התיישבתי במקום וגל בדיוק נכנסה לכיתה
"מה יש לך?" שאלה
"כלום מאמי למה?" שאלתי
"את נראית מדוכאת!!!" גל אמרה לי
"לא חיי את מדמיינת" עניתי והמורה נכנסה לכיתה .............
לחיות את החלום / פרק 5 [= @~
"וואי איזה יפה הוא" אמרתי לגל ולילך והאדמתי כולי
"כפרה על המאוהבת הזאת" לילך אמרה ושתיהן צחקו .
עברו כבר חודשיים מאז שאני יודעת שעדי רוצה/לא רוצה אותי,
ועכשיו ? להבדיל ממה שאני יודעת על הרגשות שלו.. בשלי אני בטוחה !
התאהבתי ... 3>
אני גל ולילך היינו ליד הכיתה שלי כי נשארה דקה להפסקה,
ואני אישית רציתי לעמוד בדיוק שם, בגללו ...
אני וגל התיישבנו על הריצפה ולילך עמדה מולנו מצחקקת עם חצי שכבה,
כזאת שטותניקית, אבל זה מה שהכי יפה בה שהיא יודעת להצחיק כשצריך D:
"תראו איך הוא צוחק, חיוך כובש" אמרתי להן בחיוך והמשכתי להסתכל עליו
"אז אתה לא מבין הם היו איזה 6 אחי והיינו רק אני, עדי וליאור..." גיא המשיך לספר לאלעד
ויצא מצב שהתעמקתי בשיחה שלהם, תמיד כיף להקשיב לשטויות של הבנים ..
רק מכות ובנות, כמו תמיד !
ופתאום הרגשתי שמישהו מסתכל עליי הרמתי את ראשי וזה היה עדי
התחילו הפוזות שלו כמו תמיד ...
"כן אחשלי אתה לא קולט מה היה שם שלושתנו עלינו עליהם פוצצנו ת'אמאמאמא שלהם" עדי אמר
ואני התחלתי לצחוק, כולו דיבר בהתלהבות .. והלב שלי פעם בחוזקה התרגשתי לשמוע אותו ככה,
מדבר בכוונה ככה כדי לעשות עליי רושם של גבר !
הוא הסתכל עליי צוחקת והוא צחק גם, שנינו צחקנו והסתכלנו אחד על השני ..
זה היה אחד הרגעים הקסומים שהיו לנו, והיו כאלו בחודשיים האחרונים !
* * * * * *
"וואי איזה יום שישי משעמם למות!" ליאת אמרה לי ולילך ונאחנו
"כן לגמרי כל הבנות דפקו אותנו היום" לילך אמרה ונזרקה על המיטה
"תראו איך אנחנו נראות .. מיליון דולר ותקועות בבית" אמרתי שהסתכלתי על הלבוש והעקבים של כל אחת מאיתנו
"יאללה מה אנחנו גנובות ????" ליאת צעקה וקמה מהמיטה "אנחנו הלילה נהנה" אמרה ויצאה מהחדר
"לאן היא הלכה?!" לילך שאלה והסתכלה עליי, הנדתי את ראשי כאומרת שאין לי מושג והבטתי על עצמי במראה .
"אחותי תיקח אותנו למרכז, בטח הבנים שמה נהיה איתם" ליאת אמרה וחייכה
"איזה בנים?!" שאלתי וידעתי שהיא התכוונה לחבורה של עדי
"גיא, עדי, ליאור וכל הטחונים האלו" היא אמרה וחייכה, הם היו חבורה גדולה.
ליאת לא ידעה שאני אוהבת את עדי, פשוט לא יצא לי לספר לה ...
הם היו באותה כיתה, ואני והיא רק התקרבנו ממש בשבוע+ האחרון אבל ידעתי שנגיע למרכז אני אספר לה.
"להההה ריק פה" לילך אמרה בייאוש כשירדנו מהמכונית של סיוון אחות של ליאת..
"כן 😢" אמרתי בפרצוף עצוב, קיוויתי לראות אותו
"למה את עצובה?" ליאת שאלה לא מבינה
"בגללו ..." אמרתי והסתכלתי על הבלוק של עדי
"ומי זה בגללו?" היא שאלה לא מבינה
"עדי..." אמרתי
"איזה עדי?!" ישר שאלה
"עדי בן סימון, מהכיתה שלך" אמרתי לה בחיוך ביישני
"להההה למה לא אמרת לי י'זונה קטנה!" היא אמרה והביאה לי מכה קטנה ועשתה פרצוף שאומר שנעלבה
"סורי אהובתי רק התקרבנו בימים האחרונים .. אבל הנה סיפרתי 😊" אמרתי בחיוך כדי לרכך אותה
"נכון, הכי חשוב" אמרה וחייכה גם היא "נו ספרי לי הכל!" הוסיפה
"חחחח תקשיבי ....." סיפרתי לה הכל
"יואו איזה חמודדדד!" היא אמרה ובעינייה היה מבט שנכבש
"כפרעליו 😁" אמרתי בפרצוף מסמיק
"יאא בחיים לא חשבתי שהוא כזה מתוק, כולו פוזה!" ליאת אמרה
"כן אתכם ..." אמרתי
"ולא עם מי שהוא אוהב" ליאת אמרה
"אוהב..." אמרתי בזילזול
"אוהב!" לילך עברה לצד של ליאת כאילו שתיהן נגדי.
הבטחתי לעצמי שאם הוא יבוא אני אגיד לו כל מה שאני מרגישה
הגיע הרגע לשים את הקלפים על השולחן,
אם הוא לא יבוא אני בחיים מהצד שלי לא יפעל ..
אמרתי לבנות והן הסכימו איתי,
מפה והלאה החלטתי? שהכל מאלוקים !!!
"שלום שלוםםםםםם" שמענו אחרי כמה דק' קול של בנים מאחורינו
"שלוווום" ליאת צעקה בשמחה וקפצה על גיא חבר הכי טוב של עדי .. תמיד ידעתי שיש בניהם מתח מיני D:
"ואיך זכינו לכבוד הזה ששלוש יפות הגיעו למקום כזה נידח 😉?" גיא אמר בקריצה בזמן שהביא לי ולילך נשיקה
"ראית מזה?" לילך אמרה ואני שתקתי, רעדתי כולי .. "עלק נידח!" ליאת הוסיפה לדבריה של לילך ..
ידעתי שהוא יבוא, וידעתי שאני צריכה לדבר איתו כפי שהבטחתי לעצמי !
ואז ראיתי שתי דמויות מתקרבות לכיוון שלנו מהחושך, זה היה עדי וניר הלך לידו
הלב שלי כמעט ויצא מהמקום, הרגשתי איך שנשמתי מואצת ממאית שנייה למאית שנייה !!
"מה קורה?" הוא שאל בשוק את שלושתנו והסתכל עליי בבהלה
"היי..." אמרתי בלחש
"את הבטחת לעצמך לכי!!" לילך נידנדה לי ללא הפסקה
"לאלאלא" תפסתי רגליים קרות
"יואו את אחת המפגרות..." לילך אמרה לי בזמן שליאת התחבקה עם גיא ועינייה אמרו לי לדבר עם עדי
צילצול הפלאפון שלי קטע את מחשבותיי, זאת הייתה מור
"הלו?" עניתי בזמן שעדי הסתכל עליי
"יפה שלי מה קורה?" מור שאלה אותי
"סדר... מה איתך מאמי?" שאלתי וקולי היה אחר לגמרי
"מה יש לך?? את נשמעת לא בסדר" איך שתמיד היא ידעה לקלוט אותי
"אמממ..." אמרתי מגמגמת והלכתי לצד
"אנחנו פה במרכז, והבטתי שאם עדי יבוא אני אדבר איתו על הכללל!
אבל אני מפחדת .. עכשיו שהוא פה אין לי אומץ אין לי ...." אמרתי לה בפחד מוחלט
"אם ככה הבטחת לעצמך תעשי את זה, יש לך הזדמנות ..
אולי היא לא תחזור יותר?" מור אמרה לי
"אוף...." אמרתי ונאחנתי .. "תביאי לי אותה" לילך קטעה את השיחה שלי ושל מור והבאתי לה את הפלא
"את לא מבינה איזה חברה סתומה יש לך ...." שמעתי את לילך ככל שהתרחקתי ממנה והתקרבתי לכיוון כולם
הסתכלתי על עדי שהיה נראה מתוח ולא משוחרר,
ידעתי שהוא ככה בגללי ... הבטתי על ליאור חבר טוב שלו, כולו פוזה וכולו עושה שטויות ..
פחדתי לקחת את עדי לצד לידו .. לא היה לי אומץ !
לילך התקדמה לכיוון שלנו והביאה לי את הפלאפון
"הלו?" חזרתי לדבר עם מור
"יפתי בהצלחה, הכי בהצלחה שיש!
את מסוגלת קטן עלייך, הוא לא הראשון ולא האחרון..
דברי איתי מאמי שלי" מור אמרה בעידוד
"אוקיי מאמי אוהבת!" אמרתי וניתקתי.
"מפגרת את תתחרטי על זה" לילך המשיכה להגיד לי בלחש
"תגידי לו כבר" ליאת אמרה לי והביטה עליו ועליי
הרגשתי שאני מתפוצצת ...
ואז לילך לחשה לי "אם לא היום את תאבדי אותו את תראי"
פתחתי את עיניי והבטתי על ליאור שדיבר בפלאפון והתרחק כמה צעדים מאיתנו ..
המילים של לילך הידהדו בראשי ללא הפסקה
'אם לא היום את תאבדי אותו את תראי,
את תאבדי אותו.. את תאבדי אותו
את תראי, את תראי, את תראי .. אם לא היום !'
"עדי בוא שנייה לצד" אמרתי לעדי פתאום משום מקום ודממה שררה לפתע בקרב כולם..
הרגשתי איך כולם מסתכלים עלינו מתרחקים !
"כן?" הוא שאל אותי כשהתרחקנו מהם והביט בי מפוחד ולא מבין
"מממ אני לא יודעת איך להגיד את זה" אמרתי וצחקתי, ככה כדי להמיס מעט את המתח והמבוכה
"אם אני אגמגם אז אל תצחק" אמרתי ושוב צחקתי
"למה שתגמגמי??.." הוא שאל מבוהל, כמה שהוא היה נראה מפוחד !
"אממ ... קודם תבטיח לי שזה נשאר בנינו" אמרתי לו
"כן אל תדאגי" הוא אמר וחייך לי חיוך קטן אך עדיין לא היה נראה משוחרר
"טוב אז ככה ... אני ... אני ..." אמרתי בגימגום קל ומבטנו הצטלבו אחד בשני,
סופסוף אנחנו באמת מדברים .. כל כך פחדתי .. לא ידעתי מה צפוי לי איתו ... מה צפוי לנו !!
"אני דלוקה עלייך כבר כמה זמן" אמרתי במהירות בלי לגמגם כלל, כאילו רק לירוק הכל החוצה
"מה? יאא את מביכה אותי" הוא אמר בפרצוף ספק מובך-מובהל, ספק מאושר .. ידעתי שהוא שמח!
ואני צחקתי, מה כבר יכולתי להגיד בנוסף לזה .. ממתי הוא מדבר ככה 'מביכה אותי' זה גרם לי להאמין לו.
"אני לא יודע מה להגיד..." הוא אמר והסתכל עליי, כאילו הפעם החלפנו תקפידים
אני זאת שעכשיו מבוהלת והוא זה שמדבר .. לא הסתכלתי עליו הבטתי על כל דבר ..
על הריצפה, על הבניינים, על העצים .. אבל עליו לא הסתכלתי .. פחד זאת המילה לתאר את מה שעבר עליי.
"תגיד מה שאתה חושב.." אמרתי והבטתי עליו
"אנחנו לא מכירים, צריך להכיר בשביל זה... לאט לאט" הוא אמר והביא לי מין ציפייה שנכיר ויהיה משהו,
"כן ברור" אמרתי "רק רציתי להגיד לך, אל תחשוב שאני באתי בכוונות אחרות" אמרתי לו
"זאת את עדן שהתחברה אליי לאייסקיו?" הוא שאל והסתכלתי עליו לא מבינה
"כן.. לא ידעת?!" שאלתי
"לא, יש הרבה עדן בשכבה.. לא הבנתי מי" הוא אמר וידעתי שהוא משקר אני העדן היחידה בשכבה !
"אז היית מבקש תמונה או משהו" אמרתי
"לא היה לי נעים" הוא אמר ידעתי שהוא סתם אומר לי, מנסה להתחמק ..
"טוב נדבר כבר.." אמרתי לו והתחלנו להתקדם לכיוון כולם,
פתאום הרגשתי שהוא נעצר ממש כמה שניות לפני שהיינו ממש איתם ..
"את צריכה לדעת, שיש לי מישהי..." הוא אמר ונעצרתי גם אני
"מה?!" אמרתי במבט מאוכזב והתקדמתי כמה צעדים אליו כי הוא עמד מאחוריי
"אבל אני לא אוהב אותה!!!!!" הוא אמר והרים את קולו כאילו מנסה להסביר לי
"אה הבנתי.." אמרתי בחיוך קטן והתקדמנו לכולם ..
עכשיו הוא היה מאושר, קיפץ ממקום למקום, לא נח לרגע !
ידעתי שהוא שמח .. ואני גם הייתי שמחה אולי זאת התחלה של משהו..
למרות שהלב שלי לא היה רגוע,
ידעתי שאותה אחת היא מכשול בשבילי ... ידעתי !
וואי יש לך סיפור מדהים..
הוא מציאותי כל כך,
אהבתי רצח 
אתר האהבה הישראלי