אהבתי! במיוחד את הסוף..מחכה להמשך 😊
השלמתי פרקים
מדהים
תמשיכי
בנות, אני כל כך מצטערת שהזנחתי בתקופה האחרונה, לא היה לי מחשב בחלק מהזמן וגם עברה עליי תקופה לא קלה שגרמה לי קושי רב בכתיבה.
אני מפרסמת עכשיו את פרק 5 ומאוחר יותר אני מקווה שאפרסם גם את פרק 6.
תהנו.
פרק 5-
נתי הביט בפלאפון שלו וראה שיחה שלא נענתה משלי אך החליט לא לחזור אליה.
הוא התיישב מול המחשב ונכנס למסנג'ר. בהודעה האישית שלו כתב את המשפט "באמונה עיוורת אני צועד על פי תהום כמו אבן מתגלגלת שעומדת במקום ", ציטוט מהשיר שאהב שהתאים לו בדיוק למצב רוח.
לאחר מספר שניות ראה ששלי התחברה אך לא שלח לה הודעה.
שלי מצידה שראתה שהוא מחובר, פתחה את חלון השיחה וכתבה לו הודעה.
שלי אומר/ת:
"אחכה לך עד החיוך האחרון.."
-ציטטה את המשך השיר-
נתי אומר/ת:
...
שלי אומר/ת:
מה קרה?
נתי אומר/ת:
מה אמור לקרות?
שלי אומר/ת:
לא יודעת.
-שלי לא הבינה מה עובר עליו והחליטה להתקשר, ככה חשבה שלא יוכל להתחמק-
שלי אומר/ת:
תענה לפלאפון
נתי הרים את הפלאפון מהשידה וראה שהיא באמת מצלצלת אליו.
הוא הביט בחיוך המתנוסס בתמונה שלה שהופיעה על המסך, החיוך שלא הניח לליבו.
"הלו?" שאלה שלי כשהוא ענה
"הא?" ענה באדישות והרגיש צביטה בלב.
"מה הא? מה יש לך נתי?" שאלה לא מבינה
"כלום, מה קרה?" שאל
"מה הקשר מה קרה?"
"מה קרה עם שלומי הפעם?" ענה בזלזול, דיבור שלא אפיין אותו בכלל.
"אתה יודע מה? אם זה לא מעניין אותך אז למה אני טורחת בכלל? רציתי להפתיע אותך במה שאני הולכת לומר, אבל אתה מתחיל עם הפוזות האלה שלא מתאימות לי, ביי" ענתה בעצבים וניתקה את השיחה.
'שיט' אמר לעצמו נתי והרגיש מטומטם על הסצנות שהוא עושה.
הוא ניסה להתקשר אליה מספר פעמים אך היא לא ענתה.
'שלי אני מצטער' סימס לה.
'אני לא מבינה מה יש לך' שלחה לו חזרה.
'סתם אין מצברוח והדיבורים על שלומי לא הכי עושים לי טוב' רשם את האמת ושלח לה.
'זה נגמר' שלחה לו חזרה.
נתי שקיבל את ההודעה לא הבין דבר ומיד התקשר אליה שוב.
"מה נגמר?" מייד שאל כשהיא ענתה
"אני ושלומי, סיימתי את זה" ענתה בגאווה
"את רצינית?" שאל בחיוך גדול
"כן.." השיבה ובלעה רוק באיטית.
"סופסוף סיימת עם המשחק המטונף הזה" השיב לה.
"מצטערת שהצקתי לך כל הזמן בעניין איתו, רק עכשיו שמתי לב שזה הפריע לך" אמרה בקול שקט.
"לא שלי, לא שזה הפריע לי, פשוט בכל פעם מחדש אני שומע את אותו הסיפור, את אותה החרטה, ותכלס זה כבר התחיל לעצבן אותי, ואת יודעת שאני לא קיבלתי את פעם את מה שאת עושה ואת ההתנהגות הזו" השיב בביטחון והרגיש שהטיף לה מידי.
"אני יודעת נתי, אני יודעת" ענתה ביובש
"אבל אני גאה בך" הוסיף, ניסה לשנות את האווירה
"אני יכולה להגיד לך שסופסוף אני מרגישה שהשתחררתי ממנו, אבל.." החלה לומר
"אהבה, רגשות- זה לא יחלוף במהירות הבזק, זה לא הולך ככה" אמר ונאכל מבפנים. כמה אירוני חשב לעצמו.
"אתה צודק נתי, לא חשבתי שזה יעבור ככה כאילו כלום, אבל עכשיוי אחרי שגמרתי עם זה לגמרי אני מאמינה שהרגשות הללו ינטשו אותי מהר יותר- אולי בגלל שסלידה מסוימת נוצרה לי ממנו בגלל כל מה שקרה, אולי בגלל ששלוש שנים זה די והותר" ניסתה לעודד את עצמה והרגישה טיפת הנאה באומרה דברים אלו.
"תגידי" החל לומר "את לא חושבת שהגיע הזמן שניפגש? שאני אראה את החיוך שלך מציאותי, שאני אשמע את הצחוק המתגלגל שלך כשאת לידי" החל לפנטז ובשבריר שנייה עצר את עצמו מפחד שיסגיר את עצמו.
שלי חייכה לעצמה וידעה בדיוק מה לענות לו, "רק תגיד לי מתי ואיפה- ואני שם".
נתי הופתע מתשובתה, "לא ציפיתי לתגובה ישירה כזאת" אמר ושניהם צחקו.
"יום ראשון או שני, רק תגידי מתי נוח לך" הוסיף.
"אחלה, אני אודיע לך אז מחר בוודאות מתי משני הימים הללו אני יוכל כי בשבת אתה לא תענה לי כמובן" אמרה וניסתה לעקוץ אותו.
"שוב התחלנו.." גיחך נתי לעצמו
"אני צוחקת, אני צוחקת" נכנעה ולאחר מספר שניות של צחוק החלה בקיטורים שלה "האוזן שלי מתבשלת, בוא נעבור לוידאו".
"טוב טוב קוטרית, שלחי לי הודעה" ענה ושניהם ניתקו את השיחה.
==================================
קיפלתי את המכתב בחזרה לצורתו המקורית והכנסתי אותו למעטפה.
הנחתי למחשבות הטרופות געגוע להשתלט שוב על כל חדרי ליבי.
אהבתי את ההפתעות הללו שאור תמיד היה עושה לי, שתמיד הגיעו ממקום לא צפוי.
לא ידעתי כל כך איך להגיב, האם להתקשר? לשלוח לו הודעה? להתעלם?
לא ממש הבנתי מה היה המניע שלו, לאחר כל כך הרבה זמן שנעלם כלא היה, לשלוח לי את המכתב העמוס והקודר הזה.
הרגשתי מעיין צורך עז לדבר עם דותן, שתמיד היה יודע מה לומר במצבים האלו.
"דותני?" שאלתי כשהוא ענה
"מה קורה?" ענה בקול ישנוני
"מופתעת, הערתי אותך משינה?" הרגשתי לא נעים
"בקטנה מאמי, מה קרה?"
"אני צריכה את העזרה שלך" השבתי
"לגבי?" ניסה לדלות מידע
"לא לטלפון" עניתי ישר ובתקיפות
"אין בעיה, בואי אליי?" שאל בעדינות, אך ליבי דפק בחוזקה
"אולי עדיף שאתה תבוא אליי?" שאלתי בהיסוס
"הבנתי אותך, עוד חצי שעה אני אצלך" השיב ופיהק קלות.
"תודה" אמרתי ברכות "אני מחכה" הוספתי וניתקתי את השיחה.
התקדמתי לעבר ביתי וכשנכנסתי קלטתי את אבי מסתכל עליי ולא זע.
"מה יש?" אמרתי בעודי מוציאה מהמקרר בקבוק מים.
"בכל פעם את מפתיעה אותי מחדש"
"אבא, דותן בא עכשיו, אולי נדחה את השיחה הזו לאחר כך- כי יש לי הרבה דברים להגיד בנושא" ביקשתי
"תעשי מה שבא לך" השיב באדישות והפנה מבטו חזרה לטלוויזיה ואני בתגובה לכך עליתי לחדרי במהירות.
"מרומי" אמר לי דותן ברגע שנכנס לחדרי וראה שהייתי שקועה במסך.
"היי" החזרתי ולא הבטתי לעברו, המשכתי עדיין להביט בתמונות שרצו אל מול עיניי על גבי מסך המחשב.
"מה יש?" שאל ונעמד לידי. דותן הביט על המסך, כיווץ את פרצופו, הביט בי ואז שוב על המסך.
"הכל בסדר?" שאל שוב בעודו לא מבין דבר ממה שהולך.
נאנחתי קצת "בערך" עניתי בספק.
"מה הקשר של אור למה שעובר עלייך?" שאל מכיוון שראה שהרצתי על גביי המחשב תמונות שלו ושלי.
"תסתכל" אמרתי והושטתי לו את המכתב.
הוא קרא את הכתוב במהירות ומידי פעם הגניב לעברי מבטים.
"איך את בטוחה כל כך שזה הוא?" ניסה לחקור
"נו זה כל כך שקוף שזה הוא. דבר ראשון, רק הוא מסוגל לעשות דברים כאלה, דבר שני תקרא מה כתוב, זה בדוק אור" ניסיתי לשכנע את עצמי.
דותן לא היה ניראה משוכנע "יש דרך אחת לבדוק" אמר ואני כבר ידעתי על מה הוא חושב.
בתוך מספר רגעים מצאתי את עצמי מחייגת את המספר שכבר תקופה ארוכה לא חייגתי.
"איזה לחץ" אמרתי לדותן והוא החזיק בידי בחוזקה, כמנסה להרגיע אותי.
"איזה הפתעה" אמר לי אור ברגע שענה לשיחה. ליבי החל לפעום בקצב מסחרר למשמע קולו, הגעגועים החלו מציפים את גופי בחזרה.
"הייתי יותר הולכת לכיוון של 'לא ציפיתי שתתקשרי מהר כל כך?' " עניתי בשאלה, מתחכמת טיפה כפי שידעתי לעשות היטב.
"אז עלית עליי" אמר וצחקק בשקט, "קראת הכל?" שאל בהיסוס
"אלא מה?" עניתי,
"נשברתי, התגעגעתי, הייתי חייב" אמר בעדינות ואני נשמתי בכבדות.
"אחרי שנעלמת לי ככה בפתאומיות? אחרי כל הסינונים וכל הכאב שהותרת בי ללא רחמים?" עניתי בהיותי לוחצת את ידו של דותן בחוזקה ומתאפקת שלא לבכות.
"אני מצטער" סינן בקול חלש
"זה בסדר, כבר עברתי את זה" עניתי בביטחון, מנסה להסתיר את העובדה שלמרות הזמן שעבר, הכאב מרגיש לי כטרי.
אור הופתע מהתגובה הזו, "תני לי לפצות אותך, אני צריך לדבר איתך פשוט" אמר לבסוף, לאחר מספר התלבטויות.
"מתי? אתה לא בצבא?" שאלתי בקרירות
"מחר, אני משתחרר שישי-שבת" השיב
"אוקיי, אז דבר איתי מחר לגביי המקום וכאלה" אמרתי
"אין בעיה מתוקה" אמר ברכות ושתק, "ובאמת התכוונתי לכל מילה שכתבתי" הוסיף ולא היה לי מה לומר.
"נתראה מחר" השבתי כתגובה לדבריו וניתקתי מיד את השיחה.
דותן הביט בי בצורה קודרת, ידעתי מיד מה הוא הולך לומר לי והשפלתי את מבטי.
"שוב פעם את מכניסה את עצמך לברוך הזה שתיהי לי בריאה" השיב בספק דאגה, ספק גיחוך.
"אל תתחיל, אני כולה הולכת לדבר איתו" עצרתי את דותן בזמן לפני שיתחיל עם ההטפות הרגילות שלו.
"שיהיה בהצלחה" השיב והביט על הפלאפון שלו שבדיוק צלצל.
"מה העניינים אלה?" שאל מיד כשענה לשיחה והסתכל עליי.
לא רציתי להפריע לו אז העדפתי לצאת מהחדר לכמה דקות כדי שידבר איתה בשלווה, הרי המצב ביניהם גם ככה מתנדנד.
"אני.. אני בסדר, מה קורה איתך?" שאלה אותו אלה חברתו בהיסוס קל.
"טוב" השיב לה בקרירות יתרה.
"לא התקשרת בימים האחרונים" אמרה לו בתוקפנות אדישה לנוכח תשובתיו הקצרות.
"אני יודע" אמר ונאנח
"וואלה" ענתה בכאב, "מה קרה?" הוסיפה
"כלום, אני רוצה הפסקה" אמר ללא מחשבה והטיל את המסר שלו כפצצה.
אלה בלעה רוק באיטיות, דמעה נחתה על לחיה, היא לא האמינה למשמע אוזניה.
"אתה בטוח?" שאלה לאחר מספר שניות של שקט מופתי
"ניראה לי שכן" השיב בקוצר רוח, "זה רק יעזור לי לדעת באמת מה הולך ביננו" הוסיף מקווה שתבין
"אולי" ענתה ובאותו הרגע כל כך התאכזבה ממנו,
"זה בסדר מבחינתך?" שאל כדי לוודא שוב שלא פגע בה יותר מידי
"זה לא משנה, אני לא אכריח אותך להיות איתי" ענתה באי יציבות ודותן ידע שהיא לא התכוונה לכך.
"אני מצטער" השיב
"אין לך על מה, רק תחשוב בכובד ראש על הכל ותדבר איתי בעוד כמה ימים" אמרה ישירות בעודה מתכוונת לנתק את השיחה.
"מבטיח לך שאני אנסה" החל לומר אך היא קטעה את דבריו "אל תבטיח לי כלום, אתה לא חייב, שיהיה לך יום טוב" אמרה והרגישה מושפלת מעט,
"יום טוב אלה" אמר ועצם את עיניו.
הוא ניתק את השיחה, התיישב על המיטה שלי והעביר את ידיו בשערות ראשו.
לאחר מספר שניות ניגש לדלת חדרי וביקש שאכנס.
"מה?" שאלתי כשראיתי שהוא בדאון
"הפסקה" ענה, "אני אדבר איתך מאוחר יותר, אני חייב לצאת להתרענן קצת, לחשוב" הוסיף והנחתי לו ללכת מבלי לשאול יותר מידי שאלות.
פרק ממש ממש יפה =]
היה שווה לחכות...
מחכה לפרק הבא..😛
QUOTE (ImACookie @ 26/08/2008) פרק ממש ממש יפה =]
היה שווה לחכות...
מחכה לפרק הבא..😛
:]
תודה רבה מתוקות, הפרק הבא בע"ה יפורסם מחר אני מקווה,
אני מתחילה לכתוב אותו עכשיו.
אתר האהבה הישראלי