אני כלכך מודה לכם שחיכיתם...
אני מצטערת כלכך כלכך כלכך על היבוש..
הפרק יצא ארוך..אבל לא ארוך לתקופה כלכך ארוכה שלא היה פרק..
אני נוקר אשתדל לפצטוות בהמשך...
בינתים זה מה שהספקתי..
אז...מקווה שתהנו..!!
3>
"ששש" אמרתי לה ונכנסנו לביתי, שהיה שקט ושומם מאדם.
"יוו, איזה שקט" חייכה לעצמה
"רוצה לשתות??" שאלתי
"כן, מים" אמרה ונכנסנו למטבח
שתינו מים ועלינו לחדר.
"ואאייי אני עייפה" אמרה ונשכבה על מיטתי
"אז יאללה תתארגני ונלך לישון" אמרתי והחלפתי לפיגמה
"יאללה" אמרה וגם היא התארגנה לשינה.
החלפנו לפיג'מה, צחצחנו שיניים, ונכנסנו למיטה.
המשכנו לקשקש עוד טיפה על כל מיני דברים..
ואחרי שעה-שעתיים( 😊 ) נרדמנו.................
--------------------------------------------
פרק 66
"עדן..עדן מאמי קומי 7..." הערתי את עדן בעדינות
"מממ..." מלמלה משו לא ברור
"חחח...קומי מאמי יש ביצפר.."
"אני קמה, עוד כמה דקות.." אמר והתהפכה לצד השני
"טוב" אמרתי ועזבתי אותה לנפשה.
נכנסתי לשירותים, צחצחתי שיניים, ועשיתי את כל ענייני הבוקר
"מה נראלךךךךךך???" צעקתי על עדן כשראיתי אותה ישינה בחלום ה-7
"מה השעה?" שאלה
"7:30 קומי מהרררררררררררר" אמרתי לה והיא זינקה מהמיטה
"מה את רצינית??למה לא הערת אותי??" שאלה ושמה על עצמה במהירות מכנס גינס ונכנסה למקלחת.
"תגידי לי את מפגרת???????" שאלה אותי עדן כשיצאה מהמקלחת
"חחח..מה יש לך??" שאלתי
"השעה עכשיו כולה 7:15 י'חתיכת שקרניתתתתתתתתתת" צרחה עלי וזרקה עלי כרית
"חחחחחחחחח, מה את רוצה שאני אעשה???לא קמת, אז רציתי להלחיץ אותך" צחקתי
"את פשוט משוגעת!!" אמרה והמשיכה להתארגן
"חחח...זה ילמד אותך לקח לקום בזמן" חייכתי וגם אני המשכתי להתארגן.
"אממממאאאא, הלכתיייי"
"ביי..."אמרה לי ויצאתי.
"מירית מירית מירית.." שמעתי את אימי ונכנסתי חזרה פנימה
"תוכלי לקנות לי טיטולים להודיה כשתחזרי?"
"סבבה" אמרתי
"תודה..יאללה ביי יומטוב" אמרה ויצאתי
"מה היא רצתה?" שאלה אותי עדן שחיכתה לי בחוץ
"לקנות טיטולים אחרי ביצפר" השבתי והמשכנו בדרכנו.
---------------------------------------
"מה קורה אחי?" שאלתי את דניאל
"בסדר מה איתך?" שאל
"בסדר.."
"מה יש לך אתה נראה הפוך?" שאל אותי
"סתם עייף, לא נרדמתי כל הלילה" עניתי
"למה? מה קרה?"
" סתם כל מיני מחשבות מוזרות..עזוב...מה איתך?"
"בסיידדדר, חיים אתה יודע.."
"חחח..כן אה.." חייכתי
"תגיד איתן מה אתה חושב על מירית וחיים זה יחזיק ביניהם מעמד?"
"אמ...את האמת אין לי מושג..תראה, מירית היא בחורה רצינית יש מצב שכן, למה?" שאלתי
"סתם" אמר והסתכל לכיוון הדלת
"אל תשקר, אני מכיר אותך...אתה עדיין אוהב אותה נכון?"
"מזה משנה??אני עם דנה עכשיו"
"ידעתי!! אני פשוט ידעתי שבנאדם לא יכול להשתנות בשנייה.." אמרתי, וכלכך שמחתי.
"תירגע, לא אמרתי שאני אוהב אותה..רק שאלתי אם היא עם חיים או לא, אל תסיק מסקנות סתם"
"בסדר אחי, מה שתגיד" חייכתי "אני יודע שאתה אוהב אותה ואני חותם לך כאן ועכשיו שאתה והיא חוזרים" אמרתי לו
"כן? על מה מתערבים?" שאל והושיט לי את ידו
"לא לא לא אני מכיר את ההתערבויות איתך, אתה חתיכת שקרן, אם זה לא כתוב על דף אתה לא באמת מבצע את מה שאתה אומר..." צחקתי " בוא נכתוב על דף" אמרתי והוצאתי דף מהתיק
"חחח...היית מתתת, בפעם שעברה אני......."
"כן מה??מה אתה עשית??עשית את ההתערבות כשהתערבנו שאתה תהיה עם מירית??" שאלתי
"איזו התערבות?" ניסה להתחמק
"חחח..אל תשחק אותה..אמרתי לך שאתה תהיה חבר של מירית, ואתה אמרת שלא. והתערבנו, זוכר על מה???" שאלתי אותו וחייכתי חיוך מנצח
"כי מה אתה רוצה?? איך יכולתי לסדר לך את יעל אם היא היית עם ניב באותה תקופה ועוד ניב אח של מירית"
"זה לא מעניין אותי התערבות זו התערבות.." אמרתי
"אין בעיה, אתה רוצה אותה עכשיו, אני אשיג לך אותה"
"חחח..תודה רבה באמת..מי מסתכל עליה בכלל??היא נהיית ממש סנובית"
"לא צריך,אתה לא רצית עכשיו" חייך
"יופי...בקיצור מתערבים?" שאלתי
"מתערבים" אמר והתחלתי לכתוב על הדף
---------------------------------------
"אימלה דנה??את באמת יוצאת עם בנאדם שקטן ממך?!?!" אמרה לי סיוון,חברתי
"כן אז מה?? הוא אחלה..." אמרתי בחיוך
"אז מה עם הוא 'אחלה' אבל קטן, הוא עוד לא בוגר הוא לא בשל למערכת יחסים מה נראלך??"
"אל תזבלי לי ת'שכל...'קטן' אז מה עם הוא קטן??? אני לא יכולה לצאת עם קטנים כי יש חוק כזה??? או בגלל שאנשים מסתכלים עלי שונה??? שתדעי לך שהוא מאוד בוגר ויש אנשים הרבה יותר בוגרים ממנו והם ממש לא בוגרים או בשלים למערכת יחסים,וחוצמיזה אל תגידי 'לא בשל למערכת יחסים' כי הוא עכשיו יצא ממערכת יחסים של 9 חודשים בערך,אז אל תחרטטי לי פה טוב?!"
"תירגעי מה את צועקת עלי?" הרימה גם היא את קולה
"לא צועקת פשוט זה מעצבן אותי, וחוצמיזה זה לא שאני יותר בנויה למערכת יחסים" הוספתי כהערה
"טוב את רוצה לצאת איתו, תצאי מה אכפת לי..את תדפקי בסוף ואז אל תבואי בטענות.." אמר והמשיכה בעיסוקיה
"תודה על העידוד נשמה" אמרתי בציניות
"מה, מה את רוצה שאני אגיד לך??יעודד אותך לזה?? אני נגד. אני לא אמורה לעשות ולהסכים עם כל דבר שאת אומרת.." אמרה
"אימלהה, מה את ברוח קרבית כזו מה יש לך???" שאלתי
"לא רוח קרבית פשוט סתם...זה מרתיח אותי, לויודעת למה.."
"תרתחי מה אני אעשה לך?? אני רוצה להיות איתו"
"ואו, אני רואה את ממש אוהבת אותו אה?!"
"לא, לא אוהבת אותו, אבל סתם לשעות הפנאי וחוצמיזה אולי אני סוף סוף אצליח להתאהב במישהו והוא יהיה האביר?"
"טוב, מה שתגידי.." אמרה כתנועת ביטול וקמה
"מה?? לאן את הולכת??" שאלתי
"הביתה, אין לי כח להישאר כאן"
"ביי" אמרתי.
ממש התעצבנתי עליה, איך היא מתנהגת אלי מגעיל, פשוט חוצפנית...
מה היא חושבת לעצמה שכל מה שהיא תגיד לי על החיים ש ל י אני אסכים איתה ואעשה?!?
---------------------------------------
אני ועדן ירדנו לקפיטריה וראינו את שרית יושבת ומדברת בטלפון ומחייכת לעצמה חיוך גדול.
"בואי לשבת במקום אחר, אני לא יכולה לראות אותה מרוב שהיא מעצבנת אותי" אמרה לי עדן ומשכה אותי לקצה השני של הקפיטריה, ובכלל לא ראינו את שרית באופק
"אני חושבת שזה מספיק רחוק לא?!"
"נראלי" אמרה והתיישבה
"חחח..מצחיקה" אמרתי ובדיוק ראיתי את חיים נכנס לקפיטריה
"אווחחח" אמרתי לעצמי בשקט
" מה קרה מאמי? למה 'אווח'? שאלה
"סתם את לא מבינה מה הוא עשה לי אתמול בלילה" אמרתי וראיתי אותו הולך לכיוון דניאל,איתן וכל שאר החברה
"מה הוא עשה?"
"ישבנו פתאום באמצע שום מקום הוא בא ואומר לי 'נשקי אותי'" אמרתי והיא הייתה בשוק
"כן גמני הייתי בדיוק ככה" אמרתי לה והמשכתי לספר לה את כל הסיפור
"יוו אני ממש בהלם איזה חצוףףף!!!"
"כן, גמני הייתי בהלם, איכסה הוא מגעיל אותי, הוא אשכרה הכריח אותי לנשק אותו ועוד בכוח...גועל נפש!"
"נכון את צודקת..אבל דברי איתו כאילו תנסי להבין אותו הוא צודק הוא בדיוק באותה הבועה אבל ההבדל ביניכם שהוא משתדל להסתיר את האהבה שלו אל שמרית ואת לא...מבינה?"
"עזבי אין לי כוח לדבר על זה" אמרתי כשהבנתי שהיא צודקת "מה איתך???התקשרת כבר לאביאל?" שאלתי
"ואייי, שכחתי מיזה לגמרי, אני אתקשר אליו עכשיו" אמרה והוציאה את הטלפון מהכיס "יוו, הלב שליייי...."אמרה ונגעה בו "הוא דופק כמו לויודעת מה...."
" חחח..יאללהה..מה את מתרגשת כאילו זה פעם ראשונה שאת מתקשרת אליו.."
"כן נכון, אבל אחרי מה שעשיתי לו אתמול..לא נעים.."
"יאללה כבר..לא נעים מת מזמן, תתקשריייייייי.." הפצרתי בה והיא חייגה...
---------------------------------------
"אממאאאא!! הגעתי.." צעקתי לאימי כשהגעתי הביתה
"אה... אביאל, איזו הפתעה" אמרה בחיוך "מה קרה חזרת?"
"סתם, גם רציתי קצת חופש מהפנימייה וגם אני נפגש היום עם עדן.."אמרתי והיא הנהנה "אמרתי להם שאנחנו עוזבים עוד שבועיים ושאני רוצה להיות כמה שיותר עם המשפחה,חברים והחברה יותר מהכול אז הם הבינו והסכימו לשחרר אותי כל יום הביתה בתנאי שאין איזושהי פעילות בערב"
"אהה מעוולה, אז בוא תעזור לי יש לי ערימת כביסה בחוץ" צחקה
"חחח...נצלית, שלא תחשבי שזה לתמיד אני עוד מעט הולך לעדן" הודעתי לה
"חח..אין בעיה...לפחות תרגיש מזה עבודות בית..אתה בחיים לא עושה"
"יאוו איזה רעה, לא נכון אתמול שטפתי כלים" צחקתי
"תודה רבה באמת, אחרי שאני ואבא אמרנו לך שנביא לך 100 שקל" אמרה וצחקנו יחד
"חחח...איזה רוע לב את באמת חשבת שאני אקח מכם 100 שקל על שטיפת כלים?" שאלתי בחיוך
"כן!!" אמרה אפילו בלי לחשוב פעמים
"ככה את מזלזלת בי??"
"כןן!!" ענתה ושוב צחקנו יחד
"טוב אני רואה שאני לא רצוי בבית אז אני הולך.." אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת
"ביי אבל אל תחזור מאוחר" אמרה
"דיי לדאוג כל החיים אני עוד מעט בן 18..ואת אומרת לי לא לחזור מאוחר?!"
"אזמה..אתה בשבילי כמו ילד קטן, וחוצמיזה לפחות ככה אתה מתנהג.."
"מה קורה פה?! החלטת לרדת עלי היום??"
"חחח..לא סתם...הכל מאהבה.."
"כפרה עליך" צחקתי "יאללה ביי..."
"ביי" אמרה ויצאתי.
התקדמתי לכיוון עדן, הלב שלי דפק..איזה מאמי היא הייתה בטלפון...איך היא התנצלה וביקשה סליחה איך יכולתי שלא לסלוח אה?!
כלכך רציתי לראות אותה כבר ולנשק אותה...
אני פשוט לא רוצה לעזוב, הלוואי וכל הבלגן הזה לא היה קורה..
הגעתי לדלת ביתה, נשמתי נשימה עמוקה,והקשתי בדלת. כלכך התרגשתי, כאילו שזו הפעם הראשונה שאני הולך לפגוש אותה..
"כןןן" שמעתי את קולו של אחיה הקטן
פתחתי את הדלת באיטיות והכנסתי את ראשי
"בוא כנס מותק, עדן למעלה" אמרה לי אמא שלה ונכנסתי.
עליתי למעלה ונכנסתי לחדרה ראיתי אותה שוכבת במיטתה ועיניה עצומות.
היא פקחה את עיניה לאט והביטה בי, היא התרוממה והתיישבה,התיישבתי לידה, הסתכלנו אחד לשני בעיניים, התקרבנו לאט לאט והתנשקנו...
---------------------------------------
"הלו?" עניתי בהלם כשראיתי את שמה של שרית על הצג
"מירית מאמי מה נשמע?" שאלה אותי בהתלהבות
"היי" אמרתי בקרירות, אני אשקר אם אני אגיד שאני לא כועסת עליה, אני כועסת עליה ואפילו מאוד.
כשהיא הייתה צריכה אותנו כשהיא אהבה את איתן היא תמיד הייתה עם עדן ואיתי אבל עכשיו שיש לה חבר וטוב לה ואנחנו אלה שצריכות אותה היא פשוט מתעלמת מאיתנו כאילו אנחנו זרות אחת לשנייה ובכלל לא מסתכלת עלינו, מעניין מה קרה לה עכשיו, אולי הם נפרדו?? אן שסתם הגיע המשיח?!
"היי, מה נשמע?" חזרה שנית
"בסדר" השבתי ואפילו לא דרשתי לשלומה
"אחלה..תגידי, אני יכולה לבוא אליך אני רוצה לספר לך משהו.." אמרה, ידעתי שזה רק בשביל זה
"כן לא חשבתי אחרת"
"מה???" שאלה, לא מבינה מה אני רוצה ממנה
"אמרתי שלא חשבתי אחרת..." חזרתי שוב
"מזאת אומרת?" שאלה
"תקשיבי שרית, את אולי תפגעי אבל אני חייבת להגיד לך את זה ולשחרר זה פשוט יושב לי על הלב, כמו אבן.."אמרתי
"מה קרה? את מלחיצה אותי.." אמרה, וידעתי שהיא לא באמת דואגת אם קרה משו
"לא מאמי, אל תדאגי אני ברוך ה' בסדר" אמרתי בציניות "אבל כשהייתי צריכה אותך את בכלל לא הסתכלת עלי הייתי במצב של דיכאון והייתי כלכך עצובה ואת בכלל לא באת והיית איתי וניסית לתמוך, לעזור ולעודד רק עדן היית לצידי ועד שבאת אלי הביתה וביקשת סליחה וסלחנו לך את פשוט חזרת על אותו הדבר בדיוק כאילו זה נכנס לך מאוזן אחת ויצאה מהשנייה" אמרתי
"אבל..."
"לא חכי,תני לי לסיים" קטעתי אותה והמשכתי "ועכשיו, כשאביאל עוזב למשך שנה בערך את העיר ועדן שבורה וכל היום בוכה את בכלל לא יודעת על זה ואפילו לא טורחת להתעדכן..אבל מתי את כן מתקשרת?! מתי שרע לך, מתי שאת צריכה אותנו...את לא חשבת אולי יש עוד אנשים מסביבך?? אולי עוד אנשים צריכים אותך??למה את תמיד חושבת שאני צריכה להקשיב לך ואת אפעם לא תקשיבי לי או לעדן?? זה ממש לא פייר, אבל עזבי פייר זה פוגע ומעליב.." סיימתי לדבר ולפרוק את שעל ליבי, והרגשתי משוחררת הרגשתי טוב עם עצמי שהורדתי את מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה
"תקשיבי, אני..אני ..אני באמת מצטערת את צודקת אני באמת לא שמתי לב אליכן יותר מידי והתמקדתי יותר בעצמי ואין לי אפילו מה להגיד את צודקת..אני באמת מצטערת.." אמרה אבל ליבי סירב לסלוח..פשוט לא יכולתי..
"יופי.." אמרתי לה בשקט..
"את מוכנה להקשיב לי עכשיו?" שאלה. וידעתי, כלכך ידעתי שהיא ביקשה סליחה לא בגלל שהיא מתחרטת אלא בגלל שהיא רוצה לספר לי את מה שקורה לה.
איכסס, היא הגעילה אותי כלכך...
"לא, שרית, אני רוצה להיות לבד..תעזבי אותי עכשיו.." אמרתי לה.
"מ..מה??" שאלה בהלם
"אין לי כוח עכשיו...תרגישי מה שאני ועדן הרגשנו ביי ויומטוב" אמרתי לה וניתקתי..
מצד אחד כאב לי שעשיתי לה את זה אבל מצד שני רציתי להראות לה עד כמה זה קשה כשבנאדם צריך אותך והוא לא נמצא לצידך..
וחוצמיזה יש לי את איציקלה שלה שתלך אליו...
---------------------------------------
דניאל" שמעתי את אימי קוראת לי מהמקלחת
"מה אמא" צעקתי לה חזרה
"בוא רגע תעזור לי לקלח את נופר" אמרה
"מה??" צעקתי חזרה ומיד השבתי " טוב אני בא" 'חח..מה הקשר אלי ולקלח את נופר?!?!' חייכתי לעצמי
"מה??" אמרתי שוב כשפתחתי את דלת המקלחת וראיתי את נופר בוכה "מה קרה לה?" שאלתי
"היא לא רוצה שאני אקלח אותה היא רוצה שאתה תקלח אותה" אמרה בייאוש
"חחח..באמת??" צחקתי
"כןן...תעשה טובה ותקלח אותה למה אין לי כבר אוויר" אמרה ויצאה מהמקלחת
"חחח..יאללה מקלחתתתת" צעקתי לנופר והיא חייכה חיוך גדול..
"דניאללללללללללל" שמעתי את אימי קוראת לי מלמטה בדיוק כשגמרתי להלביש את נופר ולהשכיב אותה במיטה
"מהה??" עניתי עייף
"מישי באה אליך" אמרה וכלכך קיוויתי שזו לא דנה פשוט לא היה לי כוח אליה..
ירדתי למטה וראיתי את שרית מה היא עושה פה?!?
"שרית??מה את עושה פה??" שאלתי
"אני..אני יכולה לדבר איתך??" שאלה בשקט
"קרה משו??" שאלתי
"אני יכולה להיכנס?"
"כן בטח, בואי" אמרתי והיא נכנסה
"רוצה לשתות משהו?" שאלתי
"לא תודה.." אמרה והלכנו לחדרי..
---------------------------------------
"ניבוש, מה קורה אח יקר שלי??" קפצתי עליו באמצע שהוא רואה משחק כדורגל
"נו..זוזי רגע מירית..אני רואה משחק" אמר שקוע בטלוויזיה
"איזה רע ככה אתה מסלק את אחותך היפה?" שאלתי שעצב
"שתקי רגע נו.." אמר ברצינות
"אימללהההה....אתה ממש מפחיד אותי" אמרתי וקמתי מהספא לכיוון החדר של ההורים שלי
"איפה הודיה?" שאלתי את אימי
"ישנה בלול..." אמרה ועצמה את עיניה
"מה ישנה?? אוף איתה היא כל היום ישנה.." אמרתי בעצב
"חחח...מה את רוצה??" צחקה אימי "היא תינוקת זה מה שכל התינוקות עושים" צחקה
"אוףףף,משעמם ליייי" אמרתי ויצאתי מחדרה לכיוון חדרי.
נכנסתי לחדרי ונשכבתי על המיטה, כשלפתע תפסה את עיני התמונה שלי ושל דניאל מחובקים.
הסתכלתי עליה מספר דקות וחייכתי.
זה היה מתי שהיינו בים. הוא הפיל אותי לתוך המים וכמעט טבעתי ואז הוא חיבק אותי ועדן רצתה לעשות לנו תמונה וזו התמונה שיצאה..איזו תמונה מהממת...
איזה תקופה יפה יאללה..הייתי הבנאדם הכי מאושר עלי אדמות..
הכל היה כלכך טוב ויפה...איך תמיד משהו חייב לדפוק הכול?! אצלנו זו לא הייתה חברה, התאהבות או בגידה..זו הייתה הבטחה..
קמתי ממיטתי ולקחתי את התמונה בידי,הסתכלתי עליה וחייכתי כשלפתע שמתי לב שדמעות זולגות מעיני, כמה שאני מתגעגעת אליו, לחיוך שלו,למגע שלו,לדיבור היפה שלו, אליו,פשוט אליו....
הבחנתי פתאום שמישהו פתח את חדרי, וראיתי בפתח את חיים.
הוא הסתכל עלי,מביטה בתמונה ונאנח.
מסכן, כמה צרות אני מביאה עליו...הוא כלכך רוצה לנסות בינינו ואני מורידה כל סיכוי, חוצמיזה שאני עדין כועסת עליו על מה שהוא עשה לי אתמול..
הוא נכנס לחדר והתיישב לידי בדממה.הסתכלנו אחד על השני, הוא לקח את ידי,החזיק אותה ושוב נאנח.
"לא הולך בינינו כלכך אה?!" אמר
"באמת שאני מנסה, מה אני אעשה קשה לי.." אמרתי וניגבתי את דמעותיי'
"אני מצטער על אתמול את צודקת אני באמת הייתי לא בסדר.." אמר, וכלכך התחשק לי לחבק אותו, איזה חמוד..
"זה בסדר..לכולם יש שיגעונות לפעמים" אמרתי, והייתה שוב דממה.
"מה יהיה איתנו תגידי?" שאל
נאנחתי, לא ידעתי מה להגיד. לא ידעתי מה אני רוצה. מצד אחד הלב אומר להיפרד ממנו, אין שום קטע להישאר איתו אם הקשר לא מוביל לשום מקום, אבל מצד שני השכל אומר להישאר, להפסיק לחשוב על דניאל ולהמשיך בחיים שלי.
השענתי את ראשי על כפתו והוא ליטף את שערי.
הייתה דממה ולקחתי את הזמן הזה לעצמי, לחשוב על העתיד,עלינו, האם נמשיך להיות יחד או שניפרד כל אחד לדרכו..
"תראי, "אמר חיים לפתע "אני לא רוצה שתהיי איתי בכוח, אני אשקר אם אומר לך שאני אוהב אותך אבל אני באמת רוצה לנסות להיות יחד אני באמת רוצה לנסות לשכוח את שמרית ולעזור לך לשוכח את דניאל..אבל כרגע זה נראה לי שהעזרה הזאת היא חד צדדית וככה אף אחד לא יצא מפה עם שומדבר...
אז באמת תחליטי עכשיו, מה את רוצה לעשות...כי אם את רוצה להמשיך לזכור את דניאל אין לי מה לעשות כאן כרגע..מבינה?!" כלכך הערכתי אותו באותו רגע, הוא כלכך כנה, אמיתי פשוט נשמה!
הייתי כלכך מבולבלת לא ידעתי מה לעשות..רציתי להיות לבד, לשבת, לחשוב על מה שהוא אמר אבל ידעתי שאני חייבת לתת לו תשובה עכשיו והכול בידיים שלי..
אבל מה אני אעשה???
איך???
תודה מדהימות שלי...
עשיתי היום בגרויות בחיבור..(:
נראלי שהלך טוב...
משהי עשתה פה??
ואם כן-איך היה?
לילה טוב ושקט לכולם..
3>
כן.. נחמד +
כאילו קצת חזרת לנו על מה שכרגע הולך פה..
מקווה שתתמשיכי וממתקדי בעתיד ולא בהווה [:
עדיין יפה..😊
😁
כן.QUOTE . נחמד +
כאילו קצת חזרת לנו על מה שכרגע הולך פה..
מקווה שתתמשיכי וממתקדי בעתיד ולא בהווה [:
עדיין יפה..
מאמי לא כלכך הבנתי מה כתבת לי..
אם תוכלי לחזור על זה שוב-אני אשמח...😊
QUOTE אוו התגעגעתי (:
מדהייים!
גמני גמני גמני!!!!
תודה מאמי=]
התכוונתי כאילו שעשית לנוו חזרה על החומר..
זאת כועסת על זאת וזה על זה..
לא חידשתD=
אבל עדיין יפה[:
מהמםםםם כמו תמיד !!!
מחכה לעודדדד 😁
