|
|
|
QUOTE (הנסיכעע @ 27/12/2007) יפהה
המשךךךךך : D
😊
ממש יפה :]
תמשיכי 😛
תודההה =)
המשך יותר מאוחר
סורי בנות לא היה לי זמן ... (:
פרק 16-
אלעד- אז מה שלום הילדה הכי יפה?
נשלחה אליי הודעה לאיסיקיו, ומיד עניתי בחיוך..
יובלי: "שלומה בסדר גמור, ושלומך?
אלעד- וואלה שלומי דבש..
את יודעת אם היא מעונינת אולי להתראות איתי?
יובלי: אני יצטרך לשאול אותה את זה..
אלעד: אז תעשי את זה בשבילי?
יובלי: בטח.. =] היא מסרה שהיא מוכנה..
אלעד: אז מתי קבעת איתה שניפגשים איתה?
יובלי: היא לא קובעת שנה קודם, שהיא תוכל אז סבבה..
אלעד: אהה.. חשבתי שהיא צריכה לתאם קודם עם האמרגן שלה..
יובלי: לא מה פתאום, היא קובעת לעצמה
אלעד: אהה הכי טווב!!
יובלי: כן...היא עצמאית
אלעד: פשש איזה כוח יש לה, גם יפה, גם עצמאית.. ממש מושלמת הילדה
יובלי: חחח בטח מה...
אלעד: תוכלי להביא לה פרח בשמי ?
יובלי: כן אני ישלח לה באיסיקיו ...
אלעד: תודה רבה..
אז מה את אומרת.. היא פנויה יש מצב איתה?
יובלי: כרגע היא פנויה..היה לה משהו עם איזה שחקן מפורסם אבל זה נגמר
אלעד: אז את מציעה ללכת על זה? יש סיכוי?
יובלי: חחח בקיצור בקיצור.. את זה תברר איתה לא איתי =]
אלעד: חחחחח קשה את אה?!
יובלי: אין לך מושג כמה..
אלעד: חחחחח זה בעייתי
יובלי: מה אפשר לעשות?
אלעד: לטפל בך חזק עם כל הכוח...
יובלי: חחחח וואלה? איך?
אלעד: אני יחשוב על זה...זה יהיה קשה אבל בסוף אם אני ירצה אני יצליח
יובלי: אתה ממש בטוח בעצמך אה?
אלעד: אני תמיד בטוח בעצמי
יובלי: אחלה.. זה הכי טוב
אלעד: חחחחחח מה מאחד עד עשר, כמה קשה את נראה לך?
יובלי: אתה צריך להגיד את זה..
אלעד: אני חושב 10, ואת?
יובלי: משהו כזה =]
אלעד: חחחחחח גועל גועל...
יאללה מאמי אני עף לישון שיהיה לך אחלה של לילה , תמסרי לילדה היפה שאני מת עלייה ותשאלי אותה אם בא לה לשבת מחר או משהו
יובלי: יש לחברה שלה מסיבה במועדון ...
אלעד: אהה יפה יפה, אז לפני שהיא הולכת שתבוא קצת לשבת איתי..
יובלי: סבבה.. היא תדבר איתך מחר
אלעד: טוב מתוקה, אז לילה טוב =]
יובלי: לילה טוב מאמי
לא ידעתי אם יהיה לי זמן באמת ללכת איתו, אני בטוח לא יהיה מוכנה בזמן, אני מכירה את עצמי...
אבל לא נורא, מקסימום נדחה לפעם הבאה... =)
הלכתי לישון, ולמחרת קבעתי ללכת עם שירז לקנות בגדים בשביל המסיבה של שיר, שהחליטה לחגוג יומולדת במועדון בערב.
תמיד אהבתי ללכת עם שירז לקניות, תמיד הייתי מוצאת משהו, ובכלל, ישר היינו מוצאות מה שצריך.
קמתי בסביבות השעה 1, שמתי ג'ינס סקיני בהיר, סטרפלז לבן, מעל עליוניות שחורה חצי עם שרוול ארוך, ונעליי בובה שחורות.
קודם הלכנו לקניון, עברנו כל חנות אפשרית, קניתי כמה חולצות שמצאתי וג'ינס, אבל היה בא לי לערב משהו אחר, משהו שונה..
"זה חדש?" שאלה שירז שיצאנו מהקניון והבחנו בחנות קטנה בתחילת הטיילת הצמודה לקניון.
"החנות? נראה לי.." אמרתי והתחלנו להתקדם, היה לה שם מוזר באנגלית, לא הצלחתי להבין..
נכנסנו והתחלנו לעבור על כולה, היו בה מלא דברים, ורובם ממש הטעם שלי..
לקחתי לי כמה דברים לתא מדידה ויצאתי..
"זה.. זה מעלף!" אמרה והביטה בי בחיוך ..
"זה יפה? כדאי לי לשים את זה היום?" שאלתי.
"כן! תשימי...זה באמת יפה..." אמרה, וגם אני נורא אהבתי.. החלטתי שאת זה אני ישים.
שילמנו ויצאנו, ולקחנו אוטובוס בחזרה הביתה.
"ב11 כבר תהיו שם.. טוב יובל?" אמרה שיר מהצד השני של הטלפון.
"אל תדאגי שירוש..." עניתי, תמיד אני מאחרת לכל מקום.
"מה את לובשת?" שאלה.
"קניתי היום בגדים חדשים, את תראי.." אמרתי וחייכתי לעצמי, חיכיתי כבר ללבוש את הבגדים החדשים, במיוחד שבערב יהיו הרבה ילדים, ידעתי שיהיה כייף..
הגיע הערב, נכנסתי להתקלח, יצאתי ועשיתי פן.
שמתי את הבגדים החדשים..מכנס סקיני לבן, חולצה ורודה פתוחה עם כמה חוטים שנקשרים בידיים, ומתחת סטרפלז לבן...
שמתי את הנעליים החדשות שאמא קנתה לי, בצבע אפור עם עקב דק, התאפרתי טיפה בצבע לבן בעיניים, ויצאתי לכיוון שירז.
נזכרתי שלא דיברתי עם אלעד, והוא רצה שניפגש היום..שלחתי לו מיד הודעה-
=יצאתי כבר ליומולדת כי אני גם ככה מאחרת, נדבר יותר מאוחר=
והוא כעבור כמה דקות החזיר הודעה- = טוב מאמי אז נדבר=
שהגעתי אלייה היא הייתה נראת גם ממש יפה, היא לבשה מכנס קצר בצבע לבן שקצת משוחרר על הגוף, וחולצה ארוכה בצבע שחור שפתוחה עד הכתפיים, ועלייה כתוב משהו בצבע זהב, ואת הנעליים השחורות הגבוהות שלה.
עצרנו מונית, ונסענו לעבר המועדון, שהגענו כבר יכולנו לראות כמה ילדים בחוץ.
נכנסנו לבפנים, וישר אמרנו שלום לשיר, שהייתה כבר עם כוס וודקה רדבול ביד, ראו שהיא כבר בסטלה.
אמרנו שלום לעוד כמה, ומייד הלכנו לבר, היא סיכמה שנוכל לשתות כמה שנרצה, אז שלא ננצל את זה עד הסוף?
ביקשתי מהברמן שתייה, והלכתי לשבת ביחד עם כולם בכורסאות במרכז.
היה מסודר שם כל כך יפה, כל הקירות היו עם וילונות סטן אדומים, הרצפה הייתה עם פרקט עץ בהיר, ובלונים צבעוניים היו תלויים על הקירות.
"שלום שלום..." שמעתי את אוריאן צורחת לידי, והסתכלתי לכיוון הכניסה, ראיתי את סתיו וכול החברים שלו מגיעים.
ישבנו איתם קצת, אני הייתי כבר בכוס השלישית, או שזה היה הרביעית?
והתחלנו לעשות גם מלא תמונות במצלמה של אוריאן ..
"בואי נעשה סיבוב בחוץץץץץץ.." צעקה לי שירז וקיפצה עליי.
"בואי בואי בואי" אמרתי שראיתי בדיוק את סתיו יוצא החוצה.. באמת שנמאס לי כל הזמן לרדוף אחריו.. זה כל כך מעצבן.
"הנה סתיו מה הוא ישב שם?" שאלה והתקדמה אליו, הוא ישב על החומה לבד, גם הוא היה נראה ממש מסטול.
"מה נשמע סתוי?" שאלה והתיישבה על ידו, אני נעדמתי מולם, מסתכלת עליו..
"הכל טוב" חייך ובהה באוויר, ידעתי שהוא גמור..
"בא לי לרקוד" קפצה לפתע שירז, שהייתה לא פחות גמורה ממנו..
"את לא נורמלית" צחקתי, והיא התחילה לרוץ לעבר מיכל שעמדה בכניסה למועדון.
אני בנתיים עמדתי ליד סתיו, אבל אף אחד מאיתנו לא אמר כלום, ברגעים כאלה יכולתי להישבע שבאמת כבר אין לנו שום דבר במשותף, הרי .. אפילו על מה לדבר אין לנו..
פתאום נופר הגיעה והתחילה לדבר איתו, מייד הרגשתי לא קשורה ונכנסתי בחזרה למועדון .
"מי המציא את המילה, א ה ב ה ?" צרחתי בקולי קולות ורקדתי ביחד עם שירז.
כל כך אהבתי את המחרוזת הזאת, זה שיר שתמיד גרם לי לקפץ, לא חשוב אם הייתי בסטלה, או לא ..
המשכנו לרקוד, שיר כבר מזמן לא הייתה בעולם שלנו,וגיל, החבר שלה, החליט לקחת אותה הבייתה.
אחרי שהיא הלכה הבעלים כבר התחילו להגיד שסוגרים, ובאמת נהיה קצת מאוחר, אבל החלטנו לעלות לשבת במועדון אחר ליד, שעדיין פתוח, אבל משום מה הוא היה ריק הפעם.
בעל המועדון שראה שרק אנחנו שם החליט להביא לנו סיבוב שטים, וכל אחד דפק במהירות.. הפעם זה היה באמת טעים.
נשארנו לשבת עוד , ואחרי זה ישבנו קצת בחוץ עם כולם..
"ועזבי את זה שהיא הקיאה כמו מטורפת, היית צריכה לראות איך היא הייתה נראת אחרי זה, שנראה לה את התמונות היא תמות" צחקה מיכל וגרמה לי לצחוק אחרייה על ההתנהגות של שיר, כולם צחקו, היא באמת התנהגה מצחיק מרוב כל השתייה..
מרוב צחוק קצת נסחפתי, ופתאום קיבלתי מכה כל כך חזקה מהתנופת צחוק שלי, היישר מכיסא הברזל עליו ישבתי.
הרגשתי פתאום כאב ראש כל כך חזק, והחזקתי בידי את ראשי והתרחקתי..
אף אחד לא קלט את זה, אבל באמת שזה נורא כאב..
נעמדתי קצת רחוק, ונשענתי על מועדון ישן שסגרו מספר דקות, כולו כבר כמעט ומפורק לגמריי.
הסתובבתי אחורה לראות אם סתיו מסתכל, לא יודעת במקרה, ואולי אכפת לו, אך באמת לא הופתעתי לגלות שהוא כלל לא שם לב לזה..
ברקע החל שיר מבר קריוקי קרוב שתמיד גרם לי להיזכר בו, מלמלתי את המילים, והדמעות החלו לזלוג מעצמם..
"אם את עדיין אוהבת אותי
אני אמצא
את כל מה שחסר לך
אם את עדיין אוהבת אותי
אני נשבע
אהיה כל מה שאין בך
אני אתן במתנה
את כל סודות הנשמה
אם את עדיין אוהבת אותי
אביא לך אבנים מהירח
אתן לך אוצרות מלב הים
מה שתבקשי מה שרק תרצי
אם את עודך, עודך שלי
אם את עדיין אוהבת אותי
אני אמציא מילים
שאת תביני
אם את עדיין רוצה רק אותי
את תמצאי את מה
שתחפשי בי
ואם תרגישי אבודה
אני שלך גם בשתיקה
אם את עדיין אוהבת אותי
אביא לך אבנים מהירח
אתן לך אוצרות מלב הים
מה שתבקשי מה שרק תרצי
אם את עודך , עודך שלי
אל תחפשי מילים נסתרות
תני לשמיים לפתוח דלתות
רק אם עדיין, אם את עדיין
עדיין אוהבת אותי ..."
ניגבתי את עיניי, וראיתי את שירז מתקדמת אליי..
"מה קרה?" שאלה בלחץ.
"קיבלתי מכה מהכיסא, את לא מבינה איזה כואב זה.." מלמלתי והיא החלה לצחוק.
"זה לא מצחיק, התנפח לי נראה לי" אמרתי והראתי לה את העין.
"וואי באמת התנפח טיפה, שלא יהיה לך כחול, חכי אני יביא לך קרח.." אמרה והלכה מיד לבר קריוקי והביאה לי כוס עם קרח.
שמתי על העין, והיא בנתיים חזרה בחזרה ששמעה שהתחילו צעקות..
מידי פעם כמה ילדים הגיעו אליי ושאלו מה קרה, אך הם לא ידעו שהמכה לא היה מה שהכי כאב לי,
מה שיותר כאב, זה הלב.....
ממווששללםם!!! תמשיכי מאמי :]
תווודה ,
עוד תגובות והמשך 3>
תווווודה 😊
שנה-טובה שיהיה
המשך מחר בטח ..
פרק 17-
"היה נחמד אתמול .." אמר לי דור וישב על מיטתי, משחק בידיו עם המשחק של אחותי הקטנה.
"כן.. היה בסדר" עניתי, הייתי שקועה כל כך בעצמי, כל כך בו ..
"מה יש?" שאל , הוא ישר היה רואה עליי שמשהו לא בסדר.
"לא יודעת דור, לא יודעת....." עניתי ונשכבתי על בטני.
"מה? את לא מצליחה לשכוח אה .. ?" שאל.
"לא לא לא , אני לא יכולה יותר עם הילד הזה, נמאס לי " אמרתי ..
"את תראי שיהיה בסדר מאמי, את תשכחי.. אל תדאגי... הכול יעבור עם הזמן" אמר, אבל כמה אפשר לשמוע את המשפט הזה..
'הכול יעבור עם הזמן', אם הייתי סופרת כמה אמרו לי אותו, הייתי מיליונרית,
ונחשו מה ? עדיין הוא לא עזר ..
בערב לא היה לי חשק לעשות כלום, אבל כמובן שלא הייתי נשארת בבית.
הלכנו לשבת בפארק קצת עם כולם .. ולקראת 3 כבר עליתי הביתה.
--
"איזה מהר עבר השבוע אה?" שאלה שירז בצד השני של הטלפון.
"כן חופשי .. מי היה מאמין שכבר שישי" אמרתי בחיוך.
"מה עם אלעד תגידי? דיברתם?" שאלה.
"הוא נסע, וחזר אתמול, אבל לא דיברנו...היום בטח אני יראה אותו" אמרתי, ובאמת כל כך חיכיתי כבר לראות אותו..
נכון שאנחנו בכלל לא ביחד, אבל כבר רציתי לראות אותו שוב, רציתי לרקוד איתו שוב, רציתי להיות איתו שוב..
לקראת הערב הפכתי את כל הארון.. רציתי להראות יפה..
שמתי חצאית גינס וחולצה עם חצי שרוול בצבע אדום ואת הנעליים הגבוהות, ופן כמובן.
הלכנו לשבת אצל בר שהזמינה את כל הבנות לשתות אצלה, ומשם ירדו לגיא-בר.
"אני לא מאמינה.." מלמלתי לעצמי והסתכלתי לעברו, מחזיק יד ביד עם הבלונדינית הזו, היא הייתה מוכרת לי..
"הנה אלעד לא?" שאלה שירז.
"כן...תראי עם מי הוא" אמרתי.
"מה? הם ביחד?" שאלה.
"לא יודעת, אולי זה סתם.." מלמלתי והמשכתי להתקדם לתוך המועדון שם כולם חיכו לנו.
"בואי נרקוד בואי נרקוד" קפצה עלי מיכל מיד שהגעתי.
הלכנו למרכז, וכמובן שהייתי מסטולה עוד ממקודם, והתחלנו להשתולל שם..
מידי פעם הגנבתי מבטים לעבר אלעד, והוא רקד עם ההיא, כל כך התבאסתי..
המשכנו לרקוד, עוד שיר ועוד שיר, כל כך אהבתי את המוזיקה במועדון הזה.
לפתע הרגשתי מישהו מושך בידי, רעד לי הלב..
"מה קורה?" שאלה בחיוך וחיבק אותי חזק.. שוב אותו חיבוק.. שוב כייף..
"הכל טוב" חייכתי אליו, והמשכתי לרקוד, וגם הוא המשיך..
"אלעד אמר לי שלום.." אמרתי לשירז שהגיעה אלינו.
"כן?" שאלה , "ורגיל?"
"כן כן, אבל הוא המשיך לשם, לא וידעת לאיפה.." אמרתי .
הסתובבתי אחורה, וראיתי אותו מגיע שוב, שוב רוקד איתה, עם הבלונדינית הזו..
"מה הקטע שלו?" אמרתי בעצבים..
"אל תתיחסי אליו, נראה לי הוא סתם דפוק.." אמרה לי שירז..
"כן מי מתייחס אליו בכלל.." אמרתי והמשכתי לרקוד, אבל בתוך תוכי? אכלתי את עצמי.
--
ועוד שבוע עבר,
לא שבוע מעניין במיוחד..
השביתה נמשכה, כל היום בית, שכונה, פארק, חברות, סתיו, שרית..
הרגשתי כאילו אנחנו חיים משישי לשישי, ממסיבה למסיבה..
הכול כרגיל...
והגיע שישי, חיכיתי ליום הזה,
רציתי לראות את אלעד, כל השבוע לא דיברנו..
עניין אותי מה איתו, איתה, אולי זה היה רק חד פעמי ?
החלטנו לשתות כולם בשכונה, לבשתי סקיני כהה וסטרפלז כמו מחוך בצבע שחור וטיפה נצנצים עליו, ואת הנעליים השחורות הגבוהות שלי.
לא היה קר בחוץ באותו יום.
הלכתי לכיוון מיכל שכבר יצאה החוצה, וביחד הלכנו לפארק.
כולם כבר ישבו לחכות לנו, אספלנו כסף, ומיכל ודור הלכו לקנות שתייה.
"היי מה קרה שם?" שמעתי את אוריאן שואלת לפתע בלחץ ומסתכלת לעבר הקיוסק.
הסתכלתי גם אני, וראיתי שהמשטרה מדברת עם מיכל ודור, ובידה של מיכל נמצאת השקית והשתייה.
עמדנו בצד ושמענו את כל השיחה..
מיכל: "אני לא שותה בכלל, הוא קנה, אני מחזיקה, גם זה אסור?"
השוטר: "כן אני בטוח שלא" חייך לעצמו, "אין לך כאן תעודה?"
מיכל: "לא , הסברתי לך כבר, אני גם בכלל לא שותה, הנה אני יתן לו תשקיות"
השוטר: "אה אתה שותה הכל לבד? וואלה" צחקק.
דור: "לא שותה לבד, אני לוקח את זה איתי הבייתה, מחכים לי שם"
השוטר: "טוב תראו, אני באמת לא מאמין לכל הקלישע הזאת, ואני מבין, ויש לך גם 18 אז אני לא יקח את זה, אבל תשימו לב רק כמה ילדים קטנים יש פה, והם רואים אותכם ככה שותים, זה לא במקום, תסכימו איתי.."
מיכל: " צודק.."
השוטר :"אז אני מבקש שתקחו את זה מפה, ולא תשתו באזור שיש בו ילדים, זה מביא דוגמה לא טובה, וגם ככה יש פה בלאגן"
דור: "אין בעייה אנחנו נילך מפה, תודה"
השוטר: "ואל תשתכרו יותר מידי שתיכם" קרץ.
מיכל התחילה לצחוק, ומיד הם התרחקו משם שתיהם..
הבנו שהם לא רוצים שהשוטרים יראו שהם איתנו, כי אין 18 לאף אחד מאיתנו, וחבל שיהיה עוד בלאגן.
אחרי שהם התרחקו הם התקשרו אליינו, ואמרו שנעלה לפארק העליון, שהיה רחוק מכולם.
שהגענו ראינו שהם יושבים על ספסל, וכולנו התישבנו לידם.
"פה הם לא יראו אותנו" צחקה מיכל ,"היה באמת מזל הפעם..."
"חופשי, הוא יכל בשקט לקחת לנו תשתיה.." אמרה אוריאן.
כל אחד מזג לעצמו כוס, ומיד הרמנו לחיים ..
ועוד כוס נגמרה, ומיד אחרייה עוד אחת ..
"יאללה יובל בואי נשתה ביחד תאחרונה" אמרה לי אוריאן..
"יאללה" חייכתי, שמתי חצי כוס וודקה, וחצי אקסל, ושתי קשים..
"שלוש, ארבע ו.." אמרתי ומיד התחלנו לשתות במהירות הכול ,
הכי כייף לשתות ככה ביחד, לא שמים לב ומסיימים מהר את הכוס..
"זהו" אמרה אוריאן וזרקה את הקש החוצה..
הבחנתי במבט הצידה שסתיו בוהה בנו שותות, חייכתי לעצמי וזרקתי גם אני את הקש..
סיימנו כולם לשתות, וכבר לא נשאר טיפה של אלכוהול בבקבוק שכבר מזמן היה זרוק לו שם בפארק.
כל אחד תפס מונית, וכהרגלנו הלכנו לגיא-בר..
"לא מכניסים .." אמרה לי בר ברגע שהגענו ..
"שלום גם לך " חייכתי וחיבקתי אותה מיד..
"אוי את מסטולה? שלום שלום" צחקה.
"מזה לא מכניסים? אני יראה לו מזה.." אמרתי בעצבים.
"תירגעי מותק, יש שם סמויים בטח בגלל זה.. את לא תוכלי לעשות כלום" צחקה.
"רוצה לראות איך אני נכנסת?" שאלתי, והבטתי בשומר..
"נו נר..." אמרה ולפני שהספיקה לסיים את המשפט תפסתי את שירז ביד והלכתי מיד לרוני שעמד מחוץ למועדון ..
"מה קורה?" שאלתי והבאתי לו נשיקה..
"הכל טוב מה נשמע?" שאל ואמר גם שלום לשירז..
"בסדר, מה יש בפנים סמויים?" שאלתי.
"היו, בגלל זה הוא עשה בלאגן תראי מלא בחוץ" אמר.
"טוב אבל עכשיו אפשר נכון?" שאלתי.
"נראה לי, ננסה בואו" אמר והלכנו אחריו..
"הם איתי.." אמר לשומר..
כולם מכירים אותו שם, כי הוא חבר טוב של הדיג'יי ותמיד עוזר לו..
השומר בחן אותנו קצת, וכמובן שאנחנו נראות כמו בנות 18, ולאחר שניה שלושתינו כבר היינו בפנים..ומיהרתי לשלוח הודעה לבר ..
=חבל שלא התערבנו על זה, תנסי עוד כמה דקות יכניסו=
אמרנו תודה לרוני והלכנו לשבת בבר, לחכות שכולם יכנסו ..
"אני אוהבת לנדנד כך את התחתת..." שרתי לשירז באוזן והתחלתי לצחוק..
"וואי את סטלללה" צרחה וצחקה גם היא ..
"בנות .." שמענו מישהו קורא לנו מהבר, והבחנו שזה בעל המועדון ..
"כן ..?" שאלתי ..
"זה בשבילכן, מהבנים ממול.." אמר מגיש לנו שתי שטים של משקה בצבע כמעט שקוף,
והצביע לעבר מספר בחורים שעמדו בבר ממול והביטו לעברנו ..
😊
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי