לאא שלא התנשקו :/
פרק מדהים, תמשיכי (:
חח אני שמה היום בגלל שהמשך הבא יהיה רק ביום שישי או שבת
כי מחר אני בכרמיאל יומיים(:
פרק 19 😊
אני – אמא אני יוצאת להליכה..
הודעתי לה ועליתי למעלה להתלבש.
שמתי עליי קפוצ'ון ומכנס טרנינג , לקחתי ת'אמפי.. פלאפון השארתי בבית כדי שלא יציקו לי ונעלתי נעלי ספורט.
וירדתי למטה..
אמא – בקור הזה? זה שאין גשם לא אומר שלא קר.
רטנה אמא.
אני – זה בסדר,אני לא אחלה עכשיו אל תדאגי.
אמרתי לה ובראש שלי אמרתי לעצמי 'אני כ"כ רוצה לחלות' .
מיליתי לי בקבוק מים..
אמא – טוב מתי את חוזרת? לקחת פלאפון?
אני – לא, לא נוח לי עם פלאפון ועוד שעה נראה לי, לארוחת ערב.
אמרתי.
אני – יאללה ביי..
יצאתי.
היה באמת אפרורי, השמיים היו אפורים וכחולים כהים ביחד.. והיה קר.
אבל לא אכפת לי.
כבר יום חמישי.. עברו כמה ימים מאז הנשיקה עם ים. לא דיברנו מאז.. לא הוא ולא אני לא התקשרנו, שלחנו הודעות לא כלום.
לא סיפרתי לאוהד כלום, הוא עדיין חולה, במצב לא טוב. זה לא הזמן לספר לו..
חשבתי על הכל, על איך זה בכלל קרה. על למה זה קרה?
רק אור וקורל יודעות, נטלי אפילו לא יודעת.. הן תמכו ועודדו. אמרו לי שכדי לי לספר לו כמה שיותר מהר. אחרת זה סתם יותר יפגע, והן צודקות.
אני רק מחכה למחר, שאתי תכתוב באתר ת'תוצאות של המבחנים ואז אוכל לבקש ממנו לנתק את הקשר אפילו שאני לא הכי רוצה בזה.
בטוח לא אקבל 100 , אם כן .. הלך עליי .
אני לא צריכה שהוא יבלבל אותי עכשיו.. אני אוהבת את אוהד – טוב לי איתו וזהו.
הפעלתי את האמפי.. והתחלתי ללכת.. לאט לאט הגברתי את הקצב עד שכבר רצתי והפסקתי כי לא יכולתי לנשום.
התיישבתי על ספסל.. הייתי דיי רחוקה מראשון וקרובה לנס ציונה.
לגמתי מהמים.. נרגעתי טיפה וחשבתי שוב על הכל. שוב הרצתי את מה שקרה במוחי..
שוב הרצתי את איך שהוא הלך אחרי זה במבוכה, מבוכה רבה.
את כל השבוע שהעברתי בבית, רק עם אור וקורל בדיבורים.. בקצת טלפונים ואסמסים לאוהד כל יום תירצתי לו למה אני לא יכולה לבוא לבקר אותו. הוא בטוח מרגיש שמשהו לא בסדר.. אני אבקר אותו ביום ראשון ואספר לו.
בינתיים בשישי שבת הזה אני אנוח, אהנה מהמסיבה של נדב מחר.. ויהיה בסדר.
ניסיתי להרגיע את עצמי. לא הלך משהו..
חזרתי הביתה אחרי עשר דקות, הליכה של חצי שעה ככה.
אמא – נו היה לך קר ?
אני – לא אמא.. לא היה לי קר.
אמא – טוב, תתקלחי והארוחה תהיה מוכנה.
אני – אוקיי..
נכנסתי למקלחת, שמתי על המים הכי חמים ושטפתי את כולי, כמה פעמים.
רציתי להתנקות מכל השבוע הזה שהיה באמת רע לי. רע.
כשסיימתי שמתי עלי פיג'מה ענקית כי זה הכי מחמם והלכתי לחדר..
ראיתי בפלאפון 3 שיחות שלא נענו והודעה..
ההודעה הייתה מאוהד..
-אני מתגעגע-
לא יכולתי שלא להחזיר לו.
- גם אני.. אני מצטערת שאני לא באה לבקר, יום ראשון מבטיחה! -
- טוב.. שיהיה לך שבת שלום מאמי -
כתב .
- גם לך 😊 -
כתבתי לו וירדתי למטה לארוחת הערב.
$#%$#%$#%
נטלי – מאמייייי יואו היום מסיבה , כל השבוע חיכיתי לה.. סופסוף מסיבה איתך (:
אמרה לי כשדיברנו בטלפון.
אני – חחח כן מאמי.. סופסוף (:
נטלי – יואו אתי אמורה עכשיו לשים ת'ציונים באזרחות ומזה לא באלי
אני – חחח למה יפה שלי?
נטלי – כי לא עשיתי כלום ובטוח אני נכשלת וזה נכשל שני וזה מזה לא טוב..
אני – בקטנה מאמי, אזרחות, אף אחד לא שם על זה! ויש מועד ב' (:
נטלי – כן הא..
אני – כן מאמי תתעודדי !
נטלי – חחח תודה מאמי אוהבת אותך.
אני – גם אני יאללה זזתי להתקלח מאמי, דברי איתי נפגש לפני המסיבה. אוהב אוהב אוהב!
נטלי – ביי גם אני יפה שלי וסבבה
$%$%$#%
נכנסתי לאתר של בית הספר, מתפללת שהציון לא יהיה 100.
כתבתי את השם ואת הסיסמא שלי וראיתי אותו , חיוך התפשט עליי פניי.. החיוך הראשון שצץ לי השבוע.
89, ניצלתי. גם ציון טוב וגם מה שתיכננתי, זה באמת עשה אותי מאושרת.
נכנסתי לאייסיקיו וחיפשתי אותו.
האוואי שלו היה
- את משגעת במבטך אני כלכך רוצה לדעת מה בליבך אז תרקדי איתי הלילה ריקוד רומנטי לאור ירח ...
לא יודע עם פה , מבולבלללללללללללללל -
לא ידעתי עם זה אליי או אל רותם, איכשהוא קיוויתי שאלי.. אבל דיי ספיר, את מנתקת את הקשר, גם אם את לא רוצה .
אני :
?
ים :
?
אני :
אני יודעת שזה מוזר.. אבל רציתי להגיד לך שקיבלתי 89 ואני יכולה לבקש ממך מה שאני רוצה
ים :
וזה?
אני :
ים אני רוצה שננתק את הקשר.
$%#$#^%$^%
ספיר לוי :
ים אני רוצה שננתק את הקשר.
קראתי את זה, ומשהו בי נהיה עצוב.
אני לא יכול להגיד את זה.. אבל התאהבתי. ובענק.. אבל אם היא לא רוצה.. אין לי מה להגיד.
אני :
אין לי מה להגיד לך
ספיר לוי :
בטוח ?
אני :
לא
ספיר לוי :
אז תגיד, עדיף לגמור עם זה עכשיו.
מה היא רוצה שאני אגיד לה בדיוק? שאני אוהב אותה? לא. אני לא הולך להגיד לך..
אני :
אני מכבד את ההחלטה שלך
ספיר לוי :
אוקיי..
אני :
ואם בכל זאת את רוצה משהו, כל דבר באמת ..
אני פה. ואני גר בנס ציונה רחוב השמש 67
באמת רק למקרה חירום.
$%#$%$#
ים :
ואם בכל זאת את רוצה משהו, כל דבר באמת ..
אני פה. ואני גר בנס ציונה רחוב השמש 67
באמת רק למקרה חירום.
כתב, ואפילו שאני יודעת שאני לא אשתמש בזה.. כתבתי את זה על דף קטן ושמתי מאחורי המכתביה.
למקרה חירום...
אני :
אוקיי..
היה לי נורא כיף להכיר אותך , אתה באמת בנאדם אחלה
אני חוסמת אותך מהאייסי ומוחקת את המספר שלך, ובבקשה , אל תנסה להתקשר
ים :
אוקיי.. וגם את , באמת בנאדם אחלה.
אז, שלום ולא להתראות?
אני :
ביי ביי, המשך חיים טובים.
כתבתי וישר חסמתי אותו.
'אאאאאח' נשמתי עמוק. משהו בי כאב, אבל ידעתי שזה היה הדבר הנכון..
\;
מדהים, תמשיכייי
ותהני (:
תודה רבה!(:
חזרתי אתמול ב1 בלילה מכרמיאל..
יהיה עוד מעט המשך.. שבת שלום 3>
פרק 20 :
אני - את פשוט לא מבינה כמה דברים יש לי לספר לך..
אמרתי לנטלי בטלפון.
נטלי – אוקיי, נשמע מפחיד. באלך שאני אבוא לישון אצלך היום?
אני- כן!
נטלי – יאללה, אז אני אבוא אלייך ב10.
אני – אחלה (:
אמרתי בחיוך ודיברנו עוד קצת וניתקתי.
שכבתי על המיטה בחדר, השעה הייתה 7 וחצי.. הדלת שלי הייתה פתוחה.
חשבתי על זה שהשבוע הזה עבר ממש לא משהו יחסית לכל השאר.
איכשהוא, התחלתי לבכות.. ופתאום הבנתי שאשכרה בגדתי באוהד. ב ג ד ת י .
כמה רע זה נשמע.. כמה מגעיל.. אני כ"כ מטומטמת.
יעל עברה דרך החדר שלי וחזרה נכנסה והתיישבה לידי.
חיבקתי אותה חזק.
יעל – את רוצה לספר?
אמרה.
אני – בגדתי באוהד..
אמרתי בוכה.
יעל – מה? מתי? עם מי?
תקפה במלא שאלות.
יעל – טוב רגע לפני שאת עונה חכי דקה..
אמרה , קמה ויצאה מהחדר.
אחרי 2 דקות חזרה עם כוס מים וקוביית שוקולד .
יעל – להמתיק את הכאב...
אמרה בחיוך גדול.
לגמתי מהמים ואכלתי את השוקולד.
התיישרתי והתחלתי לספר לה
%^$^$#%$#%
רקדנו, צרחנו , שרנו , מה לא ?
ממש נהנתי , היה זורם , כולם רקדו ביחד .
השתחררתי מכל הבעיה הענקית הזו .. לא חשבתי עליה אפילו לרגע .
המסיבה הייתה אצלו בבית.
בערך ב3 הפסקנו לרקוד והתיישבנו על הספות כולם.
הוא הוציא את הדבר שלו כל הבנים והבנות חיכו, השתייה..
ופעם ראשונה הרגשתי שאני באמת רוצה את זה.
נראה לי שכולנו היינו צריכים את זה כי סיימנו השבוע את כל המבחנים.. כולם רצו קצת להשתחרר.
כולם התחילו לקחת ולמזוג לעצמם, עם קצת מיץ תפוזים או מנגו. ישבתי בין אור לבר, אחד מיא' שלא ממש הכרתי.
אני – אוריש מזגי לי קצת..
אמרתי לה.
אור – הוווופה מישהי משתחררת? לא נראה לי שאוהד יאהב את זה.
פסקה.
אוהד- זה כבר לא כזה משנה, כבר מספיק איכזבתי אותו...
אור – סורי מותק אני לא רוצה להיות זאת שאוהד יכעס עליה אחרי זה.
אני – יאוו אוף
גם בר החזיק בקבוק.
אני – בר אתה יכול לשים לי טיפה?
אמרתי ופניתי אליו.
בר – בטח מאמי.
אמר ושם, הוספתי לזה מיץ תפוזים
ושתיתי, זה היה טיפה מר אבל זה היה טוב.
אני – עוד?
אמרתי לו בעיניים היפות שלי.
בר – חח אין בעיה מאמי, רגע רק שאוהד לא יהרוג אותי אחרי זה.
אני – מה יש לכם אני מחליטה על עצמי, אוהד לא מחליט עליי!
בר – בסדר מותק, החלטה שלך..
אמר ומזג לי עוד בכוס.
אני – חח סורי שיצאתי עלייך.
אמרתי ושתיתי, שוב היה מר. .אבל הרגשתי טוב. בסה"כ שתיתי טיפה אז לא הגעתי למצב של השתכרות.
' טוב דיי לשתות ספיר.. מספיק' אמרתי לעצמי והנחתי את הכוס על הרצפה.
בר – זה בסדר מאמי, מה ככה הכל טוב ?
אמר ושם את ידו על כתפי.
אור הסתכלה עליי במבט של 'שלא תבגדי איתו גם'
הסתכלתי עליה במבט של 'אוי תעזבי אותי' .
היא ממש עצבנה אותי. מה אני שרמוטה שאני מתנשקת עם כל העולם ובוגדת בחבר שלי? אז פעם אחת זו הייתה טעות.
אני – לא משהו תאמת.. מה איתך?
בר – חרא חיים.
סיכם את החיים האלו בשתי מילים שאיפיינו גם אותי.
אני – תכלס , כל מה שהיה טוב פתאום הפך לרע..
בר- אהא, העיקר הלחץ בלימודים נגמר.
אני – כן,אבל בעיות אחרות התחילו.. עם זה לא לימודים, זה אהבה חברות..
בר – מה יש בעיות עם אוהד?
אני – אממ..
אמרתי וראה שלא רציתי ממש לענות.
בר – אוקיי עזבי לא נכנסתי לזה.
אני – חחח תודה.. פשוט לא ממש באלי לדבר על זה.
בר – אוקיי.. אם את רוצה אני פה (:
אמר בחיוך, הוא דווקא אחלה.
בשאר הלילה דיי המשכנו לרקוד, ושוב השתגעתי והשתחררתי.
חזרנו הביתה ב5.
נטלי גם לא הייתה שיכורה..לא הייתה לה סיבה לשתות או לעשן, היא הייתה מאושרת. היא ותומר חזרו.
דיברנו קצת, סיפרתי לה מה היה עם ים.. היא עזרה לי , נתנה לי עצות ובערך ב6 הלכנו לישון.
$#%#$%$#
.. – אוהדי אתה צריך משהו?
שאלה אותי אמא.
אוהד – לא אמא זה בסדר.. כבר שבעתי.
אמרתי לה. תאמת שהייתי ממש צריך משהו, אבל לא אוכל.
את ספיר.. היא ממש חסרה לי, שבוע שאני חולה והיא פעם אחת לא באה לבקר.
- אוף מאמי לא ראיתי אותך כל השבוע.. –
כתבתי לה. ממש התאכזבתי ממנה.. היא חברה שלי. היא לא אמורה לבוא לבקר אותי אפילו כל יום? התגעגעתי אליה נורא.
-כן מאמי אני מצטערת. אני מתגעגעת מלא ומחר ומבטיחה לבוא אחרי בית ספר. –
כתבה. נזכרה.. טוב זה יותר טוב מכלום.
אמרתי והנחתי את הפלאפון ונרדמתי.. מכיוון שאני לא יכול לעשות משהו אחר חוץ מלישון עם המחלה הזאת.
#$%#%$#%#
אתי – ספיר תיגשי אליי בסוף השיעור.
אני – טוב.
אמרתי, זה הדבר היחידי ששמעתי ממה שהיא אמרה כל השיעור, המחשבות נדדו..
כל העצות של כול מי שייעץ לי התפזרו במוחי וסיכמתי מה אני הולכת להגיד לאוהד.
כשהגיע הצלצול הלכתי אליה.
אתי – אני נורא שמחה על הציון שלך, היה לך מבחן מעולה!
אני – תודה.
אמרתי ביבשות, אני לא שוכחת את מה שהיא עשתה לי כל השנה!!
אתי – אני רוצה שנפתח דף חדש בינינו.
אמרה כאילו קראה את מחשבותיי.
גם כן היא,ראתה שהוצאתי ציון טוב פתאום אוהבת אותי..
אני – מה זאת אומרת?
אתי – נתחיל מחדש את היחסים בינינו.
שתהיה מחצית ב' יותר טובה לכולנו!
אני – טוב..
אמרתי בהיסוס.
אתי –יופי מתוקה,מקווה שיהיה טוב.
אמרה בחיוך, אספה את הדברים שלה ויצאה..
$##@$#@#
אני – היי..
אמרתי לה והיא באה ונישקה אותי בפה והתיישבה ליד המיטה שלי.
ספיר – איך אתה מרגיש?
חייכה אלי.. אבל מיד הבנתי שמשהו לא בסדר. לא ידעתי מה.. אבל הרגשתי. אני מכיר אותה.
אני – יהיה טוב איתי.. מה איתך?
אמרתי והסתכלתי עליה. מבט חודרני.. רציתי לדעת מה קורה איתה.
ספיר – איתי? איתי.. איתי.. הכל טוב .
אני – בטוח?
שאלתי כבודק.
היא השפילה את ראשה, הרמתי לה אותו..
אני – מה קרה מאמי?
שאלתי ברכות.
היא רק הסתכלה עליי, והתחילה לבכות.. וסגרה את פרצופה בידיה.
$#%$%#
הסתכלתי עליו, שואל אותי מה קרה.. ופשוט התחלתי לבכות.
מה אני אגיד לו? שאני בגדתי בו? שהתנשקתי עם ים? והעיקר אמרתי לו שלא יקנא.
אני חייבת לספר לו.. חייבת.
אני – אני צריכה לספר לך משהו..
אמרתי וניגבתי את הדמעות.
אוהד- אני מקשיב..
אמר בקול רך ומדהים..
אני – אני.. אני ..אני..
אוהד – את מה?
אני – אני התנשקתי עם ים.
אמרתי את זה והרגשתי הקלה, אבל הסתכלתי על אוהד ועיניי התמלאו עוד יותר דמעות..השפלתי את ראשי.
הוא הסתובב לצד השני.. פרצופו היה אדיש וקר.
אוהד- ידעתי..
אני – מה ידעת?
שאלתי אותו.
אני – אוהד, אני מצטערת.. זה היה בטעות ואין לזה שום רגש שום כלום! אני אוהבת אותך.
הוספתי, והתחלתי לנגב את הדמעות.
אוהד- פשוט ידעתי.. העיקר אמרת לי לא לקנא.
אני – אוהד.. אני לא ידעתי שזה מה שהולך לקרות,זו הייתה טעות!
הוא הסתובב לכיווני אבל לא הסתכל עלי.
אוהד – תלכי מפה..
אני – מה?
אוהד – בבקשה תלכי מפה.
אני – אוהד אבל אני אוהבת אותך!! רק אותך!! ניתקתי איתו את הקשר אני רק שלך!
אמרתי כמעט צעקתי. אני לא רוצה שהקשר עם אוהד ייגמר.
בכיתי, המון.
אוהד – אני צריך להיות לבד.. תצאי בבקשה.
אמר פעם אחרונה.
קמתי , אספתי את הדברים שלי ויצאתי , בוכה ועצובה.