לא קראתי את הפרק, כאילו ריפרפתי בו ולא ראיתי שהיו חסרות אותיות או משו אז אם פיספסתי משו אני מצטערת..
מקווה שתאהבו..
קריאה מהנה..
שבת שלוםם!!
3>
ירדתי למטה, לקחתי את התיק של בית הספר, שהיה ריק והתקדמתי לעבר הדלת.
"אימלהה!!" אמרתי ברגע שראיתי את איציק עומד בפתח
"היי" ניסה לדבר בקול סקסי והוריד את משקפי השמש מעל עיניו
"מה אתה רוצה?" שאלתי. ניסיתי לדבר בטון תקיף אבל מבפנים? רעדתי מפחד
הוא התקרב אלי לאט לאט, הרחתי את ריח פיו ושפתיו רפרפו על פני והגיעו לשפתי
"שריתושש, לא אומרים שלום בימינו?"
-----------------------------------------------------------
פרק 71
"מה אחי, מה הפרצוף?" שאל אותי איתן
"סתם..לויודע..תאמין לי אני כבר לא יודע מה אני רוצה מעצמי" אמרתי
"למה..מה יש לך?"
"עזוב אין לי כח עכשיו"
"איך שאתה רוצה אחי, אבל אם תרצה אני פה בכיף"
"תודה אחי"
"יאללה ביי אני זז הביתה"
"ביי אחי"
אוףף, נמאס לי..אני כבר ממש מיואש מעצמי,מהמשפחה,מהחברים....מהחיים.
לא משנה מה ניסיתי אני פשוט לא מצליח להחזיר אותה אלי...
צלצול הטלפון קטע את מחשבותיי –דנה-
שייתתת, כבר מעל יומיים לא דיברתי איתה, כבר שכחתי שיש לי חברה...
"הלו" עניתי בחוסר חשק
"מאמי שלי, מה קורה יפה שלי?"
"בסדר..מה איתך?" שאלתי, מייבש לה ת'צורה
"בסדר, ואייי אתה לא מבין איך התגעגעתי אליך..אין אין..חבל לך על הזמן.."
"דנה..אני..אני רוצה שניפגש היום אני חייב לדבר איתך" אמרתי. דיי נמאס לי אני חייב לחתוך את זה
"בטח יפה שלי..איפה ניפגש"?" שאלה
"בואי ניפגש בבית קפה או משו" אמרתי
"אממ..יש לי בית ריק אם אתה רוצה.." אמרה
"לא, אני מעדיף מסעדה או משו כזה" אמרתי
"טוב אז ב-7 תבוא לאסוף אותי כבר נחליט לאן נלך"
"סבבה" אמרתי
"ביי יפיוף" אמרה וניתקה.
דיי מספיק אני גומר איתה, אני לא מסוגל להיות איתה יותר...
נמאס לי...הקשר הזה לא ממשיך לשומקום ואני גם לא אוהב אותה בכלל.
אני אוהב את מירית...ורק את מירית.
---------------------------------------
"מאמי, את מוכנה להפסיק לבכות כבר..אני לא יכולה לראות אותך ככה"
"אני לא יכולה..אוף..הכל הולך ומסתבך לי..אני מרגישה שאני פשוט מאבדת אותו" אמרתי וניגבתי את דמעותיי
"אבל מאמי..הוא המשיך בחיים שלו..אז תמשיכי גם את..אם כמה שזה כואב"
"אני לא יכולה להמשיך בלעדיו..אני פשוט לא יכולה.."
"אולי תדברי איתו מחר, לפני המסיבה של דניאל?"
"הוא בחיים לא יחזור אלי, ואני לא רוצה להיות מושפלת..אם כל הכבוד לכל האהבה שלי אליו אני לא מוכנה להשפיל את עצמי"
"מאמי, זה לא השפלה תנסי ותראי"
"אולי"
"יופי..כל הכבוד מאמי"
"אמרתי אולי.."
"כן, אבל אצלך אולי זה בטוח" חייכה
"מה שתגידי" חייכתי גם אני
----------------------------------------
"נו..איך היה המבחן?" שאל אותי ניב
"בסדר..."
"רק בסדר?" שאל מאוכזב
"נקווה לטוב...תראה לא הלך לי גרוע אבל גם לא הלך לי חלק היו לי כמה דברים שנתקעתי בהם..קיצור..נקווה" אמרתי
"טוב..מחזיק לך אצבעות מאמי"
"חח..תודה...מה יש לאכול?" שאלתי
"אמא לא הכינה היום היא לקחה את הודיה לחיסון"
"אה...נכוןןן, היא אמרה לי אתמול בלילה ושכחתי מזה לגמרי...היא אמרה לי להכין פירה עם נקניקיות..אתה רוצה בכלל?" שאלתי, וקיוויתי שיגיד לא
"כן..למה לא" חייך חיוך גדול
"איזה זבל, היית אמור להגיד 'לא'" צחקתי
"חחח...בכוונה שתעשי קצת משו בבית הזה"
"מצחיק מאוד.."אמרתי והוצאתי 2 סירים
"סתם מאמי, אם אין לך כוח אפשר להזמין פיצה" אמר
”כבר התחלתי, אז אין מה לעשות"
"אוףף..טוב נו.."
"איזה זבל אתה..חחח"
"מה את עושה מחר מאמי?" שאל אותי ניב
"כלום למה??" שאלתי
"את לא הולכת למסיבה של דניאל?"
"לא" אמרתי ודקירה קטנה דקרה לי את הלב
" למה לא?" שאל
"כי ככה, אנחנו לא מדברים בכלל, אני לא מתכוונת ללכת לשם, לתת לו נשיקה וחיבוק ולקנות לו מתנה כאילו כלום לא קרה" אמרתי
"אזמה..אני בטוח שהוא ישמח אם תבואי"
"כן בטח, יש לו חברה" אמרה. מתבאסת ממה שאמרתי לעצמי עכשיו
"אזמה מה הקשר?? זה אומר שהוא אוהב אותה..מאמי אני חותם לך ומוכן להתערב איתך על מליון שקל שהוא עדין אוהב אותך ואם את הולכת אליו עכשיו ואומרת לו שאת רוצה לחזור אז אתם חוזרים"
"חחחח..ממש מצחקת אותי עכשיו..זהו תקופת דניאל חלפה עברה לה, אם כל הכאב שיש בזה..כי אני לא אתן לעוד הבטחה מפגרת להרוס לי! מי יודע, אולי עכשיו הוא יבטיח לאמא שלו איזה הבטחה הזויה אחרת..לא רוצה את זה!! וחוצמיזה עכשיו אני עם חיים ואני מנסה לשכוח אותו אז גם אם הוא זה שיבוא אלי כדי לחזור ויגיד לי שהוא אוהב אותי אני לא יחזור אליו"
"אני לא מאמין לך" אמר ניב והניף את ידו כתנועת ביטול
"אל תאמין מאמי, אבל תראה שזה יקרה, אם זה בכלל יקרה" אמרה
"חבל..אם את אוהבת אותו והוא אוהב אותך מה הקטע שלא תהיו ביחד? מישהו חכם אמר לי פעם להפסיק אם המשחקי אגו האלה לא?!" אמר
"כן אמרתי את זה, זה נכון..אבל אני כנראה לא אוכל לבצע את זה"
"אין לא יכול יש לא רוצה" אמר לי ניב והשתיק אותי
"זה לא קשור ללא רוצה, אני כן רוצה אבל אני חושבת שנפגעתי מספיק והלב שלי כבר לא יכול להכיל את כל זה, דיי נמאס לי!"
"זה לא נכון אני חושב ש........."
"שיתתת זה נשרף לייי" קטעתי אותו וכיביתי מהר את הגז
"איזה שפית" צחק ניב
"יוו..אתה והדיבורים שלך..תראה עכשיו למה זה גרם"
"אמרתי לך שעדיף להזמין פיצה"
"תתקשר" אמרתי והושטתי לו את הטלפון בהכנעה.
---------------------------------------
"הלכת בסוף?" שאלה אותי אמא כשחזרה מהעבודה
"לא,כי איציק בא אלי"
"הוא לא לקח אותך לביצפר?" שאלה מופתעת
"לא" אמרתי 'אבל לקח משו אחר' אמרתי לעצמי בלב
"חבל" אמרה אמא ונכנסה למטבח
"אני למעלה" אמרתי
נכנסתי לחדרי והתיישבתי מאחורי הדלת,נשענת על הדלת ובוכה.
החיים שלי פשוט נהרסו, אני נגעלת כלכך מעצמי\ אני לא יודעת מה לעשות כבר?!
למי אני אפנה? מירית ועדן לא רוצות להקשיב לי, אמא שלי כל היום בעבודה, אבא שלי בכלל לא בבית כל היום, למי אני אפנה למי????????????
"שריתת מאמי רדי לאכול" צעקה לי אימי
"אני לא רעבה" צעקתי חזרה והיה שקט.
לפתע שמעתי דפיקה על דלת חדרי ואימי נכנסה פנימה
"מה קורה לך תגידי לי?" שאלה אותי בקול חרשי והתיישבה לידי
"כלום..מה יכול לקרות לי?" שאלתי, והזיכרונות החלו לצוף מעל ראשי
"את עצובה רוב הזמן, לא אוכלת,לא שותה, לא הולכת לביצפר..מה קורה?"
"כלום, סתם תקופה מגעילה שתעבור" אמרתי, ודמעות החלו לזלוג על לחיי'
"תראי, אני לא אכריח אותך לספר לי אבל את יודעת שאת יכולה לפנות אלי תמיד נכון?" אמרה ונגעה קלות בכתפי
"בטח" אמרתי עם חיוך קטן. הייתי מתה לספר לה שאיציק אונס אותי כל פעם מחדש אבל פשוט לא הייתי מסוגלת. האיומים שלו צפו ועלו אל מולי כל פעם מחדש..
---------------------------------------
"מאמי, מה נעשה??כבר עשינו כל דבר אפשרי" אמרתי לאביאל שחיבק אותי במותניי'
"חח...עוד לא, נשאר עוד דבר אחד קטן.." אמר ואני הסתובבתי אליו והסתכלתי עליו במבט לא מבין
"לאאאא, אתה לא רציניייי" אמרתי והסתכלתי על הדף הקטנטן והמקומט שהוא המוציא זה עתה מכיסו
"כן...זה לא הרבה זמן כולה יומיים..ראשון שני"
"אבל אתה עוזב יום ראשון.." אמרתי לו ופני הפכו לעצובות
"ו..? אז אני אעזוב יום שני או שלישי..לא יקרה כלום" אמר "השאלה היא...אם אמא שלך תסכים שתפסידי לימודים"
"אוייששש, נו באמת..הדבר האחרון שמעניין אותי עכשיו זה הלימודים" אמרתי לו וחיבקתי אותו חזק חזק, לא רוצה להרפות לרגע.
"אז מעולה..יום ראשון שני נוסעים לצימר בצפון" חייך חיוך גדול
"יפה שלי, אני כלכך אוהבת אותך!! אתה לא מבין עד כמה!!"
"גם אני מאמי שלי, גם אני!" אמר ונשק קלות על שפתי, ושוב, חזרנו לחיבוק גדול.
"תגיד, יש לך רעיון איך נביא את מירית למסיבה של דניאל??" שאלתי
"למה??היא לא רוצה לבואא??" שאל מופתע
"לא, היא אמרה שהיא מתביישת והיא לא מסוגלת להיות צבועה ולבוא למסיבה כאילו הם החברים הכי טובים ולא קרה כלום בינהם" הסברתי
"אחחח, כפרעליההה, איזה ילדה נשמה היא אימלההה..."
"אייי..להתחיל לחשוד?" צחקתי
"חחח...נראלך...?! אין לך תחליף" אמר
"מעולה, תיזהר אם יהיה לי אה?!"
"מה נראלך??" צחק והוריד את ראשי
"אחחח, זה כאב.." אמרתי ונגעתי בראשי
"ממש מסכנהההה" אמר בציניות
"טוב אני רואה שאתה מתחיל לזלזל בי אז אני הולכת" אמרתי וקמתי
"לכי, מה את מאיימת?!" אמר
"טוב ביי" אמר ובאתי לצאת
"מנראלך בואי לפה!!" אמר ותפס אותי במותניי'
"חחח..ידעתי שזה מה שיקרה י'חנפן! אבל באמת אני כבר צריכה ללכת הבטחתי לאמא שלי לחזור מוקדם היום כי אנחנו נוסעים לסבא וסבתא שלי"
"סבבה..בואי אני אקפיץ אותך"
"יאללה.." אמרתי וירדנו למטה לכיוון האוטו..
---------------------------------------
"אמא יצאתיייי"
"ביייי" אמרה ויצאתי.
התקדמתי לכיוון ביתו, ליבי דפק בחוזקה כאילו בחיים הוא לא דפק.
הוא המשיך בחיים שלו ושכח אותי, אבל אני לעולם לא שכחתי אותו, ולא נראלי שאצליח.
הייתי חייבת להחזיר אותו אליו, למרות שזה היה נראלי אפסי וחסר סיכוי.
אך כולם הכניסו בי מוטיבציה ואני חייבת לנסות. הרי...אם לא אנסה לעולם לא אדע לא?!
הגעתי לפתח ביתו וחיכיתי מספר שניות לפני שדפקתי.
נשמתי עמוק והבטחתי לעצמי יהיה מה שיהיה אני לא אבכה.
דפקתי בדלת ביתו ולקחתי עוד נשימה אחרונה והדלת נפתחה.
"שמרית...מה את עושה כאן??" שאל אותי חיים ונראה מופתע יותר מאי פעם.
איך??
יפהההההההההההההההההה כרגיללללללללללללללללללללל 😊 😊 😊 😊
סוףףףףףףף סוףףףףף שמת המשךךךךךךך 😉 תודהההההה 😉
נדירררררררררררר !!
כייף באמת סוף סוף המשך אבל רוצים עוד .. חחח ..
איך את מרגישה ?!? 😊
QUOTE יפהההההההההההההההההה כרגיללללללללללללללללללללל 😉 😉 😉 😊
סוףףףףףףף סוףףףףף שמת המשךךךךךךך 😉 תודהההההה 😉
תודה רבה מאמי..😊😊
QUOTE נדירררררררררררר !!
כייף באמת סוף סוף המשך אבל רוצים עוד .. חחח ..
איך את מרגישה ?!? 😊
תודה רבה מאמיייי😊
ברוך אני מרגישה קצת יותר טוב..
אני מקוה לשים פרק במהלך השבוע...
שבוע טוב שיהיה😊
QUOTE אחד היפים [:
איזה כיףףף😊😊
תודההה...
אימלההה!!
אתן פשוט לא מבינות עד כמה אתן משמחות אותי אם התגובות האלה...
אתן פשוט גורמות לי לחיוך!!
תודה רבה רבה רבה רבה!!!!
אני מתה עליכן...באמת!!
3>
ההשללמתי פפרקקיייםם =]]
באממת מוושללללללם!!
😊😊
אני שמחה שאת מרגישה הרבה יותר טוב (:
ואני עוד יותר שמחחחה ששמת סופסופ המשךך !! 😊
מקסים ..
QUOTE ההשללמתי פפרקקיייםם =]]
באממת מוושללללללם!!
😊 😊
תודהההה 😁
QUOTE אני שמחה שאת מרגישה הרבה יותר טוב (:
ואני עוד יותר שמחחחה ששמת סופסופ המשךך !! 😊
מקסים ..
תודה רבהה מאמי שלי😊
יש לי עכשיו לחץ של מלא מבחנים, בגרויות ומתכונות.
ואני חייבת לתת את הפוש האחרון לפני הסוף😊
לפני כל בגרות ומתכונת יש לי חופש, אז אני אשתדל לרשום בחופשים האלה ואם יהיה לי זמן פנוי גם.
אבל אם לא יהיה..אז תסלחו לי ותבינו למה...
סורי:/
3>
QUOTE (ייללדדדההה @ 18/03/2009) יש לי עכשיו לחץ של מלא מבחנים, בגרויות ומתכונות.
ואני חייבת לתת את הפוש האחרון לפני הסוף😊
לפני כל בגרות ומתכונת יש לי חופש, אז אני אשתדל לרשום בחופשים האלה ואם יהיה לי זמן פנוי גם.
אבל אם לא יהיה..אז תסלחו לי ותבינו למה...
סורי:/
3>
אין סיכוי שתרשמי כל יום שישי 😢 😢 😢 😢
בבקשההה 😊 😊 😊
סיפורררררר יפהההההההההההההההה
המשךךך בבקשה
ובהצלחה בבגרויות
נווווווווווווווווווווווווווווווווווו את מאכזבתתתתתתתתת המשךךךךךךךך
