~אהבה במצוקה~

מקסייים המשךךך

אהבתי ת'פרק
תמשיכי מאמי😊

מדהים

תודה נסיכות.
אין לי כל כך זמן לכתוב לכם המשך,
אבל בפנאי הקרוב שיהיה לי מבטיחה לכתוב!
3> אוהבת הכי בעולם, מוריאל.

QUOTE (girl11 @ 06/08/2008) אהבתי ת'פרק
תמשיכי מאמי😊
😉

מדהייייים ,
תמשיכי מאמי [:

הממשךךךך ?

מ ה מ ם 😊 תמשיכי מאמי .

ואי מוריאל באמת איפה נעלמת !? :|

^^
😢

מושלם ! מושלם ! מושלם !!
😊😊😊

בנות שליייייייייייי
חזרתי😊

וכולי מרץ כבר להמשיך את הסיפור,
אני כותבת לכם עכשיו פרק..
רק מקווה שלא שכחתם כבר אותי ואת הסיפור?!!
עדיין זוכרות??????...

אוהבת הכי הכי שיש 3>

^ שהחיינו 😊
יאללה תקתקי המשך !

משום שעבר כל כך הרבה זמן מהפרק האחרון.
אני אצטט את כל הפרק הקודם,
ואוסיף לו פרק נוסף.
אני אוהבת אתכן!!!!

קצת מהפרק הקודם:

קובי ידע למה הוא אוסר את זה. ידע מצוין. וגם הלב שלו ידע. המגע הזה בין יוני למאיה.
פשוט לא!

"זה לא איסור טיפשי, טיפשה. זה פשוט אסור וזהו" פנה קובי למאיה.
"מה יש לכם שניכם?" יוני היה מופתע מהוויכוח שנוצר.
"עזוב, ככה הם" אמרה רותם ליוני.
קובי ומאיה הביטו אחד בשני. מבט קר.
"למה אסור? כי בא לך בטוב?" מאיה קראה אליו.
"כן, כי בא לי" הוא חייך חיוך מטופש.
"טוב טוב בלי הרבה רוח רק בגלל זריקה של כדור," הרגיע יוני את הרוחות.
"אני יזרוק וזהו, טוב מאמי?" אמר יוני למאיה.

"מרוצה?" אמרה מאיה לקובי, בזמן שדמה פשוט רתח. הוא עיצבן אותה. היא שנאה אותו!!!! שנאה!!!!

הוא לא ענה, רק חייך חיוך שעיצבן עוד יותר את מאיה. חיוך מרוצה. דבילי לחלוטין!חשבה מאיה.

~אהבה במצוקה~ פרק 8:

"יייייש"
מאיה שמעה קריאת ניצחון היא הסתובבה והביטה ביוני קופץ משמחה,הביטה לעבר המסלול של הבאולינג והבינה למה, הוא הפיל את כולם בזריקה אחת!
היא רצה אליו.
"כפרה עליך איזה תותח!" חיבקה אותו והוא הרים אותה בחיבוק,
ונשק לה על הלחי, "את מביאה לי מזל!" לחש באוזנה.
שניהם צחקו וחייכו אחד לשני
וקובי הביט בהם במבט, מלא...........

"יאללה זרוק למה אתה מחכה?" האיצה בו מאיה.
"בטח שלא לך!" סינן לעברה קובי,
"קלטו את האלוף" פלט קובי, לקח כדור, ורץ לעבר המסלול, זורק אותו בחדות, במקצועיות.
בליבה התפללה מאיה שהוא לא יפיל, שיפשל.
אך זה לא עזר ..
מאיה עקבה בעיניה אחר הכדור.......
....

וגם קובי הפיל את כל הקונוסים בזריקה אחת!!

רותם, קפצה עליו, וגם הם היו מאושרים, מאיה הביטה בהם מתחבקים.
"קובי אתה גדול" החמיאה לו רותם.
"ענק" הוסיף קובי כמחמאה לעצמו.

"אידיוט!" מלמלה מאיה.

--------


הם סיימו מערכה, כשיוני ומאיה מובילים.
"את אלופה את" לחש יוני למאיה באוזן,
ונשק לה נשיקה חטופה וקטנה על הפה.
מאיה הביטה בו סמוקת לחיים, ונישקה אותו צרפתית לוהטת.

הם התנתקו מהנשיקה, ועל פניו של יוני נמרח חיוך מרוצה.

"בואי" הוא הושיט למאיה את ידה,
היא קמה, והוא הוביל אותה לעבר המזנון המקומי של הבאולינג.

"מה בא לך?" שאל מחבק אותה מאחור, והיא הביטה על המוצרים שהציע המזנון.
"אממ...בא לי שוקולד" ענתה מאיה.

מזווית אחרת הביט קובי במאיה ויוני נעמדים מחובקים על יד המזנון.
מאיה נראיתה כל כך מרוצה ומאושרת לצידו של יוני,
זה צבט לקובי בלב. כל כך. הוא לא הבין מדוע.


-----------------

"אוף למה אתה בא?" רטנה מאיה על קובי כשאמר שגם הוא מצטרף ובא לבית של שני.
"כי בא לי להציק לך! טוב?" ענה ועל פניו מתנוסס חיוך מיליון דולר.
"לא!! לא טוב!!" כעסה.
"יואו סתמו כבר שניכם ויאללה קובי תתניע את הרכב"
צעקה עליהם שני בפנים מיואשות לגמרי.


שלושתם נכנסו בשקט אל הבית של שני, הוריה כבר היו ישנים, ובמהירות הבזק עלו אל חדרה.
מאיה חייכה אל קובי חיוך קורא תיגר.
"מה את מחייכת? מפגרת.." קרא אליה.
"שתוק מטומטם!!" השיבה לו.
"סתומה" ירה לעברה.
"טיפש" המשיכה גם היא.

"טוב אולי דיי שניכם?!?!! חפרתם לי במוח." ניסתה שני להשתיקם.
"אם אתם מתכוונים לריב פה, עופו שניכם הביתה" רטנה שני, וקובי ומאיה השתקקו.
מאיה נשכבה על מיטתה של שני, וקובי נשכב לצידה.
"טוב מה באת לידי?" שאלה מאיה בחוסר הבנה.
"בא לי" ענה מבלי לטרוח להביט בה,
"אוחחח" נאנחה שני. 'מה יהיה איתם' חשבה בליבה.
לפתע צילצל הפלאפון של קובי,
הוא הוציא אותו מן הכיס של הג'ינס וענה במהירות.

"הלו" ענה אל הקו השני.
"קובי שלי" נשמע קול של בחורה מהקו השני.
"מיזו?" שאל קובי תמוה.
"סיווני" קראה הבחורה.
"איזה סיוון?" שאל לא מבין.
"סיוון, מהמועדון," הסבירה את עצמה.
"אאה, סיווני נשמה שלי" התבהרה לקובי התמונה, והוא נזכר מיזו סיוון, הכוסית מהמועדון, ידידתו, או ליתר דיוק, יזיזתו, אחת שפגש באיזה מועדון, זיין, ושכח ממנה.
"מתי אני רואה אותך שוב חיימשלי?" שאלה.
"מתי שתרצי יפיופה אחת"

ובינתים מאיה מביטה בקובי הבליין, הזיין, בחוסר אונים, הוא לעולם לא ישתנה...חשבה לעצמה.
היא השקיעה לרגע מבט בו, הוא היה כל כך חתיך. ממש יצירת אומנות של אלוקים. רואים שאלוקים השקיע בו.
"טוב כבר אני באה" הודיעה שני.
"לאן מאמי?" התעניינה מאיה.
"שנייה לסלון" פירטה שני, ויצאה מן החדר.

ומאיה וקובי נותרו לבד בחדר, וקובי בינתים מדבר בטלפון.
"טוב כוסית אז נראה אותך כבר.
אני אשמח להזכר בטעם השפתיים שלך" קרא אל הפלאפון. וניתק.

"אויש איזה פתאטי אתה," קראה מאיה.
"למה כפרה?" שאל קובי והביט על מאיה, נקרע מצחוק.
"אני אשמח להזכר בטעם השפתיים שלך, אויי..."גיחכה מאיה.
"תתפלאי, תתפלאי, זה מביא בחורות." אמר קובי באושר..
"כן, אולי שרמוטות כמו אלו שאתה כל היום איתם" ליגלגה בהנאה, ולא הביטה בו.
"מי שמדבר על שרמוטות." זרק קובי.
"היית מת! אני? הכי לא!" אמרה מאיה בגאווה. היא באמת החזיקה מעצמה בחורה שמורה.
"כן, ראינו איך היום נמרחת על יוני...... "


פרק =9=
"כן, ראינו איך היום נמרחת על יוני...... " פלט קובי, ומייד הביט אל התקרה, נזהר שלא לפגוש בעיניה של מאיה.
מאיה צחקה, צחוק גדול.
"קנאה בוערת..." מילמלה בקול והביטה גם היא אל התקרה.
קובי מייד התעורר!
"קנאה? פחחח מזה לא. במי מקנא? ביוני המסכן הזה?" ענה בזלזול מוחצן וסובב את ראשו למאיה.
"היית מת שהוא יהיה מסכן. אתה מסכן" מייד נחלצה מאיה להגן על יוני.
"מה קרה? התאהבת בו?" קובי נלחץ לשמע איך מאיה מגנה על יוני.
"למה מה יש בעיות?" שאלה מייד.
"חחח איזה בעיות יכולות להיות לי בכלל, שיהיה לכם בכיף." ענה, והתשובה של קובי כל כך עיצבנה את מאיה.
ובינתים קובי בליבו נשרף מקנאה. ומפחד, שמא התאהבה מאיה ביוני.
"טוב סתום כבר לא בא לי לשמוע אותך." מאיה השתיקה אותו.
"סתמי את" קרא לעברה וסתם את פייה עם ידו,
מאיה החלה להשתולל על המיטה בניסיון להתשחרר מאחיזתו של קובי בפייה,
והוא תפס את כל גופה.
היא ניסתה למלמל אך פיה היה סתום וכל מה שיצא ממנו היו הברות חסרות משמעות.
עד שהוא שיחרר את פייה, ורק ידיו נשארו כולאות את גופה.
"תעזוב אותי כבר." היא קראה. "די די!!"

שני נכנסה אל החדר ומצאה את שניהם במיטה כשקובי כולא את מאיה בידיו.
"שניני תגידי לו שיעזוב אותי!!" מאיה רטנה וקראה לעזרה לשני.

קובי עזב אותה.
"אויש רק סתמי. הקול שלך כזה מעצבן!!" קובי אמר לה.
וזה עיצבן אותה.
"אחח אני שונאת אותך!! שונאת!!" צעקה עליו. ובעמקי ליבה. ידעה. ללא ספק. שהיא קצת. אבל ממש ממש טיפה, אבל ממש בכמות מזערית, משקרת.
מאיה קמה מן המיטה.
"טוב אני לא יכולה לסבול אותו יותר, שניני אני עפה הביתה מאמי" הודיעה מאיה לשני.
"איך כפרה עליך?" שאלה שני.
"אני אזמין מונית" אמרה מיד הוציאה את הפלא' שלה והחלה לחפש בזכרון הטלפונים שלה מספר של מוניות.

"די אל תהיי ילדה קטנה בואי אני אקח אותך" אמר קובי ונעמד גם הוא.
"לא נוסעת איתך גם לא חצי מטר" הכריזה מאיה.

קובי לקח את הפלא' שלו ואת מפתחות הרכב שלו מן השידה של שני וסידר את בגדיו ללכת.
"בעיות שלך..." אמר בחוסר אכפתיות.
שני סימנה למאיה שתלך עם קובי עם עיניה, שאין לה ברירה.
"טוב נו, קובי...." קראה מאיה לקובי. והוא הסתובב אליה.
"אני באה איתך" קראה בקול מתפנק.
"עכשיו אני זה שלא לוקח אותך אפילו לא חצי מטר!!" קרא לעברה והוציא לשון.
"נוווו כפרה עליך" התחננה מאיה.
"רק אם תביאי לי צרפתית ככה טובה" קרא בצחוק.
"עוףףףף ממני" צחקה גם היא.
"חח צוחק איתך כפרה, נראה לך אני רוצה ממך נשיקה? בחלומות שלך!!" אמר לה.
"איי איי, אתה כזה תינוק." מילמלה מאיה.

היא נישקה את שני בלחי. "טוב חיים שלי אני זזה. נדבר איתך."
"שני ביי כפרה" נישק אותה גם קובי על הלחי.
ושניהם יצאו מן החדר של שני ויצאו אל הרחוב.
מאיה עלתה אל הרכב של קובי וגם הוא.

הנסיעה עברה בשקט, וכאשר הם הגיעו לבית של מאיה, מאיה פתחה את הדלת ופנתה ללכת.
קובי תפס לה את היד.
"אולי פעם אחת תגידי תודה?את יודעת, לקחתי אותך הביתה וזה... קצת נימוס." הוא לחש. והיא חייכה.
"תודה רבה... באמת..." אמרה וחייכה אליו, אחרי מספר שניות היא הסתובבה.
הוא שוב תפס את ידה.
"שלום כמו שצריך? לא מגיע לי?"
היא נשקה לו על הלחי. ובמהירות יצאה מן הרכב.
"מכוער אחד" קראה אליו. הוא חייך, ונסע.


היא הביטה ברכבו המתרחק.
היא אומנם נשארה. אך מחשבותיה נדדו הרחק, נשארו עם קובי. אצלו ברכב. איתו.

* * *

היא התעוררה בבוקר באיחור של 20 דקות. השעה כבר הייתה 8, ומיד התלבשה. לבשה חולצת בית ספר שחורה, ג'ינס חמוד וכפכפים שחורות.
שמה סרט שחור על השיער.
לקחה אוכל, את התיק ויצאה מיד אל בית הספר.

היא נכנסה אל הכיתה,
"גברת מאיה, מה פשר האיחור הזה?" קולה הרועם של מאיה העייפה העיר אותה מיד.
"המורה אני מצטערת לא הצלחתי לקום.." גימגמה.
"גמגמי ברור" קראה לעברה המורה וכול הכיתה צחקה.
מאיה שתקה.
"טוב גשי אל המנהל ותרשמי איחור. "
מאיה יצאה בלית ברירה מהכיתה ועברה במסדרון, היא הגיעה אל המזכירות, שם פגשה בקובי. היא חשבה שמאז אתמול שנפרדו יפה, מעתה והלאה היחסים ביניהם ישתפרו, אך היא לגמרי לגמרי טעתה!
"מה גם את איחרת?" שאל אותה כשראה אותה.
"כן." ענתה לו
"למה איחרת? רק לך זה יכול לקרות. סתומה אחת" אמר וצחק עליה.
היא הייתה בהלם לשמע עקיצתו.
מה קרה לאתמול? לפרידה היפה והחמודה בינהם?
היא נאנחה,
"אתה כזה מפגר!! תתבגר כבר"
היא אמרה ויצאה מן המזכירות.
אפילו להרשם לא היה לה כוח.
היא ברחה משם.
והדמעות מיד עלו לעיניה.


קובי נותר שם, הוא היה מאוכזב מעצמו,
למה הוא לא מסוגל להתייחס יפה לאנשים שהוא כל כך... כל כך... אוהב.
למה הוא לא מסוגל להראות אהבה??? |:












* * *
אוהבת אתכן,
פרק נוסף בקרוב.
מואה!!3>

באמת למה ? 😊
פרק מדהים .

תמשיכי 😊