נפילת חירום

פרק 1.

'איזה בגדים יפים..הלוואי עליי שהייתי יכולה ללבוש לפחות בגד אחד מהם..' חשבתי לעצמי בזמן סיבוב בקניון עם חברותיי.
הסתכלתי על עצמי וראיתי שאידאל היופי לא הכי שולט אצלי , אני נראית סבבה.
לא יפה,כן בטח..הלוואי.
אבל גם רזה אני לא.
אני שלמה עם המצב הזה , כל יומיים מתחילה דיאטה שבסופו של דבר נגמרת מול המקרר.
נגעתי בבד הנעים של הטוניקה השחורה שזהרה מולי כמו כוכב בלילה חשוך,כל כך רציתי לקנות אותה וללבוש אותה למסיבה כלשהי.
"יואו איזו חולצה יפה.." אמרה לי אורין והורידה את החולצה מהקולב ונכנסה לחדר ההלבשה כדי למדוד אותה.
לאחר שיצאה,כל הבנות עמדו סביבה והתפלאו מכמה שהחולצה יפה עלייה , "מהממת.." אמרתי וחייכתי אליה.
כעבור שעה ארוכה , רוב הבנות עמדו בקופה מכדי לשלם על הבגדים שהן החליטו לרכוש.
אורין עמדה עם הטוניקה השחורה המדהימה.
קינאתי בה.
כל כך...
בדרך חזרה באוטובוס היה כל כך מצחיק , "אז מה בנות ? מחר מסיבה נכון? כולן באות?" שאלה אותנו יובל.
"ממ אני לא יודעת אם אני באה." היססתי.
"למה נראה לך שלא תבואי ? חסר לך שלא תבואי ! אין דבר כזה יציאה בלעדייך" אמרה וחייכתי , "עדיין..לא כל כך בא לי.." אמרתי אך בלבי הסיבה היחידה שלא רציתי לבוא כי לא היו לי בגדים מתאימים.
בגדים מחמיאים,בגדים יפים לשם שינוי.
כל כך רציתי לצאת למסיבה ולרקוד,להשתחרר..להכיר בנים...
אוח.
"את באה ! וזה סופי" החליטה בשבילי יובל וקרצה לי.
הן המשיכו לשוחח ביניהן ואני שקעתי במחשבות ובפחדים לקראת מחר.
שמתי לב שאני אמורה לרדת בתחנה וצילצלתי בפעמון , "ביי כולן" אמרתי בחיוך ושלחתי לכל אחת מהן נשיקה באוויר.
"ביי קופה,דברי איתי ואת באה מחר !" אמרה יובל , החביבה עליי ביותר מכל החבורה שלנו.
ירדתי מהאוטובוס והלכתי לכיוון הבית.
בדרך חשבתי על המסיבה מחר,לא בא לי ללכת.
דווקא כן בא לי ,אבל..מה אני אלבש?
ואיך אני אוכל לעמוד מול חברותיי כל עוד הן לבושות בבגדים מרהיבים ואני אראה כמו מפגרת?

נכנסתי הביתה וישר אחותי קפצה עליי בהתרגשות , ".מישהו התקשר אלייך מקודם.." אמרה וקרצה.
"מי?" שאלתי.
"מישהו בשם..תום.." אמרה והגתה את השם שלו באיטיות ,"תום? איזה תום?" שאלתי בחוסר דעת.
"נו..החתיך הזה שעובד איתך." אמרה.
"הא..בטח בגלל החלפת המשמרות.." אמרתי והלכתי לכיוון החדר המשותף שלנו.
"כן בטח" אמרה והלכה אחריי.
"מה כן בטח? לא הוא התקשר להציע לי לצאת...יא רייט..טוב את יכולה לא להפריע לי?" ביקשתי ממנה שהתיישבה על ידי על המיטה.
"יאללה יא סנובה.." אמרה ויצאה מהחדר.
הרמתי את השפורפרת וחייגתי למספרו של תום שהופיע על דף הקשר של עבודתי.
"הלו.." ענה אחרי מספר שניות.
"תום? זו אליאן..התקשרת?"
"כן..תקשיבי..יש מצב שאת מחליפה אותי מחר?" ביקש.
"באיזו שעה?" שאלתי , "ב-1 בצהריים..עד 7..אוקיי?" ביקש.
"אחלה , יאללה ביי.." אמרתי,ממהרת לסיים את השיחה.
אני לא רגילה לשיחות עם בנים.
"תודה רבה יא מלכה,ביי מותק" אמר וניתק.
התיישבתי מול המחשב והתחברתי למסנג'ר.
הודעה קפצה לי מידית מיובל.

יוב אומר/ת:
שלום לך :]

אליאן(: אומר/ת:
היי יוב מה קורה?

יוב אומר/ת:
הכל מעולה מה איתך?

אליאן(: אומר/ת:
הכל אחלה..מחר אני עובדת סעמק..

יוב אומר/ת:
מתי את עובדת? כי יש מחר את המסיבה מקווה שלא שכחת!

אליאן(: אומר/ת:
העבודה בצהריים עד הערב כזה,ובקשר למסיבה..אני לא נראה לי באה..:\

יוב אומר/ת:
את באה!! בלי שאלות! בלי שום דבר,את תמיד לא באה! את חייבת לבוא

אליאן(: אומר/ת:
לא בא לי..כולם ערסים שמה

יוב אומר/ת:
אל תבלבלי לי ת'שכל אליאן! נו תבואי בבקשה! הכי כיף (:

אליאן(: אומר/ת:
לא יודעת..

יוב אומר/ת:
תקשיבי אני צריכה לקנות כרטיסים..תחליטי ! את באה או לא?

אליאן(: אומר/ת:
לא באה..

יוב אומר/ת:
מבאסת ! איף =\ טוב מה אני אעשה לך..


וככה נסתיימה לה השיחה.
רציתי כבר שנחזור ללימודים,החופש הגדול הזה..יותר מדי ארוך.
עוד חודש שלם אחד ויאללה כיתה י'.
מקווה שיהיה טוב.

המשך יבוא.