מהמםםםםםםםםםם !!!!!
עוד פרקקקקקקקקק אני מסוקרנת !!!!! המשך =]
QUOTE מדהים
אני במתח המשך דחוף..... 😛 😛
תודה מאמוש..
QUOTE מדהים
אני במתח המשך דחוף..... 😛 😛
(:
תודההההה
😉 QUOTE מהמםםםםםםםםםם !!!!!
עוד פרקקקקקקקקק אני מסוקרנת !!!!! המשך =]
תודה רבה מאמייי...
יפפפפפפפה שליייי ! (:
וואי שנים .. כמה התגעגעתיייי אליך !!!
השלמתי ה כ ל .
ויש לי רק מילה אחת להגיד - שלמווות ,
הסיפור הזה פשוט מושלם 😛
חחחח יאווווו איזה געגועים ,
אאאוהבת ..
אה ו .. המשך , דחוף . חח
QUOTE יפפפפפפפה שליייי ! (:
וואי שנים .. כמה התגעגעתיייי אליך !!!
השלמתי ה כ ל .
ויש לי רק מילה אחת להגיד - שלמווות ,
הסיפור הזה פשוט מושלם 😛
חחחח יאווווו איזה געגועים ,
אאאוהבת ..
אה ו .. המשך , דחוף . חח
נישמתייייייייייי!!!!!!!!!
יוווו..איך התגעגעתי אליךךך את לא מבינההה...
נטשת אותי.. 😢
מה קרה לאן נעלמת לי כלכך הרבה זמן?!
חולה עליך יפה שלייי!!!! 😁
QUOTE מקסים..
תודה מאמייי😊😊
^
אני מקווה להמשיך או היום בלילה או מחר,בשישי.
בעיקרון הפרק מוכן אני רק צריכה לעבור עליו שוב ולראות אם יש שיפוצים פה ושם.
אז אני מקווה היום..
אום לא היום-זה מחר,בטוח!
יומטוב שיהיה😊😊
הבטחתי-קיימיתי! 😛
ואפילו יצא ארוך 😛
"מי זה היה?" שאלתי אותו כשהוא גמר את שיחת הטלפון והיה חיוור כמו סיד
"ש..שמרית עברה תאונה" אמר
"ואאאייי" אמרתי והתיישבתי.
"איפה היינו?!" אמר והתקרב לנשק אותי אך אני התרחקתי
"מאמי..אני יודעת שאתה אוהב אותה, אתה רוצה ללכת אליה..אז לך!" אמרתי
"לא, איזה שטויות" אמר והתקרב שוב לנסות לנשק אותי
"לך נוו..אני אסתדר..." אמרתי
הוא הסתכל לי בעיניים מספר שניות, שם במהירות חולצה ויצא בריצה מהבית.
נשארתי יושבת במיטתו כמה שניות, כשדמעות מציפות את עיני.
כשהדבר היחיד שעולה לי בראש זה 'החיים חרא!!!'
-------------------------------------------------
פרק 79
יצאתי מביתו של חיים ופסעתי ברחובות כמשוגעת, הלכתי לאיטי בוהה בשמיים..
נזכרתי ביום המטורף שהיה לי היום ודמעות הציפו את עיני..
מחר יום שישי, החלטתי שאני חייבת לנסוע מפה, למקום אחר, לנקות קצת את הראש.
"הלו.." אמרתי כששיר ענתה לטלפון
" ואווו, אני צריכה לברך תחיית המתים, במה זכיתי?!" שאלה
"חח.. מה קורה מאמי?" שאלתי
" ברוך ה', מה איתך?" שאלה
"בסדר.." השבתי "תקשיבי, רציתי לשאול אם אני יכולה לבוא אליך שבת..?" שאלתי
" אימלההה, עכשיו אני בטוחה שהמשיח מגיע אוטוטו..מה קרה?! בדר"כ אני זו שמתחננת אליך שתבואי אלי שבת ואת זו שתמיד אומרת לי שאת לא רוצה כי אין מה לעשות אצלי.." אמרה וגרמה לי לחייך
"חחח.. צודקת, אבל עכשיו אין לי בררה" צחקתי "אני חייבת לנקות את הראש קצת מכל התקופה הזאת"
"למה, קרה משו?" שאלה
"אני אספר לך כשאגיע יום שישי, אם אפשר..?!"
"בטח שאפשר משוגעת!" אמרה מיד
"תשאלי את יהודית, אמא שלך"
"תסתמי טוב..למה נראלך שהיא תגיד לי 'לא'?!"
"טוב..אז אני אגיע..תודה מאמי.."
"בכיף..ניפגש!" אמרה
"יאללה ביי"
"ביי" אמרה וניתקתי.
שיר, למי שלא זוכר זו בת דודה שלי.
היא שנה מתחתינו אבל היא שיא הבוגרת.
אני הרבה פעמים לא רוצה ללכת אליהם כי הם דתיים ואין לי כל-כך מה לעשות שם בשבת אבל הפעם החלטתי ללכת כי אני חייבת להתנתק קצת ולנשום אווירה אחרת...
---------------------------------------
"גיל...איזה קומה אתם?" שאלתי כשנכנסתי לביה"ח בריצה
"קומה שנייה..חדר 100" ענתה
"חכי לי בחוץ...אני בא ביי" אמרתי וניתקתי.
הלכתי במהירות לקומה שנייה וראיתי את גיל מרחוק, רציתי אליה..
"נווו.." עניתי החוסר סבלנות
"כנס.." ענתה
נכנסתי באיטיות לחדר של שמרית וראיתי אותה שוכבת בעיניים עצומות ועל צווארה מן גבס כזה..
"מאמי.." אמרתי כשראיתי אותה פותחת את עיניה באיטיות.
היא חייכה חיוך קטנטן
"אני מצטער כל-כך, על כל מה שקרה אני.."
"ששש..כואב לי הראש" אמרה בקול חלש "זה בסדר, אני אוהבת אותך"
"מאמי שלי.." חייכתי ונשקתי לה קלות על שפתיה.
"איך זה קרה?" שאלתי
"סתם..איזה מכונית נתקעה בי..לא משו רציני.." אמרה
"כן בטח בגלל זה את עם הדבר הזה על הצוואר..." צחקתי
"חחח..לונורא..אבל אני כן יכולה להזיז אותו קצת..הרופאים האלה סתם נסחפו" אמרה
"מה שתגידי" אמרתי והתקרבתי לנשק אותה שוב.
כל-כך התגעגעתי אליה, לדיבור שלה, לשפתיים שלה, לריח שלה, פשוט אליה..
כל-כך הרבה זמן אני חיכיתי לרגע הזה.. 'אחחח'
"שמרית אני.....אאאאאוווווווווו..." אמרה גיל כשראתה אותנו מתנשקים וחייכה חיוך גדול
"חחחח...כנסי כנסי משוגעת.." אמרה שמרית בחיוך
"אז מה...חזרתם?" שאלה
"כן" אמרה שמרית ואני הנהנתי
"ישש..ברוך ה'..סוף טוב הכול טוב.." חייכה וחיבקה אותי
"רדי ממני משוגעת" אמרתי ושמרית צחקה
"עד החבר שלי.." אמרה שמרית בחיוך
"איזה כיף לשמוע את זה" אמרתי, וזה באמת מה שחשבתי
"איזה כיף להגיד את זה.." אמרה וצחקנו יחד.
"מתי את משתחררת יפה שלי?" שאלתי אותה
" אני מקווה שמחר, אין לי מושג.." אמרה
"טוב..את רוצה שאני אשאר לישון איתך הלילה?" שאלתי
"מה פתאום, מה אתה משוגע..לך לישון בבית..אני יכולה להסתדר לבד!" אמרה שמרית, בדרך האופיינית לה.
"איך שאת רוצה מאמי, אני לא אכריח אותך" אמרתי, הכרתי אותה טוב כל-כך וידעתי שאם אני אתעקש היא סתם תתעצבן..
"טוב..אז אני אשאר איתך עוד קצת.." אמרתי
"אני חייבת ללכת.." אמרה גיל
"איך את הולכת?" שאלה שמרית בדאגה
"ברגל..מזה איך?"
"לא, מה פתאום..עוד מעט 12 בלילה..מסוכן להסתובב עכשיו בחוץ.." אמרה
"מה את רוצה שאני אעשה?" שאלה וידעתי בדיוק מה שמרית הולכת להגיד עכשיו
"כן כן..אני אקפיץ אותה" אמרתי עוד לפני שהיא אמרה את המשפט לו ציפיתי
"חחח...יפה שלי!!!" אמרה בחיוך
"אבל אני חוזר.." התרעתי
"לא מאמי, לא צריך..נדבר כבר מחר.." אמרה
"טוב יפה שלי, אז לילה טוב שיהיה לך.."
"ביי מאמי.." אמרה ונתנה לי נשיקה עסיסית בשפתיי
"ביי נסיכה" אמרתי וגיל ואני יצאנו מהחדר.
---------------------------------------
יום שישי הגיע, קמתי צחצחתי שיניים,שטפתי פנים והוצאתי לי תיק קטן
שמתי לעצמי מספר בגדים, מברשת שיניים, קרם לשיער, איפור, בושם וירדתי למטה.
נכנסתי למטבח בלי לדבר עם אף אחד.
הוצאתי לעצמי כוס מלאתי אותה בחלב ואכלתי קורנפלקס.
שטפתי את הכוס שלי ועליתי לחדרי.
הכנסתי לעצמי עוד כמה פריטים קטנים לתיק והלכתי למחשב.
ראיתי שעדן מחוברת אבל לא שלחתי לה הודעה, וגם היא לא שלחה לי.
קפץ לי חלון הודעות מאביאל.
-הגברבר מהכפר-
היי מאמוש מה קורה?
-מירית-
בסדר, מה איתך?
-הגברבר מהכפר-
אחלה,
תגידי מזה היה הקטע הזה אתמול?
-מירית-
אני לא רוצה לדבר על זה טוב?!
-הגברבר מהכפר-
טוב מאמי איך שאת רוצה..
אבל אני רק יגיד לך דבר אחד:
בתור בן.
אם הייתי במקום דניאל היית מפספסת אותי לגמרי.
והרי אני יודע שאת עוד אוהבת אותו..
אבל הפעם-נראלי איחרת את הרכבת מאמי..
-מירית-
מה היה הקטע להגיד לי את זה עכשיו?
-הגברבר מהכפר-
להבהיר לך שעשית טעות
-מירית-
תודה רבה על ההבהרה.
לא היית צריך..
-הגברבר מהכפר-
מה יש לך? מה את תוקפנית?
-מירית-
לא תוקפנית...
רק מה היה הקטע?!
-הגברבר מהכפר-
שום קטע..
הבהרה..זה הכל
-מירית-
טוב..יש לך אולי עוד משו להבהיר לי??
שאני מכוערת?שהחיים שלי חרא? שאין לי סיכוי ל-לא יודעת מה?!
-הגברבר מהכפר-
ואיי, נשמה..
אני מפסיק את השיחה הזאת כאן. למה את ממש תוקפנית
וממש לא נחמד לי לדבר איתך..
אז יומטוב ונפלא שיהיה לך..
כל-כך התעצבנתי עליו.
אם הוא יודע שאני אוהבת אותו אז למה הוא אמר את זה??
סתם להכאיב? לשפוך מלח על הפצעים??
'אולי דניאל אמר לו משהו?' חשבתי לעצמי
היה נמאס לי כבר מכל המחשבות האלה, רציתי כבר לעוף מהמקום הזה.
לקחתי את התיק שלי וירדתי למטה.
"לאן זה?" שאלה אותי אימי כשראתה אותי יורדת עם התיק
"אמרת שאת לא מדברת איתי" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת
"אני אדבר איתך מתי שצריך..עכשיו תעני לי.." אמרה בקול מזהיר
"לא רוצה" אמרתי ויצאתי מהבית בטריקת דלת
"את עוד תצטערי על זה" שמעתי אותה צועקת.
בכוונה לא אמרתי לה 'שתפחד קצת' אמרתי לעצמי
התקדמתי לעבר תחנת האוטובוס וחיכיתי שהאוטובוס יגיע.
"שיר" אמרתי כשהיא ענתה לטלפון
"כן.." אמרה
"איפה אני צריכה לרדת בתחנה?" שאלתי
"מה? את כבר על האוטובוס?" התפלאה
"כן" אמרתי
"אני אחכה לך בתחנה...אני אתקשר אליך שאני אראה את האוטובוס מהרחוק, אל תדאגי" אמרה
"אה..אוקי..אז ביי" אמרתי
"אייי, הינה הוא אני רואה אותוו.." אמרה וצחקה "רדי רדי.." אמרה לי וצלצלתי.
ירדתי מהאוטובוס ולקחתי את התיק שלי מהתא מטען.
"מה נשמע?" שאלה אותי ונתנה לי חיבוק
"בסדר מה איתך?"
"ברוך ה'..את מוכנה להגיד לי למה הגעת עכשיו? הרי יש עוד 3 שעות עד שבת.."
"קודם כל תבטיחי לי שאם אמא שלי מתקשרת את לא אומרת לה שאני אצלך" אמרתי והיא חייכה
"עכשיוווו הבנתיייי.." צחקה "רבת עם אמא שלך?"
"גם..וגם רבתי עם החברה הכי טובה שלי, ועם ידיד טוב שלי..קיצור רבתי עם כל העולם ואשתו"
"מה עם דניאל?" שאלה
"יפה שאת זוכרת" חייכתי
"רואה מזה" קרצה
"נפרדנו" אמרתי והחיוך נמחק מפניי
"או..קייי...בהחלט יש לך הרבה מה לספר לי השבת הזאת.." אמרה ופתחה את עיניה "מזל שהשבת ארוכה" הוסיפה בחיוך
"היי יהודית.." אמרתי לדודה שלי כשנכנסתי לביתם.
"היי מותק מה נשמע מאמי?" שאלה אותי ונתנה לי נשיקה.
"בסדר.."אמרתי בחיוך
"מה קרה הפתעת אותנו היום?" אמרה בחיוך
"חח..סתם, להתנתק קצת" חייכתי
"אה..טוב..אז בטח את רוצה לדבר עם שיר אז תעלו אני לא אפריע לכן.."
"חחח..ביי"
"ביי מאמי.."
"יאללה שפכי" אמרה לי שיר ברגע שסגרתי את דלת חדרה
"חחח...לאט לאט מותק..מה קרה?! את רוצה לגמור הכל עכשיו? השבת עוד ארוכה.." החזרתי לה בעקיצה
"חחחחח...אל תהיי קרצייה..ספרי כבר"
"אוקי אז ככה......"
---------------------------------------
"נרגעת?!" אמרתי כשראיתי על הצג את השם –מיריתוש יפתי=]-
"עדן מה נשמע? זו אמא של מירית" אמרה וכל-כך התפדאחתי...
"היי..מה קורה?" שאלתי
"בסדר..תגידי מירית אצלך במקרה?" שאלה ושמעו בקולה דאגה
"לא..למה קרה משהו?" שאלתי
" התווכחנו אתמול והיום היא יצאה מהבית עם תיק בלי להגיד לאן אז חשבתי היא אצלך.." אמרה והייתי בהלם
"לא, היא לא אצלי.."
"תעשי לי טובה, את חברה טובה שלה..את בטח יודעת עם מי היא מסתובבת תתקשרי לחבר'ה שלה-תבדקי..אני מתה מדאגה"
"כן בטח..אל תדאגי אני אתקשר..אבל למה את לא מחייגת לטלפון שלה?" שאלתי
"היא לא עונה" אמרה
"טוב..אני אתקשר ואחזור אליך יותר מאוחר.." אמרתי
"תודה רבה מותק"
"בכיף" אמרתי
"יאללה ביי שבת שלום"
"שבת שלום" אמרתי וניתקתי.
הבנאדם הראשון שעלה לי לראש זה עומרי.
הוא הידיד הכי טוב שלה..'היא מן הסתם אצלו' חשבתי לעצמי.
"מה קורה מאמי?" שאלתי כשעומרי ענה לשיחה
"הכל טוב נשמה, מה איתך?"
"בסדר..אתה שומע?!"
"כן מאמי"
"מירית במקרה לידך?" שאלתי
"לא מאמי..למה?"
"אמא שלה התקשרה אלי שיא המודאגת היא אמרה לי שהם התווכחו אתמול והיום היא יצאה מהבית עם תיק בלי להגיד לאן היא הולכת..אז היא התקשרה אלי לבדוק אם היא אצלי וכשאמרתי לה שלא אז היא ביקשה שאני אעשה טלפונים לחברים שלה..
ואני יודעת שאתה הידיד הכי טוב שלה אז אמרתי אולי היא אצלך.."
"ואו ואו...מסכנה שלי..איזה תקופה היא עוברת.."
"טוב..תעשה טובה תעזור לי להתקשר לאנשים, לשאול אותם.."
"למה את לא מתקשרת לפלאפון שלה?" שאל בדיוק את אותה השאלה שלי
"כי אמא שלה אמרה שהיא לא עונה לה.."
"מצחיקה..כי הם רבו..יש מצב לך היא תענה.." אמר
"אז זהו ש..גם אנחנו דיי התווכחנו אתמול.."
יוווו..את לא רצינית..." אמר "טוב..אני אנסה ליצור איתה קשר..בינתיים את תתקשרי לאנשים"
"טוב.." אמרתי "יאללה ביי מאמי תודה"
"בכיף..ביי נשמה" אמר וניתק.
'יווווו..איפה היא יכולה להיות???' חשבתי לעצמי...
ניסיתי להתקשר אליה 3 פעמים והיא לא ענתה לי..
התקשרתי אליה שוב, בפעם הרביעית..
ו...היא ניתקה.
---------------------------------------
"יוווו..הם פשוט חופרייייםםם" אמרתי בפעם האלף כשניב חייג אלי וניתקתי.
"אז תעני להם הם מתים מדאגהה" אמרה לי שיר
"לא רוצה, שידאגו קצת, לא אכפת לי מהם.."
"מאמי, כמה שקשה לך עכשיו ואת כועסת זו אמא שלך...אומנם רבתם אבל את מספיק גדולה ובוגרת בשביל לדעת ולהבין שהיא אוהבת אותך ורוצה רק בטובתך.. ועכשיו- היא מתה מדאגה!" פסקה
"אווףףף"
"תעניי כבררר!!" אמרה שצלצול הטלפון שלי צלצל שוב..
"זה עומרי.." אמרתי ועניתי
"הלו..מירית?" אמר, הוא היה כל-כך בשוק שעניתי לו (אחרי ניסיונות כל-כך מרובים)
"מה?" אמרתי בקול חנוק, נזכרתי באתמול וזה עשה לי כל-כך רע
"את לא נורמאלית..מאמי שליי, כולם מחפשים אותך..איפה את?"
"במקום מספיק שקט כדי שלא תמצאו אותי" אמרתי
"מאמי..אמא שלך מתה מדאגה..תיידעי אותה לפחות שהכול בסדר איתך.."
"טוב.."
"מאמי שלי יהיה בסדר..אני מבטיח לך...אם תרצי מוצאי שבת תתקשרי אלי אני אבוא לאסוף אותך מאיפה שלא תהיי ונדבר איפה שהוא טוב?!" שאל
"טוב.."
"יאללה ביי מאמי שבת שלום"
"ביי תודה.." אמרתי וניתקתי.
"יאללה תתקשרי לאמא שלך" אמרה לי שיר
"טוב" אמרתי בכניעה. היה לי קשה להוריד את האף.מה אני אעשה?! יש לי אגו..
בדיוק כשבאתי לחייג הביתה הטלפון שלי צלצל ואימי הייתה על הקו.
חייכתי חיוך גדול ומרוצה ועניתי
"מה?" עניתי בעצבנות, לא יכולתי לענות רגיל, נפגעתי ממנה. היא ממש עצבנה אותי.
"איפה את?" שאלה
"במקום רחוק ושקט ממכם" עניתי
"איפה את??" חזרה שנית והרימה את קולה
"מזה חשוב לך אני לא מבינה?!?! זהו שמעת את הקול שלי, נרגעת..שמעת שהכל בסדר, תודה על הדאגה.
אני במקום שקט ובטוח, אין לך מה לדאוג לי, תודה!" אמרתי בקול כעוס
"גברתי הצעירה, אני ממש לא חברה שלך שאת תרימי עלי את הקול..על החברות שלך תצעקי-עלי לא!" צעקה עלי
"גמרת? יופי..ביי" אמרתי וניתקתי.
"את רואה שלא הייתי צריכה לענות!" אמרתי לשיר וכיביתי את הפלאפון
"עזבי מאמי, כנסי להתקלח תתאוששי קצת" אמר לי שיר ועשיתי כדבריה.
נכנסתי להתקלח, מנסה להירגע קצת. ופשוט לא הצלחתי.
הדמעות יוצאות מעיני ומתמזגות עם המים, והם יוצאות בשטף,יוצאות ויוצאות ולא מוכנות להפסיק לשנייה..
הרגשתי שכל התקופה הטובה שהייתה לי נעלמת לה כ-לא הייתה, ועכשיו אני במצב עוד יותר גרוע ממקודם.
פעם לא היו לי חברים מהביצפר ולא התחברתי לאפחד, ככה שלא היו לי צרות..אבל עכשיו? יש לי מעל ומעבר, זה בא לי כאילו ככפרה על כל הזמן הזה שלא היה לי שום צרות.
הרגשתי כאילו אני מאבדת שליטה על החיים שלי.
הדבר היחיד שחשבתי עליו באותה השנייה זה-[COLOR=blue][B]מוות
שבת שלום!!😊
3>
מהמהמם כרגיללללללללללל
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אתר האהבה הישראלי