חולשה לחיילים |החייל שלי|

מדהים , המשך !

יאווו אני לא מאמינההה
המשך דחוףף!
😁

וואי יפה 😛

ווווווווואאי איזה סיפור יאאאאאאאאפה :]
תמממממשיכי מהר 😛

QUOTE (רינת0521 @ 11/07/2008) וויא יאיאייאיאיי נדייייירררררררר
תמשיכיי הכי מהההר שאת ייככווווווווווללה מאמי [:
ואוו תודה!!

המשך כניראה מחר בצהריים..

QUOTE (koka15 @ 11/07/2008) מדהים , המשך !
תודה =]]

QUOTE (-Fly- @ 11/07/2008) יאווו אני לא מאמינההה
המשך דחוףף!
😁
חחח 😊

המשך כניראה מחר 😛

QUOTE (ImACookie @ 11/07/2008) וואי יפה 😛
תודה 😁

QUOTE (bobbi_16 @ 11/07/2008) ווווווווואאי איזה סיפור יאאאאאאאאפה :]
תמממממשיכי מהר 😛
תודה ^-^

המשך כניראה מחר ..

^😊

אני מצטערת אבל אני לא יודעת עם אני יוכל להמשיך עוד הרבה את הסיפור הזה..
הכאב שוב חוזר וזה דיי גדול עליי.
בינתיים אני כותבת..ניראה מה יהיה.

חולשה לחיילים |החייל שלי| \ פרק 3 !

הייתי בהלם מוחלט.
כאילו,
מה זה אמור להיות????
אני&שיר:"מההה???"
אני:"בואנה בני השתייה עלתה לך לראש??"
בני:"זה מה יש,זה התנאי" אמר מחייך והרגיז אותי עוד יותר.
דניאל:"בואי שנייה יש לי משהו להגיד לך" אמר ומשך אותי מחוץ לחדר
דניאל:"הרי אנחנו לא נתנשק עכשיו נכון??" אמר מגחך מעט
אני:"נכון"
דניאל:"אז אני ישב עם הגב אליו וייתן לך נשיקה בלחי והוא יחשוב שזה בפה,ככה הוא יעזוב אותנו"
אני:"הוא לא ישים לב?"
דניאל:"איזה הוא כבר מסטול ניראה לי" אמר וצחק
שוב הוא צוחק..
אוחח!!!
איזה צחוק מטריף יש לו!
אני:"סבבה" אמרתי ולרגע הצטערתי שהוא לא באמת ינשק אותי.
חשבתי שאולי עם הוא היה מנשק אותי הבלבול שנוצר בי היה מסתדר.
חזרנו לחדר והתיישבנו חזרה על המיטה.
דניאל:"סבבה אנחנו הולכים על זה" הוא אמר ושיר הסתכלה עליי בהלם.
קרצתי לה וחייכתי בלי שבני ישים לב.
בני:"אוו יאללה אני מת לראות" אמר צוחק,
באמת השתייה השפיעה עליו.
דניאל התיישב עם הגב אליו והתקרב אליי קצת ובני עצר אותו.
בני:"תשבו ככה שאני יראה!"
אני:"לא נו.."
שיר:"עזוב זה מטורף שהם הסכימו בכלל"
בני:"טוב נו"
שוב הוא התקרב אליי ונתן לי נשיקה,
אבל לא על הלחי כמו שסיכמנו אלא ממש ליד הפה.
כל כך קרוב שרציתי לסובב את הראש שזה יצא בפה,
אבל לא עשיתי כלום.
הלב דפק בטירוף אבל לא התייחסתי.
שיר שמה לב למה שקרה וחייכה.
בני:"מה את מחייכת?" אמר לה אחרי שהתרחקנו
שיר:"סתם מה אסור??"
בני:"מותר בטח שמותר"
דניאל:"ואי איך תפוס לי הגב" אמר פתאום בלי קשר
דניאל:"שיר כפרה עלייך עם את כבר מאחוריי תעשי לי קצת מסאז' "
שיר:"אין לי כוח"
דניאל:"שתי דקות נו"
שיר:"טוב טוב קרצייה חח"
הוא עשתה לו קצת ואז פתאום הוא צעק
דניאל:"אייה את לא נורמלית הרסת לי את הגב" אמר והיא התחילה לצחוק
בני:"שחברה שלך תעשה לך" אמר פתאום
אני:"ואיי בני לא בא לך לשתוק היום אהה?" אמרתי והתחלתי להתעצבן טיפה
בני:"מה את עצבנית עליי מותק?"
אני:"סתם סתם מאמי לא קשור אלייך" אמרתי ובאמת לא הבנתי למה אני עצבנית פתאום.
התיישבתי ממש ליד החלון,
היה מין מקום קטן כזה לשבת עליו על החלון אז שמתי עליו את הראש.
שיר:"מה יש מאמי?"
אני:"סתם קצת כואב לי הראש" אמרתי והפלאפון צלצל.
אני:"ואי איך אין לי כוח לאמא שלי שיר תעני לה פליז"
שיר:"תביאי" היא אמרה ויצאה מהחדר
בני:"מה מור אמרתי משהו לא במקום?" הוא אמר רציני
אני:"לא לא מאמי סתם כואב לי הראש"
בני:"רוצה כדור?"
אני:"לא זה בסדר תכף יעבור לי"
שיר:"זהו קחי"
אני:"תודה!"
ישבתי כמה דקות בשקט.
הרגשתי שמתפוצץ לי הראש.
שיר:"אולי החום עדיין לא עבר לך?" שאלה בדאגה
דניאל:"למה חום? היית חולה?" שאל אותי אחרי ששתק כמה דקות
אני:"כן לפני כמה ימים בטח עוד פעם חזר לי"
שיר:"תשכבי קצת תנוחי יעבור לך"
נשכבתי על המיטה ויצא מצב שדניאל היה מאחורי הראש שלי.
'בטח שיר צודקת' חשבתי לעצמי,
הרי לפני יומיים הייתי קצת חולה,
היה לי חום וכאב הגרון.
הרגשתי יד חמה על המצח,
היד של דניאל.
דניאל:"יש לך קצת חום" אמר במין דאגה כזאת
אני:"יעבור לי תכף,קורה לי לפעמים שהחום עולה ויורד בפתאומיות"
דניאל:"שימי עליי את הראש יהיה לך יותר נוח" הציע בהיסוס
הרמתי את עצמי ושמתי את הראש על הרגליים שלו.
עצמתי עיניים ונרדמתי לאיזה עשר דקות.
כשפקחתי אותן ראיתי ששיר ובני לא בחדר ואני עדיין על הרגליים של דניאל.
אני:"לא נהיה לך כבד?" שאלתי וקמתי
דניאל:"בכלל לא"
אני:"איפה הם?"
דניאל:"לא יודע נטשו חחח"
הלכתי לשטוף פנים והכאב ראש עבר לי.
בדרך ראיתי את בני ושיר בסלון.
שיר:"איך את?" שאלה וקמה מהספה
אני:"יותר טוב" אמרתי והם חזרו איתי ביחד לחדר.
דניאל:"עדיין תפוס לי הגב תעשי לי קצת מסאז' " אמר בפרצוף עצוב כזה שלא יכולתי לעמוד בפניו.
אני:"אני לא אוהבת אבל לעשות" אמרתי בקול כמו שלו וצחקתי
דניאל:"5 דקות בבקשה"
אני:"טוב נו" ויתרתי לו.
התיישבתי עם הגב לקיר והוא התיישב עם הגב אליי,
קרוב,
אולי קצת קרוב מידי.
עשיתי לו איזה 5 דקות והפסקתי
דניאל:"מה הפסקת את עושה טוב"
אני:"אין לי כוח יותר" אמרתי והוא נשען עליי טיפה,
כאילו מדביק אותי לקיר עם הגב.
לא כאב לי,
להפך,
לא רציתי שיתרחק.
הראש שלו היה קרוב לשלי,
שמעתי את הנשימות שלו,
הרחתי את הריח הנעים שלו.
לא ידעתי מה אני רוצה פתאום,
הכול התבלבל לי..
הוא שינה לי את החיים.

מהממם דה[=
המשך .

KOKA-תודה :]



80 כניסות ותגובה אחת...

סיפור מדהים..

תמשיכי מאמי ..😊

אהבתי מאמי ,
והקטע עם התגובות זה בגלל שהרוב פה סנובים -אל תתיחסי .
מחכה להמשךך [: