כמה תגובותת (: איזה כייף ...
הסתכלתי לתוך עיניו , מרגישה את העצב שוב עולה בחזרה,
אני לא יכולה להסתכל לבן אדם הזה בעיניים מבלי להיות עצובה ...
המשכתי לשתות את המים מבלי להוציא מילה ..
"את רוצה לחזור לבפנים?" שאל לאחר מספר שניות של שתיקה שנראו כנצח..
"אממ ..כן ..." מלמלתי וניסיתי להתרומם מהספסל,
שלפתע לא ראיתי כלום וצנחתי אחורנית, היישר לזרועותיו ...
פרק 23-
"או שנישאר פה.." צחק והושיב אותי בעדינות על הספסל קרוב אליו ...
לא הצלחתי אפילו לענות לו ..הסחרחורת רק גברה...
"תמשיכי לשתות .." אמר מגיש לי את הבקבוק שוב, אך הפעם עוזר לי בכל פעם כדי שאני לא אתאמץ יותר מידי ..
כבר נכנעתי לעזרתו, לא יכולתי עוד להיות קרה כלפיו .. לא הצלחתי ..
"מסתובב לי הראש" מלמלתי לאחר מספר שניות ..
"בואי תישעני עליי..." אמר מניח את ראשי על גופו... כל כך קרוב ... שוב ...
היא הרגישה את נשימותיו , ראשה עלה וירד לפי קצבו..
היא עצמה את עינייה , נשבעה שיכולה להישאר ככה לנצח .. בזרועותיו ...
לפתע ידו ליטפה ברכות את פנייה , הרגשה כל כך נעימה..
היא פקחה את עינייה באיטיות , ומבטיהם נפגשו ...
"את בסדר?" חייך וליטף הפעם את שערי, מזיז אותו מפניי..
"יותר טוב.." חייכתי גם אני והתרוממתי טיפה ממנו ...
הרגשתי קצת לא נעים להיות איתו ככה, בייחוד שיש לו חברה, ושידעתי שזו גם טעות,
הרי זה ברור ששוב אני יכנס לבלבולים בגללו .
"אז מה .. איך החיים?" שאל לאחר מספר שניות..
"אתה יודע, חיים ..." חייכתי ..
"כן אבל איך חיים , טוב, רע, בינוני .. ?"
"חיים טוב, יש ירידות, אבל בסך הכול חיים בסדר ..." צחקתי ...
"אני שמח שטוב לך ..."
"ומה איתך , חי טוב אתה אה ?" שאלתי וכל כך לא ציפיתי לתשובה הזו ממנו ..
"האמת, שלא ממש ..."
"מה? למה ?" שאלתי במהירות ..
"לא יודע, אני בבלבלות רציניות .." ענה ..
"בגלל מי ? שרית?" שאלתי ...
"גם.." ענה והביט בי בצורה מוזרה.. עיניו כל כך חדרו לשלי ..
"רוצה לשתף?" התפללתי שיענה לי שכן ...
"לא , מעדיף שלא כרגע .."
"אוקי, איך שבא לך .."
"אבל שלא תחשבי, בכללי החיים שלי אחלה כן ?" צחק ..
"ברור ברור , לא חשבתי שלא .." עניתי ..
התחלתי להרגיש טיפה יותר טוב האמת .. ובכלל, השיחה איתו העירה אותי ..
כמה שאהבתי לשבת ולדבר איתו ככה .. הרגשתי כמו פעם ..
"על מה את חושבת?" שאל והעיר אתי ממחשבותי ..
"סתם, דברים .."
"רוצה לשתף?"
"לא, מעדיפה שלא כרגע.." צחקתי , והוא אחרי ...
"מה יהיה יובל אה?" שאל במבטא מיואש..
"עם החיים ?"
"כן , מה יהיה מה יהיה עם הכול .."
"יהיה בסדר בסוף" חייכתי .. "לפחות ככה אני מקווה ..."
"בסוף יהיה בסדר, השאלה בדרך איך יהיה .. "
"הדרך קשה אבל הסוף מכפר על הכול ..." תקעתי לו משפט שלא יודעת אפילו מאיפה הבאתי אותו ..
"אהבתי .." חייך ..
"כן יש לי את זה" צחקתי ..
"יש לך יש לך .." צחק אחריי שלפתע צלצול הפלאפון שלו הקפיץ את שתינו ..
"זה סיפור של אהבה,
את נראת כל כך קרובה.. אליי .."
"הלוו .." ענה במהירות ...
"כן .. "
"איפה את מאמי?"
"סתם עם חברים.." אמר והסתכל עליי בחיוך נבוך..
"רוצה שאני יעלה אלייך אחר כך?"
"אין בעייה נדבר, ביי מאמי"
הוא הביט בי במבט מתנצל, כאילו על זה שדיבר איתה...
"מה קרה?" צחקתי ..
"לא סתם .. היא לא מרגישה טוב ורצתה שאני יבוא אלייה אחר כך כי היא לא יוצאת.." הסביר..
"לא אין בעייה, שאלתי מה קרה כי הסתכלת עליי מוזר.."
"אהה" ענה ביובש..
"טוב אז נחזור?" שאלתי והתרוממתי מהספסל..
"לא בואי נישאר פה עוד קצת.. לא בא לי לחזור" ענה והחזיק בידי...
"טוב בסדר.." עניתי וחזרתי לשבת..
ידו עדיין החזיקה בשלי..
המשכנו לדבר עוד קצת , ממש הרגשתי ששוב אנחנו מתקרבים ..
אבל מצד שני כל כך לא רציתי לצפות לדברים שידעתי שלא יהיו ..
הרי זה הכול בתור ידידים, ואני כהרגלי תמיד מכניסה לעצמי לראש שאולי הוא כן רוצה אותי..
"טוב , נראה לי שכדאי שנחזור, לא יבינו לאיפה נעלמנו.." עניתי ..
"כן , את צודקת.." חייך וקם מהספסל ואני אחריו ..
בתוך תוכו סתיו רצה להישאר ..
הוא הרגיש שהוא לא רוצה לעזוב אותה עוד .. היה לו כל כך כייף..
והרבה זמן שהם לא היו ככה קרובים...
אבל איך הוא יכל להגיד לה זאת..
זה לא אפשרי.. הוא עם שרית... וטוב להם ביחד... חבל שהיא סתם תחשוב דברים...
למה הכול צריך להיות כל כך קשה?
התקדמנו לעבר המועדון בחזרה, וראינו שממש התמלא בפנים ..
"איפה היית?" צעקה מיכל שהבחינה בי..
"סתם לא הרגשתי טוב ... " עניתי ..
"אהה בא לך לעלות הביתה?" שאלה..
הסתכלתי על השעון וראיתי שכבר 4, ובמילא לא היה לי חשק להישאר, עוד היו לי טיפונת סחרחורות ..
"יאללה בואי ..." עניתי ..
היא הלכה לכיוון הבר שם עמית ישב, ואחרי כמה שניות חזרה..
"נעלה עם עמית הוא פה עם האוטו וגם סתיו יבוא.." אמרה..
"אהה.. אוקי " עניתי וחיוך קטן עלה על פניי..
יצאנו שוב מהמועדון כולנו, והתקדמנו לחנייה הגדולה בה היו כל המכוניות ..
עמית ומיכל הלכו קצת יותר קדימה ודיברו ואני וסתיו הלכנו אחריהם ..
"שכחתי איפה חניתי.." אמר לפתע עמית..
"מה אתה רציני?" צעקה מיכל .. "קר לייי..." התלוננה..
"סליחה באמת" צחק ..
"יאללה בוא נחפש.." צחקה גם היא וכל אחד מהם הלך לצד אחר..
"חכי אני באה איתך.." קראתי לכיוון מיכל שנראה לי אפילו לא שמעה..
"לא רגע ..." אמר סתיו עוצר בעודי ..
"מה?" שאלתי ..
"אני...אני רציתי להגיד לך משהו ... "
תגיבו הרבהההה ...
ג'יזס קקרריייסססס
תמשיייייייייייייייייככככככככיייייייייי :]]]]]]]]
תודה יפות שללללי ......
דף הבא המשךךךךךךךךך 😊
אני אישית מזמינה אותך להמשיך את הסיפור 😊
חחחחחח תוודהה 😊
עוד 4 תגובותתתתת
שאני אטררףף לכם את הצוורררההה :]
אתר האהבה הישראלי