תמשיייכיייי,
מחכה להמשך (:
תקשיבו,
אני ממש מצטערת..
אני מקוה שאוכל להוסיף יום שישי..
בעיקרון התחלתי לכתוב אותו אבל אני פשוט רוצה להאריך אותו כי אני חושבת שהוא די מעפןן..
אני ממש מקוה שאני אשים אותו עוד השבוע...
יומטוב=]
בלחץץץ,אבל פרק 😊
תהנווו3>
השעה הייתה שש וחצי בערב.
פתחתי את הארון והוצאתי גופיה לבנה שצמודה לגופי, ומבליטה את כל השרירים והקוביות ומעל לבשתי סווצ'ר כי היה קר בחוץ, מכנס גינס, קצת ג'ל וירדתי למטה לנעול את הנעלים.
"איפה הנעלים שלי??" שאלתי אחרי 5 דקות של חיפושים..
"שמתי אותם בארון נעלים, איפה שהם צריכים להיות..תפסיק להשאיר אותם בכל מקום" התעצבנה אימי
"טוב טוב" אמרתי לה כתנועת ביטול והתקדמתי לכיוון ארון הנעלים.
לקחתי את נעלי הספורט שלי. השעה הייתה 6:50.
'בדיוק בזמן' חייכתי לעצמי.
לקחתי את המפתחות של האוטו ויצאתי.
בדרך לביתה שקעתי במחשבות על המכתב של גל,על מירית,דנה על הכל...
אך הזמן הקצר לא נתן לי להעמיק במחשבות.
רציתי היום לשכוח מהכל,פשוט לשכוח ממירית, מדנה מהכל!
וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות.
חניתי מול ביתה ודפקתי בדלת.
"פתוחחח" אמרה.
נכנסתי באיטיות לביתה, היא לבשה גופית סבא שחורה ומכנס גינס ארוך.
"היי" אמרתי בקול הכי סקסי שלי
"היי" אמרה בקול יפה
------------------------------------------------
פרק 70
"דייי ניבוש אולי נפסיק להיום?"שאלתי את ניב אחרי שישבנו יותר מ-3 שעות על מתמטיקה
"איך שבא לך" אמר
"נעשה הפסקה ואני אחזור מתי שאני אתרענן, בינתיים תתרענן גם אתה.. נראלי הרגתי אותך"
"חח...לעעע,נראלך..אני דווקא אוהב מתמטיקה זה ממש רץ לי אז בקטנה מאמי.."
"גאון שלי!=]" חייכתי וצבטתי לו את לחיו. ואז נזכרתי עד כמה דניאל היה טוב במתמטיקה ואם היינו עכשיו ביחד בטח הוא היה עוזר לי...אבל רק אם 😢
"טוב אני הלכתי להתקלח,ביי אח יקר" אמרתי לו ונכנסתי לחדרי שמול דלתו.
'אחחח, קצת שקט!' חשבתי לעצמי.
כלכך הרבה זמן מתמטיקה, אני כבר רואה מספרים מרוב חרישה.
נכנסתי להתקלח, להתרענן קצת מכל היום המתיש הזה.
ופתאום, בלי שום סיבה והתראה התחלתי לבכות.
מכירים את זה שבא לכם לבכות, פתאום, סתם ככה?! זה בדיוק מה שקרה לי.
התיישבתי באמבטיה והדמעות פשוט זורמות ללא סיבה.
אני נשבעת שאני אפילו לא יודעת למה.בכיתי ובכיתי ולא הצלחתי להירגע..
"מירית...נרדמת??? כמה זמן? גמרת את כל המים!!" אמר לי ניב.
"אני כבר יוצאת" אמרתי מנגבת את דמעותיי האחרונות.
את האמת, אני כבר מזמן גמרתי להתקלח פשוט לא רציתי לצאת ככה.
"ניב?" קראתי לו
"כן מאמי" אמר ושמעתי אותו מגיע לכיוון האמבטיה
"מי בבית?" שאלתי
"אפחד,רק אני ואת..למה?" שאל
"אני פשוט שכחתי להביא בגדים, תיכנס לחדר שלך כדי שאני ארוץ לחדר שלי בלי שתראה.." ביקשתי
"חחח..טוב" אמר
"נכנסת?" צעקתי
"כןןן" צעק.
זה שוב היה שקר, היה לי בגדים וכבר הייתי לבושה.. פשוט שוב, לא רציתי שהוא יראה שאני בוכה.
נכנסתי לחדרי ונשכבתי על מיטתי. התכסיתי בשמיכה ושוב עצמתי את עיני.
מצאתי את עצמי מדברת עם הקב"ה..בוכה ומדברת, מדברת ובוכה.
"חשבתי גמרתי את התקופה הרעה שלי, אבל כנראה שעוד לא התחלתי אותה.
אני מנסה להיראות חזקה ולא להישבר.
להראות ששכחתי אותו, שכבר לא אכפת לי ממנו..אבל זה לא עוזר.
אני פשוט שבורה מבפנים.נמעכת,מתרסקת.
אני צריכה אותו איתי,לידי, לצידי.
בבקשה ממך תעזור לי, אני לא מסוגלת יותר, פשוט לא מסוגלת!!
אם רק תעזור לי בזה, כדי שאוכל להמשיך בחיים שלי שמחה ומאושרת, אני מבטיחה לך אני אעשה כל מה שאתה רוצה..יקרא תהילים יתפלל תפילה אחת ביום, לפחות!
רק את זה אני מבקשת ממך..
הרי מזה בשבילך להחזיר אותי אל דניאל אם אתה כל יכול..
בבקשה..בבקשה...
אני יודעת שאני נשמעת נואשת אבל מסתבר שהלב חזק ממני..."
---------------------------------------
התחלנו לראות את הסרט ביחד, היא אמרה שזה סרט קיצי אבל יש לו מסר יפה בסוף.
היא הביאה שמיכה ושאלה אם אני רוצה להתכסות, אמרתי שלא.
התחלנו לראות את הסרט, כעבור חצי שעה הייתה סצנה של נשיקה וחשבתי לעצמי שזה בדיוק הזמן המתאים.
לקחתי את ידי באיטיות, וקרבתי אותה אל ידה.
נגעתי בה קלות היא הסתכלה עלי, חייכה, ושוב המשיכה לצפות בסרט.
התקרבתי אליה אט אט ופניי היו כבר נורא קרובים לפניה.
"מה אתה עושה?" שאלה אותי והעיפה אותי ממנה
"מה הבעיה?" שאלתי
"חמוד..נראלי יש כאן איזה אי-הבנה קטנה" אמרה בבהלה קטנה ונשמה עמוק.
ואני? רק הסתכלתי עליה במבט מאוכזב
"אני רואה ההזמנה הזאת לא הייתה רעיון כלכך טוב..אז אני אגיד לך למה הזמנתי אותך"
"למה?" שאלתי
"אוקי... תקשיב" אמרה ואני הנהנתי
"הסרט הזה מדבר על האהבה נכזבת ואיך הבנאדם יתמודד עם זה, איך הוא בהתחלה ירד מבחינה לימודית, יתדרדר מבחינה חברתית וערכית, וגם מבחינה התנהגותית, בקיצור, הילד ירד מהפסים מכל הבחינות.
ואז קרה לו איזה משו שהוא פתאום החליט שוואלה זה לא הבנאדם שהוא מכיר והוא התחיל לחזור לעצמו לאט לאט, הוא התחיל להשתפר מבחינה לימודית,התנהגותית, חברתית, פשוט הכל!
ואז הוא הגיע למסקנה שאם אותה אחת לא רוצה אותו-שתלך לעזאזל.
היא לא שווה אותו..הוא יודע מה הוא שווה.
הוא ניסה להחזיר אותה אליו בכל מיני דרכים..מראים את זה בסרט בצורה ממש יפה" חייכה "בקיצור, אח"כ רואים איך הוא מחליט להמשיך בחיים שלו ולמצוא לו אהבה אחרת, בהתחלה זה היה לו קשה ואח"כ הוא יתגבר על זה ובאמת מצא..
הקטע היפה פה, שסופסוף לא מראים בת עם אהבה נכזבת אלא בן..וזה לדעתי, בדיוק מה שקורה לך.
ואני חושבת שאתה צריך להמשיך בחיים שלך ולהראות לאהבה שלך שלא אכפת לך ואם היא לא רוצה אז לא צריך" היא דיברה ודיברה ובאיזשהו שלב אני כבר הפסקתי להקשיב וחייכתי.
"למה את המחייך?" שאלה
"כי זה לא הסיפור שלי" אמרתי והיא הייתה קצת בשוק
"אז מה כן?"
"אני זה ש'זרקתי' אותה.." אמרתי והיא הפעם הייתה ממש בשוק "חח..אני אסביר לך: הייתה לי איזושהי הבטחה שהבטחתי לאחי ז"ל, והייתי חייב לבצע אותה והיא הייתה קשורה אליה.
הייתי חייב להיפרד ממנה אחרי חודש, ואני לא עשיתי את זה. אני נקשרתי אליה ורק אחרי כמעט 9 חודשים נפרדתי ממנה..ואני לא רציתי בזה ואני חושב שגם היא לא רצתה בזה..לא חושב,בטוח!
ואתמול אמא שלי הביאה לי איזה מכתב שהוא כתב לי לפני שהוא נפטר והוא אמר לאמא שלי שתביא לי אותו אחרי שאני אבצע את ההבטחה.
ובמכתב כתוב שעכשיו אני יכול לחזור אליה בגלל שהוא רצה ללמד אותי כל מיני דברים..לומשנה מהם.
אבל עכשיו אין לי סיכוי לחזור אליה בכלל כי היא המשיכה בחיים שלה והיא עם מישהו אחר, והם אוהבים אחד את השני!" אמרתי את הכל בשטף, בלי נשימה
"ואווווו...אבל..אימל'ה אני בהלם" אמרה
"אני בהלם שסיפרתי לך את זה..כאילו אני מצטער שהפלתי את זה עליך..את לא היית אמורה לשמוע את זה" אמרתי. כלכך התחרטתי שסיפרתי לה את זה, מה אני נקבה?! רץ ומספר..
ועוד למי סיפרתי?? למורה בביצפר...
אבל מצד שני, הייתי חייב להתפרק והיא הייתה הראשונה שדיברה והתעניינה איתי על הנושא מאז המכתב אז פשוט שפכתי בפניה הכל..
"מה נראלך, זה בסדר..אתה יכול לבוא אלי תמיד..אומנם יש לי תואר של מורה אבל אני לא עד כדי כך זקנה.." צחקה מהבדיחה של עצמה "אני הייתי עד לא מזמן יושבת איפה שאתה יושב." חייכה "דבר ראשון, אני יכולה להגיד לך שאתה יכול להיות רגוע וזה לא יצא ממני לא למחנכת, לא ליועצת ולא למנהל...פי חתום, דבר שני: אני חושבת שאם אתה רוצה משהו אתה תצליח בו..ז"א אם אתה מאמין במשהו-תעשה אותו, לך על זה אני יודעת שאתה מסוגל"
"כן נראה כבר!" אמרתי, לא היה לי מה להגיד, ואת האמת רציתי לדחות כמה שיותר את האמת, שהיא לא תגיד ולא תתקרב, פשוט לברוח.
ידעתי שמירית לא תחזור אלי עכשיו, והיא מאושרת ולא רציתי שהלב שלי ישבר פעמים.
"לא, אל תגיד לי 'נראה כבר' ותמשיך בחיים שלך.. תעשה, תפעל,תיזום..יאללה אני מקפיצה אותך עכשיו אליה ואתה מדבר איתה" אמרה וקמה מהספא
"לאאאאא" צחקתי "חח..אני עם האוטו פה, אני לא מתכוון ללכת אליה"
"אתה מתכוון ועוד איך" אמרה והקימה אותי מהספא
"יאללה צא" אמרה לי כשהיא חנתה מול פתח ביתה
"את חושבת?"
"אני לא חושבת אני בטוחה!!" אמרה
"תודה!" חייכתי אליה ויצאתי מהאוטו.
עמדתי מול השביל, מסתכל לכיוון הדלת ונושם נשימה עמוקה.
'הלוואי והיא תסלח לי' התפללתי.
הגעתי מול פתח ביתה ושוב נשמתי עמוק.
דפקתי שלוש דפיקות על הדלת וחיכיתי לתשובה.
"דניאל איזו הפתעהההההה" אמרה לי אמא של מירית בחיוך גדול
"מה נשמע?" שאלתי אותה והיא חיבקה אותי
"יאווו, איך גדלת..נהיית חתיך, עוד יותר ממה שהיית" חייכה
"תודה..אמ...מירית בבית?" שאלתי וליבי דפק במהירות
"כן, רק שניה...מירייייייייייתתתתתתתת" צעקה
"היא ישנהההה" צעק ניב מחדרו
"אויייי, חבל..זה משו חשוב?אתה רוצה שאני אעיר אותה?" שאלה
"לא, לא מה פתאום..בהזדמנות אחרת" אמרתי והתקדמתי החוצה
"טוב...ביי מותק לילה טוב" אמרה בחיוך וסגרה את הדלת.
התבאסתי כלכך! עד שסופסוף היה לי אומץ וגיבוי פספסתי את ההזדמנות כבר בפעם השנייה.
"נוו??" שאלה אותי מורן בהתלהבות
"היא ישנה" אמרתי
"אוייי...לונורא בפעם אחרת" אמרה והניחה יד על כתפי לאות נחמה
"זה בסדר.." אמרתי
"נחזור?" שאלה
"כן אני חייב לחזור כבר...כבר מאוחר"
"טוב" אמרה והתניעה את הרכב.
"יאללה ביי מותק לילה טוב" אמרה לי ונתנה לי חיבוק
"ביי לילה טוב ו..אני מצטער על מקודם" אמרתי נבוך ונכנסתי לרכב שלי.
"זה בסדר...כבר שכחתי מזה.." חייכה
"יאללה ביי" אמרתי ונסעתי
בדרך הביתה הייתי מלא במחשבות על מה שקרה עכשיו.
הגעתי הביתה לאחר מספר דקות, נכנסתי להתקלח, התארגנתי ונכנסתי למיטה.
מרוב עייפות מהיום נרדמתי תוך שניות ספורות.
---------------------------------------
"מירית קומי לביצפר..כבר 7" העירה אותי אמא בעדינות
"מההה??" שאלתי בהלם"
"כן...נרדמת אתמול" חייכה "קרה משו?" שאלה.
ואז נזכרתי באתמול "כלום" עניתי. וקמתי ממיטתי.
אמא פתחה לי את החלון,כדי שהחדר התאוורר ויצאה.
נכנסתי לשירותים כדי להתפנות ולצחצח שיניים.
'כנראה שמרוב דיבורים, נרדמתי' חשבתי לעצמי
"בוקר טוב" אמר ניב והתמתח בכניסה לאמבטיה
"בוקר טוב" אמרתי ויצאתי מהאמבטיה אחרי שגמרתי את כל ענייני הבוקר.
נכנסתי לחדרי והתארגנתי
"את באה איתי?" שאל ניב כשירד למטה
"כן"
"אז יאללה בואי"
"שנייה" אמרתי.
נעלתי נעליים, הכנסתי את הסנדוויצ'ים, שמתי את התיק על הגב ויצאתי.
---------------------------------------
לא היה לי כח ללכת היום לביצפר.
אין לי מה לעשות שם. גם במילא אני לא לומדת.
"אמא אני נשארת בבית" הודעתי לאימי
"מה פתאום! מה נראלך??? את יותר מידי נעדרת ואני לא מוכנה" אמרה לי אימי בטון תקיף
"אמא אל תחפרי, אין לי כח" חזרתי שנית בקול שקט
" את הולכת לביצפר אני לא משלמת לך כסף כדי שתישארי בבית.." אמרה
"נו אמאאאא" התחננתי אחרי שקלטתי שהיא לא מתכוונת לוותר.
"בשום פנים ואופן לא, ובזה סגרנו את השיחה" אמרה
"את יודעת מה..אני לא שואלת אותך, אני אעשה מה שאני רוצה" אמרתי וטרקתי את דלת חדרי
שמעתי אחרי כמה דקות את דלת הבית נסגרת והבנתי שהיא הלכה.
'פוווי' נאנחתי. נכנסתי למיטתי וניסיתי להמשיך לישון אבל המראות המזעזעים האלה פשוט לא נתנו לי מנוח..
צלצול טלפון הקפיץ אותי וליבי החל לדפוק בחוזקה כלכך קיוויתי שזה לא הוא...
הסתכלתי על הפלאפון וראיתי 'אמא'
'מה היא רוצה עכשיו???' חשבתי לעצמי
"הלו?" עניתי באי-חשק
"התקשרתי לאיציק הוא בדרך אליך, אולי הוא יצליח לשכנע אותך" אמרה מיד ואני קפאתי במקומי
"איציקקקק???" שאלתי שוב כאילו לא שמעתי טוב
"כן" אמרה שטבעיות
"אמא בשביל מה??? אני מתארגנת לביצפר" אמרתי
"אהה...לונורא, אז שיקפיץ אותך או משו.." אמרה
"טוב בייי" אמרתי
הייתי חייבת לנתק, להתארגן מהר ובאמת ללכת לביצפר, לא רציתי שהוא יבוא ונהיה לבד.
לבשתי קפוצ'ון שחור שגדול עלי לפחות ב2 מידות ודגמ"ח בצבע ירוק זית.
לא התאפרתי, לא הסתרקתי, לא התבשמתי.
רק רציתי לצאת מהבית כמה שיותר מהר, כלכך פחדתי שהוא יגיע.
ירדתי למטה, לקחתי את התיק של בית הספר, שהיה ריק והתקדמתי לעבר הדלת.
"אימלהה!!" אמרתי ברגע שראיתי את איציק עומד בפתח
"היי" ניסה לדבר בקול סקסי והוריד את משקפי השמש מעל עיניו
"מה אתה רוצה?" שאלתי. ניסיתי לדבר בטון תקיף אבל מבפנים? רעדתי מפחד
הוא התקרב אלי לאט לאט, הרחתי את ריח פיו ושפתיו רפרפו על פני והגיעו לשפתי
"שריתושש, לא אומרים שלום בימינו?"
איך???
מהמםםםםםםם אבל קצרררר ..
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך...
^ דווקא ממש לא קצר .
יצצצא יפפפה . מחכה להמשך :]
יאווו, עצובבב לי😢
רק 2 תגובות???
אני אחכה עוד קצת כדי לראות אולי בכל זאת אנשים יגיבו...
lo404 koka15 תודה נשמות...😊
שבת שלום!! 😊
תראי באמת שנאי לא ילדה שמגיבה אבל בגלל שאני באמת רוצה המשך אז .. המשך ? [[:
אחד הסיפורים 3>
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך נווווווווווו מהרררררררררר אני מכורהההההההההההה 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😛 😛 מממש אבל ממש יפהההההההההההההההההההה אני עוד שניייייייייה מתה תמשיכה למה אני לא יהיה הרבה זמןןןןןןןןןןןןן
ווואיי..
אחד הפרקים.. תמשיכיי (:
אני מצטערת שאני לא שמה פרק...
אני חולה:/
ואני לא מצליחה להתרכז בכלום...
אני מקווה שאוכל לשים עד יום שישי פרק...
פורים שמיייח לכולם!!😊
3>
תרגישי טוב מאמי .
מקווה שתעלי בקרוב:]
אתר האהבה הישראלי