סוף בלתי צפוי

התחלה מדהימה ( :

תמשיכי יעלי.. :]

עוד קצת תגובות ואני ימשיך 😊

אמרת שתמשיכי היום .

היום לא יסתיים גלוש 😊

ייאאוו התחלה מדהימהה בובהה 😊

פרק 2

יום שישי
"בוקר טוב" אמא העירה אותי,הסתכלתי על השעון והמחוגים הראו שהשעה 7 בבוקר,ב9 אני מתחילה משמרת אחרונה לשבוע.
"בוקר" עניתי עם האנג אובר קליל.
"בואי לסלון לאבא ולי יש משהו להגיד לך" סיננה בקטנה ויצאה מהחדר
אחרי כמה דקות בשירותים הגעתי לסלון וראיתי את ערן אחי בן ה16, ואת שני הוריי יושבים בסלון מצפים לי. "קרה משהו?" שאלתי
"לא,שבי" אבא אמר
"טוב זוהרוש אני ואבא החלטנו לצאת לשבועיים לחו"ל וחשבנו כמה טוב יהיה שאת וערן תצטרפו אלינו"
שתיקה.
דלינג, נפל האסימון. מה יותר טוב משבועיים בית ריק? ישר חשבתי לעצמי, לא לרגע עברה בי מחשבה לנסוע איתם.
"לא , אמא אין מצב.אני חייבת את הימים האלו לעבוד" תירצתי
"מה זאת אומרת את לא יכולה לקחת חופש?" אבא פתאום התערב
"אני צריכה את הכסף בשביל החיסכון לאוטו אבא, שבועיים זה כמעט 1000 שקל" ניסיתי למצוא משהו טוב שיתנו לי להישאר בבית
"אם היא לא הולכת אני גם לא בא" ערן פתאום צייץ
"לא איכפת לי שיישאר איתי..תיסעו שניכם לנופש תבלו קצת לבד" אמרת וקרצתי לערן שיעזור לי,יודעת שגם הוא מת שיסעו וישאירו את הבית רק לשנינו.
"כן אל תדאגו אני וזוהר נדאג לבית" הוסיף.
ככה המשכתי לשכנע עד שהסכימו לנסוע כבר יום ראשון וחיוך ענקי התגלה על פניי, "אחלה בוקר" חשבתי לעצמי מכינה לי ארוחה קטנה לנשנוש.
---------------------------------------
"הלו" עניתי לזוהר שהתקשר אחרי חצי שעה
"היי" אמר עם קולו העדין
"היי מה נשמע מאמי?"
"הכל טוב..זוכרת שקבענו היום?" שאל
"לרגע לא שכחתי" חייכתי חיוך קטן
"חמודה,אז מתי נוח לך?"
"11?" שאלתי מקווה שיוכל
"אחלה,אני יבוא לאסוף אותך ונמצא מקום לשבת סבבה?" שאל וכל כך חיכיתי לשעה זו כדי לראות אותו. משהו בו כל כך משך אותי,וגרם לי לרצות להיות לידו.
"סבבה" עניתי, נתתי לו את הכתובת וניתקתי.
התחלתי להתארגן לעבודה,וברבע ל9 לקחתי את האוטו ויצאתי.
---------------------------------
הגעתי לחנות,משמרת קצרה מחכה לי עד 2 וחצי בצהריים..הבוקר עבר כרגיל כמו כל יום,קצת לקוחות,קצת כסף,הרבה שעמום.
1 וחצי בדיוק על השעון עדי התקשרה
"היי" עניתי
"מה נשמע מאמי?" שאלה
"סבבה מה איתך?" התעניינתי
"וואלה מצוין היה כיף אתמול"
"כן צודקת..תנחשי עם מי אני יוצאת היום" ישר רכילות
"עם מי? " שאלה עם גיחוך קטנטן
"הברמן,קוראים לו גם זוהר" עניתי
"וואלה?" התפלאה
"יאפ, ב11 הוא אוסף אותי" עניתי ואח"כ סיפרתי לה את הכל, ובינתיים שתיתי מים מהבקבוק
"יפה לך בהצלחה מותק" איחלה..המשכנו לדבר,שיתפנו חוויות, העבירה לי חצי מהזמן וככה סיימתי את המשמרת של היום.
------------------------------------
בבית חיכתה לי ארוחת צהריים חמה כבר על השולחן..ערן בא והתיישב מולי
"טוב זה הולך ככה" התחיל
"באמצע השבוע לי יש לימודים לך יש עבודה סבבה,יש לנו שתי סופי שבוע..זאת אומרת חמישי שישי הבא הבית שלי וחמישי שישי אחרי הבית שלך" הרצה לי ואני התחלתי לצחוק
"מצחיק" אמרתי בעודי טורפת את הספגטי
"נו אל תתחילי זוהר" הציק
"טוב יאללה סע ,נראה כבר" אמרתי ,שמה את הצלחת בכיור והולכת לחדרי,נשכבת לכמה דקות במיטה וישר נרדמת.
--------------------------------------------
הפלא צלצל שוב,ושוב סיננתי,קמתי כי הבנתי שזה די דחוף למישהו שמתקשר כבר בפעם המאה.
הסתכלתי על השעון והבחנתי שישנתי 4 שעות,זאת אומרת השעה 8 בערב.
3 שיחות שלא נענו מעידן+ הודעה חדשה ממנו:
-למה את מסננת אותי זוהר? בבקשה תתקשרי זה דחוף!-
"מה כל כך חשוב לו שהוא התקשר 3 פעמים" חשבתי לעצמי והחלטתי לחזור אליו.
"הלו" ענה מהר.
"מה כל כך דחוף?" ישר שאלתי מבלי התחלה רגילה של שיחה
"מה שמעתי את יוצאת היום עם מישהו" אמר וליבי נפל לתחתונים.
"מה?מאיפה אתה יודע?" לא שללתי
"אז זה נכון?" העלה את הטון
"קודם תענה לי!! " העלתי גם
"ליאור אמר לי" ענה מהר כי ידע שלא יוכל להתחמק ממני.
"אוי נו באמת" התעצבנתי על עדי שישר רצה לספר לידיד הכי טוב שלה שבמקרה חבר טוב שלו.
"עכשיו תורך" רטן
"כן עידן אני יוצאת עם מישהו ,להזכירך אנחנו לא ביחד,ועד שאני אסלח לך אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בחיים שלי" תקפתי והלב פעם יותר ויותר חזק.
"אני לא מבין אותך זוהר" עצב התגלה בקולו
"מה יש פה להבין? בחצי שנה שלנו התפרפרת ,שנה היינו יחד מבלי שאני אדע את זה,איך יכולת בכלל לא לספר לי?? לא היה איכפת לך??" דמעה ירדה.
"זוהר אני ביקשתי אלף פעם סליחה.טוב אני יכול לבוא אליך ונדבר על זה בבקשה?" התחנן
"לא עידן,ב11 אני יוצאת וכלום לא ישנה את זה,ואם תהרוס לי את זה, תשכח ממני לנצח" אמרתי בנימה דרמטית וניתקתי.
זרקתי את הפלא לצידי המיטה וחזרתי לתנוחת שכיבה מנגבת את הדמעות. פעם ראשונה שניהלנו שיחה מאז מה שקרה. מאז שבטעות שמעתי את עידן וחיים, חבר שלו ,מדברים על זה.היום הכי נוראי שהיה לי.
גל של געגוע מציק עבר בי,והדמעות שוב ירדו. הפעם לא הפסקתי אותם.התפרקתי. ההכחשה שלי הורגת אותי,אני אוהבת אותו,אבל איך אני יכולה לעזאזל עכשיו לחזור אליו ולהתנהג כאילו הכל רגיל אחרי שהוא לא טרח אפילו לספר לי מה היה בחצי שנה שלנו. מה היה שאני ישבתי בבית לבד בוכה על זה שהוא לא חוגג איתי והוא יוצא למסיבה עם חברים שלו מבלי להתחשב בי.
הודעה חדשה בפלא קטעה את מחשבותיי. ידעתי שזה עידן לפי הצליל.העדפתי לא להסתכל.
לקחתי את הטלפון של הבית וחייגתי תמספר של עדי.רק מחכה שתענה לי!!
"הלו" ענתה.
"עדי פעם הבאה תמנעי מלספר לליאור דברים שלא צריכים להגיע לעידן!!!" אמרתי במהירות ובעצבים מבלי לנשום
"מה?? הוא אמר לו? אני לא מאמינה...זוהר הוא הבטיח לי שזה לא יגיע לעידן.אני כל כך מצטערת באמת"
"עזבי..כבר קרה..רבנו.." אמרתי והיא הבחינה בקולי הכואב.
"מאמי שלי..אני מבינה שכואב לך אבל זאת את שהחלטת לסבול" אמרה פתאום בגילוי לב
"מה?" שאלתי כשחשבתי שלא שמעתי טוב
"תקשיבי זוהר הוא אוהב אותך כל כך והוא עשה טעות והוא מצטער על זה,אני יודעת שאת עדיין אוהבת אותו,לא חבל?" אמרה ונעצה סכין חד בליבי.
"עדי..הוא ..בגד בי.." גמגמתי
"זה היה ממזמן זוהר עברתם הרבה דברים טובים ביחד...הייתם שנה וחצי! וככה זרקת את זה לפח"
"אני?!?! אני זרקתי לפח? " ופה כבר צעקתי.
"אל תתעצבני עלי מאמי אני רק מביע את דעתי בתור חברה שלך" אמרה
"עדי,נכון שהיינו שנה ביחד,שנה מדהימה שכל פעם שהיה איתי הרגשתי יותר ויותר מאוהבת,שנה שכל פעם שהוא נישק אותי או סתם נגע בי הרגשתי כמו מלכה,ואז אני פתאום מגלה שהוא היה עם מישהי אחרת בזמן שהוא היה שלי,והוא הסתיר את זה ממני שנה שלמה! את יודעת מה זה עושה ללב שלך? את יודעת מה הרגשתי? טיפשה!! תמימה!! נבגדת!!" הסברתי לה את המצב עם בכי מר שלא מפסיק לרגע.
"טוב די..אל תבכי..אם את כל כך רוצה לצאת עם זוהר,תצאי,תעשי מה שטוב לך"
"טוב כבר 9,לא שמתי לב שעבר הזמן מרוב כל הדרמה הזאת" עניתי שראיתי את השעה העגולה בשעוני.
טוב מותק דברי איתי כבר ואל תהיי עצובה את יודעת שאני איתך בכל מצב נכון?" עודדה קצת
"כן אני יודעת,תודה..ביי עדידי" ניתקתי.
ניגבתי את הדמעות ,נרגעתי וקמתי לשתות תה.העברתי את הזמן במחשב,קצת בטלוויזיה,קצת עם ההורים בסלון והנה הגיע 10 וחצי.והבטן התהפכה מרוב התרגשות מהפגישה עם זוהר.
נכנסתי להתקלח,כשיצאתי לבשתי סקיני ג'ינס כהה,עם סטרפלס לבן התאפרתי קלות סידרתי את שערי הגולש וב11 וחמישה הוא היה למטה ,ירדתי עם מליון פרפרים בבטן 'כמה זמן לא התרגשתי ככה' חשבתי לעצמי בעודי יוצאת מהבניין לכיוון המזדהה הכסופה שחיכתה לי.
"היי " אמרתי עם חיוך קטן בצידי הפה כשנכנסתי למכונית היפה .
"היי מאמי" אמר והסתכל לי עמוק בעיינים
"אז לאן?" שאלתי כשהתחיל לנסוע
"יש פאב חדש בהרצליה חבר שלי עובד שם אמר שיפנק אותי רוצה לקפוץ?" שאל
"סבבה" עניתי במהירות מבלי לחשוב פעמיים. הרדיו היה פתוח על גלגל"צ ובדיוק השיר של מאיה אברהם "למה" התנגן ברקע.
"למה אין אף אחד לילות ארוכים בינינו ולמה הכאב מסרב לא עוזב את שנינו" שרתי בקול עדין וחלש שחלילה זוהר לא ישמע. הסתכלתי בחוץ על האנשים ברחוב,במכוניות,במסעדות,העולם זורם ורק שלי נעצר.
"הכל בסדר?" שאל כדי לשבור את הקרח
"כן" אמרתי ועצרתי את כל הכאב.החלטתי לנסות ליהנות באמת.לא לחשוב יותר על עידן,ועל השיחה שהייתה לנו,רק לזרום ,לא לחשוב מליון פעם לפני שאני עושה משהו,לקחת סיכונים בחיים,לא לצפות לדברים יותר מדי.
אחרי נסיעה שנראתה כמו נצח,זוהר החנה את רכבו יצאנו מהאוטו ובחנתי אותו מכף רגל ועד ראש.
'חתיך' חשבתי לעצמי הולכת אחריו לפאב החדש שבאמת לא הכרתי לפני.הודעה נשלחה לי לפלא מטליה..כתבתי לה איפה אני ועם מי ואיחלתי לה שבת שלום..
"מזל שהיה לי כבר 18" לחשתי לו שנכנסנו.
הוא החזיק בידי והעביר לי זרם של חשמל בכל גופי.התיישבנו על הבר.
"מה את שותה?" שאל
"כאילו אתה לא יודע" אמרתי שנזכרתי את עצם עבודתו ברמן.
אחרי כמה דקות שני שטים כבר היו לצידנו
"ביחד?" שאלתי מחזיקה בכוס הקטנה שמריחה ריח חזק של אלכוהול
"סבבה" אמר עם חיוך והקפצנו.
--------------------------------------------
"די אני לא יכול יותר" אמר עם צחוק מתגלגל והעיינים שלו בהקו.
"נו עוד אחד אחרון יזקן" לעגתי לו, מרגישה את הראש מסתובב כבר,אחרי 3 שטים.
"נראה לי זה מספיק לך" אמר
"אוקי אבא" נשפכתי מצחוק
"אני לא יכול להיות אבא שלך" אמר פתאום ברצינות לא מובנת
"מה למה?" ניסיתי לחשוב בצלילות
"כי אני מת לנשק אותך" אמר פתאום וגרם לי לרעד קליל
הסתכלתי עליו.המומה. הוא משך אותי כל כך. לא ידעתי מה לעשות. הלב שלי כמעט יצא כבר החוצה.
שיכורה אני לא ,אבל בראש טוב,ידעתי מה אני עושה.החזקתי לו את היד חזק הוא התקרב אליי והרגשתי את נשימתו ,הוא נצמד וליטף את פניי ברכות,נטרפתי.הוא שיגע את חושיי,נשמתי בכבדות רק מצפה לצעד הבא שלו.
והנה זה בא,הוא הצמיד את פיו לשלי וטעמתי את הטעם המר של האלכוהול שהיה לו בפה שאני מאמינה שזה הטעם שיש לי גם.הלשונות שלנו רקדו ביחד,עצמתי עיינים וזרמתי מבלי להפסיק,כל כך נהניתי.
לאחר כמה דקות התנתקנו והוא השאיר אותי עם חיוך ענקי.בלעתי את שארית הרוק שהוא השאיר בפי ולא הצלחתי להוציא מילים מהפה מרוב התרגשות.
-------------------------------------------------

מדהים [=

מדהים : ]

תודה..

מקסים 😊

כזה יפה :]]
תמשיכיי מאמי

מהמםם מכה להמשך הבא:]

היום בערב ..😊

לא קראתי אף פעם דברים שלך.
אהבתי יעלי,
הצלחת לרתק אותי (: