תודההה מתוקותתתתת (:
עוד תגובות ויהיה המששך ......
מהפרק הקודם...
שנכנסתי למועדון ראיתי כבר את כול החברים באזורי הספות, וסתיו ישב בצד...
לפתע בצד השני, ראיתי את שרית מתקרבת.. אך היא לא הלכה לעבר סתיו..
היא בכלל לא הסתכלה לכיוונו..
מה.. מה הולך פה..?
פרק 26-
"מיכל.." קראתי אלייה, ידעתי שהיא היחידה שיכולה להסביר לי מה קרה..
"מה?" שאלה..
"סתיו ושרית שוב רבו?" שאלתי, רציתי לא להראות שקופה, אבל זה כל כך עניין אותי..
היא הביטה בי מספר שניות, כאילו חושבת אם לספר או לא ..
"בואי.." אמרה לפתע ומשכה אותי החוצה אחריה..
"אחח" מלמלתי שנתקעתי במישהו ..
מי אם לא אלעד ..
"מה קורה?" שאל בחיוך גדול..
"בסדר מה קורה?" חייכתי גם אני חיוך מזויף ביותר . לא היה לי חשק אפילו לחייך לכיוונו..
הבאתי לו נשיקה וחיבוק מהיר והתנתקנו ..
"הכול טוב" ענה..
זרקתי אליו עוד חיוך אחרון והמשכתי אחרי מיכל..
כרגע מה שהיא רצתה לספר לי קצת יותר עניין אותי מהחברה החדשה של אלעד.
התרחקנו מכולם והיא התחילה לדבר..
"תראי, סתיו ושרית..ניפרדו" אמרה, ואני יכולה להישבע, שבאותו רגע, בתוך ליבי תזמורת התנגנו,
זיקוקים נשלחו לאוויר, חיליים רבים הסתובבו בתהלוכות, בלונים צבעוניים עפו באוויר,
לבבות אדומים קטנים ויפים ריחפו מעל כולם, והשמיים הקודרים הפכו כחולים ונקיים מתמיד...
"מה? למה?" שאלתי מנסה להסתיר את החיוך הרחב שאיים לפרוץ..
"הוא.. הוא לא סיפר לי בדיוק.. אבל הוא אמר שזה לא זה.." הסבירה..
"באמת?" מלמלתי..
"יובל.. מה היה ביום חמישי?" שאלה לפתע..
"מה היה בחמישי?" חזרתי על שאלתה..
"עם סתיו נו.. שניכם נעלמתם..חזרתם אחרי איזה שעה...פתאום הוא נפרד משרית...משהו מסריח כאן" אמרה..
"שום דבר..." מלמלתי והשפלתי את ראשי..
"יובל!" צעקה..
"באמת שום דבר, הייתי מסטולה והוא עזר לי, וזהו, לא קרא כלום, סתם דיברנו..." הסברתי לה..
"על מה דיברתם?" חקרה..
"על החיים" צחקתי, "על מה כבר אפשר" אמרתי ונעצרתי לרגע.. "אבל באמת את יודעת, הוא אמר לי שהוא מבולבל" סיפרתי...
"אז אולי באמת הוא לא אהב את שרית.." מלמלה..
"מה?" שאלתי , "הוא אהב אותה לא?"
"לא יודעת, אני ועמית חשבנו שלא.. אבל בזמן האחרון עמית סיפר לי שהם התקרבו יותר וזה,
אבל כנראה זה לא הלך או לא יודעת, אולי הוא לא אהב אותה" הסבירה..
"אה הבנתי.." מלמלתי..
"אז בטוח לא קרה כלום איתך?" שאלה..
"לא, מה נראה לך שהוא נפרד ממנה בגללי?" צחקתי..אך מבפנים הלב שלי צרח..
"שמעי אי אפשר לדעת, אבל לא סתם חשבתי ש..שיש קשר בין מה שהיה ביום חמישי..." ענתה..
"אוקי יאללה בואי נחזור..." אמרתי וחזרנו ביחד למועדון.
שהגעתי לא ראיתי את סתיו בסביבה, אבל במקום זה, אלעד ואדר הזאת התנשקו מול העיניים שלי, שוב...
התיישבתי על הבר בפרצוף מיואש...
"מה יש?" שאלה שירז שתיישבה על ידי ..
"סתיו ושרית ניפרדו" סיפרתי לה..
"ו.....???" שאלה ונהיה על פרצופה חיוך של מיליון דולר לפחות...
"תירגעי, הוא סתם נראה מבואס.."
"באמת? ורגע איך את יודעת? הוא אמר לך?" שאלה..
"לא מיכל סיפרה לי.."
"אהה הבנתי.. טוב חכי תראי לאיפה הכול יתגלגל.."
"לשום מקום" קבעתי...
"למה?" שאלה לא מבינה..
"כי זה יהיה ככה, זה כזה אנחנו!"
"אז אולי תגידי לו מה את מרגישה?"
"ממש ממש לא!"
"אחח אחותי, אז מה יהיה איתך?"
"לא יודעת...אה וראית את אלעד?" שאלתי..
"כן , עם אדר הכלבונה" צחקה..
"גם כן אלה.. אוף אני רוצה ללכת הבייתה!"
"שום הבייתה, את נשארת פה.."
"אבל לא כייף לי.." אמרתי בפרצוף עצוב..
"אני יעשה לך כייף" אמרה ומשכה אותי מהבר לעבר כולם שרקדו במרכז..
כל כך לא היה לי חשק לרקוד, ובכלל, רציתי לדעת איפה סתיו... למה הוא נעלם?
ואיפה.. איפה שרית .. ?
כעבור כמה דקות הצלחתי להשתחרר משירז שלא נתנה לי ללכת ממנה,
והחלטתי לצאת לעשות סיבוב בחוץ...
לפתע הבחנתי באותו ספסל בו היינו רק לפני יומיים , מישהו ישב עליו ,
זה ... זה היה הוא !
יצא קצת קצר ,
תגיבו הרבה ויהיה מחר כבר המשך
אוהבתתת 😊
תווודהה ,
עוד תגובות ויהיה המשך !
הכתיבה שלך נהייתה מהממת!
המשך (:
יפה כמו תמידד : ]
המשךך ; )
תנקיוו ,
אני חייבת לזוז ,
מחר המשך.. מבטיחה
תמשיכו להגיב 😊
אתר האהבה הישראלי