QUOTE אין בעד מה מאמי ..
אל תתבאסי כנראה שעדיין לא קראו ת'פרק ,
לא נורא בקטנההה , יהיו הרבההההה ..
חחחח..
מחכה לעוד המשכים יפים !!! 😁
איזה מאמי את!
תודההה😊
QUOTE חחח כפרעליך ..
אל תדאגי אני בטוחה שעוד לא קראו ,
הרי כולן מחכות להמשכים המדהימים שלך !!!!
תחכי ,
אני מבטיחה לך שתראי שצדקתי (:
אין על מה בובההה ,
מגיע לך - באמת 😛 😛
תודה לך על הסיפור המדהים הזה .
אוהבת 3>
תודה יפשלי!!
את פשוט נשמה...
תודהה😊
QUOTE השלמתייי פרקים 😊 😊
ממש יפפפה מאממי!
פרקיים יפים!
אבל יייאלה שיחזרו, מה הקשר חיים הזה ?:\
תמשיכי
חח..תודה מותק..
QUOTE מדהים!
מחכה כבר להמשך 😊
תודההההה
QUOTE המשךך
בעז"ה מחר..😊 אני מקוהה...
QUOTE מושלם
תמשיכיי
טנקס 😉
בנות,
אני כלכך מצטערת שלא היה אתמול המשך..
לא הייתי בבית שניה אחת אתמול.
הגעתי מהביצפר וישר הלכתי לבנק עם אמא שלי ורק ב-10 וחצי נכנסתי הבייתה.
הייתי שפוכה מעייפות ועפתי לישון..
והיום, אין לי יום כלכך נחמד...
בעז"ה אני מקווה שהוא ישפתר בהמשך..
אבל אין לי מצב רוח כלכך להמשיך היום..
אני מקווה שהוא יעלה לקראת הערב..
ואם לא...אז בעז"ה מחר..
אני ממש מצטערת! 😢
לא נורא מאמי .
מחחחר :]
אווהבת !
לא האמנתי למה שראיתי עכשיו.
כאילו תקעו לי סכין בלב וסובבו לי אותו כמה פעמים.
הרגשתי איך הלב שלי נמעך, מתכווץ...פשוט שברו לי אותו..
מה שהיא עושה לי הילדה הזאתי! פשוט לא יוצאת לי מהראש!!
איך אני יכול לפגוש אותם עכשיו ולשחק אותה כאילו כלום לא קרה?איך??
איך אני יכול??
אני פשוט לא מאמין...
------------------------------
פרק 64
"עדן?"
"אה מאמי?" שאלה אותי והביטה בי במבט מודאג
"אני..אני חברה של חיים" אמרתי
"מההה??"
"כן..אתמול הייתי אצלו ו...קרה מה שקרה" אמרתי
"את רצינית? או שאת עובדת עלי?" שאלה, עדין בהלם
"לא, אני נשבעת לך, אני חברה שלו..." אמרתי
"אז למה יש לך פרצוף של תשעה באב?" שאלה
"כי..כי אני ממש מבולבלת...אני בכלל לא אוהבת את חיים. התנשקנו אתמול פול פעמים ואין לי כלום אליו" הסברתי
"אז למה את איתו?"
"זה היה ממש החלטה של רגע"
"תנסי ותראי מה יהיה..תראי לאן זה יוביל" אמרה
"כן, אבל מה עם דניאל? מה הוא יגיד?"
"את לא רצינית נכון?!" אמרה בטון כועס
"מהה?" שאלתי, לא מבינה מה היא רוצה
"הבנאדם עזב אותך, מצא לעצמו חברה תוך חודש, אנערף מה הוא עשה איתה ותאמיני לי שהוא ממש לא יתחשב 'מה מירית תגיד'" חיקתה אותי
"אוףףף" אמרתי והתיישבתי על איזה סלע שהיה בחצר בית הספר
"מאמי, יהיה טוב...הדבר האחרון שאת צריכה לחשוב עליו זה דניאל..הוא ממש לא יתחשב בך ברגע שהייתה לו חברה" אמרה ועודדה אותי מעט.
"הינה חיים" אמרה לי וראיתי אותי מתקדם לעברינו
"אויי אין לי כח" אמרתי לעדן
"שש..הוא פה" אמרה
"היי בננות.." אמר בחיוך גדול והתיישב לידי.. "מה יש מאמי?" שאל אותי כשראה שפני עצובות
"כלום, סתם דיברנו" אמרתי
"אה..שאני ילך?" שאל
"איך שבא לך" אמרה לו עדן. והייתה שתיקה.
"או..קי, הבנתי את הרמז" אמר.
"שיהיה לכן יומעולה" אמר ונתן לי נשיקה קטנה בפה.
"אם את מתכוונת להיות איתו בכזו מערכת יחסים, אז עדיף שתיפרדו"
"אני כבר לויודעת.." אמרתי ובדיוק נשמע הצלצול.
"בואי לכיתה, נדבר אח"כ."
---------------------------------------
"הבאתי לכם מבחנים בהיסטוריה" אמרה המורה
"איך היו הציונים?" שאלה טל, מישי מהכיתה
"היו ציונים טובים והיו פחות" המרה והביטה בי. 'שיתתתת, עוד נכשל לאוסף'
"טוב בואו נתחיל בשיעור אני אחלק אותם בסוף השיעור" אמרה והתחילה ללמד.
"איתן"
"מה עשיתי המורה?" שאל איתן והרים את ראשו מהשולחן
"שומדבר, פשוט בוא לקחת את המבחן שלך" אמרה בחיוך והוא קם לקחת אותו
" טל,יוסי, דניאל......"
"כמה אחי?" שאל אותי איתן
"49" עניתי והחזרתי את ראשי שוב על השולחן
"מה קורה איתך, תגיד לי..?!"
"דייי אחי אל תתחיל לחפור לי עכשיו טוב?"
"מי חופר, רק שאלתי מה קורה איתך, מה קפצת עלי?!"
"טוב תירגע אז טעיתי.."
"יו..עזוב אי אפשר כבר לדבר איתך נורמאלי..." אמר וקם מהכיסא לכיוון היציאה.
"יוו..מה אתה עושה עניין כאילו מה אמרתי" צעקתי לו, אך הוא יצא כבר.
"מה קרה?" שאלה טל
"כלום, מה כבר יכול לקרות?!" עניתי
"לא יודעת..רבתם או משו?" שאלה, והתעצבנתי שהיא נדחפת לענייניים שלא שלה
"לא קרה כלום טל, אל תדחפי" אמרתי בכעס ועצמתי את עיני"
"יווו..סליחה שדיברתי" אמרה וקמה גם היא.
---------------------------------------
"שמרית, מתי את מתכוונת ללכת אל חיים?" שאלה אותי גיל בטלפון
"לויודעת, אולי היום..לא בטוח" אמרתי לה..
"טוב..אז דברי איתי אם את הולכת.."
"טוב מאמי.." אמרתי לה..
"יאללה ביי מותק.."
"גיל.." אמרתי לה שניות לפני שניתקה
"אהה מאמי?"
"רק רציתי להגיד לך..תודה!" אמרתי
"בכיף" אמרה ושמעו בקולה שהיא מחייכת
"לא באמת, את ממש עוזרת לי אני לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה לבד"
"בכיף..מאמי..תמיד אני פה!"
"טוב..יאללה ביי יומטוב" אמרתי לה וניתקתי.
---------------------------------------
"מירית את באה הביתה?" שאלה אותי עדן
"אני נוסעת עם חיים, בואי איתנו.." אמרתי לה
"טוב סבבה"
"אז בואי נלך לשער הוא מחכה לי שם" אמרתי
"סבבה"
"אני לא מאמינה, אני הורגת אותו אם הוא גם בא איתנו" אמרתי לעדן כשראיתי את דניאל עומד ליד חיים
"תירגעי, הוא ייסע איתך בדיוק 5 דקות..וחוצמיזה לא כזה בטוח..בדר"כ הוא מביא את הרכב..מי כמוך יודעת.."
"יווו...הלב שלי.." אמרתי ונגעתי בו, הרגשתי איך הוא מתחיל לדפוק במהירות...
"תירגעי..." אמרה ונתנה לי מכה קטנה על הכתף
"היי מאמי" אמר לי חיים "נסענו?"
"נסענו" אמרה עדן וארבעתנו התקדמנו לרכב של חיים
נכנסנו כולם לאוטו בדממה, אני ישבתי מקדימה ליד חיים ועדן ודניאל ישבו מאחורה.
התחלנו לנסוע וכל הדרך עברה בשקט..
"ביי לכולם..ו..מירית..תזכרי מה שאמרתי לך" קרצה לי וחייכה. את האמת, לא בדיוק הבנתי על מה היא מדברת...
עדן הלכה והמשכנו לנסוע שוב לכיוון ביתו של דניאל.
"בואו ניפגש היום כולם יחד!" אמר חיים
"אני לא יכול, כבר קבעתי עם מישהי" אמר. והרגשתי את ליבי מתכווץ.
"אה..אזמה, אז תבוא איתה יחד" אמר חיים.
הייתי בשוק, מה נראה לו?! הוא יודע כמה יהיה קשה לי..
קיוויתי כלכך שהוא יגיד 'לא'...
"יש מצב, אני אשאל אותה ונראה..."
"אחלה אחי" אמר חיים ועצר ליד ביתו של דניאל
"יאללה ביי תודה" אמר ויצא מהאוטו 'ביי' אמרתי בליבי
"ביי" אמר חיים ונסע.
כל הדרך לביתי עברה בדממה, הרגשתי את הכעס מציף אותי, הרגשתי שאני ממש פגועה ממנו..
הוא עצר ליד ביתי והאתי לצאת אך הוא נעל את הדלתות
"לא אומרים שלום?" שאל
"שלום" אמרתי
"מה יש לך?" שאל
"כלום.." אמרתי
"אז למה את כועסת עלי?"
"מי כועס עליך?"
"את!"
"אני לא כועסת עליך.."
"נו מאמי, תהיי בוגרת!"
"מה אתה רוצה?? אתה יודע שיש לי עדיין רגש לדניאל אתה גם לוקח אותו איתנו בלי שאתה מודיע לי וגם אנחנו נפגשים כולם ועוד אתה מציע לו להביא את החברה הפרחולה שלו למרות שאתה יודע שאני עדיין אוהבת אותו" אמרתי..הוא שתק.
"תגיד משו.." אמרתי אחרי מספר דקות
"מה את רוצה שאני אגיד לך?? אמרנו שאנחנו מנסים לא? אז למה את בכח רוצה להיתקע בעבר...מה את חושבת שאני לא חושב לפעמים על שמרית? אני חושב אבל אני איתך עכשיו ואני רוצה לפתוח דף חדש אז למה סתם להכאיב.." אמר והרגשתי שלא הייתי הוגנת...זה ממש לא היה יפה מצידי
"סליחה" אמרתי והורדתי את ראשי מעט.
"מאמי, אני אגיד לך את האמת גם אני עדיין לא אוהב אותך..אבל בונים את זה לאט לאט"
"סליחה"
"אין לך מה להצטער" אמר והרים את ראשי "פשוט בוא נתקדם הלאה ונתסכל אל העתיד בלי להתעמק בעבר יותר מידי" אמר ושתקתי, הוא שתק כמוני.
התקרבנו אחד לשני לאט לאט, והתנשקנו, עכשיו הרגשתי שאני ממש מעריכה אותו והוא ממש צדק, הגיע הזמן שאני אשכח את דניאל, אפתח דף חדש ואמשיך הלאה...
---------------------------------------
"מאמי מה קורה?" שאלתי את אביאל כשהוא התקשר אלי..
"בסדר..מה איתך מותק??" שאל והיה משהו מוזר בקולו
"ברוך ה'.." אמרתי
"תקשיבי מאמי..אני יכול לבוא אליך עוד מעט..אני צריך לספר לך משהו"
"אתה מפחיד אותי" אמרתי וליבי החל לדפוק
"טוב?" שאל והתחמק ממה שאמרתי
"למה זה קשור?"
"אני אגיע אני אגיד לך..סבבה?"
"טוב" אמרתי
"יאללה ביי מאמי..אני אוהב אותך" אמר וניתק.
אימל'ה מה זה היה עכשיו??
---------------------------------------
"גיל?"
"כן מאמי.."
"אמרת לי להתקשר אליך אם אני הולכת או לא נכון..?!"
"נו..." זירזה אותי
"חחח..אז אני לא הולכת עכשיו...אני אלך בהזדמנות אחרת.."
"למהה??" שאלה מאוכזבת
"אני מרגישה עוד לא מוכנה..כשאני ארגיש שלמה עם עצמי ומוכנה- אני אלך"
"איך שאת רוצה אבל לדעתי זה ממש חבל!"
"שום דבר לא חבל, חבל על מי שמת...אל תדאגי אני אלך...פשוט לא עכשיו" אמרתי
"אני לא דואגת..זה בשבילך..אני סתם פשוט חושבת שאת מפסידה.."
"אל תדאגי..אני אלך"
"טוב.."
"יאללה ביי מאמי.."
"ביי" אמרה וניתקה.
אולי היא צודקת??אולי באמת עדיף שני אלך עכשיו??
כן, נראה לי אני אלך עכשיו...
---------------------------------------
"מאמיייי" אמרה דנה כשענתה לטל'
"מה קורה?" שאלתי אותה
"בסדר..מה איתך מאמי??"
"בסדר..תקשיבי, בא לך לבוא לשבת עם החברה שלי היום? אני יושבים כולם ב-9"
"אמ...ב-9??" שאלה שוב
"כן...רוצה?"
"אמ...סבבה.." אמרה
"אחלה...אז אני אבוא לאסוף אותך ב-9..תהיי מוכנה טוב?"
"אחלה! יאללה ביי חיים שלי"
"ביי" אמרתי וניתקתי..
אני היום הולך להינות ולהוציא לכולם ת'עיניים, במיוחד למירית...
אני יודעת שהוא לא כזה ארוך..
אני הייתי חייבת לפחות לשים פרק...
מבטיחה לפצות בחנוכה.. 😉
שבת שלום..
3>
מהממםםם חבל שקצר ..
שבת שלוםםם 😊
QUOTE (tultul404 @ 19/12/2008) מהממםםם חבל שקצר ..
שבת שלוםםם 😊
הממשך !
QUOTE (tultul404 @ 19/12/2008) מהממםםם חבל שקצר ..
שבת שלוםםם 😊
😊
QUOTE מדהים!😊
שבת-שלום מאמי ..
תודה מאמי😊
אתר האהבה הישראלי