טוב הינה המשך אחרי הרבה זמןשלא כתבתי.. יש לי את הכול במחברת אבל אין לי פשוט זמן לכתוב..
פרק 5- המכתב
ג'ני נכנסה לחדרה, הוציאה את המזוודה מהארון והחלה לסדר את בגדיה לתוכה. לא היו לה הרבה בגדים במיוחד 4 חולצות זוג מכנסי ספורט, מכנס קצר וג'ניס משופשף, היא הכניסה את נעלי האצבע וסגרה את המזוודה.
מה שמייקל אמר לה כשנתקלה בו במסדרון גם לה לערער מה הוא רוצה לתת לה
באותו הרגע נזכרה שהבטיחה לבוא לחדרו ברגע שסתיים, היא החלה ללכת לעבר חדר. בדרך היא פגשה את נופר דור ועמית, היא אמרה להם שלום ונפרדה, נופר עמית הזילו דימעה ואמרו לה לשמור על קשר. ג'ני המשיכה להתקדם לעבר חדרו של מייקל, היא שקעה במחשבות על ביתה ומשפחתה החדשה ושוב לא שמה לב ותקלה במייקל.
ג'ני:" פעם שלישית גלידה?" היא חייכה אליו במתיקות
מייקל:" חח כן" חייך חיוך קטן
לאחר שתיקה קצרה
מייקל:" בואי, תיכנסי אני רוצה לתת לך משהו"
מייקל וג'ני נכנסו לחדר, הוא הגיש לה מכתב, בתוך מעטפה ירוקה.
ג'ני רק חייכה
מייקל:" אני יוצא עכשיו, אז תוכלי לקרוא אותו עכשיו או כשתיהיה בביתך החדש, בשני המצבים לא תראי אותי" הוא חייך נשק לה על הלחי ויצא.
ג'ני עמדה כמה דקות מנסה להבין, היא יצאה מחדרו, והחלה ללכת לעבר חדרה. היא נשכבה על המיטה שכנראה בעוד מספר שעות תיהיה שייכת למישהו אחר. היא פתחה בזהירות את המעטפה הירוקה והוציאה משם מכתב היא פתחה אותו, לקחה נשימה עמוקה והתחילה לקרוא את המילים שכתובות בדיו האדום.
לג'ני היקרה שלי,
אני רוצה לאחל לך את כל האושר שבעולם, שתיהיה מאושרת עם משפחתך החדשה, שתמצאי חברים חדשים, שילך לך בלימודים ובמילים פשוטות שהכול יסתדר לך.
אבל המכתב הזה נועד גם למשהו אחר שרציתי להגיד לך מזמן. זה קצת קשה להגיד במציאות, את יודעת פנים מול פנים, אני אנצל את מכתב הפרדה הזה בשביל כל מה שנמצא בלב שלי.
אני רוצה להגיד שאת הילדה הכי מדהימה שהכרתי, החיוך המושלם שלך, היופי הטיבעי, האופי שלך, ההרגלים הטיפשים שלך אני אוהב אותם. אני אתאהבתי בך עוד מהרגע הראשון שדיברנו, את נראת כל כך חמודה באותם מגפיים הסוודר הורוד, והג'ניס המשופשף. אני זוכר הכול מהיום הראשון הבגדים, החיוך, הריח שלך הכול.
אף פעם לא אמרתי לך דבר כיוון שפחדתי מדחייה, שתיהרס לנו הידידות הטובה, שאני יותר לא אדבר איתך, לא אראה אותך צוחקת, מאושרת פשוט פחדתי.
ועכשיו כשאת עוזבת וכבר איבדתי אותך לתמיד אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך..
את היית כל האושרי וכל חלומותי, מאחל לך חיים טובים ושקטים
אוהב אותך לתמיד, מייקל
התחילו לרדת לה דמעות על לחייה הקרות, היא לא ידעה שכל הזמן הוא אהב אותה, חלם אליה. כמה דמעות נפלו על המכתב והרטיבו אותו, הדיו התחיל לנזול והיא ישר ניגבה רצתה שהכול ישאר איך שהוא. היא ניגבה את דמעותיה, ורצה לחפש את מייקל. היא פגשה את אילנה שנראה דיי עסוקה אך זה לא הפריעה לה לשאול
ג'ני:" את יודעת איפה מייקל?"
אילנה:" כן למה? קרה משהו?"
ג'ני:" אני חייבת לדבר איתו"
אילנה:" את מוכנה לספר לי מה קרה?"
ג'ני הראתה את המכתב לאילנה, היא קראה אותו בעיון רב לאחר כמה דקות של קריאה, היא הסתכלה אליה בעיניים מצטערות.
ג'ני:" מה קרה?" היא שאלה בחשש
אילנה:" הוא לא סיפר לך?"
ג'ני:" סיפר לי מה?" היא עוד יותר התחילה לפחד
אילנה:" הוא עזב את המוסד" היא אמרה בהצטערות
ג'ני:"מה? מתי?" היא לא הבינה למה הוא לא אמר לה דבר על זה
אילנה:" את לא היחידה שהוא לא אמר לה הוא ביקש ממני לא להגיד דבר, הוא עזב היום"
ג'ני:" ולאן הוא הלך?"
אילנה:" הורים מגרמניה אימצו אותו, הם נסעו היום לשדה התעופה ומחר הוא כבר יגור בגרמניה"
ג'ני:" הוא השאיר משהו? מספר אולי?"
אילנה:" כן, קחי"
ג'ני פתחה את הדף הקטן היה כתוב שם רחוב מספר בית וטלפון
אילנה:" אני מצטערת" והמשיכה בעיסוקיה
ג'ני נשארה שם עומדת ולא מאמינה שלא אמר לה דבר אל כך, היא פתחה את המכתב והוסיפה לו שורה אחת קטנה.
אוהב אותך לתמיד, מייקל
גם אני אוהבת אותך
אהבתי😊
יאללה...סיפורי קטנטנות😊😊