%^% הדמעות מספרות את מה שהחיוך מסתיר %^%

%^% הדמעות מספרות מה שהחיוך מסתיר %^%
פרק 1:



נכנסתי לחדרי טורקת את הדלת בחוזקה,
עליתי על המחשב ופתחתי את רשימת ההשמעה לחצתי באקראי על אחד השירים, זה עצר על השיר של הראל מויאל.


אני יוצא למסע של חיים
לחפש אותך
והיא בלתי מושגת
אולי היא איננה
כל השירים הם רק עליה
כותבים לי, מציירים את דמותך
באריכות של זמן ונצח,
אבל בסוף אמצא אותך

ואז תבואי, תבואי אלי
לבושה בשמלה לבנה
יחפה בכפות הרגליים
והעיניים מלאות אהבה
ואז אשיר לך שיר של פריחה
והלב יתרוקן מעצבות
ואני אתענג מיופייך
אהובה שלי, אם תשארי

אני רוצה לשאול שאלות
להבין את דרכו של עולם
אני נודד בין טעויות
ללא כיוון, ללא שליטה
להיאחז במשהו
ואולי יש עוד סיכוי

שאת תבואי, תבואי אלי
לבושה בשמלה לבנה
יחפה בכפות הרגליים
והעיניים מלאות אהבה
ואז אשיר לך שיר של פריחה
והלב יתרוקן מעצבות
ואני אתענג מיופייך
אהובה שלי, אם תשארי


קולות השיר בקעו מהרמקולים של המחשב שלי, זה היה השיר האהוב עלי[:.
נשכבתי על המיטה מתוסכלת, מבואסת, ומעוצבנת, השענתי את ראשי על הכר ופשוט חשבתי . מביטה בחדר החדש שלי, האביזרים החדשים. הארון החדש השידה החדשה.
גם טלויזיה וגם מחשב היה לי בחדר, אפילו מקלחת פרטית רק בשבילי.. אבל כל זה לא עוזר לי בכלום כי..
מחר אני הולכת להתחיל השנה הגרועה בחיים שלי .
אני הולכת לבית ספר חדש, דווקא שהחיים שלי נראו הכי יפים וזוהרים שיש, ההורים שלי מחליטים בלי שום הודעה מוקדמת לעבור דירה, ואפילו לעבור עיר .
הרגשתי כל כך עצבנית שהתחשק לי פשוט לשכור דירה ולחזור חזרה לתל אביב. אבל זה לא היה מציאותי. אני יודעת שבשלב הזה של החיים שלי אני תלויה בהורים שלי.
אפילו 16 שנה עוד לא מלאו לי כדי להוציא תעודת זהות, שום דבר, אני פשוט תלויה בהם, בהורים האגואיסטים והלא מתחשבים האלה .
הם לא מבינים אותי, התעצבנתי . עד לפני המעבר הזה הכול היה כל כך טוב. ומההחלטה הזו החיים שלי השתנו.
כולם אומרים שזה שטויות ושאני יתרגל, אף אחד לא באמת מבין, אף אחד לא נמצא במקום שלי.
הצג של הפלאפון שלי הראה 19:30 . הייתי כל כך עייפה אני אפילו לא מבינה מימה, אולי מכל הוויכוחים עם ההורים, אולי מהחיים, אולי מהכול .
קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת שטפתי פנים ואספתי את השיער הבהיר החלק והארוך שלי לקוקו גבוה.
חזרתי למיטה, הדלקתי טלוייזיה. ערוץ ויוה כמובן. צפיתי בטלנובלה, ותוך כמה דק' נרדמתי מכוסה בשמיכה דקיקה ונעימה. חושבת על מחר. על איך ייראה הבית ספר החדש, התלמידים, מנסה לדמיין . . .

"לורני, בוקר-טוב תתעוררי.." שמעתי את קול אמי פקחתי את עייני וראיתי אותה פותחת את תריסי חלונות חדרי וקרן השמש החדה כבר מגיעה לעיניי, מסנוורת אותן.
אמא התיישבה ליד מיטתי, "לורני את תראי, את תהני בראשון לציון, יהיה טוב" היא אמרה ואני התרוממתי מהמיטה, ופשוט חיבקתי אותה חזק חזק. הייתי זקוקה לחיבוק אימהי אחרי הימים האחרונים בהם לא הפסקנו להתווכח.
היא חייכה ויצאה מחדרי.
נכנסתי למקלחת שטפתי את פניי מביטה במראה.
אהבתי איך שנראיתי. היה לי שיער ארוך כמעט עד הטוסיק בהיר בהיר ועיניים חומות דבש עדינות וגדולות, והריסים שלי עטפו אותם במסגרת יפהפייה.
היה לי אף קטן, שפתיים עבות. גובהי היה מטר ו66 סנטימטר והייתי רזונת.
במקלחת צחצחתי שיניים ועשיתי את צרכיי.. התחלתי להתארגן.
לבשתי מכנסי ג'ינס בהירים, חולצה בצבע ורוד בהיר, נעלי בובה שחורות, פיזרתי את שיערי, ומתחתי עליו קשת ורודה.
לקחתי את התיק החדש שלי של בית הספר והעמסתי לתוכו 2 מחברות וקלמר .
ירדתי למטה ועל השייש חיכה לי סנדויץ' הכנסתי אותו לתיק, הבית כבר היה ריק, אבא ואמא הלכו לעבודה ולקחו עימם את ליפז אחותי הקטנה לגן.
לקחתי את הפלאפון מפתח כסף, וסגרתי את הבית.
הגעתי לתחנת אוטובוס ועליתי על אוטובוס, לתיכון החדש שלי.

האוטובוס עצר ליד בית הספר וראיתי מלא ילדים מגיעים לבית הספר בהתרגשות של היום הראשון, מחויכים עם תיקים על גביהם.
לא ידעתי מה לעשות, למי לפנות.
נכנסתי לבניין בית הספר נתקלתי בילדה שנראתה בערך בגילי.
"היי.. אני חדשה פה, את יודעת במקרה איפה זה כיתה י'?" שאלתי אותה והיא חייכה .
"יש פה הרבה כיתות י' את יודעת איזה מספר?" היא שאלה ולי לא היה מושג באיזה מספר של כיתות י' שיבצו אותי .

הגעתי לחדר המנהל כדי לברר באיזה כיתה אני משובצת. "בכיתה י'5 ברוכה הבאה ותהני בבית ספרינו" הוא אמר בקול רשמי וחיוך מתנוסס על פניו.
"תודה" עניתי חייכתי והלכתי .
הצלחתי להגיע לכיתה י' 5. נכנסתי לכיתה וראיתי כמה ילדים יושבים בקבוצות מדברים וצוחקים. הלכתי לשולחן האמצעי בטור שבצד הכיתה הנחתי את התיק והתיישבתי.
יכולתי לשים לב לכמה מבטים בוחנים של ילדים, אבל ממבט אחד .... לא יכולתי להתעלם ....





- * - * -


מקווה שאהבתם [=
את הסיפור הראשון שלי למי שקראה, אני מחקתי .
אחרי שקראתי פה כמה סיפורים הצלחתי להשתלב ורמת הכתיבה שלי עלתה,
ולכן החלטתי לפתוח סיפור חדש.
* ובשבילי הוא כמו הראשון שלי *
מקווה שאהבתן,
ואם אהבתן, ואתן רוצות המשך, אז תגיבו !

אוהבת מלא,
ליאמי 😊 .