QUOTE (oshri_Ok @ 09/12/2007) אהבתי.
ממש.
אבל למה את מפרסמת מהאנונימי?
😊
קוראת חדשהההה: 😊
הסיפור שלך פשוט מהמםםם!!!
המשךךך...
אוהבת
3>
וואו מדהים !
וכל כך עצוב...
תמשיכי 😊
בננות אני מצטערת שלא כתבתי פה הרבה זמן
אני בלחץ אני בדיוק מוציאה רישיון ויש לי לימודים על הראש
זו גם הסיבה שכתבתי מאנונימי.. אין לי בשבל מה לפתוח משתמש כי אין לי זמן להיות בפורום
אבל כתבתי לכם פרק סיום אחרון לסיפור , תהנו
==============================
עבר שבוע מאז שהיה אצלי... השתדלתי להיות כמה שיותר מחוץ לבית , להעסיק את עצמי
ואני חייבת לציין שהעברתי את השבוע הזה לבד.. כלומר לא לבד, אבל בלי בנים. לא הייתי עם אף אחד.. לא יכולתי
יום שישי הגיע.. ואני כרגיל לבד על הספה
הרגשתי פתאום חולה.. כאילו לא יכולה לזוז
הזמנתי לי סרט כדי לנסות לעשות מה שאני עושה בדרך כלל - להתרכז בדברים אחרים ... לעשות הכל כדי לא לחשוב!
העיניים שלי הסתכלו על הסרט אבל המחשבות שלי היו במקום אחר, לא יכולתי לעצור את זה הפעם
מצאתי את עצמי יושבת מול הטלויזיה ובוכה מול סרט שאמור להיות קומדיה מטורפת.
נסיתי להבין למה אני בוכה ואחרי שחפרתי במעמקי נשמתי לבסוף הבנתי... אני מתגעגעת אליו!
למה הוא לא מתקשר? למה לא דיבר איתי כל השבוע הזה?
אולי אחרי שחשפתי את עצמי לפניו ואני כבר לא מסתורית יותר, הוא כבר לא מתעניין בי?
אולי לא מתאים לו לשמש בתור חצי פסיכולוג לבחורה אומללה שמנסה למצוא את עצמה בחיים האלה?
אני לא מאשימה אותו...
תוך כדי המחשבות שלי נרדמתי.. אין כמו שינה טובה
חלמתי שזכיתי בלוטו ועברתי לדירה מפוארת ויש לי סוף סוף את האוטו שתמיד חלמתי עליו.
צלצול בדלת קטע לי את החלום
קמתי לפתוח.. תוך כדי שאני משפשת את העיניים ומתבאסת שהחלום שלי הוא לא מציאות
"שלום לך" הוא אמר וחייך את החיוך המקסים שלו
נעמדתי והסתכלתי עליו בהלם, לא חשבתי שהוא יחזור.. הוא עמד שם עם זר פרחים ענק
"את לא מזמינה אותי להכנס?" הוא ציחקק
"אהה.. תכנס.." המילים בקושי יצאו לי מהפה, ככה זה תמיד כשאני רואה אותו
"אז מה..."
קטעתי אותו באמצע המשפט "למה חזרת לפה?" שאלתי
"את לא שמחה לראות אותי? תראי איזה זר יפה קניתי, לקח לי זמן לבחור אותו" הוא ענה בתשובה מתחמקת
"תודה רבה על הזר אבל אני שואלת ברצינות.. שבוע לא שמעתי ממך אז מה גרם לך לבוא דווקא עכשיו?" עניתי בקשיחות האופיינית לי
"אני בעצמי לא יודע.. שבוע אני מנסה להכניס לעצמי לראש שאת לא בשבלי ולא ממש הצלחתי.. הנה אני כאן.." הוא הסתכל עלי והיה נראה חסר אונים
"ואני כל השבוע ניסיתי להעסיק את עצמי בדברים אחרים ושאלתי את עצמי עשרות פעמים למה לעזאזל אתה לא מתקשר" עניתי לו בחצי צעקה חצי דיבור
הוא חייך.. "זה משמח אותי מה שאת אומרת"
"מה כל כך משמח בזה?" תהיתי
"שקיווית שאני יתקשר.. שרצית לשמוע ממני..." הוא חייך כמה שניות ואז המשיך
"תראי כל מה ששמעתי עליך הרתיע אותי בהתחלה אבל זה שאני כאן זה אומר שאני מוכן לעבור איתך הכל.. אני באמת מוכן." הוא נהיה רציני פתאום
"אתה לא באמת מתכוון לזה..." אמרתי בביטחון
"אני מתכוון.. את לא יודעת כמה שאני מתכוון" הוא ענה בביטחון מלא גם הוא
"אז.. איך ממשיכים מכאן?" שאלתי בתמיהה מוחלטת, הרי אין לי מושג איך להגיב במצב כזה.. אף פעם לא אמרו לי כאלה דברים
"אני רוצה שתקראי סוף סוף את הכרטיס שמודבק לזר פרחים.." הוא ענה לי
לבחורה הכי מיוחדת שאני מכיר
אלפי מילים לא יתארו את הרגשות שלי כלפייך
אולי מה שאני כותב יצחיק אותך
אני לא יודע איך תגיבי אבל רציתי לשאול..
תסכימי לצאת איתי?
קראתי.. הסתכלתי עליו המומה .. "אתה מתכוון שנהיה ביחד ביחד? קשר רציני וכאלה?"
"לזה בדיוק אני מתכוון" הוא חייך
"ואיך אני ידע שאתה לא תתחרט מחר?" שאלתי
"אין לך ברירה אלא לסמוך עלי.. אם לא תנסי לא תדעי"
"אוקי אז אני רוצה.." עניתי בהיסוס
"מה רוצה?"
"רוצה לנסות.. אם הייתי מאמינה באהבה הייתי אומרת שהתאהבתי בך" חייכתי
התחלנו להתנשק
נכנסנו למיטה.. והפעם זה לא היה "סתם סקס" .. עשינו אהבה
הוא נשאר לישון אצלי
ומאז ועד היום אנחנו ביחד שנתיים ושלושה חודשים ,מאורסים ומתכננים להתחתן בעתיד
עד עכשיו לפעמים אני חושבת שזה חלום וצובטת את עצמי בנסיון להתעורר
אבל לשמחתי
זו המציאות שלי
חח כל כך מהר נגמר!? אבל מדהים=)
סיפור כזה מדהיםם :]
חבל שנגמר מהר :\
תמשיכי לכתוב עוד סיפוריים
לא יודעת למה...אבל זה עשה לי צמרמורת...
פרק מדהים..
סיפור מ=ו=ש=ל=ם=!
ממש אהבתי
3>