באמצע החיים -ועוד בלעדיך!

יפה :]

פרק יפה 😊
תמשיכי

QUOTE (נווופרי @ 14/11/2007) פרק יפה 😊
תמשיכי
😊

תמשיכיייי !

(= קראתיי הכל, מדהים. מוכשרת.

מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ואני עוד חשבתי שזה ממש יהיה אחרת הפתעת אותי
אהבתיייייייייייייייייייי
יאללה המשך סופהההההההההה

ההמממממששששךךךךךךךךךךך===============>>>>>>>>

אני פשוט דורשת!! חחחח 😊

אהבתייייייי
המשך 😁

אהבתי 😊

המשך על הבוקררררררר..מתה עליכןןן תודה על התגובות

QUOTE (מאוכזבת @ 14/11/2007) המשך על הבוקררררררר..מתה עליכןןן תודה על התגובות
ואיך אנחנו מתים עלייךךך!!!!!!

אני יחכה כאן מחמש בבוקר להמשך.. חחחח!!!!!!!!

את כישרון נסיכה!! אני כל כך נהנת לקרוא את הסיפורים שלךךך!!!

QUOTE (Bubit_metuka @ 15/11/2007) QUOTE (מאוכזבת @ 14/11/2007) המשך על הבוקררררררר..מתה עליכןןן תודה על התגובות
ואיך אנחנו מתים עלייךךך!!!!!!

אני יחכה כאן מחמש בבוקר להמשך.. חחחח!!!!!!!!

את כישרון נסיכה!! אני כל כך נהנת לקרוא את הסיפורים שלךךך!!!
תודה איזה מאמי את..רק שתדעי שאתם אלה שנותנים לי חשק לכתוב עם כל העידוד הזה.. 😉 😁

המשך:
(תודה על כל התגובות המדהימות)

הייתי עם הגב אל הבחורים אבל ידעתי שאהבו את ההופעה כשהמתופף שאל:"אולי תהיי הסולנית שלנו?"..........
מבטים מלאי זעם הוחלפו בין כל החברים בחדר."תראה יניב".התקדמתי אליו בצעדים חתוליים מעיפה את שערי החלק לאחור."מה?".התבלבל יניב המתופף."אני יודעת שאהבת את ההופעה אבל אתה לא יכול להחליט בשביל כולם-למרות שזו הצעה מעניינת".העמדתי אותו במקומו כדי להתחבב על השאר."בהחלט נדבר על זה".אמר אחד הבחורים שהיה שם כדי "לעודד" אותי."בכיף".חייכתי והתיישבתי.כעבור כמה דקות של החזרת הכלים למקומם-כולם התפצלו לביתם,חוץ מליאור וממני.התמקמתי בנוח על הכריות והבטתי בו במבט שלא ניתן לסרב לו."קר לי".זרקתי רמז לאוויר מקווה שהוא יקלוט וישב לידי."רוצה שמיכה?".נלחץ ורץ לארון,בזמן שאני חשבתי למה יש לו שמיכה פה?!?!."כן תודה".עניתי מבולבלת והתסכתי בשמיכת הצמר."לאחותי לא היה איפה לשים את זה-אז היא תקעה את זה פה".הרגיש צורך להסביר על אף המבוכה של שנינו.
"שב לידי".ביקשתי מביטה בכל מעשה שלו."טוב".חייך והתיישב לידי משפיל את מבטו."אתה ממש ביישן".הטחתי בפניו."כנראה".הוא חייך מביט בצורה יוקדת בעיניי."תראה,אני זורקת לך אלפי רמזים-אם אתה לא רוצה זה בסדר".החלטתי להיות כנה-והפעם זה עבד."זה לא שאני לא רוצה,אני מת לנשק אותך..אני רק מפחד".שפך בפניי את ליבו."אין לך שום סיבה לפחד".עניתי מצפה שיתקרב."את צודקת".הוא אמר מביט בשפתיי,מתקרב אליי-כנמשך על ידי מגנט,הוא העביר יד בוטחת בשערי החלק,הנחתי את ראשי על ידו הנעימה,הוא ליטף את פניי,ממש כמו לפני שהפריעו לנו-ולאט לאט קירב את שפתיו לשפתיי.רק כשהרגשתי את המגע של שפתיו על שלי-ליבי רעד.הנשימה שלי הפכה קצרה יותר,הרגשתי לרגע שקשה לי לנשום-נלחצתי,מעולם זה לא קרה לי.תירגעי-חשבתי לעצמי והסדרתי את הנשימה ממשיכה לנשק אותו.לשונו המעורפלת הייתה לא צפויה והרטיטה את נשמתי בכל פעם שנגעה בשלי.
ידיו הפכו חצופות יותר,והוא הרשה לעצמו לגעת בי,לא ממש לגעת אלא יותר ללטף-הוא ליטף את גבי,את כתפיי,את הכל חוץ מאת מה שבאמת רציתי,אך ידעתי שמוקדם מדי וטוב שהוא לא מנסה.
ליאור נלחץ אל גופי,נצמד אליי בין הררי הכריות,לא הרגשתי אותו מספיק כך שגרמתי לו להישען עליי,נכנסתי ממש מתחת לגופו-הוא היה מופתע,אך לא עצר את התשוקה לרגע-נשכב עליי מלטף את פניי ולא עוזב את שפתיי.כל כך רציתי שימשיך-אך הנייד שלי צלצל,הרגשתי כמו בסרט רע שתמיד יהיה מה שיפסיק את ההתלהבות."כן?".עניתי לדקל חסר הסבלנות."זבל איפה את?".התעניין."חוזרת אחר כך".לא עניתי על שאלתו.
"אל תתני לי לדאוג לך".אמר וסגר את השיחה."הורייך?".שאל ליאור."יותר גרוע-האקס שחושב שהוא אמא שלי".צחקקתי בהנאה."אולי כדאי שאחזיר אותך הביתה".אמר אחרי שתיקה ארוכה.התבלבלתי לגמרי-נראה היה שנהננו,אבל הוא נראה כל כך מבואס-האם זה בגלל דקל?.ייסרתי את עצמי במחשבות בזמן שישבתי ברכב שלו."תודה על הכל".אמרתי בחיוך כשעצר את האוטו."שטויות..לילה טוב".בירך אותי."תביא נשיקה".רציתי עוד מהנשיקה המדהימה שהייתה ביננו,אבל ליאור החליט ליבש אותי ובמקום נשיקה מדהימה קיבלתי נשיקה בלחי וחיבוק כפיצוי."ביי".אמרתי וידעתי-ליאור כועס עליי,הוא כנראה חושב שעדיין יש לי חבר.
"דקל אל תתקשר אליי יותר כשאני יוצאת".צעקתי כשנכנסתי הביתה."גברת-השעה 1 מתי חשבת לחזור?".
נכנס דקל לתפקיד אימי."לא שואלת אותך-רציני אל תקשר אליי כשאני יוצאת מהבית,הפחדת את הבחור".העמדתי אותו במקומו והלכתי להסיר את האיפור."מצטער נוני".חיבק אותי כעבור כמה דקות."ראסמי דקל,אמרנו ידידים-אני אספר לך הכל ואשתף אותך אבל תו לא".הסברתי."מבטיח לא להתקשר יותר".אמר מרים את ידו לשבועה."טוב".עניתי והתחלתי לספר לו על הערב הנפלא,על הנשיקה,על הלהקה-ועל הרגשות שלי."יש לי רעיון לגבי הלהקה".הציע דקל."נו?".התעניינתי."את זוכרת את דוד שלי מייק נכון?".שאל דקל והרצתי בראשי על מה הוא מדבר-ואז קלטתי!! מייק הוא דוד של דקל,מייק הוא גם צייד כישרונות של להקות והוא מת עליי."קלטתי אותך".אמרתי וחשבתי על זה שאולי דקל ואני כן חושבים באותה צורה."הוא גם ככה מת עליך,תספרי לו על הלהקה הזו-תעשי לכבודם מסיבה,הם ישירו-הוא יצפה והכל יהיה מעולה".סיכם דקל.
"אתה גאון".אמרתי וקפצתי עליו מפילה אותו למיטה."ומה מגיע לגאון?".חייך דקל מהמיטה נועץ בגופי את עיניו."אני לא שוכבת איתך".צחקתי וקמתי ממנו."קצת".ניסה להפוך אותי."לא נראלי".ביאסתי וקמתי מהמיטה לגמרי."אבל את תצטרכי עזרה במסיבה נכון?".שאל דקל."כנראה".אמרתי והתחלתי לחשוב על מה יקרה-אם דקל יהיה במסיבה.
***
ביום המחרת הרגשתי רעננה-והחלטתי להתקשר לליאור לספר לו את החדשות הטובות."טופז אני בחזרות עם הלהקה-אני יכול לחזור אליך?".ענה ליאור לבסוף."זה יקח רק שנייה-וזה קשור גם בהם תשים אותי על ספיקר".ביקשתי."את על ספיקר".הודיע ליאור.סיפרתי ללהקה את הרעיון ודיסקסתי איתם באיזה יום הכל יקרה.
ליאור לא נשמע מתלהב במיוחד עד שאמרתי שזה יהיה בביתי."סגרנו על שישי הקרוב?".שאלתי."כן".ענה ליאור."אז תזמינו חברים-כאלה שיעודדו אתכם לא כאלה שיהרסו לי את הבית".צחקתי וסגרתי את השיחה.
"דקל אני צריכה עזרה".הפצרתי בו בקול מתחנף."כשאסיים לראות את המשחק".ביטל אותי בשנייה מביט בטלוויזיה."טוב".אמרתי והחלטתי למשוך את תשומת ליבו.רצתי לאמבטיה ולבשתי את חלוק הסאטן הלבן שמדליק את דקל בכל פעם שהוא רואה אותו-כל זמן שרציתי משהו מדקל הייתי פשוט עוטה עליי את החלוק ועוברת לידו-זה היה מספיק לגרום לו להיות קשוב.יצאתי מן האמבטיה ועברתי מול מרקע הטלוויזיה.
"אז מה אמרנו שאת צריכה?".הלך אחריי וגרם לי לצחקק בהנאה.התיישבתי עם דקל ועברתי איתו על רשימת המוזמנים,על רשימת הקניות,וביקשתי ממנו להתקשר למייק-שלא סירב לנו והבטיח להגיע,אחרי שאני הבטחתי לו שהוא יוכל לצלם אותי.למייק היה מן קטע פסיכוטי-הוא לא היה מפסיק לצלם אותי,בכל פעם שראה אותי הייתה לו מצלמה על הצוואר.
***
דקל עזר לי בכל ההכנות,בקניית המצרכים,בלהתקשר למוזמנים,בלסדר להם מין במה קטנה ליד הבריכה-הוא פשוט היה מקסים,וכשערב שישי הגיע הוא גם עזר לי בלהתלבש."מה ללבוש?".שאלתי את דקל בפינוק.
"ג'ינס סקיני כהה,והסריג הורוד שהוריך הביאו מאיטליה".ענה מוציא מהארון שלי את הפריטים."ונעליים?".המשכתי."המגף החדש".אמר בחוסר חשק-ורק אז קלטתי שהוא מבואס."דקל הכל בסדר?".שאלתי."כן זה פשוט קשה לי לדעת שהמשכת הלאה ושהיום אראה את הבחור שאיתו המשכת הלאה".אמר ומחה דמעה קטנה."דיי מאמי אתה יודע שזה רק לטובה".אמרתי מחבקת אותו."יהיה בסדר".הוא חייך מוחה את דמעותיו ורץ להתלבש.
"הי כולם".פתחתי את הדלת והכנסתי את כל חברי הלהקה."מה המצב?".חייך ליאור."מצויין,בוא רגע".לקחתי אותו לצד כשכל חבריו התמקמו ברחבה האחורית-ובדקו את הבמה."רציתי להסביר לך על דקל".אמרתי והתחלתי להסביר לו שאין לו מה לדאוג."אני מבין".אמר ונשק לי בהפתעה.הסמקתי ומשכתי אותו אחריי לבחוץ
כל המוזמנים הגיעו-מייק חיבק אותי,והרעפתי על הלהקה ביקורות טובות.לפתע יניב משך אותי הצידה."אנחנו רוצים שתשירי איתנו את השיר ששרת אז".ביקש והעלה אותי לבמה מבלי שעשיתי חימום אפילו.הם התחילו לנגן ורק הלב שלי בער,הבטתי בקהל הקטן שהתקבץ סביבנו וכולם החזירו לי מבט מעריץ.תפסתי ביטחון ושרתי שוב,הפעם עם הרבה יותר רגש,הבטתי בפניו של מייק וראיתי שהוא מרוצה.ירדנו מהבמה-ומחיאות הכפיים סערו והרעידו את ליבי."תודה רבה".צעק יניב."מה אתה אומר?".שאלתי את מייק בחיוך חתולי."אני אומר שתתקשרו למזכירה שלי ותקבעו פגישה אישית איתי".התלהב והוציא כרטיס ביקור מכיסו."אני חייב לזוז".נפרד מייק ויצא לבדו.ניגשתי ללהקה ובישרתי להם את החדשות הטובות.דקל הפתיע אותי מאחורה והרים אותי באוויר מרעיף עליי שבחים ומחמאות."תודה".הודתי וחיבקתי אותו,פוקחת את עיניי ומגלה את ליאור נועץ בי מבט כועס."ליאור".ניתקתי מדקל ורצתי אחריו."כמו אחים הא..הוא נוגע בך חופשי אני מבין".סינן בכעס."ליאור זה לא מה שזה נראה".ניסיתי להסביר ונשמעתי כאילו בגדתי בו-הוא מעולם לא הצהיר על כוונות רציניות לגביי."אז זה לא נראה טוב".סינן ונעלם מביתי.התיישבתי בסלון כשכולם הלכו-וירדתי על בקבוק של וודקה לבדי-מטביעה את הצער.למה הוא כל כך חשוב לי?.
בבוקר קמתי ולא זכרתי כלום,הכל היה מעורפל.הבטתי סביב וראיתי שאני עירומה במיטה.לרגע נבהלתי,כמעט קפצתי מהמיטה ואז ראיתי לידי את דקל."מה קרה?".נבהלתי וקיוויתי שזה לא מה שאני חושבת."קרה משהו מדהים".חייך אליי."נו דבר".נלחצתי."אמרת שאת אוהבת אותי-העפת ממני את הבגדים ורכבת עלי כמו שצריך".צחקק מנסה לגעת בי-העפתי את ידו והתחלתי להילחץ."האלכוהול דיבר מגרוני".חיפשתי אשמים.
"לא יודע מה זה היה,אבל מה שאת עשית לי בלילה אף אחת לא עשתה..זה היה מדהים כולך התיישבת עליי ו..".ניסה לפרט אך עצרתי אותו.."אני לא מאמינה..".מלמלתי לעצמי......

ואו... איזה פרק איזה עלילה התמכרתי
ובמילה אחת מושלם.. ואה שתעיף את דקל

אין עליייךךך פשוטטט איןןןן
הכתיבה שלך כל כך יפההההה 😊
אין את מדהימהההה
כל פעם את שוחפת אותי יותר ויותר עם הסיפורים שלך חחח

הוא משקר בלאט !!