אין בכלל מלאכים בשמיים

QUOTE (karnusha_167 @ 07/06/2008) יאא איזה חמוד!!!
וכדאי שיהיה יותר מחודשיים!!!!
אבל יאא!!!!

פרק מדהים!!! כרגיל...
אני אוהבת אותך...1
חחח בלי עין הרע =] תווודדדה 3>
אוהבת אותך 3>

QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 07/06/2008) מדהים😊😊😊
תודה 😁 חג שמח

QUOTE (koka15 @ 08/06/2008) פרק מדהים ביותר(:

המשך !
תודה רבה =]] חש שמח המשך אולי יותר מאוחר

QUOTE (גלגלית_15 @ 08/06/2008) מאמיייי
המשךך יפהה
מחכה המשךךךךךך
מואהה
חג שמחחח
תוודה מאמי =]] יותר מאוחר אני ימשיך ;]

חגג שמייח 😛

חחחחחחחחחחחחח את משהו מיוחד את!

ואת ממשיכה???
יש לי עד 7:20 כי אז נכנס החג....

QUOTE (lidorushit @ 08/06/2008) נווו ששחר יתקשר כבר, הוא לא יכול להשאיר אותה גלמודה חח [:
מהמם מירביק, חג שמח וקסום 3>
חחחחח או במיליםם אחרות שלא ישאיר אותך גלמודה 😉
תווודה גם לך

QUOTE (_RoTeM_ @ 08/06/2008) מירבבבבי זו רותם .. (: מה נשמע מאמי ?
היה כייף לראות אותך ! [:
תבואי ב-20 [;;;
ד"ש לקרן ...... ;P
חג שמח :]
היי בסידר מה איתך?
היה כיף לראות גם אותך
אני אשתדל לבוא 😊
חחח אני אמסור ובטח היא תמסור חזרה אז ד"ש גםלך 😛
חחחש שמייח

QUOTE (lidorushit @ 08/06/2008) חחחח זהו עכשיו את חייבת לבוא בעשרים 😂
חחח אין ברירה אני ידבר איתך על זה

קראתי את כל הסיפור ,
פשוט מדהים !!!

QUOTE (karnusha_167 @ 08/06/2008) חחחחחחחחחחחחח את משהו מיוחד את!

ואת ממשיכה???
יש לי עד 7:20 כי אז נכנס החג....
חחחחח אופס ניראה לי טיפה עבר 😂 🙄 😕
אני ממשיכה עכשיו
נשיקות 😘

QUOTE (sapiri2006 @ 09/06/2008) קראתי את כל הסיפור ,
פשוט מדהים !!!
יאאא שמחה שאהבת מאמי =] תודה!!

מדהים 😊

תודה =]

פרק 35
יותר מאוחר לקח אותי טל לפארק, הניח שמיכה על הדשא, הוציא כריכים ושתייה ונשכב על השמיכה כאשר הוא נשען על יד אחת ומביט בי במבט הזה שלו, כמה שאני אוהבת את המבט הזה.
התיישבתי והבטתי בו בחיוך. "כולה חודש וזה מה שאתה מכין לי?" שאלתי.
"בשבילך עד חצי המלכות, נסיכה" אמר טל.
"עוד חצי שנה את לוקח אותי לניו יורק?" שאלתי.
"בדיוק, ובשנה שלנו אני לוקח אותך למאדים" אמר טל.
צחקתי גם הוא צחק. איזה צחוק יפה. כל כך הרבה זמן הוא היה ניראה לי כמו אח ופתאום הוא הופך להיות אהבת חיי? מתי הספקתי לעצום את העניים שלי ולא לראות מי עומד מולי? למה חיפשתי בבחורים אחרים את מה שהוא יכל לתת לי?
הוא התקרב אלי, מסיט את שערי מאחורי אוזניי ומנשק אותי בעדינות. הצמדתי אותו אלי, מרגישה כל שריר ושריר בגופו צמוד אלי, מחברת את שפתי לשלו מקווה שככה הוא יבין מה הוא גורם לי להרגיש.
"אני אוהבת אותך, הדר" אמר טל. ואיך שהוא אומר את שמי עוד לא מצאו מישהו בכל העולם שמצליח להגיד את שמי באותו צליל כמוהו, אין עוד מישהו כמוהו בעולם, נקודה.
לאחר מכן התחלנו לאכול שולחים מבטים מאוהבים זה לזו, טל נתן לי 105 ורדים אבל זה לא מספיק, זה יהיה עוד הרבה יותר, אני יודעת!
"הבאתי לך משהו" אמרתי.
"מה?"
לקחתי את התיק שלי והוצאתי משמה קופסת לב. הוא פתח אותה והוציא משמה דף קטן מקושת בלבבות.
"רציתי לתת לך הלב שלי, אבל הלב שלי כבר אצלך"
הוא חייך. קצת קיטשי, אני יודעת, אבל אין מה לעשות ככה זה באהבה, הכל כל כך נראה ורוד וקוטצ'י ומוצ'י, ואני לא ישקר אני אוהבת את זה.

!@#$%^&**&^%$#@!
כשאת רוצה מנסה לא לחשוב על בנים, את מבינה שאין על כל ך הרבה דברים לחשוב. עצוב? כן.
אז בשביל לא לחשוב מצאתי את עצמי בהטרף של ניקיון. סמכו עלי! שאני עצבנית. עצובה. במצב לא יציב או כל דבר בסגנון, אני מנקה משהו דה באסט, אני יגדל להיות פיליפינית.
אז אחרי שסיימתי לנקות והבית נראה כמו פרסומת לחומרי ניקוי, עברתי לבלגן את הארון שלי וכל זה בשביל לסדר אותו אחר כך.
אבל אחר כך שהסתיימה העבודה מצאתי את עצמי מנסה למצוא משהו מעניין בטלוויזיה, אבל אלוהים לא רוצה לעשות לי את החיים קלים, תראו לי סידרה אחת שלו משתמשת באהבה כדי למשוך צופים?
אז הלכתי לשכנע את סיוון שתביא לי את בובו כדי לעשות סיבוב בפארק, סיוון חולה עלי אז היא נתנה לי אותו.
אז ככה מחזיקה את בובו כדי ששום כלב לא יצוץ משום מקום ויאכל לי אותו, הלכתי לטייל בשכונה.
"אז מה בובו? אתה כל מה שנשאר לי?" שאלתי "הדר וטל צמד חמד, אם שחר לצערי זה נגמר, וליאת כל מה שנותר לי הלכה לשחק עם ילד אחר, כלומר הלכה עם אור להסתובב?"
בובו כפי הנראה אפילו לא הקשיב לי, הוא נמנם בידי, בלי לומר מילה או לילל או משהו?
"כפוי טובה!" אמרתי עצבנית "אפילו אתה לא אוהב אותי יותר?"
בובו ילל, המפונק הזה כל מה שהוא רוצה שאני יגרד לו ליד האוזן.
"אתה מבין איפה אני גומרת? אני מבדרת לחתול!!! אין גם לי יהיה חתול שאני אגדל, אני יהיה רווקה, מסכנה! וכן כמו שאמרתי יהיה לי חתול, אבל החתול הזה באמת יקשיב לי!"
"מעיין?"
"בובו?" הסתכלתי עליו המומה אבל החתול המשיך לנמנם בידי, זהו!! אני משתגעת!!
"חח מעיין?" הסתובבתי.
זה היה יונתן, את יונתן לא הכי הכרתי לכם, כאילו בכללי אתם יודעים שהוא ידיד שלי, אבל זה בערך כל מה שהייתם צריכים לדעת לא ההינו ידידים של ממש אז כל השאר לא היה חשוב.
"היי" אמרתי.
"מדברת לחתול?"
"יותר נכון לעצמי כי הוא פשוט לא מקשיב לי" אמרתי ושלחתי לבובו מבט זועף.
"אני חושב שאת צריכה לקנות לעצמך כלב" אמר בחיוך.
"תודה על העצה" אמרתי "אבל אני משלימה עם העובדה שאני יהיה רווקה זקנה אתה מבין?"
"החלקת על השכל כן?" שאל יוני.
"למה?"
"מתי הסתכלת על עצמך פעם אחרונה במראה?" שאל יוני.
"ינואר למה?"
"נשמה, את הבן אדם האחרון שיהיה לבד להרבה זמן"
"אווו...בוא לפה יוני!!" אמרתי.
הוא צחק וחיבקתי אותו, כמעט מועכת את בובו שהתעצבן אז הוא שרט אותי.
"אולי אני באמת יקנה כלב" אמרתי.

אני חושבת שהכל פשוט מידי אני מתחילה להשתעמם פשוט. שום דבר מיוחד, שום דבר לעשות! לא פלא שאני מתחילה לדבר לעצמי.
תראו את טל והדר, זוג מושלם פשוט, דמעות בעניים. כמה שאני אוהבת אותם ככה מקנאה בהם.
להם באמת יהיה מה לספר לנכדים.
מה אני יספר? שאהבת חיי עזבה אותי כי היא לא אהבה אותי ורצתה לתת לשכוח ממנו, ואני כמה כמו שרלילה מקומית פשוט שכבתי איתו כי זה כל מה שעלה לי בראש? ואחר כך פשוט יכולתי להמשיך, להתאהב מחדש, אבל אני כרגיל עקשנית לא רוצה! ועכשיו מחליטה שאני לא צריכה אף אחד! אף אחד?! כמה עלוב.
כל כך טיפשה עד דמעות, הנכדים ינשלו אותי מהמשפחה או יעיפו אותי לבית אבות באיזה חור בצפון, ואני יבכה כל החיים על כך שמיררתי לבעלי את החיים והוא התגרש ממני.
כן אני רואה כבר איך זה נגמר!
דרור נכנס לחדר שלי. "הכל בסדר?"
"פיצוף אח שלו!" אמרתי "או אח שלי"
"את נראית משועממת"
"כן אה?"
"מה יש?"
"עזוב" אמרתי.
הוא התייאש אחרי כמה זמן.
התחברתי לאיסיקיו.
ראיתי שליאת מחוברת.

מעיין:
שלום?

ליאת:
היי מאמי מה קורה?

מעיין:
דבש מה איתך?

ליאת:
נחמד.

מעיין:
איך היה עם אור?

ליאת:
מדהים עד כמה הוא מזכיר את עמית עד שהוא פותח את הפה.

מעיין:
את באמת חושבת שזה בריא לך כל הקשר הזה?

ליאת:
אני לא יודעת. מה איתך? איך הולך מבצע 'בנים זה לא הכל?'

מעיין:
נחמד, אני חושבת שאני משתגעת, מוצאת את עצמי מתבכיינת על כמה אני לבד.
אני חושבת שהכל משעמום.

ליאת:
אז מה את רוצה?

מעיין:
לא יודעת בקרוב חופש גדול, חשבתי אולי ניסע לאנשהו, נמצא כמה ריגושים מה רע?

ליאת:
לא רע.

מעיין:
רק אני ואת, בלי בנים, נשתרלל עד לפנות בוקר, נמצא את עצמנו עם כאב ראש רציני אחרי כל לילה.
קצת נתמסטל, נזיק לעצמנו ונהיה מבסוטות מזה.

ליאת:
חכי שההורים שלי ישמעו מזה!

מעיין:
טוב קצת הגזמתי, אבל כל מה שאני מנסה להגיד שאני צריכה אקשן.

למחרת הייתי כל כך עייפה שהגעתי לבית ספר שפשוט נכנסתי לכיתה ונשפכתי על השולחן.
"עייפה?" שאל יוני.
"יותר מידי" אמרתי.
"דיברת לחתול כל הלילה?" שאל יוני.
"תצחק עלי, תנצל את המצב שאני לא יכולה לקום להרביץ לך" אמרתי.
"את יותר מידי סמרטוט בזמן האחרון" אמר יוני.
"וואו יוני!! אל תביא לי את הג'ננה" אמרתי.
"אני רציני, למה את צריכה חבר? או מישהו בכללי? למה את לא מסתפקת שהכל טוב לך?" שאל יוני.
"למה אתה חושב שאתה מכיר אותי?" שאלתי.
"צודקת אני אשתוק" אמר יוני.
"נו אל תיעלב" אמרתי.
"לא נעלב" אמר יוני.
"אני מכירה את הפרצוף פודל הזה" אמרתי "אני פשוט לא יודעת מה יש לי בזמן האחרון, שני קשרים עם שני בחורים נהרסו לי זה אחרי זה, ושלא תגיד בהפרש של המון זמן כמו איזה חודשים שלוש, פשוט זה אחרי זה, לא התחיל עוד ובום נגמר"
"זה בסדר אני רגיל להרוס קשרים" אמר.
"אני לא מדברת סטוצים" אמרתי "אל תראה אותי ככה, אני ממש לא כזאת שמחליפה את הגרביים שלה כל חמש דקות"
"את בעד גרביים לכל השנה?" שאל.
"טוב לא מטאפורה טובה" אמרתי "אבל אתה מבין את הכוונה?"
"כן" אמר יוני "ומה הבעיה להשיג כזה?"
"שאני ננעלת על בן אדם אחד ולא משחררת ממנו" אמרתי.
"שחר?"
"יכול להיות" אמרתי "או שזה בן"
"בן המשיך הלאה למה את לא יכולה?" שאל.
"כי אצלנו זה עובד אחרת" אמרתי.
"אצלנו?"
"רוב אוכלוסיית הבנות" הסברתי.
"אז למה את מתבכיינת על שחר?"
"כי אני רוצה אותו ופספסתי" אמרתי.
"את פשוט חסרת סיכוי" פרש יוני ואני צחקתי.






יצא לי קצת צולע אבל לא היה לי מוזה :S

שום צולע נקרעתי לי מצחוק מהקטע של מעיין מדברת לבובו חחחחחחחחח
מוכשרת שלי!

אוהבת אותך!