אני לא יודעת איך להתחיל, אני לאיודעת מה בכלל לכתוב, אני לא מצליחה להתבטא, אני לא יודעת מה יש ... זה כבר תקופה שאני ככה חסרת חשק ועם מצבי רוח משתנים, אתה אומר שהאור שהיה לי בעיניים כבר איננו. אני לא מבינה את עצמי אז אני ממש לא מצפה שאתה תבין אותי. זה הגיע למצב שאני קטנונית על כל דבר קטן , אתה כל כך מתאמץ ואני הורסת, אתה סבלני ואני מנסה להוציא אותך מהכלים... אני אוהבת אותך ומרגישה כל כך שבורה .. זה עוד מעט 4 שנים שלנו ביחד ואתה מכיר אותי כל כך טוב ואתה יודע שזאת לא אני ...כאילו משהו השתלט לי על הגוף... אני רוצה שיהיה לנו הכי טוב שבעולם ואני מדמיינת איתך את כל מה שאי פעם חלמנו עליו, את כל התכניות שתכננו ביחד... אני מרגישה לבד..איתך אבל לבד...אני מרוחקת מכל חיי חברה שהם, מרוחקת מהמשפחה שלי שאוהבים אותי אבל לא באים לקראתי או לקראתנו , שלא מבינים אותי ולא תומכים בי ובשום החלטה שלי אבל , שאוהבים אבל עדיין מכאיבים לי, אני מרגישה חנוקה מצד אחד ומצד שני כאילו יש לי יותר מידי אויר, אני לא מוצאת את עצמי ואני לא מבינה מה עובר עליי מה יש לי. אני תקועה בחיים, בקשר שלנו, בכל. אני מרגישה כלואה כי אני לא יכולה לממש את עצמי בעוד שאני צריכה לתמוך בך בכל מה שתבחר..ללא תנאים...את העבודה הפסקתי בגללך...מהצבא הוצאתי פטור אחרי תלאות ואחרי מריבות ארוכות ואחרי ריחוק עמוק שנוצר בינינו, הכל בשבילך...אני מבודדת מכל החברות שלי שפשוט חיות להן את החיים, צוחקות, נהנות, ואילו אני בדיכאון מתמיד...הלחץ בבי"ס שגם מוסיף לי על הצרות, מריבות שלנו יומיומיות, ההורים שלי , התקופה הזאת, הפחד המתמיד הזה לאבד אותך, חוסר הבטחון שלי והקנאה הזאת שפשוט משגעת אותי... חוסר האמונה שלך בי ? אתה לא סומך עלייי מה זה שווה לנו להיות ביחד במצב כזה? מה שווים החיים שלי אם לא ריקנות אחת גדולה?!
רק אתה מעלה לי חיוך על הפנים אבל בימים האחרונים זה לא חיוך אלא דמעות , אני כבר מייואשת, שבורה אין לי את מעט הכח הזה שצריך כדי לקום על הרגליים...אין לי אין לי אין לי אין לי......אני צריכה אותך ולפעמים בגלל כל המצב הזה אתה מרגיש שאני לא מעריכה אותך ומנסה לשחק איתי במשחקים ולנסות אותי , ואני חלשה חלשה ושבורה. תגיד לי אתה איך אני יכולה בלעדיך?איך? אני אוהבת אותך, אתה האדם היחיד שנשאר לי שמבין אותי גם כשאני לא מבינה את עצמי, אתה מכי אותי הכי טוב, אז תגיד לי ...מה יש לי??
אני מצטערת על הכל..על כל מה שנאלצת לחוות איתי על כל המריבות והדמעות אני רוצה לתקן אבל אני לא יודעת מה ובכלל מאיפה
יש לי עוד הרבה לכתוב אבל אני לא מסוגלת להמשיך.....רק תדע שאני אוהבת אותך
יאוווו זה כל כך מדהים..
אבל נסיכה, אני חושבת שוויתרת יותר מדי,
יותר מדי בשביל מישהו שאת אוהבת.
עבודה? צבא? חברות?
שקלי צעדים לפני..
מקווה שיסתדר לכם..
מאמי תיראי אם את מרגישה שזאת לא את
ושאת אוהבת אותו עדיין בעוצמה אדירה, חזקה ויפה
אז את צריכה לבדוק ממה נובע השינוי הזה...
כי השינוי הזה מכאיב לך ופוגע בך לפי מה שכתבת!
תרימי את הראש ותתקני את מה שמפריע או פוגע בך,
תשני את מה שמציק לך ותחדשי את מה שאת צריכה בחיים שלך!
תתקרבי מחדש למשפחה, תנסי לדבר איתם ולהסביר להם
את הצרכים, הרצונות והמטרות שלך!
אין מישהו שיאהב אותך יותר מאשר המשפחה שלך
כי המשפחה שלך זאת את.
תעשי דברים חדשים... דברים שונים שישנו לך את האווירה
תיצרי חיי חברה... תצאי עם חברות וידידים
תכירי אנשים. תעשי עם החבר דברים חדשים, מעניינים,
דברים שישנו לך את המצב רוח ושיוציאו אותך מהשגרה.
אני לא חושבת שיש סיבה בעולם שתוותרי בגללה על העבודה
כל עוד זה חשוב לך באמת... בכל זאת עבודה זאת פרנסה
ואפשר לחלק את הזמן בין כולם למרות הלחץ בעבודה והזמן עם החבר,
המשפחה, החברים וכ"ו.
זה שהוצאת פטור מהצבא בשבילו זה נוראי... את בעצמך כתבת שעשית
את זה בשבילו... ומה עם בשבילך?! מה עם בשביל עצמך?!
חשבת מה את רוצה? מה את צריכה? מה יעשה לך טוב?...
לא נראלי!
איפה את בסיפור?! איפה את נכנסת לתמונה?!
למה לא חשבת מה הצבא יתרום לך?!
את לא יודעת עד כמה הצבא היה משנה אותך, מבגר אותך ומלמד אותך!
את פיספסת הזדמנות מדהימה ונדירה לדעתי...
אבל זאת ההחלטה שלך לצערי!
הלחץ בבצפר יעבור זה רק עניין של זמן
תנשמי עמוק ותזכרי שאלה הרגעים האחרונים בבצפר
אומנם זה הלחץ המשמעותי
הלחץ הכי קשה
אבל את תעברי את זה והכל יהיה בסדר.
קנאה מראה על אהבה אבל יש גבול... זה שיש חוסר אמון זאת אהבה
כי הבסיס לקשר מלבד האהבה זה אמון וכנות
וברגע שזה נבנה חייבים לבנות את זה מחדש
אחרת אין מה לעשות ביחד.
תדברי איתו על כל מה שאת מרגישה וחושבת
תשתפי אותו בהכל ואל תשמרי בלב
אולי אפילו תתני לו את מה שכתבת פה.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
ואווו ריגשת אותי ..
אני איתם ^
לדעתי את וויתרת על יותר מידי דברים למענו ..
אני לא חושבת שאם את נמצאת בקשר אז צריך לוותר על דברים כל כך משמעותיים כמו על חיי חברה, צבא, משפחה!..
אולי זה הזמן שלך לתקן את הכל ולחזור לחברות ולמשפחה ודרך אגב את יכולה לעשות שירות לאומי ..
לדעתי את מרגישה הרגשת פיספוס כי כמו שאת בעצמך אמרת "תקועה" , תדברי עם חבר שלך על זה.
אהה ועוד משהו את לא צריכה לוותר על הרצונות והשאיפות שלך לעתיד בגלל שיש לך חבר..
והכי חשוב שעכשיו תסתכלי קדימה לעתיד ,כי להיות בדיכאון זה לא יעזור ..
אז תעשי פעולות בשביל שישנו את החיים שלך ליותר טובים ..
אם את צריכה משהו אני פה =]
לדעתי זו תקופה מלחיצה שעוברת עליך,
את צריכה לקחת את עצמך בידיים לומר לחבר שלך שאת צריכה קצת להתאפס על עצמך ולהתרחק מכולם,
תנקי את הראש תעשי לעצמך סדר בחיים וכשהלחץ ירד לך מהראש את תביני שזו הייתה רק תקופה מלחיצה
ואז תוכלי להקדיש מעצמך ולעבוד על הקשר שלך עם חבר שלך..
בהצלחה מאמי
QUOTE (לילוווווש @ 27/04/2008) כ"כ מזדהה איתך /=
וואי גם אני ממש אבל ממש מזדהה איתך
אני מרגישה שזה קורה גם לי
אז אני יגיד לך מה אני עושה.. אני פשוט נזכרת בתקופה שכן הייתי מי שאני
ומנסה לחקות את ההתנהגות שהייתה לי בתקווה שאולי זה יעזור לי ואני יחזור להיות מי שהייתי פעם.
ולדעתי את חוסר החשק שלך לדברים את יכולה להעלים בכך שתעשי דברים שאת אוהבת שאת יודעת שיחזירו לך החשק לדברים.
מקווה שהכל יסתדר לך=]
אני ממש ממש ממש מזדהה איתך
מאמי, אני מזדהה איתך כמעט ב100%
אני וחבר שלי כבר 3 שנים ביחד, והוא פשוט כל כך קנאי
הקנאה הזאת מטריפה אותי, מוציאה אותי מהכלים... אני כבר כמעט לא יכולה לסבול את זה !
ואני לא יודעת מה לעשות :/
קראתי אם אני לא טועה פעם אחת עוד מכתב כזה ששמת כאן
שהוא לא רוצה שתתגייסי או משהו כזה ?!
אני חיה את זה עכשיו ! שנה הבאה בע"ה אני מתגייסת... והוא פשוט לא רוצה שאני אתגייס !
אומר לי מה ללבוש, עם מי לדבר... לפעמים אני עומדת על שלי.. אבל לפעמים אני פשוט מוותרת...
מייאש ועצוב 😢
אם תמצאי פיתרון...
תודיעי לי 😢
QUOTE (I-LoVe-LiOr @ 27/04/2008)מאמי, אני מזדהה איתך כמעט ב100%
אני וחבר שלי כבר 3 שנים ביחד, והוא פשוט כל כך קנאי
הקנאה הזאת מטריפה אותי, מוציאה אותי מהכלים... אני כבר כמעט לא יכולה לסבול את זה !
ואני לא יודעת מה לעשות :/
קראתי אם אני לא טועה פעם אחת עוד מכתב כזה ששמת כאן
שהוא לא רוצה שתתגייסי או משהו כזה ?!
אני חיה את זה עכשיו ! שנה הבאה בע"ה אני מתגייסת... והוא פשוט לא רוצה שאני אתגייס !
אומר לי מה ללבוש, עם מי לדבר... לפעמים אני עומדת על שלי.. אבל לפעמים אני פשוט מוותרת...
מייאש ועצוב 😢
אם תמצאי פיתרון...
תודיעי לי 😢
תעמדי על שלך!!!!
מזאת אומרת אומר לך מה ללבוש? לאן לצאת? ואם בכלל להתגייס או לא?!
מיהו שיקח ממך את החוויה של השנתיים האלו? מי הוא שיקבע לך מה ללבוש?
אני בטוחה שלא אמא שלך, ולא אבא שלך!!!
חבר לא אמור להכתיב לך את הכללים שלפיהם את תחייה.
חבר אמור להיות שם בשבילך כדי לחלוק יחד רגשות, פעילוית שונות, חוויות, זכרונות, אבל בטח ובטח לא שיגיד לך מה לעשות!!!
את צריכה להיות אישיות בפני עצמה ולא איך שחבר שלך מכתיב לך.
אם הוא אוהב אותך, הוא צריך לקבל אותך בתור אישיות עצמאית ולא בובה שלו שישחק איתה, ועוד אחרכך אם יהיה לו מצב רוח טוב הוא יגיד לך שהוא אוהב אותך!!!.
חבר שלך צריך לסמוך עליך שאת לא תעשי שטויות כי הוא צריך לדעת שאת אוהבת אותו. אבל אם הוא נכנס לפאניקה כשאת מחבקת ידיד שלך, או מדברת עם זכר אחר ויצא שזה לא הוא, אז יש לו כבר בעיה!
קנאי או לא, צריך להיות אמון בין בני הזוג! הוא צריך לדעת שאת אוהבת אותו ולא תעשי שטויות עם אחרים!.
מערכת יחסים היא דו צדדית, אין דבר כזה האחד מכתיב לשני עם מי לדבר ועם מי לא.
אז נכון יש מקרים שבהם לצד אחד משו לא נעים, אז מנסים להמנע מלעשות את הדברים שלא נעימים לבן הזוג, אבל לא כשזה עובר גבול. לא כשהוא אומר לך איך להיות כדי שיהיה לו נוח לאהוב אותך!
שונאת כאלו!!!
עם כל הכבוד
ביום שחבר שלי יעיז להעיר לי על הלבוש שלי, על טיפה ציצי בחוץ או על שיחות עם ידידים, יציאות עם חברות וכ'ו
הוא פשוט יקבל סטירה ללחי.
אני ממש לא מסכימה שמישהו יכתיב לי מה לעשות,
אני זו שתחליט מה לעשות כי זה הגוף שלי והחברות שלי, נכון שאנחנו חברים אבל אנחנו לא בעל ואישה ואין לנו ילדים משותפים. אנחנו סה"כ חברים, עם כל האהבה והכול יש לי חיים ואני לא יוותר בחיים בחיים על צבא בגלל חבר שלי, זו אכן חוויה חד פעמית, תשקלי את זה שנית.
האם זה באמת שווה לוותר על החברות? הידידים? הצבא? ההורים?
לא נראה לי.
הלך 1 יבואו 10 אל תשכחי, עם כמה שזה קשה..אני בחיים לא יסבול חבר קנאי.
ובנות..תתחילו להעמיד בנים במקום כי קנאה לפעמים נגררת למקומות שהיא לא אמורה להיגרר אליהם.
אתן חושבות שזה קל
אחרי שכבר קרה לי כל הדברים הנוראים שיכולים לקרות
זה פשוט קשה לשנות את זה
כמעט בלתי אפשרי
QUOTE (slat @ 28/04/2008) QUOTE (I-LoVe-LiOr @ 27/04/2008)מאמי, אני מזדהה איתך כמעט ב100%
אני וחבר שלי כבר 3 שנים ביחד, והוא פשוט כל כך קנאי
הקנאה הזאת מטריפה אותי, מוציאה אותי מהכלים... אני כבר כמעט לא יכולה לסבול את זה !
ואני לא יודעת מה לעשות :/
קראתי אם אני לא טועה פעם אחת עוד מכתב כזה ששמת כאן
שהוא לא רוצה שתתגייסי או משהו כזה ?!
אני חיה את זה עכשיו ! שנה הבאה בע"ה אני מתגייסת... והוא פשוט לא רוצה שאני אתגייס !
אומר לי מה ללבוש, עם מי לדבר... לפעמים אני עומדת על שלי.. אבל לפעמים אני פשוט מוותרת...
מייאש ועצוב 😢
אם תמצאי פיתרון...
תודיעי לי 😢
תעמדי על שלך!!!!
מזאת אומרת אומר לך מה ללבוש? לאן לצאת? ואם בכלל להתגייס או לא?!
מיהו שיקח ממך את החוויה של השנתיים האלו? מי הוא שיקבע לך מה ללבוש?
אני בטוחה שלא אמא שלך, ולא אבא שלך!!!
חבר לא אמור להכתיב לך את הכללים שלפיהם את תחייה.
חבר אמור להיות שם בשבילך כדי לחלוק יחד רגשות, פעילוית שונות, חוויות, זכרונות, אבל בטח ובטח לא שיגיד לך מה לעשות!!!
את צריכה להיות אישיות בפני עצמה ולא איך שחבר שלך מכתיב לך.
אם הוא אוהב אותך, הוא צריך לקבל אותך בתור אישיות עצמאית ולא בובה שלו שישחק איתה, ועוד אחרכך אם יהיה לו מצב רוח טוב הוא יגיד לך שהוא אוהב אותך!!!.
חבר שלך צריך לסמוך עליך שאת לא תעשי שטויות כי הוא צריך לדעת שאת אוהבת אותו. אבל אם הוא נכנס לפאניקה כשאת מחבקת ידיד שלך, או מדברת עם זכר אחר ויצא שזה לא הוא, אז יש לו כבר בעיה!
קנאי או לא, צריך להיות אמון בין בני הזוג! הוא צריך לדעת שאת אוהבת אותו ולא תעשי שטויות עם אחרים!.
מערכת יחסים היא דו צדדית, אין דבר כזה האחד מכתיב לשני עם מי לדבר ועם מי לא.
אז נכון יש מקרים שבהם לצד אחד משו לא נעים, אז מנסים להמנע מלעשות את הדברים שלא נעימים לבן הזוג, אבל לא כשזה עובר גבול. לא כשהוא אומר לך איך להיות כדי שיהיה לו נוח לאהוב אותך!
שונאת כאלו!!!
..
QUOTE (I-LoVe-LiOr @ 28/04/2008) אתן חושבות שזה קל
אחרי שכבר קרה לי כל הדברים הנוראים שיכולים לקרות
זה פשוט קשה לשנות את זה
כמעט בלתי אפשרי
בדיוק זה לא כזה קל .. כמו שזה נראה ..
I-LoVe-LiOr - בדיוק במצב כמו שלך ,
גם בקשר לצבא והכל .. קנאי בטירוף וגם אנחנו 3 שנים כמעט .. 😨
אוף זה מטררררררררררריף !
QUOTE (I-LoVe-LiOr @ 28/04/2008) אתן חושבות שזה קל
אחרי שכבר קרה לי כל הדברים הנוראים שיכולים לקרות
זה פשוט קשה לשנות את זה
כמעט בלתי אפשרי
נכון זה לא קל. ואולי אפילו ממש קשה.
אבל זה או הוא או העצמאות שלך!
אם את לא תשברי את החבר שלך (ואת החוקים המטופשים שלו), בסוף הוא הזה שישבור אותך.הוא יוציא לך את החופש שלך לעשות דברים איך שאת רוצה, ואת כבר תתרגלי שעל כל פעם כשאת יוצאת לאנשו את צריכה לעבור אישור שלו אם התלבשת בסדר, או לא.
את לא בובה שלו! את אישיות בפני עצמך! ואת לא צריכה לעבור אישור של אף אחד!
אתר האהבה הישראלי