יפפפה [=
תמשייכייי ,
וחחחג שמחח מאממממממי 😊
שקדייי מלאכית1222 רבבקה: תודה רבהה רבהה!!!
😊 😊 😊
בנות,
אני רואה שיחסית לאמצע הסיפור עם לא סופו(עוד מעט..)
אין לי הרבה תגובות..
אני ממש אשמח אם תעירו לי הערות אם צריך..אם הסיפור משעמם,לא יפה, ארוך,להפסיק, לא להפסיק..
כי אני באמת ישתדלתי לשים לכן פרק לפני פסח ולא לייבש אותכם למרות שיש לי ממש לחץ של מבחנים,עבודות וגם ניקיונות לפסח..
אז אם הסיפור לא מעניין אותכן או שיש לכן הערות תגידו...
כדי שאני לא סתם אכתוב...
זה ממש מאכזב:/
לאאאא ממש לא! הסיפור באמת מדהים (:
ברור שתמשיכי (:
שיהיה לך חג שמח וכשר 3>
לא לא לא לא לא
אזזזזז ככה לפי דעתי הסיפור שלך ממש ממש יפהההההההההההההההההההההההההההההההההה ואת נורא מוכשרת
ונכון אולי אין הרבה תגובות ובהתחלה הייייייייההההההההה אבלל זה בגלל שאנשיםםםםםםםםםםם הם מאוד מאוד עצלנים ואין להם כח להגיב גם אני מלא מלא סיפורים שאני קוראת והםםםםםם מממש יפים אבל אין לי כוח (אבל הסיפור שלך יוצא דופן) ולכןןןןןןןןןןןןן תמשיכי נווווווווו מה אכפת לך אני מכורהההההההההה לסיפוררררררר שלךךךךךךךךךךךך המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
וחג שמח וכשר
זה סיפור כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך יפההההההההההה !!!!!!!!
ואני מכורה אליווווווו .. תמשיכי אותוווווווו הוא מאוד מעניין וסוחף וגם מרגש שרוצים להמשיך לקרוא עוד ועודדדדדדד באמתתת ..!!!
אני מקווה שתמשיכי מאודדדדדדד ... חג שמח וכשר (לכולם) !!! 😁
נ ש מ ו ת !,אני רואה זה הולך פה רק עם איומים אה? 😛
חחח..סתם..
אני לא אמרתי במפורש שאני אפסיק את הסיפור אני רק אמרתי שאם יש לכם הערות תגידו..
אני כן רוצה להמשיך אותו אבל לא שיש לי כלכך קצת תגובות..
לומשנה...
תודה רבה לכל מי שהגיבה לי..זה ממש משמח ועושה טוב על הלב..באמת..
אני יוכל להוסיף המשך רק אחרי פסח..סורי:/
שיהיה לכם פסח שמח וכשר😊😊
3>
חח יאייי כל החופש קראתיייי ועבררתי על הסיפור חח ,
סיפור מהממם !! , תמשיכי מהררר ..
חגגגג שמח 3>
ואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאי קרררררררררררררררראתי ביום אתתתתתתת כול הפרקיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
התמכרתי 😁 ת=מ=ש=י=כ=י !!
QUOTE חח יאייי כל החופש קראתיייי ועבררתי על הסיפור חח ,
סיפור מהממם !! , תמשיכי מהררר ..
חגגגג שמח 3>
תודה מאמי..
תכף ממשיכה..
QUOTE ואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאי קרררררררררררררררראתי ביום אתתתתתתת כול הפרקיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
התמכרתי 😁 ת=מ=ש=י=כ=י !!
איזה כיף!!
תודה מאמי..ממש בעלית לי חיוך על הפנים.. 😂
התחשק לי להמשיך..אז כתבתי😊
איך יצא??
"הפתעההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקו כולם ואני הייתי בהלם
פשוט לא האמנתי...כמה אנשים..!! חייכתי חיוך גדול..איזה כיף!
כולם באו, אמרו לי מזל טוב, נתנו לי חיבוק ונשיקה.
חיפשתי בעיניים את מירית, כלכך רציתי שהיא תהיה כאן.
ראיתי אותה..יחד עם חיים.
אפילו לא באה להגיד לי מזל טוב.
כלכך התבאסתי, לא חשבתי שזה יהיה ככה..
טוב כנראה שזה יישאר ככה וזהו..
ככה...לתמיד!
-------------------------------------------------
פרק 75
"היי, מזל טוב" אמרתי לדניאל
"היי..תודה.." חייך חיוך יפה. הלב שלי כלכך פרפר...
"נו..הופתעת?" שאלתי, מנסה לפתח שיחה. אני מכירה את הבנאדם הזה כלכך טוב, אבל משום מה, שום שיחה לא מצליחה להתפתח..
"כן..מאוד!.." חייך "תודה שבאת" הוסיף וחייכתי.
"טוב..אז..ביי..ו...מזל טוב" אמרתי אחרי מספר שניות שעמדו אחד מול השני בלי לומר מילה.
"ביי" אמר והרים את ידו
התקדמתי לכיוון בר המשקאות, השיחה הזאת כלכך העציבה אותי.
איך היינו כלכך קרובים ובין רגע הכל נעלם, ואפילו נושא לשיחה אין לנו.שפעם, היה לנו כלכך הרבה על מה לדבר.
"תביא לי בבקשה וודקה לימון" אמרתי לברמן
"בבקשה" נתן לי וחייך
'איכססס' חשבתי לעצמי. זה היה כלכך לא טעים.
אני בדרך כלל לא שותה את המשקאות האלה זה עושה לי לא טוב, אבל פשוט רציתי לברוח קצת, להתנתק.
"אפשר מיץ תפוזים?" שאלתי מיד
"ווקשה" צחק ונתן לי כוס מלאה במיץ תפוזים
"תודה" אמרתי ושתיתי אותה.
הייתה מוזיקה כלכך רועשת, לא שמעתי כלום.
הייתי חייבת לצאת קצת החוצה, להתאוורר, לנשום אוויר.
יצאתי החוצה והתיישבתי על המדרכה.
הייתי חייבת רגע לעצמי, לחשוב.
השיחה הזאת עשתה לי כלכך רע. פשוט היה בא לי לבכות ולהתפרק..אבל לא רציתי שיראו אותי בוכה, כלכך התאפקתי.
"מה ילדה כמוך עושה בחוץ בשעה כזאת?" שאל אותי איזה בחור על אופנוע שעבר באזור
"יושבת" אמרתי והנחתי את ראשי על ברכי
"אפשר להצטרף?" שאל
"כן" אמרתי והוא התיישב לידי "אפשר לשאול מה קרה?" שאל אחרי מספר דקות
"עזוב" אמרתי והוא הוציא סיגריה "אפשר אחת?" שאלתי
"את מעשנת?" שאל בתדהמה
"בערך.." עניתי
"לא מתאים לך" אמר
"לא נורא, עכשיו אפשר?" שאלתי בעצבים
"ואוו..בסדר" אמר ונתן לי סיגריה ומצית. נזכרתי בפעם הראשונה שניסיתי לעשן, זה גם היה באיזה מסיבה שיצאתי החוצה. נזכרתי איך אני אמורה להדליק ולנשום כדי שלא יהיה לי את הפאדיחות של פעם שעברה והדלקתי.
"נשתוק ככה עוד הרבה?" שאל ולקח שאכטה
"איך שאתה רוצה.." עניתי ביובש
"לא תגידי לי איך קוראים לך?"
"מירית" עניתי לעניין
"נעים מאוד, דניאל" אמר ופתחתי עליו עיניים "אימלהה..אמרתי משהו לא בסדר?"
"לא, אני פשוט רואה שהשם הזה רודף אותי" אמרתי ולקחתי עוד קצת מהסיגריה
"אה..הבנתי..בנים אה?!"
"רואה מזה..כולם חארות" אמרתי
"איי...את לא מכירה אותי"
"זה לא משנה..עדיין אני חושבת שכולם חארות" אמרתי
"טוב..תחשבי מה שאת רוצה" אמר
"בת כמה את?" שאל אחרי מספר שניות
"17 וחצי..אתה?"
"21" חייך
"סליחה, אתה יכול לקום ווקשה?" שמעתי קול מוכר, הסתובבתי וראיתי את דניאל
"דניאל..מה אתה רוצה?" שאלתי אותו
"או...קיי, הבנתי..אני זז, זה הטלפון שלי אם תרצי, ביי מאמי" אמר והלך.
"מה אתה רוצה??" שאלתי שוב כשדניאל התיישב לידי
"ממתי את מעשנת?" שאל אותי והעיף לי את הסיגריה
"מה אכפת לך?" שאלתי ביובש
"אכפת לי"
"טוב אחי" אמרתי את המשפט שלי. תמיד שאין לי מה להגיד ואני רוצה לגמור שיחה אני אומרת אותו.
"אל תגידי לי 'טוב אחי'..מירית..תסתכלי עלי, אומנם יותר מחצי שנה אנחנו לא מדברים אבל תתפלאי לשמוע-אכפת לי ממך" אמר והלב שלי התפוצץ למשמע מילים אלו
"על מה רצית לדבר איתי היום?" שאלתי לשנות שיחה, וכלכך קיוויתי
"תראי, אולי את תהיי בהלם, אבל זה יושב עלי כבר הרבה זמן" אמר וליבי החל לפעום "אבל אני באמת לא מבין על מה אנחנו לא מדברים יותר מחצי שנה?? הבנתי שעשיתי טעות אבל..בואי נישאר ידידים" אמר וברגע הזה ליבי התנפץ לרסיסים ונשבר לחתיכות כלכך קטנות.
"מהה?" שאלתי, זו המילה היחידה שהצלחתי להוציא מפי
"כן, אנחנו לא חייבים להיות חברים אבל גם לא אויבים..בואי ננסה להיות ידידים, נחזור למה שהיינו פעם"
"טוב" אמרתי. רציתי ללכת הביתה. לא יכולתי להישאר שם יותר. במיוחד לא עכשיו
"אז ידידים?" שאל
"ידידים" עניתי
"יופי" חייך "עכשיו אפשר להיכנס?" שאל
"לא, אני..אני לא נכנסת אני חוזרת הביתה" אמרתי וקמתי מהמדרכה
"למה?"
"סתם..אני עייפה..לילה טוב" אמרתי והתקדמתי לעבר הכביש
"רגע..עכשיו שאנחנו ידידים..אפשר חיבוק?" שאל וחייכתי
"חח..כן" אמרתי והתקרבתי לתת לו חיבוק.
ככל שהתקרבתי אליו יותר ליבי יצא ממקומי אבל היה אסור לי לתת לו את ההרגשה הזאת
"אז..ביי, לילה טוב" אמר בחיוך
"לילה טוב..ו..מזל טוב" אמרתי והלכתי
הגעתי לביתי ונכנסתי לחדרי.
ברגע שנכנסתי לחדרי הרשתי לדמעות לפרוץ החוצה.
'אווווףףףףףףף!! איזה תקופה חראאאא!!!!'אמרתי והדמעות המשיכו לזלוג על לחיי'.
הרגשתי שליבי פשוט התנפץ לרסיסים בלי יכולת לאחות אותו שוב.
הוא לקח לי את הלב בלי לשים לב בכלל...
מצד אחד, זו כבר התקדמות בכך שאנחנו ידידים, אבל מצד שני, כמה אני יכולה להעמיד פנים שאני לא אוהבת אותו?!
בכיתי ובכיתי חשבתי ובכיתי ובלי לשים לב בכלל....נרדמתי.
---------------------------------------
"עדן מאמי..קומי יפה שלי" העיר אותי אביאל בעדינות
"מה השעה??" שאלתי
"3" אמר
"ואייי..זה מוקדם, תן לישון" אמרתי ומשכתי מעלי שוב את השמיכה
"איך שבא לך מאמי.. אני קם..סתם חבל לשרוף ככה את כל היום גם במילא חצי ממנו כבר מת" אמר וקם ממיטתי
"אני עוד מעט יקום" אמרתי
"טוב מאמי" אמר ושמעתי אותו נכנס לשירותים.
אחרי שעה בערך, החלטתי לקום.
"בוקר טוב" אמרתי וירדתי למטה. ראיתי את אביאל יושב וצופה בטלוויזיה
"בוקר טוב מאמי" אמר לי
"למה לא ישבת לראות טלוויזיה בחדר שלי?" שאלתי
"לא רציתי להעיר אותך" חייך
"כפרה עליך" חייכתי ונתתי לו נשיקה קטנה בפה
"איך היה אתמול..נהנית? שאל
"כןן, מאוודד!!!" אמרתי "אבל לא ראיתי את מירית בכל הערב, ראית אותה?" שאלתי
"לא, גם חיים ועומרי חיפשו אותה"
"אימלה..חכה שנייה אני אנסה להתקשר אליה" אמרתי והלכתי לכיוון הטלפון
חייגתי לבית שלה ואף אחד לא ענה, ניסיתי לפלאפון אך הוא היה כבוי..
"היא לא עונה לא בבית ולא בטלפון" אמרתי והתחלתי לדאוג
"אולי היא ישנה?" שאל
"אין מצב, היא לא אחת כזאת שישנה הרבה" אמרתי
"אז חכי, תנסי מאוחר יותר" הציע
"אימלהה, ואם קרה לה משהו?"
"מה את דואגת מאמי, מה כבר יכול לקרות לה..היא בסדר..אני בטוח שהיא ישנה" ניסה להרגיע אותי..אך לשווא
"שנייה אני מנסה שוב.." אמרתי והתקשרתי לפלאפון שלה
"הוא סגור" עניתי בייאוש
"תירגעי מאמי, את נראית ונשמעת כמו איזה אמא פולניה.." צחק
"מצחיק מאוד..." אמרתי והתקשרתי לבית שלה
"היי ניב מה נשמע?" שאלתי, אחרי שסופסוף ענו לי
"היי עדן מה קורה?" שאל
"בסדר..תגיד..מירית בבית?" שאלתי
"כן..למה?" שאל
"כי היא פשוט לא עונה בפלאפון אז חשבתי שקרה לה משו.." עניתי
"לא, היא ישנה.." אמר
"אה..טוב" אמרתי ומשו הריח לי חשוד ולא בסדר.. "תודה" עניתי
"חח..איך היה אתמול?" שאל
"מעוולה, אני ממש נהניתי"
"יופי.."
"יאללה ביי מאמי"
"ביי"
"זהו, נרגעת??" שאל אביאל
"בערך..משו מריח לי מסריח ואתה תראה שאני צודקת" אמרתי
"יווו..נשמה שלי..תירגעי, היא הייתה כנראה איפשהו במסיבה וכנראה אפחד לא ראה אותה, והיא בסך הכל עייפה..זה הכל!"
"לא, אני יכולה להישבע לך שקרה לה משו" אמרתי
"טוב..מה שתגידי" אמר, כשנמאס לו כבר להתווכח.
אביאל נשאר אצלי עד 8 בערך, והלך לביתו.
ואני? אני נשארתי עם המחשבות על מירית, מחשבות לא טובות בכלל...
---------------------------------------
"ואיי, תודי שהיה כיף אתמול" אמרה לי גיל
"כן היה אחלה" אמרתי
"וראית איך יצאו לחיים העיניים?!"
"איזה שטויות..את סתם אומרת את זה עכשיו" אמרתי
"לא..שמרית..גם אני ראיתי את זה.." אמרה לירן
"טוב" אמרתי
"אני חושבת שאת צריכה להילחם" אמרה לירן
"נלחמתי מספיק" אמרתי
"לא את לא, אני במקומך, על משהו שחשוב לי הייתי נלחמת עליו חבל על הזמן.."
"אז אני לא כמוך" אמרתי ללירן
"לדעתי, לירן צודקת" הוסיפה גיל
"אוף..טוב, אולי די?" התעצבנתי "אתן ממש מציקות לי עם זה.." אמרתי
"טוב.. אז נשתוק" אמרה גיל והדליקה את המחשב.
---------------------------------------
"שלום מירית נמצאת?" שמעתי את עדן בדלת ביתי
"כן היא למעלה" אמרה אמי
"תודה" אמרה ושמעתי את צעדיה במדרגות.
לא היה לי כח אפילו לקום לפתוח לה את הדלת. גם לא בדיוק רציתי שהיא תראה אותי ככה, עם עיניים נפוחות..
מיריתתת, אני יודעת שאת שם..תפתחי לי..זו אני" אמרה
קמתי בכבדות ממיטתי ופתחתי לה את החדר
"ידעתייי!!" אמרה וחיבקה אותי בלי לומר מילה.
'הילדה הזאת ידעה בדיוק מה אני צריכה ומתי אני צריכה..' חשבתי לעצמי ובכיתי.
"מה קרה מאמי?" שאלה
"את לא תביני..עזבי"
"תנסי..אולי כן.." אמרה והתחלתי לספר לה את כל הסיפור
"מאמי אבל זה טוב..זו התקדמות.." אמרה לי בעדינות
"לא, אוףף...את לא מבינה..עכשיו כשאנחנו "ידידים" איך אני אוכל להסתכל לו בעיניים כשתהיה לו חברה אה?! הוא המשיך בחיים שלו מזמן..רק אני תקועה עליו כמו איזה קוץ"
"לא נכון! את עצמך שמעת אותו אומר לי שהוא עדין חושב עליך.."
"לא הייתי צריכה ללכת למסיבה הזאת, אמרתי לך!" אמרתי, מתעלמת מדבריה
"כל דבר זה לטובה" ענתה.
"זה לא, אני בטוחה!"
"את לא יודעת מה העתיד שלך, חכי ותראי.."
עדן נשארה אצלי עוד קצת והלכה...
נשארתי בחדרי, חושבת על השיחה עם עדן..
אוףף, למה הכל צריך להיות כלכך מסובך?!
זהו, הפעם אני נשבעת לעצמי שאני לא בוכה יותר בגללו ואני שוכחת אותו.....נשבעת!!
---------------------------------------
-עדנוש אהובתי-
אוףף, מירית מזה עצובה..:/
-אביאל-
אל תדאגי מאמי...יהיה טוב..
-עדנוש אהובתי-
לא אתה לא מבין בכלל..
עד שלא תראה אותה אתה לא תבין..
היא נפוחה, העיניים שלה אדומות והיא כל שנייה בוכה..
-אביאל-
אין מה לעשות מאמי..
היא עוברת תקופה קשה עכשיו..
ואם את תהיי עצובה בגללה ולא תהיי לידה לעודד אותה..
אז מי כן?!
את חייבת להיות חזקה ושמחה בשבילה..
-עדנוש אהובתי-
זה קשה לי :/
אני לא יכולה לראות אותה ככה..
-אביאל-
מה אפשר לעשות, יפה שלי?!
את תראי שאם תנסי לעזור לה את תצליחי..
ואת תראי שיש בך כוחות שבחיים לא ידעת עליהם..
"אביאללללל, רד רגע מהרררר" שמעתי את אימי צועקת
"אני עוד מעט יבוא" עניתי, הייתי חייב להרגיע עוד קצת את עדן
"לא, אתה חייב לבוא דחוף דחוף" אמרה אימי
"טוב,שניה"
-אביאל-
מאמי, ההורים שלי קוראים לי דחוף למטה..
אני אדבר איתך יותר מאוחד טוב?
-עדנוש אהובתי-
טוב
-אביאל-
ביי מאמי שלי..
אל תדאגי, אני אומר לך יהיה טוב..מבטיח לך
-עדנוש אהובתי-
טוב..
-אביאל-
מה יש לך?
למה את עונה ככה בקרירות?
-עדנוש אהובתי-
סתם, אני פשוט חושבת על זה שמיום שלישי, אחרי שנחזור מהצימר..
יהיה לנו רק שיחות דרך המחשב..
ואני לא אוכל לפגוש אותך, לדבר איתך פנים מול פנים.
לחבק אותך..כלום =[
-אביאל-
מה אני יעשה מאמי??
זה לא בהחלטתי הדבר הזה..
אני מצטער:/
-עדנוש אהובתי-
זה בסדר..לא הייתי צריכה להגיד את זה עכשיו..
"נוווו איבאל.. אנחנו מחכים רק לך.." שמעתי את אבי
"שנייההה"
-אביאל-
לא, זה בסדר מאמי..
יש לי את אותה ההרגשה..
אבל אנחנו חייבים להתגבר..
מה אפשר לעשות?
-עדנוש אהובתי-
זה בסדר מאמי..באמת..
לך להורים שלך הם בטח ממש כועסים..
-אביאל-
הם יכולים לכעוס..
העיקר שאת לא תכעסי..
-עדנוש אהובתי-
חח..אל תדאג לי מאמי..
אני לא כועסת..
לך אליהם.
אולי זה משהו באמת דחוף מאוד..
-אביאל-
טוב מאמי..
אני אדבר איתך יותר מאוחר..
-עדנוש אהובתי-
היי מאמי..
-אביאל-
ביי יפה שלי...
התנתקתי מהאיסי וירדתי למטה..
"מה היה כלכך דחוף??" שאלתי
"בוא שב.." אמרו לי הורי וכבר דיי התחלתי להילחץ כשראיתי את כל האחיות שלי יושבות כבר בספא
"טוב..מה הולך פה???" שאלתי והתיישבתי ליד אימי
"אנחנו רצינו לספר לכם דבר נורא חשוב.." אמרה אמא וחייכה
"משהו שנוראאא ישמח אתכם.."
"נוווו" אמרה אחותי שירן
"אנחנו לא עוברים דירהה" אמרה אימי וחייכה חיוך גדול
יומטוב😊
מדהים [:
המשך שתוכלי יפשלי [:
אתר האהבה הישראלי