חחחח :]
שבוווע טוב , המשך כאילו :]
הייתי בסמינר של מדצים אתמול והרגע חזרתי לא ישנתי כל הלילה
אני מצטערת המשך יהיה מחר..
33>
פרק 22
סוף השבוע הגיע מהר והלימודים הסתיימו ביום חמישי בשעה 1.
חזרתי הביתה, אירגנתי דברים אחרונים.. החלפתי את המכנס ספורט וחולצת הבצפר למכנס אפור יפה וקפוצ'ון של הנס. אמא חזרה ב2 מהעבודה והקפיצה אותי לגילי.
כל כך חיכיתי לסוף שבוע הזה.. לנוח, להיות עם גילי והמשפחה, להיות עם החברים שלהם.. קצת שקט מהחברים שלי.. קצת שקט מהבית.. קצת שקט מהמחשבות על ים.
מה שלא ידעתי שזה לא כלכך הולך להיות מה שרציתי..
$%$#$#$#
.. – ויקי ויקי ויקי ...
נאנח אבא. ולרגע הבחנתי בעיניו האפורות והקרות תמיד נוצצות.
אני – מה אבא?
התחצפתי.
אבא – מה נעשה איתך?
אני – אתם במילא תהיו בעבודה כל הזמן כמו עכשיו.. מה בדיוק ישתנה?!
שאלתי בחוצפה. הוא הסתכל עליי עמוק, הסתכלתי עליו חזרה.
אבא – אנחנו עוברים בשבילך.. אותך העיפו מהבית ספר לא אותנו . הבנו שיהיה קשה לך עכשיו אז עברנו .
אמר לי, הייתי בשוק.
אני – ובמקרה העבודה שלך עברה לשם פתאום? בגלל זה שאני עוברת בית ספר?
החזרתי לו באותו מטבע.
אבא- לא, אם כבר עוברים, אז נעבור לאיפה שהעבודה שלי. זה היה השיקול.. בכל אופן, את חייבת להפסיק להתחצף!
והפעם זה אזהרה!
אמר כמעט צעק וקם ויצא מהחדר.
נשכבתי על המיטה.. חושבת על הכל.. זהו , יום ראשון אני עוברת מפה , מהבית , מהבית ספר , מהחברים .
אוח , כמה שאני שונאת פרידות .
#%%$#%$#
אני – קיצור אז נפרדנו.
אמרתי והרגשתי כאב בחזה לגילי ויפעת שהייתה אצלה בדיוק.לא פירטתי למה. פשוט נפרדנו. אני לא יכולה לספר כשיפעת שם..
יפעת – חכי דקה.
אמרה כשצילצל לה הפלאפון..
יפעת – ים :] מה קורה?
שאלה וחייכה אליי. לא הבנתי למה.. כששמעתי את השם שלו הלב שלי קפץ.
התנגדות בן כאב למשהו אחר, זה היה מוזר.
יפעת – סתם, אני פה אצל גילוש עם ספיר , זוכר אותה ?
אמרה ופשוט רציתי לקבור את עצמי.
^%$%$^%$
יפעת – סתם , אני פה אצל גילוש עם ספיר , זוכר אותה ?
אמרה את השם שלה ופתאום הרגשתי משהו. מה היא עושה שם?
היא ביקשה שנתרחק, אני לא יכול להופיע לה שם פתאום.
יפעת – אגב אתה חייב לבוא כן, אמא ואבא כבר הכינו מלא אוכל וגם סבא וסבתא באים ותהיה לנו ארוחה משפחתית.
הוסיפה. פאק. אני לא יכול לבוא.
אני – אני, אני..
התחלתי לגמגם.
יפעת – מה קרה?
יפעת – אני מקווה בשבילך שאתה בא כן? אני לא הולכת להיות לבד איתם,עם כל המבוגרים..
אמרה. אין לי ברירה..
אני – אני בא אני בא.
יפעת – מעולה.. יאללה ים נתראה אנחנו באמצע סיפורים וכאלה 😛 חח בייביי.
אני – אוקיי.. ביי
אמרתי וכלכך התעצבנתי.. גם אני צריך לשכוח אותה, גם אני מעדיף שננתק את הקשר. מה פתאום לראות אותה עכשיו?
ננסה לא להיות איתה, מה שלא בטוח שאני אצליח .
$#%$#%$#%$
אני – מיזה?
נשמעו דפיקות בדלת ושאלתי.
הראש של אור הציץ מפתח החדר, דבר שנורא הצחיק אותי..
אור – היי, חחח מה אתה צוחק?
אני – סתם הסיטואציה הצחיקה אותי.. לא משנה
ניסיתי להסביר את עצמי, היא באה ונתנה לי נשיקה בלחי.
אור – איך אתה מרגיש?
אני – לא משהו בכלל..
אמרתי והיא התיישבה בכיסא ליד המיטה שלי. כיסא של אורחים..
אור – אוהד, תקשיב.. בקשר לפרידה.
אמרה אחרי כמה דקות של דיבורים.
אני- מה איתו?
אמרה והרגשתי שהיא נוגעת בנושא אינטימי מדי, זה ביני לבין ספיר. אבל נראה מה היא רוצה..
אור – אני מצטערת שאני מתערבת.
אני –כן.. זה בסדר
העמדתי פנים.
אור – אני חושבת שאתם ילדים קטנים!!! פאקינג שניכם ואני אומרת שניכם התנשקתם עם מישהו ונפרדתם עם השני בגלל שהוא התנשק.
אני – לא הבנתי.
אור – אוהד אתה התנשקת עם דניאלה בכיתה ז' ופגעת בה. היא עכשיו התנשקה עם ים ופגעה בך.. אתם פיטים!
אמרה ולא הבנתי למה היא מתכוונת.
אני – מה הכוונה פה?
אור – שלדעתי אתם חייבים לחזור! אתה התנשקת עם מישהי , היא התנשקה עם מישהו.. וזהו, אתם פיטים ושווים!
ותכלס אין לך זכות לכעוס עליה כי עשית לה אותו דבר בכיתה ז'.
אני – זה היה בטעות..
אמרתי והשפלתי.
אור- ושלה לא היה בטעות אתה חושב? אתה חושב שהיא התכוונה שזה יצא ככה?
ועוד אחרי שהיא התלהבה כ"כ ממה שעשית לה?
אמרה ולא יודע למה גרמה לי לרטט בגוף.
לא אמרתי כלום והשתתקתי. יש משהו במה שהיא אומרת..
אור – ספיר כמו שאתה גם נפגעה מזה בעצמה.. ואני יכולה לספר לך שהיא ניתקה איתו את הקשר לתמיד.
מחקה אותו מהכל.. תכלס היא יכלה לא לספר לך ולהשאיר כאילו הכל טוב. אבל ספיר לא כזאת..
אור – תגיד משהו..
הוסיפה אחרי שהיא דיברה כלכך הרבה.
אני – אין לי מה להגיד לך..
אור – שמע, ספיר לא פה בסופשבוע הזה. תחשוב על זה.. בנחת בלי שמישהו יפריע לך.
אני חושבת שעשית טעות שנפרדתם .. תחשוב על כל מה שאמרתי לך.
אמרה. ושוב לא אמרתי כלום..
אור – הכל קרה מהר מדי אף אחד ממכם לא חשב על כלום.. תחשוב על זה סבבה?
אני – טוב..
אמרתי בשקט. היא שפכה אור על כמה דברים.. כמו השם שלה.
אני – תודה אור..
אמרתי והיא חייכה..
אור- בכיף מאמי [: יאללה זזתי אנחנו נדבר!
אמרה ונתנה לי נשיקה ויצאה.
$%$#%$
אחרי הלימודים הלכתי לפינה שלי והוצאתי את הסיגריות . את החבילה השנייה שלי שקניתי אתמול .
עישנתי אחת והרגשתי בה שהוצאתי את כל התסכול מהשבועיים המתוחים האלה .
רותם התקרבה אליי .. וראתה שאני מעשן הייתה בשוק .
רותם – אל תגיד לי ..
אמרה .
אני – מה ?
הסתכלתי עליה במבט של 'מה את רוצה ממני?'
רותם – ממתי אתה מעשן ?
שאלה והתיישבה לידי , מסתכלת עליי במבט אוהב, אבל אני לא יכולתי להחזיר לה אחד כזה .
אני – מאז ומתמיד .
שיקרתי .
רותם – לא נכון אתה אף פעם לא עישנת מה אתה משקר תמיד אמרת שאתה שונא סיגריות ים !!
אני – טוב רותם אין לי כוח לשטויות .
רותם – מה ? מה קורה לך ?
אני – לא קורה לי כלום רותם פשוט עזבי אותי בשקט .
אמרתי בחוצפה , לא האמנתי שאני אגיד לה את זה אבל זה מה שיצא .
הרגשתי הקלה בלב שלי .
אבל כשפרצופה השתנתה ומחיוך כשהיא ראתה אותי לעצב כשהיא הולכת .. הרגשתי כזה חרא ולקחתי עוד
סיגריה .
$%$#%$#%
קמתי בבוקר מצלצול של הפלאפון שלי, מי שולח הודעה על הבוקר?
הסתכלתי בשעון וראיתי שכבר 2. פאק. חח
הסתכלתי ממי ההודעה וראיתי שמאוהד ?
פרק 23 (:
פתחתי את ההודעה וראיתי את מה שכתוב בה.
- אני צריך לדבר איתך כשתחזרי..-
מה הוא רוצה? פאק, אם הוא רוצה לחזור?
אמרתי לעצמי והתחלתי לחייך כזה.
גילי – הכל טוב?
שאלה אותי גילי.
אני – מעולה דווקא..
החזרתי לה בחיוך.
גילי – מצב רוח יחסית לקודם !
אמרה וקמה ממיטתה.
אני – משתדלת (:
אמרתי בחיוך וירדנו לאכול צהריים.
%$#%$#%$#
יפעת – יםםםםם (:
אמרה לי בחיוך.
אני – היי
חייכתי אליה וחיבקתי אותה.
אני – היי ליאורה ושמעון
אמרתי להוריה.
אני – היי קטן
אמרתי לבן דודי הקטן , דן.
יפעת – בוא בוא לחדר..
אמרה לי ולקחה אותי אליה לחדר. והיא דיברה ודיברה ודיברה.. ואני לא הפסקתי לחשוב על מה אני פאקינג הולך לעשות כשהיא גם פה.
$#%$%$#
חן – ויקוש!!
צעקה לי מרחוק ורצתי אליה והבאתי לה חיבוק.
חן – מה קרה מאמי?
שאלה כשראתה את עיניי נפוחות ואדומות, ושלולית על חולצתי.
חן – למה בכית?
מטר של שאלות ולא עניתי לאף אחת מהן.
חן – ויק, דברי איתי..
אמרה כאשר התיישבנו על הספסל ליד הגינה בה נפגשנו.
נשענתי עליה והיא ליטפה את ראשי, עיניי דמעו.
'ויקי את חזקה, את לא בוכה' אמרתי לעצמי לפני שזה קרה.. אבל אחרי, זה כבר היה לא נשלט ובכיתי.
ישבנו ככה כמה דקות, אני לא דיברתי והיא ליטפה את ראשי.
עד שקמתי והוצאתי סיגריה מהחפיסה שהייתה לי בכיס.. נתתי אחת לחן ואחת לי.
הדלקתי אותה עם המצית מהכיס השני וגם את של חן.
חן – את לא רוצה לדבר ויק?
שאלה והנדתי את ראשי לשלילה, לא היה לי חשק להוציא הגה מהפה.
חן – בסדר,אני מבינה מאמי.. אני פה תמיד את יודעת נכון?
אמרה והנהנתי, את זה אני באמת יודעת.
$$#%#$%#
אני – הוא רוצה לדבר איתי.
אמרתי לאור בטלפון כשגילי הייתה בשירותים.
אור – מי?
היא שאלה.
אני – אוהד.
אור – באמת?
אני – כן..
אור – ואיך את?
אני – שמחה.
אור – בטוח?
שאלה.
אני – נראה לי.. ומפחדת
אור – ממה שהוא יגיד?
אני – כן, לא רוצה שוב לבכות.. שוב להיזכר בזה
אור – לכי תדעי מה זה יהיה..
אמרה כאילו היא יודעת משהו. ולפתע אמרתי לה את מה שחשבתי באותו רגע.
אני – אין לזה קשר אלייך נכון?
אור –אני ? מה פתאום..
אני – כן הא.. זה סילית בנג
אמרתי והיא צחקה.
אור – הבהרתי לו כמה דברים
הודתה.
אני – בגלל זה הוא רוצה לדבר איתי
אור – אם כן, אז אני חושבת שזה יהיה לטובה.
אמרה וחייכתי חיוך קטן.
אני – היה אמור להיות לנו יום ראשון חודש..
אמרתי והזכרתי לה את העובדה שיום ראשון הוא ה3.2
אור – פשש נכון.. טוב יאללה תהני אני יוצאת עם נדב לסיבוב עכשיו.
אני – תודה וגם את , אתם יוצאים היום?
אור – לא נראה לי.. כולם עסוקים בעניינים שלהם..
אני – חחח סבבה.. תהנו
אור – תודה.. ביי יפה שלי מתה עלייך!
אני – גם אני!
אמרתי וסגרתי את השיחה.
בדיוק גילי חזרה אחרי כמה דק'.
אני – גילוש לאן אתם יוצאים היום?
שאלתי אותה.
גילי – לזולה, לילה לבן ככה אחד הטובים.. שתייה,גיטרה,מוזיקה.. אנשים טובים.
את באה ,כן?
שאלה וזה היה נשמע לי טוב. טוב מאוד. בעיקר הקטע של האנשים טובים.. ופחות הקטע של השתייה. לא רציתי לשתות ממש.. נראה אם יהיה לי חשק. התחשק לי להכיר אנשים..
גילי – יאללה בואי לארוחת ערב.
אמרה אחרי זה.
אני –רגע רגע רגע.
אמרתי כשהיא קמה..
אני- עוד לא סיפרת לי מה איתך ועם יואב.
היא הסמיקה וחייכה חיוך גדול.
אני – מה קרה איתו?
גילי – סתם , אנחנו חברים שלושה שבועות היום.. והוא הכי חמוד בעולם.
אמרה.
אני – אני שמחה.
אמרתי לה בחיוך וחיבקתי אותה, ובתוכי השלמתי את זה שאני שמחה שלפחות לך טוב מבין שתינו.
$#%$#^$#
אני – אבא, אמא מה קרה?
שאלתי אותם כשהם היו שקטים מדיי בארוחת ערב . ספיר לא הייתה פה היא הייתה אצל גילי
אמא – לא קרה שום דבר
אמרה אמא אבל לא האמנתי להם בגרוש . ברור שקרה משהו אחרת הם לא היו שותקים , כל ארוחה אצלנו מדברים מאז שאני וספיר השלמנו .
אני – טוב
אמרתי במבט מזלזל והסתכלתי עליהם .
אני - אז למה אתם שותקים כלכך ?
שאלתי . עיצבן אותי השקט הזה .
אמא – כלום , הכל בסדר ..
אמרה אמא וראיתי שהיא עומדת לבכות . ואבא היה עסוק באוכל שלו כדי לא להשתתף בשיחה .
אני – אוף איתכם !!
אמרתי כמעט צעקתי וקמתי ויצאתי מהמטבח . התקשרתי לעומר ואמרתי לו שאני באה אליו ..
שמתי ג'ינס קצר וסטרפלס אדום , נעלי עקב אדומות התאפרתי והסתרקתי ולקחתי פלאפון מפתחות וכסף והלכתי לכיוון היציאה מהבית .
אמא – לאן את הולכת ?
שאלה ולא עניתי .
אמא – לאן את הולכת יעל ?
שאלה שוב , רציתי לתת לה את ההרגשה ששואלים אותך משהו חשוב ואתה לא עונה ומתעלם .
שתיתי כוס מים והתקדמתי לדלת .
אבא – יעל את לא יוצאת לשום מקום אם את לא אומרת לאן !
קם פתאום הוא , אחרי שהוא השתתק הוא פתאום קם וצועק ?
אני – אה כן רוצה לראות ?
אמרתי לו ופשוט פתחתי את הדלת ויצאתי .
כעסתי כ"כ שהם לא שיתפו אותי במה שקורה , כי בטוח קורה משהו לא סתם אמא עמדה לבכות כששאלתי והם היו שקטים . משהו מוזר קורה ואני חייבת לדעת מה . הלכתי משם לעומר והוא הצליח עוד איכשהוא להרגיע ממני את זה .
$#%$#%Q$
ישבתי בזולה עם יפעת וירין וחברות שלה וכמה ידידים והרגשתי לא שייך .
מזל שספיר ובת דודה שלה לא היו שם עדיין . עליתי למעלה במדרגות של הזולה וכולם הסתכלו עליי .
יפעת – ים הכל בסדר ?
אני – כן בטח
אמרתי . למה שלא יהיה ? עוד מעט מי שאני אוהב אמורה לבוא למרות שאנחנו אמורים להיות במרחק .
שבועיים עברו כבר מאז שלא ראיתי אותה , דיברתי איתה .. אני מתגעגע .
למעלה היה חדרון קטן ובו ספה שטיח וקיר והכל מטונף ומלוכלך , התיישבתי על הספה בחלק שהכי פחות מלוכלך והוצאתי סיגריה .
החרא הזה כמה ששנאתי אותו באמת מרגיע ועוזר להשתחרר מהכל . כשהכל ייגמר עם יקרה כזה מצב אני אסיים עם זה . אני אוכל , ככה אני חושב .
הפעלתי את הפלאפון בשיר "גניבה" של היהודים והקשבתי למילים ושרתי אותם .
"כבר כמה ימים אני במצב אנוש ,
אני כל הזמן נזכר ..
כל הזמן נזכר .
שיש לך עתיד ,
יש לך עתיד איתו .
הוא בטח מאושר ,
הוא בטח מאושר שאין לי כלום כבר לא נשאר .
אז איך אני לא נשבר ?
אני פותח שתי עיניים .. אל השמיים .
אני לבד ... "
חשבתי על זה ועישנתי . ואז ראיתי שיפעת עמדה בצד וראתה את הכל .
יפעת – ממתי אתה מעשן ?
שאלה את השאלה שכל אחד שאל אותי בזמן האחרון .
אני – מלפני כמה זמן .
עניתי לה בכנות .
יפעת – חשבתי שאתה לא אוהב סיגריות ..
אמר .
אז חשבת .. רציתי להגיד לה , אבל היא בת דודה שלי .
יפעת – ים מה קורה איתך ? השיר , הסיגריות .. הכל בסדר? משהו עם רותם ?
אמרה ופשוט רציתי לקבור את עצמי שהיא שמעה את זה , היא לא הייתה אמורה .
אני – הכל טוב איתה .. יפעת , אני רוצה להיות לבד קצת .
אמרתי לה באומץ , זה קשה להגיד את זה למישהי אהובה שמנסה לעזור ..
יפעת – אוקיי אני אלך .
אמרה באכזבה . אבל זה בסדר .. אני טוב בלפגוע באנשים , בעיקר בעצמי .
$%$#%#$%$#
הסתכלתי עליו הוא היה כ"כ יפה שלא רציתי לעזוב אותו . עד שאהבתי מישהו , התאהבתי באמת .
בדיוק אני עוזבת כל כך כאב לי ולא רציתי .
דימה – ויק, אני אוהב אותך ..
אמר את זה בזמן הכי לא מתאים , שבר אותי לחלוטין . התחלתי לבכות .
דימה – אל תבכי יפה שלי ..
אמר בקול שנשמע מרגיע אבל כשחושבים על מה שיהיה זה כלכך לא מרגיע .
אני – אני כ"כ אתגעגע אלייך .
אמרתי וחיבקתי אותו , הוא ליטף את ראשי והרגשתי כתף רטובה הבנתי שגם לו יורדות דמעות .. שגם הוא בוכה שגם הוא באמת אוהב אותי וזה חיזק לי עוד יותר את הדמעות .
אני – אני לא רוצה לעזוב !
אמרתי אפילו לחשתי ..
דימה – ואני לא רוצה שתעזבי .
אמר וקם ממני והתנשקנו .. נשיקה אחרונה לפני שאני עוזבת ...
#@$#@$#@
.. – היי ספיר .
באה והתיישבה לידי יפעת ..
אני – היי יפעת מה קורה ?
שאלתי ונתתי לה נשיקה .
יפעת – נחמד תקשיבי , תעלי למעלה דקה יש..
באה להגיד משהו אבל אז בא איזה אחד ונתן לה נשיקה בפה והקים אותה והלכה .
כל מה שרק שמעתי בהמשך זה "שם" .
כמובן שעם הסקרנות שלי לא יכולתי ועליתי למעלה מסוקרנת לגביי מה קורה שם .
אתר האהבה הישראלי