~טעם_הבגידה~

מממשש יפההה ,
מתי את ממשיכה מאמי ? 😊

תווודה ! (:
ממ אני עכשיו יתחיל לכתוב ..

אהבתיי.... 😉
המשך?

יאלה המשך 😛

ייאלה כבבבררררר
נופר אני אעשה עלייך חרם אם את לא ממשיכה עכשיו!!!!
נענענענענעננע 😛

אוהבת אותך נסיכת בת ים קטנה ומכוערת שלי 3>

תודה ^^
אלמוג שתקי י'מכוערת!

מסיימת לכתוב ומעלה פרק 😊

-פרק 10-

"היי ליאת" אוהב אמר מובך
"היי אוהד, שלום שני מה נשמע?"
"בסדר, אנ.. אנ.."
"ליאת אנחנו באמצע משהו כאן, את יכולה בבקשה?" קטע אותי וחייך חיוך עצבני אליה.
"מה ללכת?"
"כן, זה יהיה רצוי מאוד" אמר והיא השפילה מבט
"אין בעיה" אמרה והלכה.
"אני מצטער על זה, היא לא כל כך התגברה עלי"
"כן שמתי לב, טוב בוא נזוז מפה"
"טוב מאמי" קמנו הוא החזיק לי את היד ויצאנו לבחוץ.
"מוזר שבשישי הקניון פתוח"
"כן, אבל לא משנה"
"בואי נלך לשמה אני מכיר את המקום"
הוא הוביל אותי למקום והלכתי בעקבותיו, הגענו למין פארק כזה.
הוא התיישב על ספסל והתיישבתי לידו.
"אוהד"
"אה מאמי?" שאל וליטף את פני.
"אתה איתי בשביל להתגבר על ליאת?" שאלתי והוא הסתכל תוך עיניי.
"מה פתאום" אמר וראיתי שהוא משקר, העיניים שלו אמרו לי שהוא משקר.
"אתה משקר לי אוהד"
"אני לא, זאת אומרת בערך, אוח... הלוואי וזה היה פשוט יותר"
"אתה יכול לעשות את זה פשוט יותר" אמרתי לו וחייכתי.
"איך?"
"תאמר את האמת"
"את צודקת, איך אני יתחיל, אחרי שנפרדתי מליאת הסתכלתי עליך במבט שונה מכל הפעמים האחרות שהסתכלתי עליך, נדלקתי עליך וככל שהתקרבתי עליך הרגשות גברו יותר, לאט לאט גם די שכחתי מליאת, וזה עזר לי, אז החלטתי להמשיך איתך גם כי את משהו מיוחד וגם בשביל להתגבר" אמר וחייכתי מהכנות שבו.
"אתה רואה כמה שזה פשוט?"
"כן שאומרים הכל באמת זה פשוט כזה"
"אני שמחה שהבנת, ובקשר לליאת אל תדאג זה יעבור איתי או בלעדי"
"לא, אין בלעדיך" אמר והחזיק את ידי בידו.
"אוקי" אמרתי והוא התקרב עלי ונישק אותי, נשיקה מדהימה.

* * *

"מעניין מה איתם"
"כן, בטח עושים חיים משוגעים ביחד"
"חחח אני מקווה בשבילה"
"גם אני"
"נועה בואי רגע"
"אה סתיו?" התקרבתי אליו והוא התיישב על החומה, התיישבתי לידו.
"נראה לי את צריכה לחתוך מגיא" אמר והבטתי בו מופתעת לגמרי.
"מה? למה?" שאלתי לא מבינה.
"כי הוא לא בשבילך" אמר בפשטות.
"מאיפה אתה בדיוק יודע מה טוב בשבילי!?, איך אתה מעז בכלל להגיד את זה!?" שאלתי אותו עצבנית ביותר.
"נועה, אני אומר את זה לטובתך, הוא לא נראה אחד של בחורה אחת"
"אתה לא מכירה אותו בכלל, וחוץ מזה זה לא נראה שאתה בכלל לטובתי"
"אני מאוד לטובתך, כי אומר לך את זה כי אני לטובתך"
"טוב טוב, שמענו עלייך, אם אתה לטובתי אז אל תתערב ותגידי לי מי בשבילי ומי לא אוקי !?"
"אחלה, רק אל תבכי לי אחר כך"
"אויש תסתום כבר" אמרתי לו והלכתי ממנו, חוצפן.
"מה רצה ממך את עצבנית ככה?" שאלה אותי אור שהתיישבתי לידה.
"מה הוא אומר לי?, גיא לא מתאים לי הוא לא בחור של חברה אחת, ושהוא אומר את זה רק לטובתי"
"מה!?" שאלה מופתעת בדיוק כמוני.
"מה ששמעת, חוצפן הילד, כאילו מי הוא שיגיד לי מה טוב בשבילי, ידיד ידיד אבל לא ברמה שיגיד לי שאני חברה של מישהו שהוא לא בשבילי"
"כן, טוב עזבי בטח הוא מקנא" אמרה ולא הבנתי.
"מה?, מקנא ממה?"
"לא משנה, מה השעה אני עייפה כבר" אמרה והסתכלתי בצג הפלאפון.
"12 וחצי, את רוצה נלך או נשאר עוד קצת?"
"אם תא רוצה תישארי, אני זזה אני עייפה, אתמול בלילה לא ישנתי כמעט"
"מה למה לא?"
"נו כאבי מחזור, אני סובלת בזמן האחרון ממש מהם"
"ואי באסה, טוב אני יבוא איתך שלא תלכי לבד"
"אוקי תודה מאמי"
"בכיף, רגע נגיד להם שלום"
"אני ואור הולכות עכשיו" אמרתי להם והם הסתובבו.
"למה בואי תישארי איתי עוד קצת, לא הייתי איתך הרבה היום" אמר גיא והתקרב עלי.
"נו לא נורא, היא עייפה וגם אני די, אז אני הולכת איתה"
"טוב, אז אני ילווה אתכן"
"אחלה" אמרתי ונתתי לכל אחד נשיקת שלום והלכנו משמה.
"ביי אורוש"
"ביי מאמי" אמרה ונתנה לי נשיקה וחיבוק גדול.
"ביי אור" גיא אמר לה והתקדם לבית שלי.
"בטוח את לא רוצה לחזור?"
"לא כבר אין לי כוח, רוצה להיכנס עלי?"
"ההורים שלך ערים?"
"לא, הם ישנים נראה לי"
"אז סבבה" אמר.
הגענו לבית שלי ונכנסנו ביחד, היה חשוך אז הדלקתי את האור.
"כבר אמרתי לך שיש לך בית יפה?" שאל בחיוך.
"לא" אמרתי לו וחייכתי אליו בחזרה.
"כן, אבל את יודעת מה?"
"מה?"
"את יפה יותר" אמר ונשיק אותי בפה.
"רוצה לשתות משהו, לאכול?"
"רק לשתות"
"אוקי" אמרתי והוצאתי קולה מהמקרר ומזגתי לי ולו.
"טוב אז נדבר כבר אני עולה לישון"
"אוקיי, ביי נסיכה שלי" אמר והרעיד אותי טיפה, זו פעם ראשונה שהוא קורא לי ככה.
"ביי נסיך שלי" אמתי לו נתתי לו נשיקה וחיבקתי אותו.
"ביי" אמר שוב ויצא מהדלת.
"אוח" אמרתי והיה דפיקה בדלת.
"מה שכחת? "שאלתי אחרי שראיתי אותו מולי.
"כלום, פשוט בא לי עוד נשיקה" אמר ואני חייכתי.
הוא התקרב עליי ונישק אותי ארוכות, כל הפרפרים בבטן ריחפו להם,
הרגשתי שאני מתאהבת בו.
הוא נתן לי עוד נשיקה קטנה בפה, והפעם באמת הלך.
עליתי לחדר החלפתי בגדים שטפתי פנים והלכתי לישון.

* * *

יצאתי מהבית שלה והלכתי לכיוון הבית שלי, בדרך ראיתי 2 בנות, זיהיתי אחת מהן.
הן התקרבו יותר וככה זיהיתי את האחת יותר, שירן הזאתי.
"גיאיוש" צעקה וקפצה עלי, חייכתי עליה נבוך.
"היי שירן מה נשמע?"
"מעולה שאני רואה אותך" פלרטטה איתי ואני בתגובה הייתי שוב אדיש.
"מה אתה מבואס ככה?" שאלה ועשתה פרצוף חמוץ.
"אני לא מבואס מאמי סתם עייף"
"וואלה שומע חברה שלי הולכת עכשיו ואני די מפחדת לחזור לבד יש מצב אתה מלוה אותי?" שאלה וחייכה לחברה שלה חיוך מוזר.
"אני לא הולכת מכאן אני הולכת משם" אמרה ושירן הסתכלה עליה במבט עצבני.
"בואנה י'טיפשה את לא זוכרת שאמרת לי שאת הולכת משמה דרך קיצור"
"אהה נכון ביי שירנווש" אמרה ונתנה לה נשיקת שלום.
"או מפגרת היא" אמרה לי אחרי שחברה שלה הלכה, נגעלתי הצביעות שלה.
"איפה את גרה?"
"שמה ממש 2 דקות מפה"
"אז למה את צריכה אותי אם זה ככה קרוב?" שאלתי והיא הסתכלה עלי ועשתה פרצוף סקסי כזה.
"אתה תראה כבר"
"טוב" אמרתי והסתכלתי עליה מוזר.
הגענו לבית שלה אז נתתי לה נשיקת שלום והלכתי, שמעתי אותה קוראת לי.
"אה שירן?"
"בוא שנייה אני צריכה להגיד לך משהו" אמרה ומשכה אותי קרוב עליה, הופתעתי.
"מה קרה?" שאלתי בשנית והיא הסתכלה עלי במבט מטריף.
"סתם" אמרה היא התקרבה על יותר ונתנה לי נשיקה, דחפתי אותה, בפעם הראשונה בחיי שאני אומר לא למישהי.
"מה יש?"
"אני חבר של נועה"
"נו אז מה?"
"מה נו אז מה!?, אני לא יכול לבגוד בה"
"כן בטח"
"מה שאת שומעת, עזבי שירן ביי" אמרתי והלכתי ממנה.
הפעם באמת, אבל באמת הופתעתי מעצמי.
אם כנראה לא בגדתי בה, זה אומר משהו,
משהו שאני לא יודע איך לפרש אותו.

אווהבת מלא !!

ייא נופריי, פרק מדהיייםםם [:

מאוהבת בכתיבה שללך 3>

מווואה יפה שלי 😊

פרק יפה(:
המשך ..

תודה 😊

תמשיכי

המשך בקרוב ...

נטשת רצחחחחחחח

-פרק 11-

"כמה זמן את כבר מעשנת?"
"מאז שאני זוכרת את עצמי." עניתי בציניות והוא צחק.
"נו באמת." התעקש ומצץ מהשלוק שלו.
"בערך משנה שעברה, שמח עכשיו?"
"אני אמור לשמוח?" שאל והמרתי גבה.
"אם בא לך" צחקקתי ונשמע צלצול לסוף ההפסקה.
"טוב אני הולכת לכיתה, ביי מאמי." אמרתי והלכתי.
"רגע נועה." קרא לי גיא והסתובבתי.
"מה?"
"אני צריך לדבר איתך."
"דבר במהירות, שאני לא יאחר." הסברתי והוא נאנח.
"טוב נו לא משנה." אמר והתקרב עליי, "נדבר בהפסקה הבאה." הוא התקרב יותר ונתן לי נשיקה והלך.
נשארתי דקה באותו מקום חושבת על מה הוא כבר יכול לדבר, לאחר מכן הלכתי לכיתה.

- - -

"יש חדש?"
"לא ולך?"
"גם אין, אז מה?" שאל והתיישב, "איך החיים?"
"סוכר" חייכתי בשובבות והוא צחק.
"מצחיקה" אמר והסתכל על בנות שעברו.
"ככה אתה סתיו, איתי ומסתכל על אחרות?, אין בעיה." עשיתי פרצוף עצבני והוא צחקק.
"את הרי תפוסה" אמר וסובב את מבטו.
"למה, מקנא?" שאלתי בעוקצנות.
"אני בך?, ברור." ענה בציניות וחטף סטירה ממני.
"תזהר ממני" צחקקתי והלכתי ממנו.
החלטתי לשכוח מדבריו מיום שישי, למרות שזה די עיצבן אותי, בסה"כ הוא אמר את דעתו, ששונה לגמרי משלי, אבל נו שיהיה גם ככה זה לא משנה דבר.
"הלו" עניתי לאחר ששמעתי צלצול בפלאפון.
"נוני איפה את?" זיהיתי שזו ספיר.
"במקיף למה?"
"אני צריכה מפתח, בואי לשכבה שלי."
"אין בעיות." ניתקתי והתקדמתי לשכבה שלה.
"תודה, יש לי שיעור חופשי, באלי ללכת הביתה."
"אוקיי, תהני שמה" אמרתי וירדתי במדרגות לכיוון השכבה שלי, שמה היו אור ושני.
"איפה היית?" שאלה שני שלבשה בגדים ססגוניים למדי.
"דיברתי עם סתיו ונתתי לאחותי מפתחות." הסברתי והתיישבתי לידן, משתפת אותן בדברי עם סתיו.
"כן, פשוט שכחי מזה." אמרה אור, "בואי המורה נכנסה, ביי שני" אמרה ונכנסה לכיתה.
"ביי שנינה" אמרתי ונכנסתי גם אני לכיתה והתיישבתי במקומי.

- - -

"היי אוהד מה נשמע?"
"בסדר מה איתך?"
"הכל טוב." אמרתי וחייכתי אליו, "למה הפרצוף שלך מוזר?" שאלתי לאחר ששמתי לב לפרצופו המוזר.
"סתם, דיברתי עם ליאת, על הקשר בנינו ועל הקשר ביני לבינך."
"ומה היא אמרה?" שאלתי מקווה לטוב.
"היא אמרה שהיא רוצה להתרחק ממני ויותר לא תפריע לי בכל הקשור עלי, ממש לנתק את הקשר." הוא לקח נשימה והמשיך, "ובקשר אליך היא אמרה שאם טוב לי איתך אז שאני אהיה איתך, כי היא רוצה רק לטובתי." אמר וחיבקתי אותו.
"אין לך סיבה לדאוג, באיזשהו שלב היא צריכה להתמודד ולהמשיך הלאה והיא צדקה בהחלטה שלה, לנתק קשר" אמרתי והבטתי לתוך עיניו, "רק ככה היא תוכל לשכוח" הסברתי והוא חייך.
"טוב נו את צודקת, נפרדנו ועכשיו אני איתך."
"אוהד?"
"כן יפה שלי?"
"כמה שאני שונאת את השאלה הזאתי, אבל אני חייבת לשאול." הסברתי והורדתי את מבטי לרצפה.
"שאלי" אמר והרים את ראשי בעדינות.
"מה אנחנו?" שאלתי בספקנות.
"מה את רוצה שנהיה?" שאל וליטף את פני.
"את האמת?" שאלתי בחיוך.
"רק את האמת." חייך בחזרה וליטף את אצבעותיי עם ידיו.
"אני חושבת שחברים" עניתי, הוא חייך אלי ונישק אותי ארוכות, התרגשתי כל כך.
"כן, זה אומר שאנחנו חברים." הקדים אותי לשאלה וחיבק אותי.
לרגע קט הייתי מאושרת.

- - -

ראיתי את גיא עומד עם חברים שלו ולקחתי אותו לצד.
"אז על מה רצית שנדבר?" שאלתי את גיא כשהייתי כבר מולו.
"אז ככה, קודם אני רוצה שתבטיחי לי שלא תכעסי." אמר והבטתי בו חסרת תשובה.
"תגידי משהו." אמר ודמעות ירדו מעיניי.
"בגדת בי" לחשתי בהחלטיות והלכתי ממנו.
"לא רגע נועה, זה לא ככה תקשיבי רגע." אמר והסתכלתי עליו מחכה לתשובה הגיונית שתסביר בגידה.
"אחרי שיצאתי מהבית שלך ביום שישי ראיתי את שירן עם חברה שלה, אז חברה שלה הלכה."
"תגיע לעיקר." קטעתי אותו והוא הביט בי.
"היא נישקה אותי" אמר והשפלתי מבט, "אבל העפתי אותה נועה, העפתי אותה." אמר במהירות והסתכלתי בתוך עיניו.
"איך אני יודעת שאת לא משקר?" שאלתי בצעקה והוא ליטף את פני.
"אני חבר שלך, נועה."
הסתכלתי התוך עיניו שוב, הוא אמר את האמת.
"חוץ מזה שירן סתם מגעילה בחיים לא הייתי רוצה אותה וגם לא בוגד בך."
דמעה בצבצה בעיניו אך הוא ישר מחה אותה.
"אני מאמינה לך." לחשתי והוא חייך אלי, "אבל תבטיח לי משהו."
"כל דבר שתרצי." אמר והחזיק את ידיי.
"אני רוצה שתבטיח לי שתתרחק ממנה, פשוט שלא תדבר איתה ולא כלום, שום קשר." אמרתי והוא הנהן את ראשו.
"מבטיח" אמר וחיבק אותי חזק עליו.
"אני לא מאמין שכמעט איבדתי אותך." אמר וחייך.
לרגע הרגשתי טעימה, מטעם הבגידה.

מצטערת, מצטערת ושוב מצטערת על ההזנחה.
עכשיו יש חופש אז יהיה לי יותר זמן לכתוב 😊
יום טוב 3>

?