שטויות או בגלל ויכוחים , אני מאוד בוגרת וכמוך_____ יודעת שיש מצבים וסיטואציות שכן צריך להימנע מהם, וכמו שאמרת לשים את עצמך במקומו ולראות איך את היית מרגישה באותו מצב.

אנחנו ביחד כבר 4 שנים ועברנו הרבה דברים יחד פשוט לפעמים יש קטעים שבהם אני חשה מותשת ואני מרגישה שקשה לי מידי אני בסה"כ בת 18 ועברתי הרבה דברים שבנות אחרות לא עברו, הרבה סערות וטלטלות בחיים שלי ובגלל זה אני קצת יותר מחושבת מאחרות, והכוונה ששלי היא לא לזרוק אותו, אלא לדעת איך לגרום לו להתרכך כלפיי, כי לסמוך הוא סומך עליי זה לא העניין פה.

^^ את לא תצליחי לגרום לו להשתנות..
לא עכשיו
תשמעי אתם כבר מלא זמן יחד.. 4 שנים
וקצת קשה לשנות בן אדם אחרי תקופה כזו
את הכרת אותו ככה... את היית איתו ככה 4 שנים
ופתאום את באה אליו בדרישה שישתנה? זה לא נראה לי יכול לקרות..
תשמעי זה אופי של בן אדם
ואם אחרי 4 שנים הוא לא שינה את זה לבד..
הוא גם לא ישנה את זה בחיים
ככה הוא..
ואם בא לך אז תקבלי את זה.. כי אני בטוחה שלמרות החיסרון הזה שהוא טיפה חונק
יש לו גם מלא יתרונות אחרים שמתגברים על זה
אף אחד לא מושלם
אבל את צריכה לעשות את השיקולים שלך..
מה את היית רוצה בקשר.. על מה את מוכנה לוותר ועל מה לא...

QUOTE (CHEN_MAROM @ 18/08/2008) אני לא יחתוך את הקשר שלנו בגלל שטויות או בגלל ויכוחים , אני מאוד בוגרת וכמוך_____ יודעת שיש מצבים וסיטואציות שכן צריך להימנע מהם, וכמו שאמרת לשים את עצמך במקומו ולראות איך את היית מרגישה באותו מצב.

אנחנו ביחד כבר 4 שנים ועברנו הרבה דברים יחד פשוט לפעמים יש קטעים שבהם אני חשה מותשת ואני מרגישה שקשה לי מידי אני בסה"כ בת 18 ועברתי הרבה דברים שבנות אחרות לא עברו, הרבה סערות וטלטלות בחיים שלי ובגלל זה אני קצת יותר מחושבת מאחרות, והכוונה ששלי היא לא לזרוק אותו, אלא לדעת איך לגרום לו להתרכך כלפיי, כי לסמוך הוא סומך עליי זה לא העניין פה.
אממ... את מזכירה לי את עצמי כי גם לי היו בעיות בקשר בזמן האחרון שלא ידעתי מה לעשות, נשארתי בלי כוחות ופשוט היה בא לי שהוא יבין אותי ויתרכך וישנה את העמדה שלו קצת...
גם אנחנו בקשר 4 שנים (ועוד קצת) וגם אני רק בת 18, הוא גם בן גילי (הוא בן 19) ויחסית למישהי בת 18, עברתי דברים שחברות שלי לא חוו ולא יודעות מזה (אני אבל מתכוונת יותר לצד המשפחתי אני לא יודעת על מה את מדברת)
בכל אופן אני מסכימה עם עינב שאמרה שלהשתנות הוא לא יכול וצריך לעשות שיקולים על מה מוותרים ועל מה לא.. יש אנשים שנפרדים גם אחרי 7 שנות חברות.
בכל אופן, הוא לא ישתנה מקצה לקצה, אבל הוא כן יכול להתחיל לראות עניין מסויים דרך נקודת מבט אחרת. פשוט את צריכה למצוא דרך לגרום לו להבין. זה שזה קשר רציני וארוך זה ייתרון כי אתם מכירים אחד את השני ואת יודעת טוב מאד איך לדבר איתו כדיי שיבין, ולא סתם כדיי לדבר... הוא לא חייב להשתנות כדיי להבין אותך ולהתחשב בך יותר...
בקשר לצבא, אני בכל זאת רוצה להתייחס. לדעתי, זה קטע עצוב מהבחינה הזו שוותרת על הצבא, אבל באמת לא נכנס לזה.... מה שכן רציתי לאמר, זה שאת לא היחידה. אני מכירה משהי קרובה אליי (לפחות הייתה פעם) שגם לא עשתה צבא בגלל החבר שלה (שהוא כן עשה ולא הלך לא בצבא טוב בכלל וזו גם אחת הסיבות שהוא אמר לה לא לשרת) והיא הצהירה. ויש עוד מלא בנות כאלו את לא היחידה... אבל זה לא הופך את זה למשהו טוב.

תקשיבי המטרה של קשר רציני הוא בסה"כ שיהיה הרבה אהבה וכיף והכל ..
ואם את מרגישה מותשת ממנו ומהבקשות שלו זה לא בסדר, את לא אמורה להרגיש מותשת מאהבה , זה לא דבר שאמור לקרות
אם זה באמת ככה אני חושבת שהוא צריך לדעת מזה

תסבירי לו שאת אוהבת אותו הכי בעולם , ושאת גם לא מתכוונת לסיים את הקשר שלכם בגלל זה
אבל שהוא פשוט מתיש אותך כבר , ושהוא חונק אותך ושהוא כולא אותך , אני לא יודעת אני לא מכירה אותו, את מכירה אותו ואני מאמינה שאת יודעת מה הדרך הכי טובה לרכך אותו .
פשוט תנסי לגרום לו להבין מה זה עושה לך ,
כי אם עכשיו את מתחילה להיות מותשת בגללו, עוד מעט זה כבר יגיע לרמה בלתי נסבלת ואת לא תוכלי יותר ותרצי כבר להיפרד . ואת צריכה להציל את זה לפני שזה קורה אם את באמת אוהבת אותו .

QUOTE (slat @ 15/08/2008) לא נראלי שהיה לנו פעם בקשר שהוא שלט עליי או אני עליו.
אנחנו אומרים את הדעה שלנו אחד לשני, והשני מרגיש חופשי, אם ללכת לפי הדעה הזו או לא.
אני לא אסכים שהוא יגיד לי לעשות דברים שאני לא רוצה, ואני חושבת שזה יהיה אותו דבר מהצד שלו.

אני חושבת שאם את מרגישה את זה עכשיו בקשר שלך, אז את צריכה להסביר לו שזה לא עובד ככה.
שנה או שנתיים ביחד, כל הכבוד אבל זה לא נותן לך את הסמכות לנהל לי את החיים.
מסכימה ב100% , יש גבול .
אבל באמת שיש מקרים ויש מקרים .
אני עם החבר כבר שנתיים בלי עין הרע ,
ואני מודה שהוא לפעמים היה אומר לי לא לעשות ככה וככה ,
ופשוט לא הסכמתי ועשיתי מה שאני רוצה ולבסוף הוא יצא צודק במה שהוא אמר .
אז לפעמים אל תקחי את זה כאילו הוא מנסה להשתלט עליייך ,
הוא דואג לך .

QUOTE (זוזוש @ 18/08/2008) QUOTE (CHEN_MAROM @ 18/08/2008) אני לא יחתוך את הקשר שלנו בגלל שטויות או בגלל ויכוחים , אני מאוד בוגרת וכמוך_____ יודעת שיש מצבים וסיטואציות שכן צריך להימנע מהם, וכמו שאמרת לשים את עצמך במקומו ולראות איך את היית מרגישה באותו מצב.

אנחנו ביחד  כבר 4 שנים ועברנו הרבה דברים יחד פשוט לפעמים יש קטעים שבהם אני חשה מותשת ואני מרגישה שקשה לי מידי אני בסה"כ בת 18 ועברתי הרבה דברים שבנות אחרות לא עברו, הרבה סערות וטלטלות בחיים שלי ובגלל זה אני קצת יותר מחושבת מאחרות, והכוונה ששלי היא לא לזרוק אותו, אלא לדעת איך לגרום לו להתרכך כלפיי, כי לסמוך הוא סומך עליי זה לא העניין פה.
אממ... את מזכירה לי את עצמי כי גם לי היו בעיות בקשר בזמן האחרון שלא ידעתי מה לעשות, נשארתי בלי כוחות ופשוט היה בא לי שהוא יבין אותי ויתרכך וישנה את העמדה שלו קצת...
גם אנחנו בקשר 4 שנים (ועוד קצת) וגם אני רק בת 18, הוא גם בן גילי (הוא בן 19) ויחסית למישהי בת 18, עברתי דברים שחברות שלי לא חוו ולא יודעות מזה (אני אבל מתכוונת יותר לצד המשפחתי אני לא יודעת על מה את מדברת)
בכל אופן אני מסכימה עם עינב שאמרה שלהשתנות הוא לא יכול וצריך לעשות שיקולים על מה מוותרים ועל מה לא.. יש אנשים שנפרדים גם אחרי 7 שנות חברות.
בכל אופן, הוא לא ישתנה מקצה לקצה, אבל הוא כן יכול להתחיל לראות עניין מסויים דרך נקודת מבט אחרת. פשוט את צריכה למצוא דרך לגרום לו להבין. זה שזה קשר רציני וארוך זה ייתרון כי אתם מכירים אחד את השני ואת יודעת טוב מאד איך לדבר איתו כדיי שיבין, ולא סתם כדיי לדבר... הוא לא חייב להשתנות כדיי להבין אותך ולהתחשב בך יותר...
בקשר לצבא, אני בכל זאת רוצה להתייחס. לדעתי, זה קטע עצוב מהבחינה הזו שוותרת על הצבא, אבל באמת לא נכנס לזה.... מה שכן רציתי לאמר, זה שאת לא היחידה. אני מכירה משהי קרובה אליי (לפחות הייתה פעם) שגם לא עשתה צבא בגלל החבר שלה (שהוא כן עשה ולא הלך לא בצבא טוב בכלל וזו גם אחת הסיבות שהוא אמר לה לא לשרת) והיא הצהירה. ויש עוד מלא בנות כאלו את לא היחידה... אבל זה לא הופך את זה למשהו טוב.
אף פעם לא אמרתי או רציתי שהוא ישתנה, אני יודעת מיהו כי משום מה אנחנו המון זמן ביחד. ואני מקבלת את האדם שהוא ואת האופי שלו ואת כולו ואני לא רוצה שהוא ישתנה, הוא מדהים כמו שהוא וזו לא המטרה.
הדברים שעברתי בתור נערה (בעצם ילדה) לא היו קלים והרבה מהם היו בעיקר ההתנגדות של המשפחה, החברה ועוד הרבה דברים שדווקא חיזקו אותנו.
אני מודעת לזה שלא הייתי צריכה לוותר בקטע של הצבא, אבל נכנעתי מהר כי גם לי היו דעות שליליות כפ\לפי זה וכי חלק ממני באמת לא רצה. החשוב פה זה שהוא הבין את הטעות שלו והוא מצטער שהושפעתי הרבה מצידו.
לפעמים אני פשוט מרגישה חוסר תמיכה מצידו בדברים שאני כן הייתי תומכת בו אבל הכל יחסי ואני יודעת שזו תקופה עמוסה כי אני מתחילה עוד שבועיים שירות לאומי , אני עם לימודי נהיגה על הראש, עבודה וגם הוא לימודים במכללה ועבודה בתור מנהל משמרת (שדורשת המון זמן), אנחנו גם מתכננים לעבור לגור ביחד אז אין לי אפשרות לוותר על העבודה והכל פשוט לחוץץץ כאילו אנייי בת 40

אממ... אני לא יודעת או שלא הבנתי באמת מאיפה נובעת התחושה של השטלות על החיים, אבל זה נראה כאילו זה את מרגישה ככה בגלל הלחץ שאת מתארת...
יש לכם קשר חזק וטוב, קשר יציב, קשר אוהב וחם ובאמת זה רציני. זה מרגיש לך נכון...

חוסר תמיכה - - אני חושבת שזה לא בעיה בקשר שלכם, לא בעיה אצלך או לא בעיה אצלו. בנות שיאמרו שאצלם בקשר החבר תומך בהכל ו/או מבין ומסכים עם כל דעה וכל צעד שלהן פשוט ישקרו... כל אחת רוצה ולא כך היא המציאות. העניין הוא שצריך להבין שזה 2 אנשים שמתחברים יחד ליצור משהו משותף, ליצור עולם אחד יחד... ואף אחד לא אומר שזה קל. גם לא אחרי הרבה הרבה זמן...
אממ... חוסר התמיכה, לדעתי, נובע מדברים שאת עושה ורוצה לקבל פירגון, מילה טובה, מחמאה ואת לא מקבלת ואז מתאכזת, ואז זה קורה כמה פעמים ואת מרגישה שפשוט הוא לא תומך בך. תוסיפי לזה את העניין של הלחץ...
מצד אחד, יש לך באמת הרבה דברים על הראש, זה חששות לפני השרות הלאומי, זה לחץ מהעבודה, זה לימודי נהיגה... ומצד שני יש משהו טוב, שאמור להיות כיף והרגשה של "יש סוף סוף" שזה שאתם עוברים לגור יחד... מה יכול להיות יותר טוב מזה?!!? זה אמור להיות מעין נקודת אושר כזו....
בכל אופן, זה הרבה דברים מטרידים וכבדים יחסית למישהי כ"כ צעירה. אז אתם לא מדברים אולי הרבה, ואם כן אולי לא שיחות עמוקות, ולא נפגשים הרבה לפגישות ארוכות...
אז את גם בלחץ ומלאת חששות, גם מרגישה עמוסה, גם מרגישה חוסר תמיכה.... כמה בן-אדם יכול לשאת?!!? את בת 18 ועברת מספיק דברים בחיים שלך...

אממ... בגלל זה את מרגישה כאחת בת 40. תגידי לי למה ילדה, נערה בגילך לא יכולה להנות מהחיים, לנפוש, לצחוק, לקחת יום רק בשביל לשכב ולהסתכל על השמיים?! יש לך מלא דאגות וזה הכל מצטבר לך בייחד.

אני הייתי מציעה לך כמה דברים,
אם את יכולה, קחי לך סופ"ש חופש ופשוט תשארי בבית, אצל החבר, סעו לאנשהו, אפילו עם אוהל לשפת הים.... פשוט קחי לך זמן להרגע. במיוחד לפני ההרפתקאה החדשה שאת עומדת בפנייה...
את חייבת לנוח, פשוט לנוח!
עוד דבר, סעי עם החבר לאנשהו, תעשו איזה משהו שלא עשיתם הרבה זמן. אפילו מסעדה או סרט או סתם טיול בטיילת.
וגם דברי איתו, דברי על ההרגשה.... אני דיי בטוחה שגם הוא מרגיש איזה משהו...

לי פשוט נראה שהלכת לאיבוד עם עצמך קצת... את צריכה פשוט להבין איפה את עומדת, מה את רוצה ...

ד"א, איפה את עושה שרות לאומי? רחוק מהבית? רחוק מהחבר או במקום קרוב?

הלכנו לסוף שבוע במקום מהממם ליד ראש הנקרה בקיבוץ גרנות , היה ממש כיף ודי התנתקנו מהכל בלי פלאפונים בלי אנשים רק אני והוא . עשיננו דבריפ שאנחנו אוהבים כמו לבשל ביחד , סתם לשכב במיטה, התקלחנו ביחד, עשינו דברים שמזמן לא עשינו והיה לנו את זה מחדש. אבל כשחזרנו הכל כאילו קורה מחדש. אותה שיגרה. די מבאס לחזור ככה .

אני חושבת שמה שכתבת לי על החוסר תמיכה נכון. זה באמת אכזבה אחר אכזבה ואני קיבלתי את זה כחוסר תמיכ ה ופרגון.

את השירות לאומי אני עושה במרחק 40-45 דקות מהבית (ברמת דוד -ליד הבסיס הצבאי יש בי"ס ואני אהיה חונכת ומדריכה לילדים מתקשים)
אני חוזרת כל יום הביתה וכן זה קרוב לבית ולחבר

אין מה לעשות שיגרה זה שיגרה
וקשה לשנות את זה..
מה שכן אתם יכולים לעשות את זה פשוט יותר..
לא ללכת רק איזה פעם בשנה. לעשות את זה יותר
וגם לא צריך ללכת דווקא לצימר
אתם יכולים לקחת אוהל וללכת לישון על החוף... או סתם לעשות פיקניק..
אתם יכולים להתנתק מכל הסביבה גם בבית..
להחליט שאתם היום סוגרים טלפונים.. לי חברים..רק את והוא
ולעשות את כללל מה שאתם אוהבים יחד

תשמעי אין מה לעשות
אי אפשר לשנות שיגרה
כמה שלא תנסו... אבל אפשר לפעמים לברוח ממנה טיפה
וצריך מאוד לשים לב מתי השיגרה מתחילה להרוס ומתי לא..
וצריך לשמור על הקשר כדי שהיא לא תהרוס אותו
ולצפר את הקשר מידי פעם בדברים מיוחדים

זאת בדיוק הבעיה , פעם היינו מידי חודש יוצאים מהשגרה מוצאים9 יום אחד לעצמנו בלבד לבי הפרעות .
היום כבר אין לנו זמן לזה.....הוא עובד ולומד ובקושי מוצא זמן לראות אותי, ואני יודעת שלו זה קשה באותה המידה אז אני מנסה לתמוך ובגלל שאני פחות עסוקה לתאם את הזמן שלי אליו. אבל יש בי תחושה של הזנחה, שאני לא מקבלת מספיק. התרגלתי להיות המלכה שלו, הוא נתן לי הכל, את כל האהה, את כל היחס ואני מרגישה שיש ממש ריחוק

מצד אחד את מרגישה ריחוק ומצד שני אתם מתכננים לעבור לגור בייחד...
ככה שגם עם כל ה"שגרתיות" אתם נשארים קרובים מתמיד.
זוג שמרגיש שהוא מתרחק, או שלא טוב לא בקשר, עם הבן-זוג, או מישהו שבקשר ומרגיש שאין יותר שום סיבה להמשיך לא יתכנן לעבור לגור יחד...

מה שאני מנסה להגיד, זה שכדאי לך להסתכל על דברים קצת אחרת. אין מה לעשות, החיים משתנים, אנשים מתבגרים וצריך להמשיך הלאה, "לזרום". הריי לא ציפית שכל הזמן תהיו יחד, יום יום, וכל הזמן יהיה משהו מעניין ומרגש, או שהוא תמיד יוכל להקדיש לך את כל התשומת הלב - ואת לו.
ואם כן ציפית בכזו מידה - אז התאכזבת. כי כגודל הציפייה גודל האכזבה.

ואת צריכה להבין, שאנשים בונים את החיים שלהם, במיוחד בשלבים, בגילאים האלו. והנה, הוא לומד, עובד, ובכל זאת אוהב אותך ונמצא איתך ובאמת שמשתדל איפה שאפשר רק יותר ויותר. כי זה לא שאתם רבים בלי הפסקה, זה פשוט מעין תחושה שמרחפת עלייך. מה הוא מרגיש?!

את צריכה לקחת את השגרתיות הזו למקום יפה. להגיד לעצמך "הנה וואלה, חווינו הרבה דברים בחיים שלנו יחד, עברנו דברים, אנחנו עדיין יחד אחרי הרבה זמן, הצלחנו לפתח קשר רציני ועדיין מאד אוהבים אחד את השני ועכשיו למרות שכל אחד מעין פונה לדרכו אנחנו נשארים יחד ועדיין חשוב לנו לשמור על הקשר החם והאוהב...."

בקשר לחוסר תמיכה, את יכולה פשוט לאמר לו בעדינות שאת מרגישה קצת חוסר פרגון שיכול לנבוע מהקטע הזה של פתאום להתרגל לא לקבל כל הזמן אל כל היחס והתשומת לב... ובגלל זה קצת קשה לך. זה לא שהוא לא בסדר, אלא פשוט את קצת מרגישה מדוכאת...


בקיצור, קחי את השגרה למקום יפה. כי ת'כלס, יגידו מה שיגידו, להיות 4 שנים במערכת יחסים ולהבין שזה הולך למקום רציני, זה לא כמו להיות חצי שנה או שנה בקשר (לא שאני מזלזלת חלילה וחס!!) ולהגיד מה שיהיה יהיה... אתם כבר מכירים אחד את השני טוב מאד, מכירים את הנקודות חולשה, מהי הנקודה שבה השני חוטף את הקריזה שלו, מה הוא אוהב לשמוע, להגיד... אתם נהנים לעשות דברים יחד, יש לכם דברים במשותף, בניתם ממש חיים יחד. ועכשיו אתם עולים לדרגה אחרת, ובסה"כ זה כ"כ כיף!!!!
אז אתם כבר לא זוג "צעיר" = במובן של בתחילת הדרך, הקשר. אלא אתם קצת יותר בוגרים ומבינים ועכשיו אתם עושים עוד צעד. התחלה חדשה של משהו אחר, לקראת זה..
אז באמת תנסי להבין את זה ולקחת את זה למקום יפה. וגם את השגרה... כי אי אפשר שכל הזמן החיים יהיו מלאי הפתעות ואת צריכה ללמוד לחיות עם זה בשלום.
ודווקא מתי שהוא נפגש איתך אחרי עומס בלימודים או יום עבודה מפרך, ככה להביא לו איזה נישוק ענק, לכתוב איזה משפט קצרצר ויפה, את יודעת... הדברים הקטנים האלו שעושים הכל.



חח מצטערת על החפירות שאני מביאה פה.. 😕

נ.ב
בהצלחה בשירות הלאומי, אחלה מקום, אחלה שירות - באמת משהו מעניין ומשמעותי וכל הכבוד לך.
ואת גם קרובה לחבר... מה רע לך!? 😁 😉

בקשר לשירות- לא רע בכלל גם כשרציתי צבא הכוונה הייתה להיות קרוב לבית ולבחר אבל הבחירה שלי לא הייה בלב שלם ולכן אני קצת מתחרטת .
אנחנו מדברים כל הזמן, ואניכ ן משפתפת אותו ברגשות שלי ובמה שכתבתי כאן, לפעמים הוא מקבל את זה בטוב ומנסה להשתדל יותר ולהפתיע ולפעמים הוא מקבל את זה בבאסה שאני לא מעריכה שאת מעט הזמן שיש הוא מקדיש רק לי.

תודה על העידוד ובאמת זה מחשבה חיובית לקחת את השגרה למקום טבו יותר.



וממש לא חפרת לי מאמי , להפך שינית לי את המצב רוח של כל היום כי הייתי ממש מבואסת והבאת לי חיוך, אז הוצאתי את הכיף הזה בהפתעה קטנה לחבר.

יופי אז אני שמחה שמצב הרוח שלך השתפר 😉
בכל אופן, באמת תנסי לראות בשגרה הזו שאת מתארת משהו טוב כמו שהיא...
הרי לא כולם מגיעים ככה לקשר רציני, יש לך פה בעצם מתנה להיות כ"כ הרבה זמן עם מישהו שאת אוהבת ולתכנן תוכניות עתידיות יחד איתו.
ז"א, זה יפה.... מכירים כ"כ הרבה זמן ועדיין אוהבים אהבה ענקית, רוצים להיות יחד. זה יפה שאת מעט הזמן שיש לך או לו אתם משקיעים האחג לשני. אל תקחי כלום כמובן מאליו ופשוט תהני מהקשר היפה הזה....

להיות 4 שנים יחד ולאהוב ככה - זה ממש לא שגרתי... 😁

בהצלחה!