היום בע"ה אני אכתוב המשך (:
שוב לא המשכתת. .
אווף מה אני ישעה איתך. .
אחחחח. .
ת-מ-ש-י-כ-י כבר. .
ביווש =]
סליחה סליחה סליחה ..
אולי יותר מאוחר אני אכתוב,
אם לא אז מחר .. מבטיחה !!! בע"ה 😊
אמאאא ,
בדיוק הסתכלתי על האשכול שלך וחשבתי לעצמי ' מעניין מתי היא תמשיך ' נכנסתי אחרי כמה שניות שוב לאתר ואני רואה שהגבתת חחח .. .
מחכה להמשךך !
מתחילה לכתוב ..
סורי על העיכוב !
מקווה שיצא פרק ארוך (:
בע"ה ^^^
פתאום 'בטעות' נפל העט של עדי על הריצפה ואני הייתי צריכה לחכות שהוא ירים אותו כדי לעבור
ואז סופסוף הוא הרים את העט ושהוא התרומם הוא הסתכל עליי מלמטה .. הלב שלי כמעט ויצא מהמקום ..
ואז הוא חזר לתנוחה הרגילה ואני המשכתי ללכת תוך כדי ניענוע התחת שלי, ידעתי שהוא מסתכל !
לעזאזל איתו,
הוא איתה מה כל הפוזות האלו ? ועוד לידה ... מה הוא לא מתבייש ...........
לחיות את החלום / פרק 8 ואחררררררררון . # (:
"אחר הצהריים
הסתכלתי לשמיים
שוב נזכרתי בעינייך היפות
תמיד היינו שניים,
שנופלים על הרגליים
ומבפנים הכל שבור לחתיכות
הלב זוכר הכל
גם אם אתה לא יכול
אנחנו שניים בעולם
תראה עברה שנה
הכל פה השתנה
הגעגוע הידוע מעציב אותי קבוע
שום דבר כבר לא מרגיש בטוח
מאז שאתה לא איתי
דמיינתי שעברת ברחוב אחרי הגשם
וקראת לי לצאת אל החלון
זוכר אז שאמרנו, שהכל יהיה בסדר,
שנשרוד את כל המלחמות " .
בדיוק השיר התנגן במחשב בזמן שהתארגנתי,
היום הראשון לכיתה י"ב .
את עדי? כבר שכחתי,
הוא מצידו עדיין עם מורן כבר מעל חצי שנה .. אולי יותר,
ואני מצידי כבר אוהבת מישהו אחר, וכבר הייתי בזוגיות עם אחר.
אבל השיר הזה ...
השיר הזה הזכיר לי את כל התקופה איתו
כי הנה עוד שנה איתו אחרי שעברה שנה,
לראות אותו כל יום, להסתכל עליו ולדעת -
לדעת שהיה פה משהו אמיתי שלא הבאנו למימוש ....
כואב אבל המשכתי הלאה, עכשיו נשאר רק להוציא לו את העיניים
הפסיד אותי בשביל זאתי, בשביל מורן.
* ** * ** * ** *
"הנה עדי" אמרה לי מור כשבדיוק הגענו לשער בצפר..
הוא ישב ליד ליאור במכונית, ליאור חנה את המכונית בזמן שהדלת בצד של עדי הייתה פתוחה
לא הסתכלתי עליו, ואז הרגשתי שמסתכלים עליי ידעתי שהוא מסתכל וסובבתי את הראש לכיוון שלו
המבטים שלנו הצטלבו, וכאב לי .... כאב לי אחרי תקופה שלא כאב לי בכלל בגללו !
כל מבט הזכיר לי כל רגש שאי פעם היה קיים בנינו,
הצלקת קיימת למרות שהיא הגלידה - היא קיימת ..
וזה כואב !!
סובבתי את הראש ממנו, ונכנסתי עם מור לבצפר ..
- -- - -- -
'איזה יפה היא, כמה שהיא השתנה בכמה שבועות שלא ראיתי אותה' חשבתי לעצמי שראיתי את עדן
היא המשיכה ללכת אחרי שהסתכלנו אחד על השני,
אני יודע שלאהוב אותי היא כבר לא אוהבת .. 'אבל למה הרגשתי שקיים עדיין משהו?' שאלתי את עצמי
"אחי על מה אתה חושב?" ליאור אמר לי כשיצאנו מהמכונית לכיוון השער
"כלום אח שלי.. כלום" אמרתי מהרהר לעצמי, לא הייתי מרוכז בשום דבר אחר חוץ מהמחשבות עליה, על עדן.
"עדדדדדי" שמעתי צעקה מאחוריי והסתובבתי זאת הייתה מורן
"יפה שליי" אמרתי והבאתי לה נשיקה בפה
"יאללה בוא ניכנס" היא אמרה לי ונכנסו אני, היא, חברים שלי וחברות שלה לבניין של הבצפר עצמו.
אהבתי את מורן, באמת אהבתי ... לא סתם המשכתי איתה לזוגיות וויתרתי על עדן,
'אז למה משהו עוקץ אותי?!' שאלתי את עצמי עוד שאלה ללא תשובה .. , /:
* ** * ** * ** *
שבוע כבר עבר בבצפר, מבטים ומבטים ..
לא מילים ולא דיבורים,
לא אותם זיכרונות כמו ביום הראשון,
לא אותו ריח של משהו שהיה ונשרף .
הייתי בשיעור ספרות,
אני וזוהר לא ישבנו ביחד המורה הפרידה בנינו ..
וכשמפרידים בנינו ? אנחנו מקשיבות D:
ואז צילצול הודעה הקפיץ לי את הלב
"סליחה המורה" אמרתי
"תיצאי מהכיתה" המורה אמרה לי
"למה?!" שאלתי לא מבינה
"תיצאי מהכיתה או שתביאי לי את הפלאפון שלך, תבחרי את!" המורה אמרה
"מה אנחנו בכיתה א' מזה להביא את הפלאפון?!" שאלתי בעצבים
"אז תיצאי!" המורה אמרה, קמתי מהכיסא וטרקתי את הדלת בעוצמה !
חייגתי ללילך שלמדה 2 כיתות לידי
"הלו?" היא לחשה
"לילי תיצאי החוצה" אמרתי לה, היא במילא לא לומדת אז שתארח לי חברה D:
"שנייה" היא לחשה וניתקה ..
חייכתי לעצמי והלכתי שנייה לשירותים להסתכל במראה.
"דידי" היא אמרה ויצאתי מהשירותים להראות שאני פה
"שמנה חשבתי אמרת לי לצאת ונכנסת לשיעור" היא אמרה ורצה אליי מחבקת אותי
"חחח נראה לך היא זרקה אותי מהכיתה" אמרתי וצחקתי.
התיישבנו ליד הכיתות שלנו ובמסדרון מולי ראיתי את עדי עם כמה חברים שלו,
הוא הסתכל עליי ואני סובבתי את הראש לכיוון לילך, לא רציתי להסתכל עליו.
"וואי המחנך שלי" לילך לחשה לי ורצה בטיל לשירותים כשראתה שדלת הכיתה שלה נפתחת
"שמננננה" צעקתי ורצתי אחריה, עדי הסתכל הרגשתי שהעיניים שלו עליי.
אחרי דקה וחצי יצאתי מהשירותים "איפה התלמידים שלי?" המחנך של לילך וחבר של עדי- רונן, שאל אותנו
"לא יודעת" אמרתי ועדי הסכים.. המורה נכנס שוב לכיתה וסגר את הדלת, שוב אני ועדי הסתכלנו אחד על השני
היה מתח באוויר, אם היה סכין היה אפשר בכיף לחתוך את המתח המעיק הזה !!
לילך יצאה מהשירותים ושוב ישבנו באותו מקום,
עדי, רונן וכל החברים שהיו בחוץ פתחו את הכיתה של שאר החברים והציקו למהלך השיעור
רונן הסתובב ורקד להם עם התחת לכיוון הכיתה ואז המחנך שלו יצא
"איפה רונן?" שאל המחנך ואז ראה את רונן עם המכנס למטה והתחת שלו לכיוון כיתה שמלמדים בה
רונן קלט את המורה רק אחרי כמה שניות הרים את המכנס מהר והתקדם אליו
"תגיד לי ילד ... אתה בסדר?" שאל אותו המורה בפרצוף מבוהל..
אני, עדי ולילך וכל מי שהיה שם נשפכנוו על הריצפה ואז לילך ברחה כדי שהוא לא יקלוט אותה
וכל השכבה התרוקנה - היינו רק אני ועדי, עדיין צוחקים ...
מסתכלים אחד על השני וצוחקים .....
סיום יפה לא? סיום !
* ** * ** * ** *
" זה לא נעים
הוא בוכה,את הולכת
זה לא נעים
את בוכה,הוא הולך..
בזמן שאת רוצה ומשתדלת
הוא כבר שכח למה ואיך
וזה מכאיב שנגמרת הדרך..
וזה מכאיב שחלום מתעורר
חשבתם שזה ייגמר אחרת,
שמישהו לא יקום וילך
ואיך משהו מוכר,
מתרחק כמו יום ולילה
איך הוא אהב אותי
איך מרגישים כשפתאום נגמר
ביחד..
איך זה נפער תהום,
במקום כשתמיד עמדנו
איך הוא אהב אותי,
איך מרגישים כשפתאום נגמר..
ומה עושים עם הבטחות שכבר הבטחנו,
איפה נשאיר את המילים והדמעות
ומה עם השירים שכה אהבנו..
ששמענו בלילות..?
לילות חמסין שהים שר רק לנו
והחיוך שהמיס לי את הלב,
אז מה עושים עם כל מה שעברנו
לאן הולכים כל הזכרונות " .
עדי שר את השיר הזה וניגן על גיטרה,
לא באמת כולם היו שקועים בזה אבל אני הקשבתי לו.
היינו בטיול, בחדר אוכל ...
מורן ישבה בשולחן אחר ובכלל ריכלה עם חברות שלה,
הוא ישב בשולחן לבד אחרי שכמעט כולם סיימו לאכול.
והוא הסתכל עליי, ידעתי שהוא מקדיש לי את השיר.
"לאן את הולכת?" מור שאלה אותי והיא והבנות הסתכלו עליי
"שנייה אני חוזרת" אמרתי והתקדמתי ליציאה של חדר האוכל,
רציתי להיות לבד, לנשום אוויר .
"איך שרתי?" שמעתי קול מאחוריי ידעתי שזה עדי הייתי יכולה בקלות לזהות את הריח שלו
"מדהים" אמרתי בזמן שהסתובבתי אליו "ריגשת" הוספתי
"את מי? אף אחד לא שם לב כמעט" הוא אמר לי ותוך כדי נשען עם ידייו על המעקה והסתכל על הנוף של אילת,
אני עמדתי לידו ועשיתי את אותו דבר "אני שמתי לב" אמרתי בלחש
עדי סובב את הראש אליי ידעתי שהוא שמח "אני שמח שאהבת, ואני שמח שהקשבת" הוא אמר לי בחיוך
"בכיף" אמרתי כי לא היו לי עוד מילים בפה
"מוזר אה?" עדי שאל אותי
"מה?" שאלתי
"מה שקורה עכשיו? אנחנו מדברים כאילו כלום לא היה בנינו קודם" הוא אמר לי
"כי באמת לא היה בנינו כלום" אמרתי והסתכלתי על הנוף
"היה.... ואת יודעת שהיה" עדי אמר לי וידו נגעה-לא נגעה בידי
הסתכלתי על הידיים שלנו ואחזה בי צמרמורת ..
"אם לא היה כלום למה את רועדת עכשיו?" עדי שאל אותי וכל ידו עטפה את ידי
"כי קר לי...." אמרתי מנסה להתחמק
"זה לא נכון את יודעת שזה לא נכון!" הוא אמר וסובב אותי עם הפנים אליו,
היינו כל כך קרובים שהייתי יכולה להרגיש את הנשימות שלו ... שהייתי יכולה להריח את הריח שלו ביותר עוצמה,
שהייתי יכולה להרגיש את הלב שלי פועם בחוזקה, שהייתי יכולה להרגיש איך שהלב שלו פועם בקצב.
"חבל שזה לא היה כמו שרצינו" עדי אמר לי
"חבל על מי שמת" אמרתי מנסה שוב להתחמק
"אבל אני כבר לא אוהב אותך" עדי אמר לי
"זה ברור לי" אמרתי בשוק והוצאתי את שתי ידיי מתוך שתי כפות ידייו
"אני אוהב את מורן" עדי אמר לי
"אני יודעת..." לא הבנתי מה הוא רוצה ממני
"אני אוהב את מורן, אני אוהב את מורן, אני אוהב את מורן אני אוהב את מורן" הוא אמר ללא סוף והרגשתי שהראש שלי מתפוצץ
"אבל אני יודעת!!! תפסיק לחזור על זה!!!" אמרתי תופסת עם שתי ידיי את ראשי בחוזקה
"אין לנו עתיד זה נגמר, נגמר, נגמר , נ-ג-מ-ר" אמר מדגיש כל אות
"עדדדדדדי מספיקקקקקקק" צעקתי וקמתי עם זיעה קרה ...
'זה היה רק חלום' חשבתי לעצמי שראיתי את עצמי בחדר שלי
נגעתי בלב שלי והוא דפק כאילו הוא רוקד במסיבה, בכיתי ממש בכיתי ...
התכסתי שוב בשמיכה אבל לא הצלחתי להירדם רק הדמות המפחידה של עדי הופיעה לי מול העיניים
ואז הפלאפון שלי צילצל "את משגעת במבטך אני כל כך רוצה לדעעעת .."
- עדי בן סימון מחייג אלייך -
"זה כבר אמיתי, זה לא חלום ... מה זה?!" שאלתי את עצמי לא מבינה מה קורה לי
"הלו?" עניתי
"עדן?" שמעתי אותו
"כה....." אמרתי בקול מגמגם
"מה שלומך זה עדי?" הוא אמר לי
"ברוך ה' מה איתך?" אמרתי מנגבת את הדמעות
"עכשיו טוב ..." הוא אמר וחייכתי נשענת על הכרית שלי .
ה=ס=ו=ף !!!!!
דייי זהו נגמר ?!
אוףףףףף חבל !
יפהההה : ]
תכתבי עוד סיפור קצררר בקשה 🙄
חחח
יפה מאמי -
סוף פתוח שכזה 😊
מה זה נגמר ? :[
סיפור מ ד ה י ם 😊
באמת סוף פתוח (: סיום מדהים, סיפור יפהייפה. אהבתיי 😎
תודה מדהימות ..
האמת שהוא היה קצר כי הוא אמיתי ורציתי לכתוב את הסיפור שלי יענו ככה להוציא את זה,
רציתי שהוא יהיה הגיוני לא לכתוב סתם פנטזיות הכל פה אמיתי,
וגם המחשבות שלו אני יודעת בוודאות שזה מה שהיה ככה שהכל אמת אמת אמת 😊
שמחה שאהבתן,
מקווה שהיה לכן כיף לקרוא כמו שלי היה כיף לכתוב [:
רגגגעעע ואיך זה ניגמר בינככםם?!
אני חייבבת ללדדעעתתת
החלום היה אמיתי אבל הטלפון לא,
הייתי חייבת שיהיה סוף שנותן אשליה למשהו כי בכל זאת סיפור אהבה.
כרגע עדיין מבטים פה מבטים שם,
לראות אותם ביחד כל הזמן והוא בכוונה גם עושה את זה לידי!
אבל עברתי את האהבה הזאת באמת שעברתי (:
נשארו רק הזיכרונות והגעגועים להתחלה היפה שהייתה בנינו.
אבל מבחינת רגשות שלו אליי אני בטוחה שעדיין משהו קיים זה שקוף עליו ..
כיף לקרוא סיפור שהוא קצת שונה
שהוא לא נגמר איך שאנחנו רוצים
יש לך כישרון אין ספק...
אתר האהבה הישראלי