חלק ממני באמת לא רצה לעשות צבא, אבל הייתי עושה כדי לצאת מידי חובה..בסוף יצא שויתרתי
אני כל כך מיואשת כי לפעמים אני נראית כל כך מאושרת וגם מרגישה ככה אבל בערב כל יום לפני השינה מטרידות אותי כל המחשבות שבמשך היום אין לי זמן לחשוב עליהם. אני כועסת שאין לי קשר טוב עם ההורים שלי כי הם לא תומכים בשום דבר ובשום החלטה..הם לא רואים בי עצמאית מספיק כדי להחליט על דברים ואם אני אכן משתפת אותם בהחלטות תמיד הם שופטים אותי ולא מנסים לחשוב עליי אלא רק על מה שאנשים יחשבו, הם לא מנסים להבין אותי ולעזור לי אישית. הם לא ממש קיבלו את חבר שלי בהתחלה כי הוא גדול ממני בחמש וחצי שנים אבל אחרי שנה וחצי הם הבינו שאין להם ברירה אלא לקבל את זה או לאבד אותי.....הם לא יודדעים שהוצאתי פטור כי פחדתי מהתגובה שלהם ובגלל זה לא התייעצתי. אני כועסת לפעמים על ההחלטה הזו ולפעמים שמחה בכך. הכעס הוא על החבר ששכינע אותי לעשות את זה...שאולי אני יפסיד משהו שאני אמורה לחוות בגיל הזה. השמחה היא כל כך שאני עושה שירות לאומי ויש שם תנאים טובים יותר מבצבא למשל המשכורת גבוהה יותר, אפשר לשלב עבודה ולימודים אקדמאיים, מבטיחים לך שאת חוזרת הביתה כל יום (אלא אם כן את לא רוצה ואז יש אפשרות למגורים). אני לא יודעת איך לבוא ולספר להם שעשיתי צעד כל כך גדול בלי להתייעץ איתם..הם נורא יכעסו עליי וישפטו אותי (כמו תמיד!) למרות שהם יודעים שאלו הם הכוונות שלי לא אמרתי להם שכבר עשיתי את הצעד הזהנ. אבא שלי רואה בי בושה שאני לא יעשה צבא "הראשונה מכל המשפחה" ואמא שלי מזלזלת בשירות לאומי. היא עובדת בבי"ח ואומרת שזה תפקיד מעפן לבנות השירות הלאומי (משרדי וסיעודי) אבל גם אם אן...אני רוהצ את זה ולמה שהיא תקבע לי את הרצונות שלי. חוצ מזה אני לא הולכת לתפקיד כזה אני הולכת לעבוד עם בני נוער , משהו כמו חונכת.
אני מבולבלת עכשיו התחלתי עבודה חדשה ויש לי הרבה לחץ בבי"ס...הכל מעיק עליי
עצוווווווווווווות לגבי ההורים....בבקשה??????
מתוקה, אני מבינה שזו אהבה ענקית. אבל את מוותרת על המון דברים בשבילו.
את כאילו חיה את החיים שלך בשבילו, וזה לא דבר טוב.
קודם כל- תהני בעצמך, תעשי את הדברים שאת אוהבת, אל תוותרי על הכל בשבילו...
4 שנים זה המון זמן, יכול להיות שזו סתם תקופה מלחיצה שעוברת עלייך ומשפיעה על הקשר,
יכול להיות ש... זה כבר לא זה- בכל זאת הרבה יכול להשתנות אחרי 4 שנים ביחד,
בכל מקרה זה לא בריא מה שאת עושה לעצמך.
את צריכה את החברות שלך איתך,
את צריכה את הידידים שלך איתך,
את צריכה לבלות זמן איכות עם המשפחה שלך...
אחרי שאת תגיעי לאושר עם עצמך אני בטוחה שגם יהיה לך את הכוחות להתמודד עם הקשר שלכם!
את נמצאת בקשר ממש לא בריא.
סבבה את איתו מלא זמן ואוהבת אותו והכל אבל תראי כמה דברים את מקריבה בשבילו!!!
הורים? חברים? לימודים? צבא?
את חייבת לשלוט על החיים שלך וכמה שהוא חשוב לך אל תתני לו לשלוט בך ולהחליט בשבילך כי יבוא יום והוא לא יהיה שם ואת תתחרטי על הכל!
יום אחד את תקומי בבוקר ותגלי כמה דברים הפסדת בגלל הקשר הזה.
תתעוררי!!!!!!!!
QUOTE (SeXy_BaRbIe @ 03/05/2008)את נמצאת בקשר ממש לא בריא.
סבבה את איתו מלא זמן ואוהבת אותו והכל אבל תראי כמה דברים את מקריבה בשבילו!!!
הורים? חברים? לימודים? צבא?
את חייבת לשלוט על החיים שלך וכמה שהוא חשוב לך אל תתני לו לשלוט בך ולהחליט בשבילך כי יבוא יום והוא לא יהיה שם ואת תתחרטי על הכל!
יום אחד את תקומי בבוקר ותגלי כמה דברים הפסדת בגלל הקשר הזה.
תתעוררי!!!!!!!!
יש פה כמה בנות שפשוט זועקות לסטירת התעוררות.
תפסו את עצמכן ואת החיים שלכן בידיים ותעשו משהו עם עצמכן.
למה אתן צריכות להיות סמרטוט של מישהו?!!?! אתן עוד צעירות לעזאזל..
QUOTE (SeXy_BaRbIe @ 03/05/2008) את נמצאת בקשר ממש לא בריא.
סבבה את איתו מלא זמן ואוהבת אותו והכל אבל תראי כמה דברים את מקריבה בשבילו!!!
הורים? חברים? לימודים? צבא?
את חייבת לשלוט על החיים שלך וכמה שהוא חשוב לך אל תתני לו לשלוט בך ולהחליט בשבילך כי יבוא יום והוא לא יהיה שם ואת תתחרטי על הכל!
יום אחד את תקומי בבוקר ותגלי כמה דברים הפסדת בגלל הקשר הזה.
תתעוררי!!!!!!!!
באמת תתעוררי
אחרת יהיה מאוחר מידי
ואת תפסידי ותאבדי הכל.
המחיר אחר כך יהיה כבד.
את מודעת לנזק שאת עושה לעצמך בכלל?!
כי אם לא את פשוט צריכה לשבת מול האשכול ולקרוא אותו...
הנזק שאת עושה לעצמך ענקי
ואת יכולה למנוע אותו עם יציאה מהקשר או שינוי מקצה לקצה של הקשר
אחרת את תישארי לבד.
בהצלחה מאמי ותהיי חזקה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אני מסכימה פה עם כולן ..
בת כמה את ?
לגבי ההורים שלך תדברי איתם על הכל על כל מה שיש לך לומר להם ..
את גרה עם החבר?
לדעתי עם לא טוב לך תילחמי בשביל להשיג ככה זה בחיים את צריכה לעשות משהו בשביל לקבל ..
ובמקרה שלך זה החבר שהשתלט על כל עניין בחייםם ! אני אישית לא הייתי מסכימה לזה .
ודרך אגב את יכולה לשנות ולעשות צבא למרות שקיבלת פטור.
בקיצור מה שאני מנסה להגיד לך ואני חושבת שרוב הבנות זה שתיקחי את החיים שלך ביידים ותעשי עם עצמך משהו.!
וכדאי שמהר לפני שהיה מאוחר..
QUOTE (ליטלטולל @ 04/05/2008) אני מסכימה פה עם כולן ..
בת כמה את ?
לגבי ההורים שלך תדברי איתם על הכל על כל מה שיש לך לומר להם ..
את גרה עם החבר?
לדעתי עם לא טוב לך תילחמי בשביל להשיג ככה זה בחיים את צריכה לעשות משהו בשביל לקבל ..
ובמקרה שלך זה החבר שהשתלט על כל עניין בחייםם ! אני אישית לא הייתי מסכימה לזה .
ודרך אגב את יכולה לשנות ולעשות צבא למרות שקיבלת פטור.
בקיצור מה שאני מנסה להגיד לך ואני חושבת שרוב הבנות זה שתיקחי את החיים שלך ביידים ותעשי עם עצמך משהו.!
וכדאי שמהר לפני שהיה מאוחר..
😨
QUOTE (ליטלטולל @ 04/05/2008) אני מסכימה פה עם כולן ..
בת כמה את ?
לגבי ההורים שלך תדברי איתם על הכל על כל מה שיש לך לומר להם ..
את גרה עם החבר?
לדעתי עם לא טוב לך תילחמי בשביל להשיג ככה זה בחיים את צריכה לעשות משהו בשביל לקבל ..
ובמקרה שלך זה החבר שהשתלט על כל עניין בחייםם ! אני אישית לא הייתי מסכימה לזה .
ודרך אגב את יכולה לשנות ולעשות צבא למרות שקיבלת פטור.
בקיצור מה שאני מנסה להגיד לך ואני חושבת שרוב הבנות זה שתיקחי את החיים שלך ביידים ותעשי עם עצמך משהו.!
וכדאי שמהר לפני שהיה מאוחר..
אני בת 18
אני גרה בבית הוריי אבל כמעט ולא נמצאת בבית אני מנסה להיוןת כמה שפחות....וההורים מרגישים את זה ואני יודעת שזה לא מרגיש גם להם בנוח עם המצב.
קשה לי לדבר עם ההורים שלי , הם לא פתוחים, הם חושבים על "מה יגידו" , הם שופטים, הם אומרים שהם נמצאים בצד שלי וכמובן שזה ככה אבל לא תמיד אני חייבת לעשות וליישם את העצות שלהם וכאשר אני לא עושה דברים בדרך שלהם הןם מתעצבנים ונהיה בינינו עוד קרע, ואני לא אוהבת לציית.
ולדעתי כבר מאוחר מידי....להכל ......אני מרגישה שהכל אבוד ושאני ל א יוכל לשנות כלום
אתר האהבה הישראלי