נפילת חירום

תמשיכייייייייי 😊

יפה :]

פרק 3.

שיער בצבע דבש וקצת בלונד,עיניים חומות שנוטות לצבע השקד וחיוך כובש שגרם לי בשנייה להחסיר פעימה.
"שלום,אני שי.המורה החדש שלכם לספרות,אני מקווה שתהנו ללמוד איתי למרות שאני בן אדם נורא מעיק.." אמר וכולם צחקו,אך אני שקעתי בעיניו.
"ובכן,אני מקווה שאתם מוכנים ללמוד על שייקספיר ויצירותיו הנפלאות!" אמר,"רגע,נלמד רק על שייקספיר?" שאל אחד הילדים בכיתה.הסתובבתי אחורה כי הסתקרנתי לראות מי שאל את זה.
קלטתי את דור צוחק עם חברו ומסתכל על המורה,מחכה לתשובה.
"כרגע נלמד שייקספיר,לאחר מכן נעבור לביאליק,ש"י עגנון,אלתרמן,רחל המשוררת..ועוד משוררים וסופרים מהארץ שלנו.ונלמד מחזות שיעיפו אתכם לעולם הספרות,אני מבטיח לכם שתתאהבו במקצוע." אמר בחיוך שלם ופנה לעבר הלוח.
הוא יפה.
אפילו יותר מיפה.
כנראה קרוב לשלמות,אף על פי כך שאומרים שאין דבר כזה שלמות,הוא באמת נראה מושלם.
'בטח הוא הומו,הוא יותר מדי משכיל ויפה מכדי להימשך למין הנשי..' חשבתי לעצמי.
הוא החל לכתוב משהו על הלוח והעתקתי ישירות לתוך מחברתי.
"טוב תעתיקו בינתיים את התקציר למחזה הבא של שייקספיר,המלט! ובינתיים אני אקריא שמות..יקח לי זמן לקלוט את השמות שלכם אבל אני מקווה שאני לפחות אזכור את רובכם.." אמר וצחק מעט והרים את דף השמות.
הסתובבתי לעבר אורין,"דאמט,קיבלנו את המורה הכי חתיך במדינת ישראל." אמרתי לה.
"נראה סבבה לא משהו" אמרה וחייכה,"טוב אין לך טעם יקירתי!" אמרתי והיא צחקה והמשיכה להעתיק למחברת.
סיימתי להעתיק ושיחקתי עם הפלאפון שלי.
"אליאן מאור" אמר את שמי.
"פה" הגבתי בחזרה,והרמתי את ידי כדי שישים לב אליי.
הוא חייך וסימן במחברתו שאני נוכחת.
אחרי כמה דקות הוא סיים להקריא שמות ונשען על השולחן שלו,"יש לכם שאלות? לגביי..או לגבי משהו אחר..תשאלו בכיף,אני לא מורה קשוח ואני לא מורה סטלן..אני פשוט בחור שבא לפה כדי ללמד אתכם ספרות" אמר.
"לי יש שאלה.." ישר פקעתי את פי.
"כן..ממ..אליאן?" אמר,"כן אני אליאן,ממ השאלה שלי היא..בן כמה אתה?" שאלתי במהירות וסקרתי אותו שוב.
בן 24-23 בערך,לא יותר מזה.
הוא לא נראה לי בן 30,אין מצב.הוא רק סיים לימודים.בטוח.
"אני בן 24,ובת כמה את?" שאל לפתע וצחקוקים נשמעו ברחבי הכיתה.
נאנחתי ואמרתי,"בת 16".
"מתי נולדת?" שאל,"ב-2 לאוגוסט.." אמרתי.
"הא,אז לא מזמן חגגת יום הולדת! לי יש יומולדת עוד 3 חודשים,מוזמנת להכין לי מעכשיו מתנה.." אמר וצחקתי.
ממש שיחה התפתחה פה,חייכתי לעצמי ושמחתי שהוא דיבר איתי מעט וקלט את שמי.
הוא החל לחלק דפים ושהגיע אליי,הניח לי את הדף על השולחן וחייך.
"אז מה,נראה לך שילך לי טוב השנה? לא יזרקו עליי אבנים בקרוב?" שאל בחשש,צחקתי ואמרתי,"לא אתה דווקא ממש אחלה,נחמד לראות מורה צעיר פה..מרוב המורים הזקנים אני מרגישה בבית אבות".
הוא צחק בקול רם וכולם הסתכלו לכיווננו.
"5 נקודות לטובתך על הבדיחה" אמר וקרץ.
הוא המשיך לחלק את הדפים,ואני שקעתי בפינטוז עליו,על שי המורה לספרות.

חחחח D: כלכך מהמם !

יפהיייפה 😉

אהבתייי
אבל לדעתי אבל אל תכעסי תעשי שהיא תיהיה בכיתה יא' שתיהיה בוגרת יותר

הממשךך=]

QUOTE (oshritsa @ 22/02/2008) אהבתייי
אבל לדעתי אבל אל תכעסי תעשי שהיא תיהיה בכיתה יא' שתיהיה בוגרת יותר
למה שאני אכעס?
אבל אני בכוונה עושה שהיא תהיה בכיתה י'.
ותודה

QUOTE (שננניני @ 22/02/2008) QUOTE (oshritsa @ 22/02/2008) אהבתייי
אבל לדעתי אבל אל תכעסי תעשי שהיא תיהיה בכיתה יא' שתיהיה בוגרת יותר
למה שאני אכעס?
אבל אני בכוונה עושה שהיא תהיה בכיתה י'.
ותודה
כי זה ישמע יותא מעניין ככה היא והמורה יכלו להיות ביחד 😊

מדהים :]

חח אני קצת בעלת החלטות על הסיפור שלי נכון?
תודה על הטיפים,אבל אני מעדיפה להישאר עם ההחלטות שלי לגבי הגיל שלה.

היה לי וואחד מוזה היום,קבלו.

פרק 4-

אפשר לומר שהשיעורים עם שי היו חלומיים,אחד אחרי השני.
אך אחרי שחזרנו מחופשת ראש השנה,הרגשתי אחרת לידו.
שונה.
"שי אתה יכול להסביר לי משהו,אני צריכה עזרה עם האקספוזיציה." שאלתי אותו בזמן הרמת ידי,כל השאר עבדו במרץ במחברתם.
"כן,שנייה" אמר והתיישב לידי,הוא החל להסביר והרחתי את הבושם שלו,ריח משכר שנחטף ישירות לתוך אפי.לא רציתי להפסיק להריח אותו אפילו לשנייה אחת,הריח הזה..ריח של גבר אמיתי.
הוא נגע לי בירך,וזה לא נראה בטעות כל כך.הוא לא הזיז את היד הרחק משם,הרגשתי קצת מוזר.
למרות כל ההדלקות הפעוטה כלפי שי,הוא נגע לי בירך לא בצורה רגילה,אלא בדרך נעימה.
הוא החל ללטף קלות את הירך ואני הרגשתי את לבי פועם יותר ויותר חזק,'אין מצב שזו רמיזה,למה שמישהו בן 24,חתיך עולם..ישים עליי? כונפת על בת 16!' חשבתי לעצמי.
הוא הרים את עיניו אליי אחרי שסיים להסביר וחייך,הזיז את ידו מהירך וקם.
הרגשתי צמרמורות בכל גופי,אני מקבלת תשומת לב מיוחדת ממנו, או שנדמה לי?
שהפעמון צלצל להפסקה הרגשתי רווחה,עכשיו אוכל לחטוף משהו קטן לאכול ולשוחח בטלפון מעט עם יובל.
יובל,שהחליטה ללכת ללמוד בתיכון אחר משל כל החברות..לא רצתה לוותר על הקשר החזק בינינו,אז אנו משתדלות לשוחח המון בטלפון,להיפגש כמה שיותר.וכמובן,לשפוך את אשר על ליבנו.
באתי לצאת מהכיתה לאחר שאספתי את דבריי ונתקלתי באלעד,"סליחה מותק" אמר והביט בי עם חיוך.
לא חייכתי אפילו וזזתי הצידה.
שמעתי את שי אומר,"להתראות אליאן!" אך כבר יצאתי מהכיתה ולא התייחסתי.
'למה אני מרגישה כמו כוכבת מסרט רומנטי,שמחוזרת ע"י חתיך מבוגר ממני?' חשבתי,'כי אולי זה באמת קורה???' חשבתי בשנית.
ישבתי בספסל נטוש והתקשרתי ליובל,לאחר כמה צילצולים היא ענתה.
רעש המולה נשמע ברקע,"אליאני?" היא אמרה.
"יוב!! מה נשמע?" אמרתי,"הכל בסדר,חכי רגע" אמרה והרעש נחלש לאט לאט עד שנהפך לשקט מוחלט.
"אוקיי,הנה אני יכולה לשמוע אותך..מה קורה?" שאלה.
"הכל בסדר,נדמה לי..מה איתך?" שאלתי,והוצאתי את הכריך מהתיק.
"הכל מעולה,למה נדמה לך שהכל בסדר? משהו קרה בבית ספר?" שאלה,שיחקתי עם רגליי על האדמה.
לספר ליובל? או לשמור את זה? 'זה לא ביג דיל,סה"כ נגע בך..זה היה בתוך מתוך חיבה רגילה שיש למורה כלפי תלמידה..' חשבתי לעצמי.
"סתם,הלימודים מכבידים לי על החיים.." אמרתי,היא נאנחה ואמרה "כן,הלימודים האלו! צריך להרוג את כל המורים נשבעת לך..למרות שתחילת שנה..אני מפחדת מההמשך של השנה הזו,ערימות של מבחנים! ועוד בגרויות..איף.." אמרה.
"כן הא.." אמרתי.
"אליאן קרה משהו?" שאלה,"למה, את נשמעת ממש מבואסת ממשהו."
"לא יודעת,אני מבולבלת מהכל כבר.." אמרתי,"את רוצה אולי לבוא אליי אחרי בית ספר?" שאלה.
"אין דבר שאני יותר רוצה מזה.." אמרתי,"אז אני אראה אותך אחרי הלימודים יפה שלי,אני רוצה פרטים מלאים על הכל! לא רוצה לשמוע אותך בכלל מבואסת ממשהו שמעת אותי? יאללה אני חייבת לעוף יש כמה קרציות מחוץ לכיתה.." אמרה וצחקה.
"אוקיי,תודה על הכל יוב..באמת..אני אראה אותך כבר ביי ביי" אמרתי ושמעתי צליל ניתוק מהצד השני של השיחה.
הבטן שלי קירקרה ופתחתי את הסנדוויץ' ונגסתי בו בתאווה,כמה בנים עברו מולי והסתכלו עליי.
ראיתי את הפה שלהם נפתח ונסגר,הם דיברו.אולי עליי?
דווקא למה להם בכלל לדבר עליי,מי יסתכל עליי בכלל.
לאחר מספר דקות ההפסקה נגמרה ואני הייתי בדרך לכיתת אנגלית.
"איפה המורה?" שאלתי כאשר הגעתי לכיתה ריקה מילדים,מיתר ענתה לי,"אין שיעור..".
"בטוח?" שאלתי.
"כן כן.." אמרה וחזרה לדבר בטלפון.
בכל אופן זה היה השיעור האחרון שלי להיום,יצאתי משער בית ספר וחיכיתי בתחנת אוטובוס הריקה.
לאחר 10 דקות של ציפייה לאוטובוס כמעט נרדמתי.
"אליאן? מה את מחכה פה לבד?" שמעתי את שי,"ממ,אני מחכה..ל..אוטובוס" אמרתי והסתכלתי עליו,אויש הוא פשוט כל כך יפה.
"בואי אני אקח אותך טרמפ הביתה." אמר בחיוך וניגש למכוניתו.
לא היה לי נעים לסרב,וגם למה לא לנצל עוד כמה דקות עם המורה הכי אהוב עליי?
עליתי למכונית שלו והוא כבר היה בתוכה.
הוא התניע והחל לנסוע,"לאיפה לנסוע?" שאל.
"לרחוב בגין 9,זה לא הבית שלי.אני פשוט הולכת לחברה" אמרתי כאילו בהתנצלות,וקלטתי שיובל מסיימת ללמוד רק עוד שעתיים.
ואין לי כוח לחזור הביתה ולנסוע אלייה,זה יקח שנים עם הקצב של האוטובוסים.
"והיא תהיה בבית? רק 12 וחצי." אמר.
"לא,היא דווקא מסיימת עוד שעתיים בערך.." אמרתי,"רוצה אולי לבוא אליי? כאילו,אני גר בכל מקרה 2 דקות מהבית שלה." אמר וליבי הפסיק לפעום,טוב הגזמתי.אם ליבי היה מפסיק לפעום הייתי כבר מתה.
אבל,לבוא אליו?
מוחי הפסיק לחשוב ואני קיבלתי בלק אאוט,"ממ..אוקיי.." אמרתי.
הוא חייך והמשיך לנסוע.
"הנה הגענו" אמר לאחר כמה דקות של נסיעה מהירה.
הגענו לבית דירות,חמוד לא יותר.
עלינו במעלית ונכנסנו לדירה מספר 3,הדירה של שי.
הוא זרק את הנעליים הצידה והתנצל ואמר,"אני רק הולך לחטוף מקלחת קצרה ולהתלבש..תרגישי בבית.יש שתייה במקרר".
לאחר ששמעתי את דלת המקלחת נסגרת ואת זרם המים גובר,התיישבתי על הספה.
הייתה לו דירה בינונית,עם דברים רגילים.
הדבר היחידי שנראה מיוחד בעיניי היו הציורים שהיו תלוים על הקיר.
ציורים כל כך מיוחדים,שאומרים מיליון דברים.
הייתה לו ספרייה עצומה,יחסית לגודל של דירתו.
חייכתי לעצמי שקלטתי ספרים שאני אוהבת וקיוויתי שטעמו יקלע לשלי.
הרמתי את הספר 'שומרת אחותי' וקראתי את התקציר,נזכרתי שקראתי אותו בחופש הגדול.
ספר מדהים,זה העביר לי צמרמורות שנזכרתי בקונספט של הספר.
"נכון זה ספר טוב?" שמעתי קול מאחוריי ונבהלתי כל כך עד שהספר נשמט מידיי ונפל לרצפה.
התכופפתי להרים את הספר ובלעתי את הרוק שעמד בגרוני,"מצטערת." אמרתי.
הסתובבתי וקלטתי את שי עם גופייה ומכנס גלישה רגיל.
"זה בסדר,סה"כ הפלת ספר." אמר ולקח את הספר מידי והניח אותו במקומו המדויק.
השיער שלו היה רטוב וריחני,שוב ריחו נכנס לאפי וגרם לי להתנהג כמו מסוממת.
"רוצה לאכול משהו?" שאל והתהלך למטבח ברגליים יחפות.
הסתכלתי על בטני הגדולה ועניתי בשלילה.
"נו תאכלי משהו,מה את מתביישת ממני!" אמר ופתח את המקרר,"הדבר האחרון שאני צריכה לעשות זה לאכול,תאמין לי." אמרתי.
"למה כי את מלאה? אז מה,את אחת הבחורות הכי יפות שראיתי בחיי,לא משנה אם היית שוקלת 900 קילו" אמר והקסים אותי,הוא אמר שאני יפה? רגע רגע..שי אמר שאני אחת הבחורות הכי יפות שהוא ראה בחייו?
"וואו,תודה.זו המחמאה הכי יפה שקיבלתי בחיי." אמרתי,"ואתה מורה שלי,וקצת לא נוח לי..לא קשור אלייך..אני מבולבלת מהכל.." אמרתי מבלי לשים לב למילותיי שנשפכות מפי.
"מבולבלת ממה?" שאל והתקרב אליי,הוא עמד 2 סנטימטר ממני.
"ממך.." אמרתי.
"למה את מבולבלת ממני?" שאל והעביר את מבטו על כל פניי,"כי אני מרגישה אלייך משהו.ואני מפחדת שזה הדדי,ושגם אתה מרגיש אליי משהו." אמרתי ונשימותיי נותרו קטועות.
"למה את בדיוק מפחדת שאני ארגיש אלייך משהו?" שאל,"כי אז זה יהיה מוזר,אתה בן 24 ואני בת 16,אתה המורה שלי לספרות..וזה מפחיד להתחיל להתאהב לפתע." הוצאתי מלבי.
הוא הסתכל עליי ואמר,"טוב אז אוכלים שקשוקה." הוא חייך וניגש למטבח,הדליק את האש,הוציא מחבת והחל לבשל בשביל שנינו,שקשוקה.

המשך יבוא(:

וווואי כ"כ יפה, אהבתי אהבתי 😎 שבת שלום בובה.

שניני השללמתי הכל !
מושלם !
תממממשיכי 😁

ואייייייייי
המשךךךךךךךך