פרק מדהההההים !!
הליאאור הזה כזה מושלם
אאין על הסיפור הזה !
עוד המשך 😛
המשך: (תודה על התגובות המקסימות-אוהבת אתכן)
."אז אין לך מה לדאוג ליאור,אני מרגישה כמוך,ואני נותנת לך אור ירוק לנשק אותי עד שתצא לי הנשמה".עניתי בקול סקסי מתיישבת עליו ומצפה לשפתיו-ולמה שיקרה אחריהן.................
"מטפל בזה".חייך ליאור וקירב את ראשי לראשו,מניח אותי בעדינות מעליו.האווירה התלהטה,במיוחד כיוון שהיינו חצי עירומים,נגעתי בגופו השחום והשרירי והרגשתי שאני חיה שוב,כל נגיעה גרמה לי להרגיש סקסית וכל נגיעה שלי בו גרמה לחשמל בקצות אצבעותיי."מה עשית לי?".הביט בי ליאור במבט מכושף.
"לא יודעת..פשוט מהרגע שנפגשנו הכל היה אחרת".התוודתי כשאני בזרועותיו והוא מביט בי."מה אנחנו?".שאל לפתע."מה זאת אומרת?".התבלבלתי."את יודעת..".חייך בביישנות."בוא נתקדם לאט,נראה מה יהיה איתנו".עניתי,רציתי הצעה יותר משתפכת,יותר עם רגש,סוף סוף מצאתי בחור שהדבר הראשון שלא מעניין אותו זה איזו תנוחה אהובה עליי,אלא להכיר אותי באמת-וזה מצא חן בעיניי כך שלא קפצתי איתו למיטה בהזדמנות הראשונה שהייתה לי."שתדע שאני מעריכה את הביישנות שלך כלפי הגוף שלי".החמאתי.
"מה זה שאני מפחד לגעת בך?".התלוצץ ליאור."אתה מפחד לגעת בי?".התרעמתי בחיוך."קצת..את נראית כמו יצירת מופת-אני מפחד להרוס אותך".פלרטט."אל תפחד..לא הורסים אותי בקלות".רמזתי לו והוא נשכב עליי מנשק את שפתיי ללא הרף.לא ידעתי כמה זמן התנשקנו אבל בהחלט הגעתי למסקנה שאני רוצה עוד ממנו.ליטפתי בעדינות את אחוריו העטופים בבוקסר שחור,והכנסתי את ידיי מהצדדים,מלטפת את עורו תוך כדי רמיזה."להוריד?".שאל מבולבל וגרם לי לצחקק."אתה הורס את הרגע,תשתוק קצת ותזרום".צחקתי והמשכתי בשלי,מנשקת אותו ונוגעת בו.הפשלתי את הבוקסר של בעדינות והרגשתי את ההקלה שלו,הוא פשוט נאנח בלחישה."נהיה לי קר".אמר לפתע ונשכב לידי מתכסה בשמיכה ומושך אותי למעליו.
כשנשכבתי עליו ממש הרגשתי את האיבר שלו,זה היה מוזר את של דקל אף פעם לא הרגשתי כל כך קשה,אפילו שזה נגע רק בבטן שלי.כנראה יש לו גדול יותר-סיכמתי לי בעליצות והמשכתי לנשק אותו בצוואר,ירדתי מעט לכיוון החזה שלו,ופיזרתי נשיקות קטנות ורטובות על כל הבטן השרירית והמוצקה שלו
ירדתי מעט לבטנו התחתונה והבטתי אל פניו,ההבעה הייתה מתענגת,התלהבתי והמשכתי במסע הטיזריות שלי.הרגשתי נועזת ורציתי ממש לגעת באיבר שלו,אז שלחתי יד מהוססת וליטפתי אותו.עיניו היו עצומות וניכר עליו שנהנה,עם דקל לא נהניתי משום דבר מיני ואילו עם ליאור אני מתרגשת כאילו אילו הפעמים הראשונות שאני מבצעת את ההליכים המוכרים."תזיז אותי לפני".ביקשתי וידעתי שהוא משתגע מעצם המחשבה על המשפט הקטן הזה,אבל לא היה אכפת לי יותר מכלום,ליאור שוכב במיטתי,עירום לגמרי,אנחנו לבד ואין מקום אחר בעולם בו אני רוצה להיות עכשיו יותר משאני רוצה להיות כאן איתו.אז החלטתי לעשות לו קצת טוב,בכל זאת הוא סקסי,ומדליק אותי.אז הרטבתי את האיבר שלו והתחלתי בעבודה,מדי פעם הוא משך אותי אליו מנשק אותי,מראה לי כמה טוב אני עושה לו-הוא היה מדהים איתי,מעולם לא קיבל הכל כמובן מאליו,תמיד רצה עוד ממני.ממש לקראת הסוף הוא הזיז אותי-הרבה לפני,הפך אותי והמשיך לנשק אותי עד שהגיע לפורקנו.
הגשתי לו טישו,הוא התנקה מעט במקלחת וחזר לישון לצידי מחבק אותי כל הלילה.
***
ביום המחרת נקבעה החזרה הגנרלית על שירים שחשבנו שהמשקיעים של מייק ירצו לשמוע.העלנו רעיונות בזולה הפופולרית של ליאור,שבהחלט הפך פופולרי אצלי-והעניק לי יחס חם גם ליד החברים שלו,תמיד הגניב לי מבטים,שלח לי נשיקות באוויר והביט בי ארוכות גם כשהיה אמור להתעסק עם דברים אחרים.
"תחליטו איזה שיר ותעבירו את התווים".חילק יניב הוראות בזמן שחילק גם דפים עם מילים לשירים קצביים באנגלית."אני חושב שטופז צריכה להחליט הרי היא זו שצריכה להשתלב בצורה הטובה ביותר,אנחנו נוכל לנגן הכל עם קול כמו שלה".החמיא ליאור בגלוי וגרם להרמת גבתם של כל הנמצאים."צודק".גיבה אותו יניב והביט בי מחכה לתשובה."בחרתי".עניתי והגשתי להם שיר של pink."שיר טוב".נתן את דעתו יניב על השיר who knew."רק בסוף תזכרי שיש קטע חזק שבו היא ממש צועקת..את יכולה להסתדר עם זה?".שאל יניב
"אל תפקפק בי".חייכתי במיסתוריות וניגשתי לעמדת המיקרופון שלי.הם התחילו לנגן ואני התחלתי לחוש שרגליי רועדות מעט,מעולם לא הייתי ביישנית אבל הלהקה הזו בהחלט הוציאה ממני רגשות שלא חשבתי שקיימים בי,הלהקה וליאור.
שרתי,לא שכחתי את הקטע בסוף,זזתי,רקדתי הרגשתי לידם בנוח,כולם התלהבו,יניב כל כך התלהב שהרים אותי באוויר.ליאור חיבק אותי ולחש:"את מלכה..".
לפני שנפרדנו כל אחד לביתו-עברנו על התלבושות להופעה מחר,על הגישה,ועל הוראות בימוי-שאני נתתי.
***
ביום המחרת קמתי מתוך התרגשות.השעה הייתה שעת צהריים,ניסיתי לאכול-אבל לא הצלחתי,התקלחתי במשך שעה מרגיעה את עצמי שהכל יהיה בסדר.יצאתי והתקשרתי אל דסטין שירגיע אותי-והוא בהחלט עשה כך,החמיא לי והבטיח שהכל יהיה בסדר.לבשתי את הרכישות החדשות שהסטייליסט דסטין בחר עבורי וחיכתי שליאור יאסוף אותי.,"אני בחוץ".אמר ליאור כשהתקשר."אני יוצאת".עניתי וסגרתי.
"היי מאמי".נישקתי אותו ושמתי חגורה."מתרגשת?".התעניין."מאוד".חייכתי."אז תרשי לי קודם לגנוב אותך לחצי שעה-הכנתי לך הפתעה".אמר ליאור בקול מיסתורי...............
אחד הפרקים הכייייי יפים
כל הפרקים יפים אבל זה הכי הכיייייי
סופה את כישרונית כל כך אין לי כבר מה להגיד לך
מחכה להמשךךךךךךךךךך
אה... פרק מדהים... סוחף... המשך..
שני פרקים מדהימים [:
אוהבתת 3>
כזזזה מדהההההים
ואואואו 😛
המשך: (תודה על התגובות המעודדותתת-אוהבת אתכן)
"היי מאמי".נישקתי אותו ושמתי חגורה."מתרגשת?".התעניין."מאוד".חייכתי."אז תרשי לי קודם לגנוב אותך לחצי שעה-הכנתי לך הפתעה".אמר ליאור בקול מיסתורי...............
"מעניין".הסתקרנתי וליאור החל בנסיעה המסתורית."הגענו".עצר את הרכב כעבור כמה דקות,הסתכלתי סביב-היינו בשכונה,בתים סביבנו-האם ציפיתי למשהו אחר?.התבלבלתי לגמרי בעוד ליאור מתלהב ומושך אותי אחריו לתוך בית."של מי הבית הזה?".נלחצתי שנכנסנו לבית מבלי לדפוק."של חבר,ביקשתי ממני טובה והוא הסכים".המשיך ליאור והעלה לי מחשבות מטורפות."אני מתחילה לפחד".לחשתי."אין לך מה לפחד,אני לא חוטף אותך או משהו".התבדח ליאור ומשך אותי במדרגות שהובילו כנראה למרתף.הלכתי אחריו בחוסר ברירה,מציצה בשעון ודואגת שלא לאחר לפגישה."אוקי,תעצמי את עינייך".ביקש ליאור מביט בפניי בחיוך שהמיס את כל ההגנות ששמתי על עצמי.עצמתי את עיניי ושמעתי את חריקת הדלת שנפתחה מולנו.
"תפקחי את עינייך".ציווה ליאור.פקחתי את עיניי-לפוסטר ענקי בשחור-לבן שבו התנוססה תמונתי,איך לעזאזל הגיעה תמונה שלי להפוך לפוסטר?-התלהבתי קופצת במקום וסוקרת את התמונה."מה איך עשית את זה?!".התרגשתי."באותו היום שהייתי אצלך גנבתי תמונה שלך,רציתי להראות לך איך תהיה ההערצה אלייך כשנתחיל להופיע,בחורות ירצו להיות את,גברים יתלו פוסטרים שלך על קירותיהם-ורק אני אקנא לך".התוודה ליאור בחיוך קטנטן."לא תהיה לך סיבה לקנא".הרגעתי אותו."אני שמח".אמר וזירז אותי לצאת כדי שלא נאחר.
"וואי אני לא מאמינה,אני יכולה להשאיר את הפוסטר אצלי?".הפצרתי בו."בשביל זה הכנתי לך אותו,ואם להיות כן איתך-הכנתי גם אחד לעצמי".חייך ליאור ואחז בידי למרות שנהג."יצאת מהממת בתמונה".הוסיף מחמאה
"תודה מאמי,על הכל".הודתי ונשקתי לו קצרות.
יצאנו מהרכב אל אולפן ענקי.הבטתי על ליאור-מרוב שהייתי לחוצה קודם לא הזדמן לי לשים לב למה הוא לובש
ליאור התהדר בחולצת טריקו ארוכה-ז'קט אופנתי מעל וג'ינס משופשף."אתה חתיך".החמאתי לו מחמאה לא צפויה-בדיוק כשהתעסק עם הכלים.גם שאר חברי הלהקה הגיעו-ומיותר לציין שכולם נראו כדוגמנים שמצטלמים הרגע לקטלוג אופנתי."תכירו זאת טופז הסולנית ואלא הנגנים".הציג אותנו מייק לשני מבוגרים בחליפות יקרות שהחזיקו סיגרים בידם."נעים מאוד".לחצתי את ידיהם ובו בזמן עשיתי קצת יחסי ציבור.
"שנשמע אתכם?".שאל אחד המשקיעים."כן".חייכתי ונכנסנו לחדר ההקלטות כדי שהאקוסטיקה תהיה טובה.
"חבר'ה,זו ההזדמנות שלנו-תשחקו אותה".עודדתי אותם וכולם עמדו נרגשים מול המיקרופונים.יניב התריע עם מקלות התיפוף וסימן את התחלת השיר.כפות רגליי רעדו בתוך המגפיים החדשות-אך האווירה הייתה מחשמלת,התרגשתי ושרתי כמו מקצוענית.הבטתי מדי פעם על ליאור שהחזיק את הגיטרה כאילו הייתה בחורה רכה,הוא פרט על מיתריה והפיק צלילים נוגים ללב,המילים התערבבו לי בראש והייתי צריכה ממש להיכנס לתוך הטקסט כדי לשיר כמו שרציתי.ואכן נכנסתי לתוך הטקסט,כשהיה צריך לחשתי,כשהיה צריך צעקתי עד שאבדו כוחותיי.סיימנו את השיר כשהרגש מטפס והמורל עולה.שמענו מחיאות כפיים אחדות ומייק חייך וקרץ לי קריצה של 'אתם בפנים'.ליאור ניגש לחבק אותי,ומשום מה יניב הרשה לעצמו לחבק אותי גם,הרגשתי כמו נקניקייה שנמחצת בין שתי לחמניות,ליאור מצד אחד ויניב מהצד השני-כמה אירוני,חשבתי.
כעבור כמה דקות צפינו במשקיעים הפוטנציאלים יוצאים מן החדר ומשאירים אותנו עם מייק."נו דבר".התלהבתי פונה למייק."לפי מה שאני רואה-הם התלהבו,תחזיקו חזק יכול מאוד להיות שאתם תהיו מושא הערצתם החדש של בני הנוער בארץ".הלהיב מייק."וואי אני בהלם".מלמל ליאור תופס את ראשו כלא מאמין.
"ומתי נדע מה קורה?".שאל יניב בפסימיות קרירה."תוך כמה ימים אקבל תשובה,ואם היא תהיה חיובית אני האמרגן שלכם".הסביר מייק וליווה אותנו לבחוץ."אה ועוד דבר,תתחילו לעבוד על חומרים שלכם,שירים מוכרים זה אחלה אבל עם זה לא יתבצעו הופעות".אמר מייק ובירך אותנו לשלום."שמעתם את הבחור".צחק יניב והרים את ידיו באוויר.
***
"בואי נעשה משהו מטורף-אני מרגיש חי לפתע".ביקש ליאור כשישבנו ברכב חושבים לאן לסוע כדי לחגוג.
"כמו מה?".זרמתי עם רעיונותיו."בא לי לקחת שמיכה,צידנית וללכת לשבת על חוף הים".אמר ליאור.
"בלילה?".נדהמתי."כן".ענה ליאור והביט בי במבט נחוש.מעולם לא ראיתי מבט כה נחוש בעיניו-וידעתי הלילה יהיה מיוחד."יאאלה בוא נעצור רק אצלי ניקח כמה דברים ונלך".התלהבתי וליאור היה מאושר.
מילאתי צידנית עם חטיפים ותרמוס עם מים חמים וקפה,לקחתי שתי שמיכות וחזרתי לרכב בו חיכה לי ליאור.
לפתע הפלאפון שלו צלצל."כן יניב?".ענה ליאור והעביר את השיחה לספיקר-כדי שאוכל לשמוע גם אני.
"בוא נלך לחגוג-אני מרגיש טוב".ביקש יניב ולא ידע שאני נמצאת ברכב גם."לא,לא באלי".ניסה ליאור להתחמק מבלי שהבנתי מדוע לא סיפר ליניב שאני איתו ושאנחנו עסוקים."תשמע אחי,טופז הזאת..הייתי עושה לה טובה".התוודה יניב לפתע וגרם לי להלם מוחלט."תדבר יפה".הגן עליי ליאור."רציני אחי,היא מדהימה,אני מת להתחיל איתה,מה אתה אומר?".שאל יניב והעמיד את ליאור במצב כל כך לא נעים.
"אני חושב שהיא יוצאת עם מישהו".ענה ליאור לפתע וחייך אליי כדי לקבל תשובה."אחי אני אשיג אותה,אתה תראה,קיצר אני חייב לסיים נדבר ביי".אמר לפתע וניתק."מה זה היה?!".התרעמתי מחייכת חיוך קטן על כך שכבשתי את יניב מבלי לשים לב בכלל."זה יניב".סינן ליאור."למה לא אמרת לו שאתה איתי כרגע?".שאלתי.
"כי שמעת בעצמך,הוא דלוק עליך-ואני מרגיש כל כך לא נעים עם העניין הזה..".לפתע ליאור השתנה לגמרי.הוא עצר את הרכב והתכנס בתוך עצמו-מוריד ממני כל טיפת התלהבות לגבי הערב."ליאור מה יש לך?".דאגתי."עזבי,אני אחזיר אותך הביתה,אין לי חשק לצאת".התהפך פתאום."לפחות תגיד לי מה קרה לך".הפצרתי בו כשעצר ליד ביתי,האכזבה חלחלה בגופי,עוברת את גרוני ומאיימת לפרוץ החוצה בתור דמעות.
"פתאום קלטתי שהוא ממש נדלק עליך,והוא חבר שלי וזה לא מסתדר פשוט".ענה ליאור ושבר אותי לגמרי.
"אז אתה מעיף אותי כי חבר שלך גילה בי עניין?-מאוד בוגר מצידך".סיננתי בכעס ויצאתי מהרכב מבלי להביט בו בכלל............
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
שלא יעזוב אותה
אני לא מסכימה
סופהההההההההההההה מושלם מדהים מהמםםםםםםםםםםםםםםםםם
לא.... שיחזרו..
מושלם וכול מילה אחרת מיותרת..