~אהבה במצוקה~

מדהייים המשךךך

שוב נטישה ? :|

^^
😢

=\

אוף....אני כ"כ מצטערת בנות שלי..שוב נטשתי😢
אני מבטיחה לפצותת😢
עכשיו אני כותבת לכן המשך.
ובעז"ה היום אני ישים 2המשכים.
אוהבתת אתכן
מוריאל.

קצת מהפרק הקודם:


מאיה יצאה בלית ברירה מהכיתה ועברה במסדרון, היא הגיעה אל המזכירות, שם פגשה בקובי. היא חשבה שמאז אתמול שנפרדו יפה, מעתה והלאה היחסים ביניהם ישתפרו, אך היא לגמרי לגמרי טעתה!
"מה גם את איחרת?" שאל אותה כשראה אותה.
"כן." ענתה לו
"למה איחרת? רק לך זה יכול לקרות. סתומה אחת" אמר וצחק עליה.
היא הייתה בהלם לשמע עקיצתו.
מה קרה לאתמול? לפרידה היפה והחמודה בינהם?
היא נאנחה,
"אתה כזה מפגר!! תתבגר כבר"
היא אמרה ויצאה מן המזכירות.
אפילו להרשם לא היה לה כוח.
היא ברחה משם.
והדמעות מיד עלו לעיניה.


קובי נותר שם, הוא היה מאוכזב מעצמו,
למה הוא לא מסוגל להתייחס יפה לאנשים שהוא כל כך... כל כך... אוהב.
למה הוא לא מסוגל להראות אהבה??? |:



=פרק 10=

מאיה חזרה לביתה, הבית היה ריק מאנשים, הוריה היו בעבודה, ואחותה בגן.
היא ניצלה את זמנה הפנוי להשלים שעות שינה....

"מאיה! התעוררי מייד!!!" מאיה שמעה את קולה הרועם של אמא מבעד התנומה העמוקה שתפסה.
היא פקחה מעט את עיניה,
ושוב הסתובבה וחפנה את פניה בכר הנעים.
"ששש..אני ישנה..." היא לחשה לאמא.
"מזה בדיוק אני מודאגת!!! למה את ישנה בזמן הלימודים??? למה צריכים להתקשר אליי מן הבית-ספר ולומר לי שגם איחרת, וגם הברזת מכל היום..?!??!"
אמא של מאיה אפילו לא חשבה להנמיך את קולה.. להפך עם כל מילה ומילה שהיא אמרה עוצמהת קולה גברה וגברה.
"אוף אמא שקט!! כשאתעורר אני יסביר לך..!!" מאיה תירצה וכיסתה את כל גופה בשמיכה.
"מאיה את חוצפנית כ"כ קומי מייד ותלכי להביא את אחותך מן הגן!! ואחר כך נדבר...!!"
מאיה הבינה שהיא חייבת לקום. אבל לא לפני שהיא מחתה שוב, מחפשת תקווה.
"אבל אין לי כוח אמא!!"
"אבל אין לך ברירה מאייה!!" אמא התעקשה.

מאיה מייד קמה ונעלה נעליה, היא הייתה לבושה עדיין בבגדי בית הספר ולא היה לא חשק להחליף,
לכן היא רק קשרה את שיערה בקוקו גבוה ויצאה מן הבית.

היא הלכה כ10 דקות, ועברה כמה רחובות עד שהגיעה אל הגן של ליפז אחותה.
היא שנאה כל כך ללכת להביא אותה מהגן, זה היה כל כך מעצבן. בייחוד מפני שגם אח של קובי היה שם,
לא מפני שאחיו היה מעצבן או משהו,
להפך הוא היה ילד חמוד ויפה
פשוט היא תמיד שנאה לפגוש את את קובי, ולכן היא תמיד הקפידה להמנע מללכת להביא את ליפז מהגן.

"היי" חייכה חיוך מאולץ אל הגננת הקרצייה של מאיה.
"היי מאייה מה שלומך מתוקה? איך שאת גדלת!!" החלה הגננת רותי לסקור את מאיה מכף רגל ועד ראש,
מאיה שנאה את המבט הרכלני שלה.
"איפה ליפז?" מאיה אף פעם לא השתדלה להיות מנומסת. לא היה אכפת לה.
"היא בפנים, מה נשמע איתך?" התעקשה רותי לחפור למאיה בחיים.
"אני ממהרת!!" תירצה מאיה ונכנסה אל הגן, מוצאת את ליפז עוד משחקת בקוביות.
"ליפזי לכי להביא את התיק שלך ונלך הביתה" מאיה אמרה לליפז וליפז עשתה כדבריה.
מזווית עיניה ראתה מאיה את יוגב, משחק בכדור ועדיין מחכה שיבואו לאוספו. יוגב היה האח של קובי,
הוא היה ילד כל כך מתוק!! בניגוד לאחיו המעצבן והנוד הנפוח הזה.!
"יוגב, מה שלומך?" מאיה הלכה אליו והתכופפה אליו, ויוגב חייך אליה.
לפתע מאיה שמעה קול מעליה.
"יוגב גבר!!"
הקול היה כל כך מוכר לה. היא זיהתה את הקול, אבל ליבה קיווה שזה ל-א מי שהיא חושבת.
היא נעמדה והסתובבה, גופה נעמד בדיוק מול גופו של בעל הקול, ומאיה נאנחה, זה היה מי שהיא חשדה בו.
גופיהם היו קרובים זה לזה ומאיה מידי נרתעה לאחור,
ליפז הגיעה ואחזה בידיה של אחותה מאיה.
מאיה חיבקה את ליפז.
"יאללה ליפזי הולכים" מאיה קבעה "להתראות יוגב" אמרה מאיה והתעלמה לגמרי מנוכחתו של קובי.
ליפז חיבקה את יוגב לשלום.
"למה ברחת היום??" שאל מחוייך מאוזן לאוזן, והחיוך הזה הרתיח את דמה של מאיה היא לא ענתה לו, ולא טרחה אפילו להסתכל עליו.
"תינוקת" קובי הקניט את מאיה, משום שהתעלמה ממנו.
היא הגניבה לעברו מבט מתנשא, ותפסה את ליפז ושתיהן הלכו משם.

קובי הביט בה הולכת, וליבו נצבט על כך שהוא כל כך קשה עם עצמו. כל כך קשה איתה.
וזו בדיוק המחשבה שעברה על מאיה כאשר צעדה הביתה עם ליפז...


ליפז ומאיה נכנסו הביתה, אמא חיבקה את ליפז ואחרי שיחה קצרצרה עם ליפז, התפנתה לגעור במאיה.
"כעת תסבירי לי בדיוק מה גרם לך להבריז היום מבית הספר!!!" אמא ומאיה ישבו על הספה.
"אוף אמא מה אני ילדה בגן, מזה השיחת כעס הזאתי? חאלס אני בוגרת אני יודעת לדאוג לעצמי!!!" מאיה שנאה את הקטעים האלו בהם אמא התייחסה אליה כאל בת שנתיים.
"כשתתחילי להוכיח לי שאת באמת מתנהגת כמו בוגרת, כמו ילדת בגילך, אני אפסיק לעשות לך את ה'שיחת כעס' הזו כפי שאת קוראת לה!!" אמא התעקשה.
"טוב נו.." מאיה התייאשה והבינה שהיא לא יכולה להניא את אמא מהשיחה הזו.


השיחה הסתכמה בכך שמאיה לא יוצאת הערב, ומבטיחה מחר ללכת אל המנהל עם התנצלות והבטחה שזה לא ייקרה שוב.
מאיה? ידעה שהיא לא תעשה את זה. ושזה יקרה ר-ק בחלומות הכי ורודים ומתוקים של אמא שלה.

מאיה עלתה למחשב והתחברה למסנג'ר.

- יום חרא...
תמותו כולכם! -
היא הקלידה הודעת מצב.

מיד נשלחה אליה הודעה.

-שניני- אומר/ת :
מאמי? לאן הברזת היום? ולמה יום חרא?

-מאיצ'ו- אומר/ת:
אוח את לא מבינה... איחרת והלכתי אל המנהל להרשם,
פגשתי שם את קובי והכלב הזה הוריד לי ת'מצב רוח אז חזרתי הביתה
כשחזרתי עליתי לישון אמא שלי מצאה אותי ישנה התחילה לכעוס כי כנראה הביציפר המזדיין הזה התקשר אליה
והיא שלחה אותי להביא את ליפז מהגן ושם פגשתי את קובי החרא הזה שוב
ושוב עיצבן אותי
קיצור אני שונאת אותו,
ואת היום הזה!!!!!!

-שניני- אומר/ת:
חחח את וקובי שניכם...גורל.. בסוף עוד תהיו ביחד.

-מאיצ'ו- אומר/ת:
את חיה בסרט!

-שניני- אומר/ת:
זכרי מה אמרתי לך 😛

-מאיצ'ו- אומר/ת:
טוב טוב....
מה איתך.. ועם יותמי?????
😉

-שניני- אומר/ת:
לא יודעת.. לא רציני הבחור

-מאיצ'ו- אומר/ת:
למה יפה שלי?

-שניני- אומר/ת:
נספר לך היום, בא לך לעשות משהו??

-מאיצ'ו- אומר/ת:
איזה.. אמא שלי הענישה אותה.. לא נותנת לי לצאת היום..

-שניני- אומר/ת:
מהההההההה?!
אבל קניתי לנו כרטיסים היום למועדון..

-מאיצ'ו- אומר/ת:
מה?? באמת??? אוף איך בא לי
נשכנע את אמא שלי איכשהו!! אבל יוצאים!! בא לי אש

-שניני- אומר/ת:
חחח טוב כפרה עליך דברי איתי לקראת הערב אני זזה

-מאיצ'ו- אומר/ת:
ביי נסיכה שלי

-שניני- אומר/ת:
ביי אהובתי

ומאיה סגרה את חלון ההודעות.
לפתע קפצה הודעה.

-יוני- אומר/ת :
אהובת ליבי

-מאיצ'ו- אומר/ת:
כן אהוב ליבי😊

מאיה זרמה איתו..

-יוני- אומר/ת :
מה שלומך? התגעגעתי

-מאיצ'ו- אומר/ת:
נחמד...לא משו..
גם אני התגעגעתי..

מאיה ידעה שהיא מ ש ק ר ת .

-יוני- אומר/ת :
למה לא משהו יפה שלי?

-מאיצ'ו- אומר/ת:
סתם... יום לא כ"כ טוב...

-יוני- אומר/ת :
מה את עושה היום?

-מאיצ'ו- אומר/ת:
שני אירגנה לנו איזה מועדון... נראה לי נזרום איתה...

-יוני- אומר/ת :
חבל מאמי רציתי לראות אותך..

-מאיצ'ו- אומר/ת:
תבוא גם 😊 אני אשמח לראות אותך...

היא שוב משקרת, ולא אכפת לה בכלל, היא מנצלת את יוני. היא מנצלת אותו... כי אין לה את קובי.
היא הרגישה חרא עם עצמה... גם על כך שהיא מנצלת את יוני.. ועוד יותר על כך שהיא מתחילה לפתח רגשות לקובי 😢

-יוני- אומר/ת :
איזה מועדון??? 5 דקות אני משיג כרטיס
ומשיג גם חבר לשני😉

-מאיצ'ו- אומר/ת:
שאל עם שני מאמי
אני זזה
נראה אותך היום?

-יוני- אומר/ת :
בעזרת ה'

-מאיצ'ו- אומר/ת:
טוב דתי שלי ביי 😊

-יוני- אומר/ת :
ביי נסיכונת


מאיה קמה מן המחשב,
וירדה למטה, למסע שיכנועים.

"מאמא הכי יפה שיש" היא קראה לאמא שלה כאשר צפתה בטלנובלה שלה.
היא ידעה שזה הזמן הטוב ביותר, אמא שלה יכולה לענות לה מבלי בכלל לדעת מה היא אומרת!
אמא שלה הייתה שקועה במסך ובקושי ענתה למאיה.
וככה הלכה השיחה:
"אמא היום אני יוצאת עם שניני טוב?"
"את בעונש,את נשארת בבית!"
"אבל אמא...בבקשה...מחר אני לא יצא! מבטיחה"
"לא"
"בבקשה!!"
"אין מצב"
"אמאאאאאאאאאאאא נו פעם אחרונה. מבטיחה.!!"
"לא תצליחי לשכנע אותי."
"אמא.. אני..."
מאיה התפתתה לומר את המשפט....
עד שהיא החליטה לשחרר אותו.
"אני אשטוף את הבית.. מבטיחה"

עיניה של אמא נפערו בתדהמה.
"בסדר,אם תשטפי את הבית!"

מאיה הסתלקה משם לא מותירה לאמא שלה אפשרות לחזור בה מדבריה.


היא עלתה למחשב וראתה 2 הודעות באיסיקיו מחכות.

-רוניתוש- אומר/ת:
ממאייווש מה קורה מאמי??

מאיה סיננה, היא שנאה את רונית, היא הייתה כ"כ צבועה!

-קובי- אומר/ת:
את צריכה לכתוב איזה יום מדהים באוואי ולא יום חרא...

היא הסתקרנה לדעת למה הוא אומר את זה. ולכן החליטה לענות לו.
-מאיצ'ו- אומר/ת:
מה אתה אומר.. למה??

-קובי- אומר/ת:
כי זכית לראות אותי.. פעמיים...

-מאיצ'ו- אומר/ת:
אוף.. תתבגר.. ותתנדף לי מהמסך..


והיא התנתקה מהמסנג'ר.

היא דיברה עם שני והן קבעו.


מאיה לא ידעה כמה שהמסיבה הזאת הולכת לשנות אותה,
אותה.
ואת החיים שלה!!! כ"כ..






מקווה שאהבתן😛
יצא א=ר=ו=ך..
מתה עליכןן3>

איזה מתח 😊
אהבתייייייייייייי [:

רקק היוםם שמתת המשךך ואני רוצה עוד אחדדד....
אהבתיי
תמשיכיי מהר מהר מהר מהררר....

שירוש ועדנוש תודה יפות שלי
עדנוש?
המשך בעז"ה תקבלי היום חח =]

פרק מדהיםם =)

המממממממממממממשך :]
ממדהים 😊

=מ=ד=ה=י=ם=]

השלמתי פרקים...מדהים פשוט!!!
מחכה להמשך 😊

מקסים 😊

ahavti hh.. 😊

matai hemsheh ??
hh... 😛