פרק 20-
לקראת הערב כולם הגיעו אל דור הביתה..
שהגעתי מיד ראיתי את שרית וסתיו בכניסה.. למה היא נדחפת לכל חור?
אמרתי לסתיו שלום ונכנסתי לבפנים..
התיישבנו כולם בכיסאות בחוץ, שבנתיים אדם ובר הביאו כל מיני חטיפים וכאלה מבפנים..
"איפה שרית?" שאל עמית לפתע..
"הלכה הבייתה, היא רק באה להגיד שלום.." ענה..
"חבל שהיא לא נשארה.." אמרה מור ..
"כן.." ענה סתיו ועיקם את פרצופו, באמת שלא הבנתי למה..
"וואי בא לכם לשחק משחק?" קפצה לפתע מור..
"מה משחק?" צחק עמית..
"משחק, משהו כיפי..." ענתה..
"נו איזה?" שאלתי..
"אמת או חובה" צחקה..
"את לא רצינית" צחקתי גם אני..
"דווקא כן, יאללה בואו יהיה כייף.." ניסתה לשכנע את כולנו..
"יאללה יודעים מה בואו, שנים לא שיחקנו.." הצטרפה מיכל..
לבסוף הוחלט שבאמת נשחק, ומישהו הביא בקבוק מהסלון..
"מור, תתחילי..." אמרתי והיא באמת סיבבה את הבקבוק.
"בר, ועמית.." הכריז אדם..
"אמת או חובה?" שאלה בר..
"חובה.." חייך.
"אוקיי , לך תנשק.. את הילדה שהכי בא לך עלייה מכולם פה.." אמרה..
"מעניין מאוד מי" מלמלתי בצחוק ואחריי נשמעו עוד כמה צחקוקים מסביב..
כמו שחשבנו הוא באמת קם אל מיכל, ונישק אותה מספר שניות..
"אלללללה תורי" אמר שחזר בחזרה וסיבב את הבקבוק..
"מור ואדם.." הכריז..
"אמת או חובה?" שאל אדם..
"חובה" חייכה..
"אוקיי, תנשקי מישהו" אמר במהירות..
"לא זה לא מתאים.." אמרה מור ..
"נו מה זה חובה, את לא מוכנה לעשות?" שאל..
"טוב יודעים מה..." אמרה ונעצרה.. "יאללה אני יעשה את זה" המשיכה וקמה ממקומה.
היא הלכה ישר לעבר הבנים.. כל כך ידעתי לעבר מי היא תלך .. ידעתי מה יקרה.. ידעתי.. והמשכתי להסתכל..
כולם הביטו בה... ואני במיוחד... ניסיתי לחייך.. ניסיתי שלא יראו כלום.
וכמו שחשבתי היא עמדה מול סתיו והתקרבה אליו עוד ועוד.. הוא לא הבין מאיפה היא נפלה עליו.
היא התקרבה עוד אל פניו ונשקה לו נשיקה חטופה בפה... ומיד הסתובבה.
כולם הסתכלו בשוק.. שהיא בחרה בעצמה ללכת אליו ... ובאמת נישקה אותו.
הסתובבתי במהירות שסתיו לא ישים לב שהסתכלתי, והמשכתי לצחוק עם כולם..
בתוכי כל כך בערתי..
מילא שאני רואה אותו ואת שרית.. עכשיו גם מור? דווקא מור? הילדה שבגללה אני וסתיו לא ביחד עכשיו..
אולי לא רק בגללה, אבל היא חלק חשוב מאוד שמה שקרה..
כל כך כאב לי...ניסיתי לא לחשוב על זה... ניסיתי ללא הצלחה...
אני שונאת אותה שעושה לי את זה שוב ושוב....
אני שונאת אותו שלא יוצא לי מהלב....
אני שונאת את עצמי שלא מקשיבה למה שהלב אומר .. זועק .. צורח ..
'תשכחי אותו ! תשכחי אותו ! הוא לא בשבילך !'
אני יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות . זה פשוט הדבר הכי נכון . אבל מה לעשות -
אני עוד אוהבת אותו. למרות הכול .
הלב אינו מסכים עם הראש.. הלב עוד לא מוכן לשכוח .
זרקתי את עצמי על מיטטתו של דור והקשבתי לשירים שבקעו מהסלון למטה.
לא רציתי לשבת איתם... הרגשתי כאב כל כך גדול בבטן בכל פעם שרק הבטתי לכיוון של מור או סתיו ...
הרגשתי בחילה רק מהמחשבה שהם עשו את זה שוב מול העיניים שלי..
פתאום התחיל לחזור לי כל מה שהיה פעם איתם, הפגישות שלהם כל הזמן,
שלאחר מספר דקות הוא מכריז כמה שהוא אוהב אותי ושהוא סובל כי אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי...
ושוב נפגש איתה, ושוב נותן לה להתנהג כאילו הוא שייך לה...
כמה שסבלתי, כמה שהיא ידעה שאני סובלת והמשיכה... הרגשתי מטומטמת.
תמיד הייתי סולחת וממשיכה הלאה, כאילו לא אכפת לי, כאילו זה לא מעניין אותי,
ונתתי לכולם ל'רמוס' אותי שוב ושוב...ובגלל שלא העמדתי אף אחד במקום אף פעם, כנראה שזה מה שמגיע לי לקבל...
"יובלי?" שמעתי את קולו של מתן...אחד הבנים בחבורה שלנו.
"אה? כן.." מלמלתי וחזרתי לשכב אחורנית..
"אז למה את פה לבד בשקט?" שאל והתיישב לצידי.
"סתם, נחה קצת.." חייכתי.
"את בטוחה שזה לא בגלל סתיו?" שאל..
'מה? מאיפה הוא יודע? אני כזאת שקופה?' חשבתי לעצמי מספר שניות ומיד חזרתי לעצמי..
"לא מה הקשר?" שיקרתי כהרגלי..
"אני לא מפגר יובל" חייך..
"לא אמרתי שאתה מפגר" עניתי והתיישרתי..
"אז תספרי לי את האמת בובי, יאללה פעם היינו ידידים טובים.." אמר וגרם לי להיזכר לרגע בתקופות של פעם..
באמת היינו מדברים מלא, על הכול, גם הייתה תקופה שרציתי אותו והוא אותי, אבל לא היה בנינו כלום,
ואז מתישהו התחלנו להתרחק נורא, בגלל סתיו בעיקר...
הוא דיי הרחיק אותי ממנו אחרי שנודע לו איך מתן מרגיש אליי.
"יובלי?" שאל שראה ששקעתי במחשבות..
"אה? כן.. אני יספר לך מה קרה לי אבל בפעם אחרת, טוב?" שאלתי וקמתי מהמיטה.
"איך שאת רוצה" חייך..
"יאללה בוא למטה" אמרתי ושלחתי את ידי אליו מושכת אותו איתי..
"אווויי מה עשיתם למעלה?" שמעתי את קולה של מיכל..
כולם שישבו בסלון צופים ב'ארץ נהדרת' כרגע הפנו את מבטם אליי ואל מתן...
"סודי ביותר" צחקתי והמשכתי לרדת במדרגות..תוך כדי קולטת את מבטו של סתיו תקוע בנו.
"נו ספרו לנו קצת.." צחקקה..
"אחרי זה אחרי זה..." צחק גם מתן והתיישבנו שנינו.
😊 שבת - מדהימה 😊
מדהים :]
אני כ"כ אוהבת את הסיפור שלך !
שבת שלום 😊
QUOTE (נווופרי @ 11/01/2008) מדהים :]
אני כ"כ אוהבת את הסיפור שלך !
שבת שלום 😊
🙄
מדהים, מקסים, מהמם וכל הדברים שבעולם! (:
המשך בבקשה... 3>>>
פרק מדהים=]
תמשיכי מאמי
שבוע טוב
תודה יפות שלי =)
שבוע טוב ....
קוראת חדשהההה 😛
פרק יפההה....
וסי]ור?בכלל מדהיםםם
המשךךך בובי...
תודהההה לכולןןן :]
ואני שמחה שהצטרפפפפפווו
המשך כנראה מחחחחר
אוהבבבבבת 😊
סיפורר יפהה 😊
זה כבר הסיפור השני שלך שאני קוראתת
את ממש כותבת יפההה
מחכה להמשך
אתר האהבה הישראלי