המשךךךך 😁
הגענו לתחנת המשטרה ויצאנו מהרכב.
"שרית.." קראתי לה והיא הסתובבה, כשהדמעות זולגות על לחייה ללא הפסקה
לא יכולתי לראות אותה ככה, בחיים לא ראיתי אותה במצב הזה..
פשוט חיבקתי אותה, חיבוק שאני בטוח שהיא הייתה צריכה אותו.
"אני מפחדתתת.." אמרה לי בקול רועד
"אל תדאגי מאמי..אנחנו נכניס את הבן זונה הזה לכלא.. " אמרתי והיא המשיכה לבכות.
"שששש..." אמרתי וליטפתי את ראשה "בואי ניכנס" אמרתי ונכנסנו יחד לתחנת המשטרה.....
-------------------------------------------------
פרק 77
"מסכנהה" אמרתי לכולם ברגע שהיא חזרה הביתה.
היא רצתה לחזור, להיות לבד..לעכל את מה שהיא עשתה כרגע..
"כן..אנחנו חייבים לעזור לה, להיות לצידה" אמר דניאל. ועדן הנהנה לאות הסכמה.
"בואו נלך לאיזה מסיבה נשחרר אותה קצת.." הציע איתן
"תגיד מה אתה דפוק?! למה נראלך שהיא תרצה לבוא בכלל??" אמר דניאל
"ננסה אחי, היא לא יכולה להישאר ככה ..חייבים להוציא אותה מיזה" אמר
"לא דרך מסיבה..נעזור לה לאט לאט..לא בבום..זה קשה אחי, תן לה לעכל את מה שהיא עברה..הבחורה עברה טראומה לכל החיים" השיב דניאל.
איך התרגשתי לשמוע אותו מדבר ככה. כלכך התגעגעתי אליו..לבגרות שלו, לעצות שלו,לדיבור שלו להבנה שלו..פשוט להכל
"טוב..דניאל אתה יכול להקפיץ אותי לאביאל?" שאלה עדן
"כן מאמי..אבל מאוחר עכשיו ,למה??" שאל
"אתה באמת שואל??" התפלאה
"כן..למה יש משו שאני צריך לדעת?" צחק
"חח..הוא לא עוזב בסוף.." חייכה חיוך גדול
"ממממהההה??" צעקו יחד דניאל ואיתן
"חחח..גם אתה לא ידעת??" שאלה עדן והתפוצצנו מצחוק..
"אני פשוט בהלם...אני חייב לכסח אותו מכות עכשיו.."
"אבל מאוחר מה קרה?!" החזירה לו עדן באותה מטבע
"חח..מקרה חרום" צחק דניאל והחנה את הרכב ליד ביתו של אביאל.
ירדנו כולנו מהרכב והתקדמנו לכיוון דלת ביתו.
עדן דפקה כמה דפיקות קטנות על הדלת ופתחה בלי לשמוע בכלל אישור להיכנס..
"היי שירן, מה שלומך?" שאלה עדן את שירן שישבה בסלון עם חברות
"היי..מה קורה?" שאלה שירן
"בסדר..אביאל בחדר?" שאלה עדן
"ממ.." הנהנה שירן ועדן רצה לחדרו של אביאל.
"ררדיי ממני משוגעתתתת" שמענו את אביאל צועק בעודנו פוסעים במסדרון.
נכנסנו לחדרו וראינו את אביאל על המיטה ועדן מעליו, קופצת עליו מרוב אושר..
"חחחחחחח...קומי מפגרת..את העניינים שלכם תעשו אח"כ.." צחקתי
"דייי, עזבי אותי אני ממש מאושרת.." אמרה ושוב פעם קפצה עליו בחיבוקים
"חח..דיי עדן עזבי אותו, אני צריך לתת לבנאדם מכות אז תזוזי אם את לא רוצה להיפגע.." חייך דניאל
"מה אתה אומר אחי..ולמה זה?" שאל אביאל
"מה נראלך שלא אמרת לנו שאתה לא עוזב?" התפרץ איתן
"כן..למה אנחנו צריכים לשמוע את זה מעדן?!" אישר דניאל
"חחח..לא היה לי זמן..וחוצמיזה התקשרתי אליכם הביתה כמה פעמים ואפחד מכם לא היה בבית.." אמר
"בשביל מה יש פלאפונים?!" אמרה עדן
"חחח..את סתמי מפגרת..את אמורה להיות בצד שלי" אמר אביאל וחיבק אותה. ואני התפוצצתי מצחוק
"איפה הייתם?" שאל אביאל
"זה לא חשוב כרגע.." אמרה עדן. ולרגע נחתה עלי רגע של עצבות שנזכרתי בשרית.
"טוב..." אמר אביאל "בוא נשחק אמת או חובה" חייך חיוך זדוני
"כןןןןן!!!!" צעקה עדן
"לאאא, לא אמת או חובה אני שונאת את המשחק הזההה" אמרתי
"נו..י'פחדנית..." הפצירה בי עדן
"גמני בעד" אמר דניאל
"זה לא פייר אבל יש כאן זוגות ואני היחיד בלי זוג" אמר איתן ושרר שקט
היינו כלכך מובכים, דניאל ואני, הסתכלנו אחד על השני והורדנו את עיננו כלפי מטה.
לא ידעתי מה אומרים במצב הזה..
'עלקק זוגות' גיחתי לעצמי
"שתוק מפגר!" אמרה עדן והפרה את השתיקה
"מה כבר אמרתי" אמר איתן בשקט, כביכול לעצמו..
"טוב יאללה מאמי, לך תביא בקבוק" אמרה עדן ואביאל הלך להביא בקבוק.
כעבור דקות ספורות אביאל חזר עם בקבוק ריק בידו ומצאנו את עצמינו יושבים במעגל ומסובבים בקבוק לאמת או חובה..
"יאלללההההההההה" אמר עדן והתיישבה על יד אביאל.
כלכך קיוויתי שהכל יעבור פה בשלום, אני לא אוהבת את המשחק הזה..כי אני שונאת לשקר בו, אני מרגישה נקיפות מצפון..אבל פחדתי שיקרה משו שאני מאווד לא רוצה..
"יאללה איתן לאביאל" אמר דניאל ואיתן הסתכל על אביאל במבט זדוני
"חח..יאללה אמת או חובה?" שאל איתן
"חובה" אמר אביאל, משחק אותה גבר
" אווווווווו..איזה התחלה יפה של משחק.." חייכה עדן בגאווה
"אוחח שתקי כבר" אמרתי וכולם צחקו
"חצופההה" אמרה עדן עם פרצוף נעלב
"חחח..חפרת מאמי..תהיי קצת בשקט" צחקתי
"אני נעלבתי.." אמרה עדן שנית במבט פגוע, (כאילו לא שמעתי)
"סתם, מאמי שלי, סתם" צחקתי
"יאללה חובה עליךךך...." זירז אביאל
"לנשק את עדן לפחות 5 דקות" אמר ועדן צחקה
"איזה חובה מפגרת" אמר אביאל והתקרב לעדן.
"טוב הנשיקה הזאת הספיקה לשנה הקרובה" צחקתי אחרי 5 דקות שהם כמעט בלעו אחד את השני ואנחנו סבלנו..=]
"חחחחח..חובה זו חובה" אמרה עדן וחייכה במבט מרוצה
"יאללה תסובב" אמר דניאל לאביאל
"אני למירית" אמר אביאל וליבי החל לדפוק, 'ידעתי שאני לא צריכה לשחק במשחק הזה..' חשבתי לעצמי
"אמת או חובה?" שאל אביאל
"אמת" עניתי
"מעפנהההה" אמרה עדן בחיוך
"לא אכפת לי" אמרתי והוצאתי לה לשון
"אמת ש...את עדיין אוהבת את דניאל??" שאל אביאל.
'שיייייתתתת, ידעתי שזה יגיע, פשוט ידעתי!!! הייתה לי כלכך ת'הרגשה הזאת..
מה אני אומרת עכשיו?!?!'
"לא" השבתי
אני יודעת שיצא קצר..
אבל העדפתי לשים המשך קצר מאשר המשך ארוך עוד שבוע-שבוע וחצי..
אני אשתדל לעדכן ולשים המשכים לפחות פעם בשבוע..
גם אם הם יהיו קצרים..
אז תסלחו לי-אני ממש משתדלת 😁
יומטוב😊
למה ככה לפגוע בוווווווווו????????? 😢 😢 😢 😕
יפפפפפפפפפפפפפפפפפפפהההההההההה 😂 😂
חבלללללללללללל עלללללללל הזמןןןןןןןןןןןןןןןןןן 😂 😊
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך ומהרררררררררררר
סוף הדרךךךךךךךךךךך !!! מהמםםם חחחח
המשךךךךךךךךךךך אני במתח !! 😁
מה היא מפגרת???????????
חח תמשיכי
QUOTE (lo404 @ 03/05/2009) סוף הדרךךךךךךךךךךך !!! מהמםםם חחחח
המשךךךךךךךךךךך אני במתח !! 😁
😁 😁
QUOTE למה ככה לפגוע בוווווווווו????????? 😢 😢 😢
יפפפפפפפפפפפפפפפפפפפהההההההההה 😂 😂
חבלללללללללללל עלללללללל הזמןןןןןןןןןןןןןןןןןן 😂 😊
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך ומהרררררררררררר
חחח...איזה נשמה את!!
תודה מאמייי😊
3>
QUOTE סוף הדרךךךךךךךךךךך !!! מהמםםם חחחח
המשךךךךךךךךךךך אני במתח !! 😁
תודה מאמייי..
QUOTE מה היא מפגרת???????????
חח תמשיכי
😛 😛
QUOTE סוף הדרךךךךךךךךךךך !!! מהמםםם חחחח
המשךךךךךךךךךךך אני במתח !! 😁
😁 😁
תודהה 😊
מדהים 😮
אני במתח המשך דחוף (:
שבת שלום
QUOTE מדהים 😮
אני במתח המשך דחוף (:
שבת שלום
תודה יפה שלי😊
אני מתחילה לכתוב את הפרק..
אני מקווה להוסיף אותו היום..
אולי בצהרים אולי בערב..ואולי מחר 😊
יומטוב..ושבוע מעוווולה!!😊
הספקתיייייייייי 😁
"טוב הנשיקה הזאת הספיקה לשנה הקרובה" צחקתי אחרי 5 דקות שהם כמעט בלעו אחד את השני ואנחנו סבלנו..=]
"חחחחח..חובה זו חובה" אמרה עדן וחייכה במבט מרוצה
"יאללה תסובב" אמר דניאל לאביאל
"אני למירית" אמר אביאל וליבי החל לדפוק, 'ידעתי שאני לא צריכה לשחק במשחק הזה..' חשבתי לעצמי
"אמת או חובה?" שאל אביאל
"אמת" עניתי
"מעפנהההה" אמרה עדן בחיוך
"לא אכפת לי" אמרתי והוצאתי לה לשון
"אמת ש...את עדיין אוהבת את דניאל??" שאל אביאל.
'שיייייתתתת, ידעתי שזה יגיע, פשוט ידעתי!!! הייתה לי כלכך ת'הרגשה הזאת..
מה אני אומרת עכשיו?!?!'
"לא" השבתי
-------------------------------------------------
פרק 78
היה לי מחנק בגרון, כאילו אני עומדת לפרוץ בבכי.
כל העיניים היו מופנות אלי..
לא ידעתי מה לעשות,כיצד להגיב, מה להגיד..
מזל, שצלצול הטלפון שלי הציל אותי מהמבוכה הגדולה הזו.
זה היה –חיים- 'הרגע הלא נכון, בזמן הלא נכון' חשבתי לעצמי.
"תסלחו לי רגע" אמרתי וקמתי ממקומי לצד החדר, לדבר.
"מאמי מה קורה?" עניתי
"בסדר מה איתך יפה שלי?" שאל
"הכל מעולה.." השבתי
"איפה את מאמי?"
"בבית של אביאל"
"מה את עושה שם?" שאל
"סיפור ארוך מאמי, אולי בהזדמנות אחרת." אמרתי ובדיוק עדן פרצה בצחוק גדול
"מה זה? מי עוד שם?"
"עדן,דניאל, ואיתן" עניתי
"אה.." אמר ונשמע בקולו שהוא התבאס
"מה יש מאמי?" שאלתי
"סתם...למה לא קראתם לי?"
"אמרתי לך זה סיפור ארוך..."
"טוב"
"למה התקשרת?" שאלתי. (הפעם זה היה תורי לשאול)
"סתם..התגעגעתי..רציתי שניפגש" אמר והתפלאתי קצת
"אה..אמ...שניה" אמרתי
"חברה מה השעה?" שאלתי
"6 וחצי" ענה איתן
"תודה" השבתי
"מאמי, רוצה להיפגש ב-8 ככה?" שאלתי
"אמ..טוב..סבבה" אמר
"טוב..יאללה מאמי..ניפגש"
"טוב יפה שלי, אני אבוא לאסוף אותך"
"סבבה"
"יאללה ביי מאמי"
"ביי" אמרתי וניתקתי את שיחת הטלפון.
"מי זה היה?" שאלה אותי עדן
"חיים" השבתי.. "הוא רוצה לצאת היום, אז אני צריכה לעוף להתארגן.." אמרתי
"אז חכי לי,אני אבוא איתך כבר.." אמרה וקמה מהרצפה.
" מהה...? התפזרנו? דווקא היה כיף.." אמר אביאל
"הזמן עובר מהר שנהנים" קרצתי
"חחח..טוב אז בואו אני אלווה אתכן.." אמר אביאל וגם איתן ודניאל קמו
"מה גם אתם הולכים?" שאל
"כן..יאללה אני חייב לחזור הביתה" אמר דניאל.
ידעתי שהוא מתרץ. הכרתי אותו כלכך טוב...
אבל לא בדיוק ידעתי למה..הרי הוא אמר שהוא רוצה שנהיה ידידים..אז מה הקטע?!
"טוב..." אמר אביאל וכולנו התקדמנו לכיוון פתח ביתו.
"יאללה ביי אחי" אמר איתן ונתן לו כיף וחיבוק כזה של גברים
"ביי חברה.." אמר לכולם.
"ביי מאמי.." אמרה לו עדן ונתנה לו נשיקה בפה
"חמודים, הספיק לכם הנשיקה של מקודם..אל תחזירו ת'סרט לאחור.." צחקתי ומשכתי את עדן
"חחח..קנאית" אמרה עדן והתרחקה מאביאל
"ביי מאמי" צעק ונכנס הביתה.
"אתן רוצות טרמפ?" שאל דניאל
"לא תודה" ענינו שתינו ביחד.
"טוב..אז ביי לכם" אמר דניאל ונכנס לרכב.
"מזה היה אמור להיות?" שאלה עדן ברגע שדניאל נסע.
"ידעתי שזה יגיע מתישהו.." אמרתי ספק לעצמי ספק לעדן
"נו ברור שזה יגיע...כי מה זה ה'לא' הזה??" שאלה, כאילו עדין לא יצאה מההלם
"מה את רוצה שאני יגיד?? 'כן'??"
"ככככככככןןןןןןןןןן" צעקה
"למה נראלךךךךך?!" השבתי באותו הטון
"את פשוט לא נורמאלית.." אמרה והניפה את ידה לתנועת ביטול
"את סתם מבלבלת את השכל עכשיו טוב?! כי אם היית במצב שלי היית עושה בדיוק כמוני" אמרתי ודמעות החלו להציף את עיני
"לא נכון.. את מדברת שטויות כי.." היא באה להמשיך את המשפט וכשהיא ראתה אותה בוכה היא נעצרה.
"מאמי הוא אוהב אותך" אמרה לי וחיבקה אותי
"אם הוא היה אוהב אותי הוא לא היה נפרד ממני בגלל פאקינג הבטחה.." אמרתי
"אבל זו לא אשמתו..אולי תדברו?" הציעה
"למה נראלך???" אמרתי ובדיוק הגענו לביתי
"לויודעת מאמי, זו דעתי, בסופו של דבר זו החלטה שלך אבל לדעתי את טועה.." אמרה
"טוב אחי" אמרתי
"טוב..את סתם אטומה ועצובה עכשיו..אז כשתירגעי דברי איתי" אמרה
"טוב..ביי" אמרתי ונכנסתי לביתי בלי לתת לה לא חיבוק ולא נשיקה.
נכנסתי לביתי, ונכנסתי להתקלח, להתרענן קצת ולרוקן את ראשי מכל הצרות של היום.
יצאת מהמקלחת והתארגנתי ליציאה עם חיים.
שמתי על עצמי מכנס גינס וחולצה סגולה.
ירדתי למטה וראיתי את אימי מניקה את הודיה
"אמא.." אמרתי לה והתיישבתי בספה ממול
"לאן עכשיו?" אמרה אימי והרימה טיפה את קולה
"אני יוצאת..מה רצית ממני היום?" שאלתי
"מירית זה לא מקובל עלי כל היציאות שלך כל היום..." אמרה אמא וידעתי שהחלה לה הרצאה של שעה עכשיו.
"פעם בכלל לא היית יוצאת, ומאז שהכרת את עדן את כל היום יוצאת החוצה, את בקושי בבית,וכבר אין לי מושג מה עם הציונים שלך..את לא מעדכנת אותנו בכלום מרוב שאת כל היום בחוץ.." אמרה לי
"גמרת?" שאלתי
"אל תהיי חוצפנית" אמרה
"תראי, נכון, אני יוצאת הרבה מהבית, הציונים שלי לא תמיד משו אבל אני משקיעה, אני מתאמצת מתי שצריך.
נכון, בהתחלה חיפפתי ונורא זלזלתי בלימודים אבל לקחתי את עצמי בידיים, ואני עושה מאמצים.
עובדה שאתמול ישבתי עם ניב לתנ"ך איזה 3 שעות בערך..וישבתי איתו השבוע יומיים למתמטיקה, וחרשתי!! אני כן משקיעה..זה שיש ציונים טובים ופחות טובים זה לא אומר שאני לא משקיעה..
ובקשר ליציאות, אזמה, נכון אני יוצאת הרבה,אבל סופסוף מצאתי לעצמי את החברים שלי, את המקום שאליו אני רוצה להיות ולהשתייך אל תהרסי לי את זה, לפחות לא עכשיו.." אמרתי, דיברתי בשטף והתכוונתי לכל מילה שאני מוציאה מהפה.
" אבל את מגזימה..את לא יכולה לצאת כל היום..אני גם צריכה עזרה בבית את לא יכולה לא להגיש עזרה בכלום..זה לא מלון 5 כוכבים"
"מה הקשר?" התעצבנתי
"יש קשר.." התעצבנה אף היא "אני מבשלת,אני אופה, אני תולה כביסה מקפלת, שוטפת, מסדרת ת'חדרים..סליחה יש גבול לכל דבר את לא חושבת??"
"את לא מבקשת עזרה בכלל..." התגוננתי
"אני לא צריכה לבקש, יש לך עיניים בשביל לראות מה שקורה מסביב..את רואה משו על הרצפה-תרימי, את רואה לכלוך-תנקי..
אני לא צריכה להגיד לך את זה.."
"טוב בסדר"
"אל תגידי לי 'טוב בסדר' אני......"
"אמאאאאאא" צעקתי "אמרתי 'טוב בסדר' אני אעזור לך..מה יש לך?! עכשיו תחפרי לי שעהה על זה..?!אל תהיי קרציה..יאללה"
"סליחה?? את יודעת מה?? על המשפט הזה אני לא אוותר לך..עד שאת לא מבקשת ממני סליחה אני לא רוצה לדבר איתך.." אמרה אימי וקמה מהספה
"מה הקשר אני...."
"שמעת מה אמרתי!!..אל תדברי איתי עד שאת לא מתנצלת!" קטעה אותי בעצבים
"לא צריך מה את עושה טובות..יאללה ביי" אמרתי ויצאתי מהבית בטריקת דלת
הסתכלתי בשעון וראיתי שחיים צריך להגיע עוד רבע שעה.
לא היה לי כוח לחכות בבית אז התקדמתי בינתיים לכיוון ביתו.
"שלום, חיים נמצא?" שאלתי את אימו
"היי מירית, כנסי הוא בחדר שלו.." אמרה לי והתקדמתי לכיוון חדרו
"היי" אמרתי
"היי מאמי..מה קרה הגעת אלי? אני הייתי אמור לאסוף אותך.." אמר והתיישבתי על מיטתו
"עזוב, אין לי כוח לדבר על זה" אמרתי
"מה יש לך מאמי?" שאל והתיישב לידי
"סתם רבתי עם אמא שלי, אנחנו לא מדברות" אמרתי ודמעות עלו לעיני
דיי מאמי שלי אל תבכי" אמר וניגב את דמעותיי מעיני
"אווףף..." אמרתי וגם אני ניגבתי את דמעותיי
הוא חיבק אותי חיבוק חזק חזק, חיבוק שהייתי כלכך צריכה..
התנתקנו מהחיבוק וראשינו היו קרובים כלכך זה לזה.
כשלפתע מצאנו את עצמינו מתנשקים בלהט.
לשוננו שיחקו אחד בשני. הוא ירד לצווארי, הכניס את ידו לבטני וליטף אותה..
הכל קרה כלכך מהר, הוא הוריד את חולצתו ונשכב מעלי.
כשלפתע נשמע צלצול הטלפון שלו.
"אל תענה" אמרתי וליטפתי את ראשו
הוא ירד לשדי ועיסה אותם, כשפתאום שוב נשמע צלצול הטלפון שלו..
"אולי זה דחוף?" אמרתי
"לא אכפת לי" ענה, הוא היה כלכך חרמן
"לא מאמי, תענה.." אמרתי והוא קם מעלי וענה לטלפון..
"מי זה היה?" שאלתי אותו כשהוא גמר את שיחת הטלפון והיה חיוור כמו סיד
"ש..שמרית עברה תאונה" אמר
"ואאאייי" אמרתי והתיישבתי.
"איפה היינו?!" אמר והתקרב לנשק אותי אך אני התרחקתי
"מאמי..אני יודעת שאתה אוהב אותה, אתה רוצה ללכת אליה..אז לך!" אמרתי
"לא, איזה שטויות" אמר והתקרב שוב לנסות לנשק אותי
"לך נוו..אני אסתדר..." אמרתי
הוא הסתכל לי בעיניים מספר שניות, שם במהירות חולצה ויצא בריצה מהבית.
נשארתי יושבת במיטתו כמה שניות, כשדמעות מציפות את עיני.
כשהדבר היחיד שעולה לי בראש זה 'החיים חרא!!!'
איךךך????
מדהים
אני במתח המשך דחוף..... 😛 😛
QUOTE (Julietaa @ 10/05/2009) מדהים
אני במתח המשך דחוף..... 😛 😛
(:
