אין בכלל מלאכים בשמיים

חח ת'אמת ?
הפסקתי לקרוא בגלל שבן עזב D:
אבבבל ,
אני אשלים עודמעט את כל הפרקים : P

חח ייאלה,פרק.
אמן שבחתונה בן יבוא והם ירקדו ביחד והם יחזרו להיות זוג : )

אני רואה בן היה להיט בסיפור חח 😁
עכשיו ממשיכה :]

הזמן עבר ממש ממש מהר, הימים חלפו, החתונה התקרבה פורים עבר, התחפשתי לצבעית היה נחמד.
אבל בלי קשר איכשהו הגיע יום החתונה, שיא הלחץ. ניסיתי להרגיע את דרור ואת סיוון שהיו לחוצים שמשהו יתפקשש.
"יהיה מושלם" אמרתי להם.
כן, יהיה מושלם.

פרק 53 אחרון

סיוון ודרור עמדו ביחד בכניסה מקבלים את האורחים שנכנסו. או אלוהים כמה יפה סיוון הייתה, שיערה החום כאגוז מטלטל על כתפייה בתסרוקת פשוטה שהביאה לה מראה של נסיכה, שמלה לבנה עם כתפיות עדינות דקות שהחלק העליון נתלה על גופה מראה תווי גופה העדינים והיפים, החלק התחתון מתנפח מעט עוטף אותה בשלולית של קצפת, היא לא התאפרה בכבדות, עדינות שמשתווה למראה המלכותי והיפה כל כך שלה מבליט את עיני השקד שלה. על צווארה נתלה שרשרת עם פנינים לבנות עדינות, הסתכלתי עלייה מחזיקה בידה את ידו של דרור, דרור לבש בחולצה מכופתרת לבנה ומעל ג'קט בגוון קרם לבנבן ומכנס תואם משלים את מראה הנסיך למראה הנסיכה של סיוון.
ובמבט מהצד נאנחתי ספק בעצב ספק בתקווה. טל, הדר, ליאת, אור ויונתן שהוזמנו לחתונה עמדו לצידי מקשקשים זה עם זו בעוד אני מחייכת לאנשים שנכנסים מודעת לעובדה שזאת הפעם הראשונה שראיתי אותם.
שחר עמד ליד הבר עם רועי בן החצי שנה בידיו מדבר עם נערה בת 17 שאני חושבת שהיא בת דודה מדרגה שנייה שלי. לרגע הוא הסתכל עלי, חייכתי אליו באישור.
כי לשחר מגיע הטוב ביותר.
"אתה מוכן?" שאלתי את דרור כאשר כל האורחים כבר באו והחופה הייתה פתאום כל כך קרובה.
הוא הסתכל בענייה המאושרות של סיוון.
"יותר מאי פעם" אמר דרור.
חייכתי אליו מחזיקה את הדמעות בעיניי .
"את תמיד תישארי אחותי" צחק דרור.
"או דרור!!! לא היה לי ספק" אמרתי חושבת כמה טיפשי שהוא אי פעם חשב על זה.
"אני לא רוצה שתבכי" אמר דרור.
"זה מאושר, משמחה ו...מהתרגשות ואלי קצת..קצת קנאה" אמרתי.
"קנאה?"
"שמע, זה כבר יותר משנה שכל מה שאני מחפשת זה אהבה, אהבה מאבא שלי, לדעת עם אמא שלי אהבה אותי או ש..שלא יודעת מה, אהבה מבן, ואז משחר ואז ממך, ואני אז מגלה שאני אולי עוד רוצה את בן.." אמרתי ברצף ועצרתי לנשום "ואולי גם אהבה ממישהו למעלה, אולי שאלוהים יביא לי איזה מישהו שישמור עלי שיאהב אותי, את...את המלאך שלי"
"שום דבר לא בא ברגל" אמר דרור "זה יבוא, אל תדאגי, אם זה צריך להיות בן הזה שסיפרת לי עליו זה יהיה הוא"
"אני מרגישה שהייתי צריכה להלחם עליו יותר ופספסתי" אמרתי.
"לא פספסת כלום! מה שצריך לקרות קורה" אמר בן וחייך אלי.
הוא הסתובב כדי ללכת ואז נעצר.
"היום שהייתי אצלך, אתקשר איזה אחד...מחו"ל, אולי משדה התעופה...כן הוא אמר שמשמה, הוא אמר שהוא בלחץ וקרה איזה משהו, הוא חוזר היום..."
דרור הלך לסיוון ונעמד לידה.
הכל הסתובב לי בראש, אולי הייתי צריכה ללכת הביתה לפנות את הדברים, חזר מחו"ל רוצה לנוח, לישון.
ומעניין מה השתבש, אולי הוא והיעל הזאת נפרדו? אויש נו באמת!! תקווה שלך או משאלה?
לרגע קלטתי שכולם נעמדים ליד החופה, הרב היה מוכן לקרוא לחתן והכלה.
הלכתי מהר לחופה.
"אני...אני רוצה לומר כמה מילים" אמרתי.
לקחתי את המיקרופון.
"מאז שאני זוכרת את עצמי, דרור מגן עלי. מעצמי, מכל אחד שבא לפגוע בי ו...מכל דבר.
הוא הראשון להציל אותי, והאחרון שיפגע בי.
בגלל זה אני יודעת שסיוון תהיה המאושרת בנשים.
מגיע לו הטוב ביותר, וברגע זה אני בטוחה שהוא קיבל את זה.
אני מסתכלת עליהם הרבה זמן ואיכשהו תמיד עולה לי חיוך שאני מסתכלת עליהם.
לפעמים גם מקנא.
אבל אתם גם נותנים לי כוח" עצרתי כדי לעצור ת'דמעות שהיו כבר כמעט מעבר לשלטתי. "נותנים לי כוח להבין שיש עוד אהבה, שאני יוכל להשיג כזה. אני מסתכלת עליכם ואתם מוכיחים לי מה זאת אהבה.
כלומר, אתם מוכיחים לי שגם לאהבה יכול להיות סוף טוב. כי שיש כל כך הרבה זוגות סביבי, קשה שלא להאמין באהבה.
וזכיתי לראות הרבה סוגים של אהבה." כולי התחיל לרעוד ניסיתי לייצב אותו. "אהבה של מלחמה על כל יום על כל חיוך" מבטי חלף על טל והדר "אהבה נגד כל הסיכויים, ששוברת את כל המוסכמות, שמראה לנו שאפשר להיות ביחד למרות הכל למרות כל המשברים" הסתכלתי על אור וליאת "אהבה של משפחה" מבטי חלף על שחר שהחזיק בידו את רועי, ואז על דרור. "ואהבות שנגמרות, ומשאירות טעם לעוד..." ברגע זה חשבתי על בן, דמעה יצאה על הלחי שלי ואחר כך עוד אחת. "אבל אתם...?" הקול שלי כבר רעד "אתם? אהבה עם סוף טוב, כזאת שעברה את כל השלבים, את כל המלחמות, והמשברים, שברתם כל סמכות, ועכשיו היא מוכנה גם לעלות שלב, להפוך למשפחה.
סיוון את לא מבינה כמה אני שמחה שאת הופכת להיות אחת מאיתנו." הבנתי שאני צריכה לסיים עם זה לפני שאני יתחיל לפרוץ בבכי "אני מאחלת לכם רק אושר, ושאהבה לא תעזוב אתכם לרגע!! כי מגיע לכם....כל כך מגיע פשוט."
הלכתי אליהם חיבקתי אותם והחופה התחילה. להסתכל על אח שלי קושר את חייו בחייה, לא היה משהו מרגש מזה. וברגע שהוא שבר את הכוס לא היה מקום לדיבור.
סיוון ודרור לנצח!
"מרגש?" שאל שחר שראה אותי עם פנים רטובות בוכה כמו שלא בכיתי אף פעם.
"כן" אמרתי "מאוד"
"אבל?"
"לא אבל זהו, מרגש נקודה" אמרתי.
"בטוחה?" שאל שחר.
"כ...כן" אמרתי.

הריקוד הראשון כמובן נשמר לסיוון ודרור, אחר כך כולם הצטרפו, אור עם ליאת, הדר עם טל, אפילו יוני הזמין את איזה אחת שהכיר לרקוד. שחר להזמין את ההיא דיבר איתה מקודם ונתן לי לשמור על רועי.
חייכתי בעצב. "אז מה רועקי?" שאלתי "רוצה לרקוד איתי?" רועי מלמל משהו בשפה משלו.
"אני מקווה שזה כן" אמרתי "כי אין לך ברירה"
החזקתי את ידו בצד אחד ויד שנייה משעינה את ישבנו עלי ידי בצורה כזאת שישב. התחלתי לנוע, ולרגע הרגשתי שזה בן, עוטף אותי בידו, מחמם אותי באהבתו שלא קיבלתי ממנו וכל כך רציתי.
דרור טפס בידי. "הנרקוד אחותי?"
"העונג כולו יהיה שלי, אחי" אמרתי.
הוא חייך. נתתי את רועי חזרה לאבא שלו הלכנו לרקוד. "אני לא אוהב לראות אותך ככה" אמר דרור.
"אני מצטערת" אמרתי "החלטתי להפסיק עם זה"
"עם מה?"
"בלחפש את הסוף הטוב שלי"
"הטעות שלך שאת חושבת שזה הסוף"
שתקתי.

החתונה עברה מהר, המצב רוח שלי השתפר, שתיתי המון, השתגעתי התחרפנתי צחקתי, וחזרתי הביתה עם חיוך.
כלומר, לבית של בן.
הוא עמד שמה, ערום לגמרי.
"אתה צוחק עלי?" שאלתי.
"פחדתי שלא תזהי אותי עם בגדים" אמר בן.
צחקתי.
"למה לא התקשרת, הייתי מפנה את הדירה" אמרתי.
"לא רציתי שתפני" אמר בן.
"עכשיו זה הרגע הקיטצ'י של כל סיפור? תספר לי שאתה אוהב אותי, נתנשק, נחייה באושר ובמקרה שלך עוני עד עצם היום הזה?" שאלתי.
"חשבתי על משהו כזה" אמר בן "כמה זה בעצם עד עצם היום הזה אצלך?"
"אני לא יודעת, כמה שיצא" אמרתי "שנחתום על זה?"
הוא צחק.
"אבל רגע!! מה עם הקטע שאתה אומר שלי שאתה אוהב אותי?" שאלתי.
"אולי קודם נתנשק?" שאל בן.
"אל תשנה את הסדר" אמרתי מאוכזבת מהתשובה שלו.
"ואת אוהבת אותי?"
"אני מפחדת לומר" אמרתי "בפעם הקודמת לא זכיתי לתשובה"
"כן אהה..."
"בהחלט" אמרתי. ושוב הוא אכזב אותי בתשובה שלו.
"בואי" אמר בן.
"לאן?" שאלתי.
"את תמיד שואלת אותי יותר מידי שאלות!" אמר בן.
"נו..."
"זה משנה? פשוט בואי איתי."
יצאנו מהבית שלו ונכנסנו למכונית שלו.
שתקתי למשך כמה דקות ואז עצבן אותי אז ניסיתי לפתוח שיחה.
"אז מה איתך?" שאלתי "לא שמעתי עלייך כלום מאז שנסעת."
"הכי טוב" אמר בן "ככה אי אפשר לשפוט"
חייכתי , מן זיכרון ישן ומתוק נשמר בראשי.
"יש מה לשפוט?" שאלתי.
"יכול להיות" אמר בן. וכל אחד כאילו זוכר בדיוק את אותה שיחה.
"אז לאן אתה לוקח אותי" שיניתי כיוון.
"אני חושב שאת יודעת" אמר בן.
"כן" אמרתי אחרי כמה שניות.
"עוד מעט תדעי הכל" אמר בן.
חייכתי, שוב הוא סוגר את השיחה באותו משפט כמו אז.
שהוא החנה את המכונית מול הבית של ההורים שלו הסתכלתי עליו בחיוך. "לא קצת מוגזם לפגוש את ההורים שלך כל כך מוקדם?" שאלתי.
הוא צחק. "אף פעם לא מוקדם" אמר בן "אבל אני לא לוקח אותך לפגוש את ההורים שלי."
צחקתי גם. "אז לאן?"
הוא רק החזיק אותי בידי ולקח אותי למעלית, עלינו לקומה האחרונה ואז הוא לקח אותי דרך המדרגות אל הגג.
"כמו אז..." לחשתי.

-----
בן הסתכל עלי במשך כמה דקות, ואז התקרב אלי וליטף את שערי. "בואי" אמר.
"לאן?" שאלתי.
"זה משנה? פשוט בואי איתי" אמר בן.
"טוב" אמרתי.
יצאנו מהבית שלי ונכסנו למכונית, הוא התיישב מאחורי ההגה והתחיל לנסוע.
"זה מוזר אתה יודע?" שאלתי "אני חברה שלך אבל אני לא יודעת כלום עלייך".
"זה יותר טוב" אמר בן "ככה אי אפשר לשפוט."
"באמת?" שאלתי "יש לי מה לשפוט?"
"יכול להיות" אמר בן.
שתקתי למשך כמה שניות. "אז אתה בן 18 נכון?" שאלתי.
"כן" אמר בן.
"אתה הולך להתגייס?" שאלתי.
"לא" אמר בן.
"למה?" שאלתי.
"עוד מעט תדעי הכל" אמר וחייך.


"מה זה?" שאלתי.
"פה גרתי לפני שעברתי לאיפה שאני גר עכשיו". הסביר לי.
"בואי" משך אותי.
"זה לא קצת מוגזם לפגוש את ההורים שלך עכשיו? מוקדם טיפה" אמרתי.
"אני לא לוקח אותך לפגוש את ההורים שלי" אמר בן.
"אז לאן?" שאלתי.
הוא רק החזיק אותי בידי ולקח אותי למעלית, עלינו לקומה האחרונה ואז הוא לקח אותי דרך המדרגות אל הגג.
----------

"מה אם מהשפחה שלך?" שאלתי שנזכרתי בתמיר האח המושלם במשפחה שמת.
"לא בשביל זה אנחנו פה"
"בפעם הקודמת ההינו פה כדי לדבר עלינו" אמרתי.
"בפעם הקודמת הייתי עיוור"
"למה?" שאלתי.
"חשבתי עלייך המון, ניסיתי לשכוח ממך בכוח" אמר בן.
"זאת אני" אמרתי "אנחנו לא פה בשביל רומנטיקה" לא ציפיתי ממנו לכלום, זה בן בכל זאת.
בן נאנח "חבל...ציפיתי שהפעם זה יהיה אחרת" אמר בן"זה לא עבד עם יעל"
"כי..."
הוא לקח אוויר, בא לומר משהו ונעצר. התיישבנו על הספות מסתכלים על הירח. כל אחד עסוק בשלו, כבר לא שמים לב שאנחנו שותקים.
"אני שמחה שחזרת."
"אני יודע"
"אתה תמיד חייב להרוס את האווירה אה?" שאלתי.
והוא צחק נזכר באותו תקרית בגינה עם הצינור, שהוא נישק אותי ושנינו ההינו רטובים.
"כנראה"
"לך לעזאזל" אמרתי עצבנית.
"בשמחה" אמר בן בביטחון העצום שלו "תבואי איתי."
"אני לא רוצה עוד אהבה חד צדדית" אמרתי.
הוא חייך. "את אוהבת אותי?"
"בפעם הקודמת לא קיבלתי את התשובה שרציתי" אמרתי.
"כן אהה?"
שוב אכזב אותי.
שתקנו שוב. אור הירח שתף את פנינו.
"אני אוהב אותך" אמר בן והסתכל ישר לעיני.
דמי געש בתוכי, ליבי קיפץ פעמיים, והרגשתי מלאכים שרים אלי וכל מה שחשבתי שצריך להרגיש שמישהו אוהב אותי.
"כן אהה?" אמרתי אפילו לא מביטה בו.
"זה כאב" אמר בן "את מחזירה לי?"
"או כן!" אמרתי "אתה לא מבין איזה כיף זה מרגיש."
"להכאיב לי?" צחק בן.
"להיות נאהבת" אמרתי.
הוא צחק, והבטנו זה בזו מאוהבים, תחת כיפת שמים כחולה כהה. "עכשיו מתנשקים?" שאל בן.
"כן" אמרתי וחייכתי. והוא נישק אותי. ולא היה תמימות או נאיביות כמו שמצפים מכל סיפורי אהבה. אבל היה אהבה, והיה את האושר שתמיד ציפיתי לו.
וזה לא היה הסוף הטוב שלי, זאת הייתה ההתחלה של כל מה שרציתי שיהיה אי פעם.
"אני רעב" אמר בן.
"גם אני" אמרתי ולא מתפלא מהדבר הבא שאמר.
הוא הסתכל בשעון. "השעה 4 וחצי בבוקר, מה את אומרת על איזה ארוחת בוקר, אני מכיר מסעדה שעובדת 24 שעות"


-סוף-

מדהיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייים!
אני לא מאמינה שזה הסוף!@!!!!1
גאאד הסיפור הזה היה כזה מוושלם!
תיכתבי עוד אחד ^^

לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!
למה נגמררר???

חחח ועכשיו על הפרק..
מדהים ומהמם!!!!!!
דיי תמשיכי עודד 😢

ווואו
אין לי מילים
זה פשוט מ ד ה י ם !
את פשוט מ=ו=כ=ש=ר=ת
מקווה שתכבי עוד כי יש לך כישרון עננננננקקק !!

יאי מאמי זה כל כך יפה =]
קשה לי לעקל שזה הסוף...
אבל לפחות זה סוף טוב =]
מחכה לעוד סיפור 😛

פשוט מושלם !
אוף למה זה הסוף?
אולי עוד קצת?
חח כל כך יפההה...!!
אהבתי...

ו..אמממ....יש אפשרות לעוד אחד כזה?חחחח

שיהיה לך שבוע טווווווווב
😊

לא רוצה שייגמר 😢

סיפור מדהים, כתיבה סוחפת ומירביק אחת מוכשרת שלי .

חסר לך אם את לא מתחילה סיפור חדש 😉

שיהיה שבוע מלא חיוכים , אוווווווווווהבת אותך המונים 3>

ווואו מדההההים😊

QUOTE (אאללממווגגX @ 18/07/2008) מדהיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייים!
אני לא מאמינה שזה הסוף!@!!!!1
גאאד הסיפור הזה היה כזה מוושלם!
תיכתבי עוד אחד ^^
תוווווווווודה 😊
תאמיני, זה הסוף
חח ממש שמחה שאהבת אותו :] וכן בקרוב יהיה סיפור חדש

QUOTE (BROKEN-HEART @ 18/07/2008) לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!
למה נגמררר???

חחח ועכשיו על הפרק..
מדהים ומהמם!!!!!!
דיי תמשיכי עודד 😢
סליחה..[?]
אהמ...אם הייתי ממשיכה זה כבר היה יותר מידי נגרר בגלל זה

תוודה מאמי :]
וזהו...נגמר יהיה חדש

QUOTE (-ליאורוש- @ 18/07/2008) ווואו
אין לי מילים
זה פשוט מ ד ה י ם !
את פשוט מ=ו=כ=ש=ר=ת
מקווה שתכבי עוד כי יש לך כישרון עננננננקקק !!
את לא מבינה איזה חיוך יש לי עכשיו 😁
תודה מאמי
שמחה שאהבת את הסיפור הזה
ונראלי בקרוב יהיה סיפור חדש

QUOTE (ImACookie @ 19/07/2008) יאי מאמי זה כל כך יפה =]
קשה לי לעקל שזה הסוף...
אבל לפחות זה סוף טוב =]
מחכה לעוד סיפור 😛
חחח תוודהההה 3>
ואהמ....בעזרת השם את תעקלי?
תודה ענקית
ובקרוב [כנמו איזה פרומו]