~טעם_הבגידה~

מדהים..
המשך :]

כותבת 😊

-פרק 7-

"נועה קומי!!!" ספיר נכנסה בלחץ לחדר.
"מה .. מה השעה?" שאלתי בעייפות.
"7 וחצי נו קומי" צעקה והעיפה את השמחה מעליי ויצאה מהחדר.
מלמלתי לעצמי כמה שספיר מעצבנת ונכנסתי לשירותים.
התארגנתי ושסיימתי קראתי לספיר ויצאנו מהבית.
"תראי לי את חבר שלך" ביקשה ספיר בחיוך.
"איך את יודעת שיש לי חבר" שאלתי לא מבינה.
"אני יודעת הכל", חייכה "עכשיו תראי לי אותו"
"נו בואי"
הלכתי למגרש ששם גיא וחברו עמדו.

"גיא" קראתי לו והוא הסתובב
"היי מאמי" אמר ונתן לי נשיקה בפה והסתכל על ספיר במבט לא מבין.
"זאת אחותי ספיר שהכריחה אותי להכיר לה אותך" אמרתי והיא "טפחה" על גבי.
"היי" אמרה ונתנה לו נשיקה בלחי.
"טוב מאמי אני זזה נתראה" אמרה והלכה.

"מצטערת על זה"
"בקטנה מה איתך, הכל בסדר?"
"כן מה איתך?" גם אמר והתקרב עליי.
"נועה" לחש לי קרוב לאוזן בעודו מחבק אותי.
"כן גיא"
"אני רוצה להיות איתך היום"
"אוקיי, איפה בא לך שניפגש?" שאלתי בחיוך.
"בבית שלך" ענה וחיוכי נמחק, זה לא מהר מידי ?- שאלתי את עצמי.
"סבבה ב5 תהיה אצלי?"
"כן" אמר וחייך אבל הרגשתי שהוא היה שקוע במשהו אחר,
משהו שאולי זה הסיבה שהוא רוצה לבוא עליי.
"אני זזה לכיתה, אתה בא?" שאלתי והחזקתי בידו.
"לא אני נשאר כאן יש לי ספורט" ענה ואני נתתי לו נשיקה והתקדמתי לכיתה.


* * *

"אחותה, זה משהו מיוחד" אמרתי לשלומי.
"כן אבל אחי, נועה לא חבל .. " אמר ואני התעצבנתי, מה אכפת לו !?
"לא, לא חבל טוב לי איתה אבל אני רוצה אחרות"
"היא תיפגע" אמר והרגשתי צביטה בלב, טוב נו יעבור לה כמו שעובר לשאר הבנות.
"קדימה לעשות ריצה" אמר ערן המאמן ועשינו כדבריו.

* * *

"תקשיבי את באה אליי היום לעשות את העבודה בספרות?" שאלה אותי אור.
"לא היום גיא בא עליי" אמרתי והיא הרימה גבה.
"גיא , מה הקשר גיא !?" , הופתעה "כבר לבוא אלייך זה לא מוקדם מידי?"
"כן גם אני חשבתי ככה אבל הוא רוצה אז שיבוא" אמרתי והייתה שתיקה.
"גם אור לא ממש אכפת לי, כאילו מה יקרה"
"טוב איך שאת רוצה, נעשה כבר מחר או ביום אחר" אמרה והלכה.
"נועה את יכולה להישאר בכיתה אני צריכה לדבר איתך" אביטל המורה לספרות קראה לי.
"כן" , ניגשתי עלייה "מה רצית?" שאלתי
"רציתי לומר לך כל הכבוד,
השיעור עבדת מצוין זה כבר מעיד על השתפרות
אני שמחה שזה קורה המשיכי כך" אמרתי ודי התעופפתי, התייאשתי לא יודעת מה רציתי מעצמי.
"תודה המורה" אמרתי ויצאתי מהכיתה.

במחשבות עם עצמי נתקלתי במישהו.
"ילדה מה את חושבת לעצמך מה את לא רואה טוב!"
הרמתי את ראשי וראיתי את שירן, במילה אחת פאקצה.
"סליחה שירן בפעם הבאה תדאגי לא ללכת עקום" עקצתי אותה והתקדמתי עם חיוך.

* * *

"חצופה שכמותה ראית אותה" אמרתי לגילי שהיתה לידי.
"כן מכוערת" אמרה והתקדמנו.
"שירני מה קורה?" שמעתי מישהו קורא לי וראיתי את שלומי לידו עמד מישהו, חתיך.
"וואלה הכל טוב מה איתך?" שאלתי את שלומי והסתכלתי על הילד .
"בסדר, אני רואה שאת לא מזהה זה גיא חדש כאן" אמר לי ונתתי לו נשיקת שלום.
"היי חתיך אחד" אמרתי לו בחושניות ובביטחון מלא.
"היי" אמר ביובש, זה רק לי נראה לי או שהוא לא שם עליי!? אותו אני משיגה.
נפרדתי מהם והתקדמתי לכיתה עם גילי.


* * *

"מה, למה הייתה יבש כלפיה" שלומי שאל אחרי ששירן הזאתי הלכה.
"היא כוסית והכל, אבל היא פאקצה מידי שזה מגעיל אותי" אמרתי לו וירדתי מהמעקה שיישבתי עליו.
"צודק אחי אבל זאתי שרמוטה לא קטנה"
"אחלה" אמרתי והרגשתי שאיתה אני עוד יתראה.


אוווהבת מלא 3>

מקסים 😊

מדהיםםם 😂

מחכה להמשךך מהררררררר!!! 😊

השלמתיייי ..
מדהייים!

תודה 😊
המשך בקרוב ..

יפפה [;

איזה כלבבב אמאאא !
שונאת , שונאתת כאלה !

תמשיכייי ( :

מצטערת על ההזנחה ..
המשך אני מקווה שיהיה מחר 😊

את לא חושבת על המשך 😊

תמשיכי מאמי : ]

-פרק 8-

"היי" אמרתי לגיא כשנכנס לתוך ביתי.
הוא תפס אותי ונישק אותי ארוכות.
"מה קורה?" שאל כשעיין מחזיק במותני.
"בסדר מה איתך?" שאלתי והתרחקתי ממנו.
"עכשיו מצוין" ענה וחייכתי אליו, תפסתי בידו ועליתי איתו לחדר.
"רוצה לשתות משהו לאכול?"
"רק מים, תודה" ענה וירדתי למטה והבאתי מים עם 2 כוסות.
"איפה המשפחה שלך?"
"אצל דודה יחזרו בערב" עניתי והוא חייך יחסית שמח יחסית מבואס.
"עכשיו הבית יהיה רק בשביל שנינו" אמר והתקרב עליי.
"כן" עניתי והתיישבתי בכיסא שמול המחשב, והוא התיישב על המיטה שלי.
התכתבתי עם כמה עד שהוא קרא לי.
"מה קרה?"
"בואי עלי רגע" אמר והתיישבתי לידו.
"מה יש?" שאלתי והוא ליטף את פניי.
"סתם" ענה והביט בי ארוכות.
הוא התקרב עליי טיפה וליטף את גבי, הסתכלתי על עיניו הם נצצו [ !? ]
"נועה, אני חושש ש.." אמר והרמתי גבה
"חושש שמה?" שאלתי מסוקרנת.
"אממ.. כאילו .. א.. אני" גמגם ואני לא הבנתי.
"מה קרה גיא?"
"כלום" ענה ושוב הביט לתוך עיני.
הוא התקרב עם ראשו בעודו עדין מלטף את פני.
שפתיו רפרפו על שפתיי עד שהוא תפס בעדינות את צווארי והתנשקנו כשלשוננו מלטפים זה את זה.


* * *


הסיטואציה הזאת, הרגע הזה
זה היה באמת שונה מכל רגע אחר שהיתי עם בחורה.
המבט שלה, העיניים שלה שיגעו ועם זאת הדליקו אותי.
נישקתי אותה והנשיקה הזאת הייתה חתיכת וואו.
שפתיה התרחקו לפתע כשהיא מסמיקה.
דבר אחד שלא הבחנתי בו מאז שאני מכיר אותה זה התמימות הנועזת הזאתי שלה.
היא יודעת איך לגרום לרגע להפוך באמת לרגע.
וזה מה שמשך אותי בה, זה מה שאהבתי בה.
אהבתי? אולי טיפה הגזמתי אבל,
היא באמת שונה.
צלצול הפלאפון שלה חתך את האווירה והתשוקה שהיתה בחדר.
השיחה שלה אם אותו אחד או אחת היתה קצרה ובסיומה המבט של נועה נראה שונה.
"תקשיב אני באמת מצטערת אבל אני צריכה לזוז אמא שלי התקשרה ביקשה ממני לקנות דברים לבית כי היא לא תספיק" הסבירה בהתנצלות.
"זה בסדר מאמי" עניתי והיא שמה נעליים ויצאה מהחדר ואני יצאתי בעקבותיה.
"ביי מאמי נתראה מחר" אמרתי לה והלכתי לכיוון השונה משלה.
"הלו" עניתי לשלומי שהתקשר עליי.
"מה קורה אחי?"
"וואלה הכל טוב ואיתך?"
"מצוין איך הלך אצל נועה, ראית את אחותה?" שאל והשאלה הרתיחה אותי מרוב הטמטום שלי.
"לא היא לא היתה, זה יצא טוב הייתי עם נועה לבד בבית והלך סבבה"
"התנשקת איתה?"
"כן למה?" שאלתי לא מבין מאיפה השאלה הזאתי צצה.
"סתם, אני פשוט לא מבין איך אתה חבר שלה שאתה בנתיים מסתכל על אחרות ורוצה אותן ולא מפריעה לך לבגוד בה" אמר ואני חשבתי לעצמי, לבגוד בה ?
"יודע מה!? אתה צודק וואלה אחי זה לא בסדר, וגם נועה אני באמת מרגיש כלפיה דברים אמיתיים, אתה יודע דברים שאף פעם לא הרגשתי אל בחורה" אמרתי והפתעתי את עצמי.
"אני שמח שאה מבין יאללה אחי נדבר" אמר וניתקתי את השיחה.


* * *


"איך המרגש?"
"מצוין" עניתי לשני שהתקשרה עליי.
"מה האושר?"
"גיא ברור מאליו"
"וואלה נכון איך היה אצלך?
"נחמד מרגיש לי שהוא נראה רציני כביכול"
"זה טוב לא?"
"כן י'טיפשה"
"חח אז למה מרגיש לך זה לא נראה ככה?"
"לא יודעת ותקשיבי אני גם לא מכירה את העבר שלו"
"נכון שרלילה קטנה שמתחילה עם זרים" אמרה וצחקתי .
"חחחח אוקי מאיפה היציאה הזאתי באה?"
"מהקול הנאה שלי"
"מאוד נאה מה אנ יגיד לך תהיה זמרת וזהו"
"זה רק אני מרגישה או שיש לך נימה של זלזול"
"רק את מרגישה חח.. ועכשיו לגבייך מה איתך יש מישהו?"
"את יודעת נועה יש הרבה משיהוים אבל אין מישהו מישהו"
"אחח היציאות שלך האלה, מקווה שתמצאי את אותו המישהו מישהו"
"כן גם אני מקווה, את יודעת מה שמעתי היום?"
"מה שמעת?"
"ששירן התחילה עם החבר החמוד שלך והוא לא זרם איתה בשיט"
"ולמה את מספרת לי את זה רק עכשיו?"
"העיקר אני מספרת בכל מקרה אחד שלא זורם עם שירן שהיא שרמוטה לא קטנה בכלל זאתי אז כנראה הוא באמת תפוס"
"וואלה את חושבת?" אמרתי כשאני מסמיקה.
"לא אני לא חושבת חמודה אני בטוחה"
"אם את בטוחה אז אני בטוחה במיליון אחוז"
"זה ציניות עכשיו?"
"לא יודעת"
"חחחח נועה שתהיה לי בריאה"
"וואלה שני אני בריאה כמו שור"
"שמענו יאללה חמודה נדבר כבר אני עייפה משהו"
"ביי יפיופה שלי" אמרתי וניתקתי.
נשכבתי על המיטה ושמעתי את ספיר אמא ואבא שלי נכנסים.
"קנית לי?" שאלה אמא ישר שפתחה את הדלת.
"הכל טוב אצלי אמא תודה שאת דואגת.. סתם קניתי לך"
"אוקי נועה בואי למטה יש עוגיות מדודה אסתר"
"טוב" אמרתי שמתי אוואי באיסי על לא נמצא וירדתי למטה.

ערב טוב וחג שמח ^^

יפה מאמי ,
מחכה להמשך : ]

ממש יפההה

המשךךך...