"אווח לא קרה כלום..עזבי היא לא מעניינת .. אני איתך נכון ? היא עבר..וזהו..אין מה לספר.."
"יואוו מור לא ניתקתי את השיחה .. ומישהו הקשיב כי אף אחד לא ניתק .." אמרה אחרי ששמעתי אותה פתאום יותר טוב . כנראה הרימה את הפלאפון .
"מה את רצינית ? טוב שובל נתקי בטח סתם משעמם למישהו .." אמר
"מה אבל אם ..." לא שמעתי יותר . היא ניתקה .
אז זאת שובל.
עם שובל הוא היה .
הדמעות זלגו .
הרגשתי איך הלב שלי שוב , מתנפץ .
אך הפעם , לרסיסים קטנים יותר – כאלה שאי אפשר לחבר בחזרה .
הצמרמורות הכואבות שהרגשתי באותה שנייה לא פסקו .
הרגשתי סחרחורת קטנה . הכאב רק התגבר.
תמונות דימיוניות שלהם ביחד עלו בראשי והכאיבו לי כל כך .
הדבר היחיד שרציתי עכשיו היה להיעלם ולהפסיק להרגיש כאילו שירו לי בלב .
------------------------------------------------------------------------------------------
שכבתי במיטה ..הדמעות זלגו מעיניי ללא סוף .
כאב לי . כל חלק בגוף כאב לי .
בעיקר הלב . הרגיש לי שהוא שורף .
והעיניים .. כל כך כאבו . גם הן שרפו .
הפלאפון שלי צלצל . על הצג היה רשום 'עמיתוש פלאפון'
"הלו?" עניתי אחרי נשימה עמוקה .
"מאמי מה נשמע ?" שמעתי את קולו . נזכרתי בשיחה של שובל ומור . לא האמנתי עליו . לאן הוא הגיע ? למה הוא עשה לי את זה ?
"טוב מה איתך ?" שיקרתי . לא רציתי שיתחיל לשאול שאלות . לא רציתי להיזכר. לא רציתי לבכות . לא רציתי להישבר.
"לינוי מה קרה?" שאל והדמעות זלגו מעיניי . שתקתי . לא יכלתי לדבר.
"אתה יכול לבוא ?" שאלתי אחרי כמה שניות של שתיקה.
"בטח מאמי אני כבר יוצא אליך ביי" אמר וניתק .
כאב לי . כל כך רציתי ללכת למור ופשוט להדביק לו תכאפה של החיים .
שנאתי את השאלות האלה , שנאתי להשאיר דברים פתוחים .
אני לא יודעת מה קורה! לא יודעת אם הוא בגד בי .. אם הוא היה איתה אחרי שלקחנו פסק זמן !
אבל עדיין .. ל מ ה ?
הוא בטח לקח פסק זמן בשבילה! ידעתי . פשוט ידעתי. הוא לא אהב אותי .
הוא סתם ריחם עלי . כל כך צדקתי .
הרגשתי כזאת עלובה..כזאת מושפלת .
רציתי לשנוא אותו, פשוט לשנוא אותו. אבל זה לא קורה..אני אוהבת אותו .
לא יכולה לשכוח אותו . למה ? מה יש בו כבר?!
לקחתי את הפלאפון שלי שהיה מונח לידי ... מחפשת ברשימה את מור .
כשמצאתי , הסתכלתי על שמו כמה שניות וחשבתי אם להתקשר אליו או לא .
לבסוף הנחתי את הפלאפון בחזרה ועצמתי את עיניי .
אסור לי להתקשר אליו. אסור לי להיראות חלשה . אני חייבת לשכוח אותו .
שמעתי דפיקות מחוץ לדלת חדרי .
תיארתי לעצמי שזה עמית .
"כן.." אמרתי בשקט . .תיארתי לעצמי שלא שמעו .
"פתווח..." הפעם הרמתי את קולי והדלת נפתחה .
עמית עמד בפתח והביט בי ... אחרי שנייה הוא סגר את הדלת והתקרב אלי .
"מאמי מה קרה?" שאל והתיישב לצידי . ידו ליטפה את פניי בעדינות .
הייתי זקוקה למגע .. הייתי זקוקה לאהבה. ובעיקר זקוקה למור . כל כך זקוקה לו .
הדמעות זלגו מעיניי .. הרגשתי כל כך רע.. כל כך אבל כל כך אבודה .
"בואי אלי .." אמר בשקט ועזר לי להתרומם .הוא חיבק אותי אליו וליטף את גבי בעדינות .
ידיי היו תלויות סביב צווארו . אחזתי בו והרגשתי שאין בי כוח .. שאם הוא היה עוזב אותי הייתי נופלת .
הרגשתי מתה . מבפנים .
"את רוצה לספר לי מה קרה?" שאל אחרי דקות ארוכות של שתיקה .
הנדתי בראשי .. לא רציתי להיזכר .לא רציתי לדבר. רציתי לשתוק . רציתי חיבוק .
- - - - - - - - - - - - - - -
"טוב ... דבר איתי מחר כן ?" היינו ליד הבית שלה .
"טוב" השבתי והיא התקרבה ונישקה אותי .התרחקתי .
"מה יש לך ?" שאלה והביטה בי במבט מבולבל .
"כלום ..א..אני" לא ידעתי מה להגיד לה .
"אני רציינית מור .. רגע אחד הכל מושלם וברגע השני אתה פשוט מתנהג מגעיל" אמרה את אותו משפט שלינוי אמרה לי .
הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף בבטן . נזכרתי בזה.
~~~~~~
"זה רק לכמה ימים..." אמרתי וליטפתי את ידה
"את זה אתה לא יכול לדעת ." אמרה והבטתי בעינייה . "ברור שכן . מאמי אני לא רומז לך שאני רוצה להיפרד או משהו.. את יודעת שאני אוהב אותך." אמרתי והיא הרימה את כתפייה
"אני כבר לא יודעת" השיבה והתקרבתי אליה..נישקתי אותה.
"אז הינה .. אני אוהב אותך.. כלכך ." אמרתי וחיבקתי אותה אלי.
הדמעות זלגו מעייניה כאב לי לראות אותה ככה. .
"מה קורה איתך מור ? רגע אחד הכל מושלם וברגע השני אתה פשוט מתנהג מגעיל.." אמרה והשפלתי את ראשי. ידעתי שהיא צודקת . ידעתי שאני לא כמו פעם . .
"אני יודע.. אני מצטער.." אמרתי בשקט
"בגלל זה אני צריך את הזמן שלי .." הוספתי והיא הנהנה בהבנה."טוב.. אז קח לך אותו.." אמרה והתקרבתי אליה וחיבקתי אותה חזק חזק .
"אני אוהב אותך..באמת.. שלא תחשבי שלא" אמרתי וליטפתי את פנייה.
~~~~~~
שנייה אחרי זה נזכרתי גם בנשיקה שלה עם עמית .
שתקתי .
"מצטערת אתה לא חייב לי כלום.." אמרה ובאה להיכנס לבית שלה .
"לא..אני מצטער..את צודקת" אמרתי וליטפתי את פניה.
"אני צריך כמה ימים טוב ?" ביקשתי והיא הנהנה .
"טוב ..אני אוהבת אותך." אמרה ונישקתי אותה .
"לילה טוב .." אמרתי והיא נכנסה לביתה .
חזרתי לאוטו .
חשבתי על לינוי .
אני כל כך מתגעגע אליה.. למה לקחתי ממנה פסק זמן ? יכולנו להיות ביחד עכשיו .
הרגשתי קצת אשם .. אבל ידעתי שהיינו חוזרים באותו יום שהייתי הולך לבקר אותה אם היא לא הייתה מתנשקת עם עמית ..
למה היא עשתה לנו את זה?
לא יכול להיות איתה..היא בטח איתו ...ביחד. נגעלתי מהמחשבה .
- - - - - - - - - - - - - - - -
אחרי שנרגעתי התנתקתי מעמית ..והוא עזר לי לשכב בחזרה.
"נרגעת ?" שאל וליטף את פניי.
הנהנתי .
"אני הולך להביא לך מים ..טוב ?" אמר ויצא מחדרי .
הבטתי בתמונה שלי ושל מור , תמונה ממוסגרת שהייתה על השידה שלי.
העיניים שלנו – משהו במבט של שנינו היה כל כך חי..היינו מאושרים באמת .
מה קרה? למה זה נהרס ?
הכל התחיל משובל ..פשוט הרסה לנו הכל..וזה נגמר בה.
כנראה שהתעלמתי מכל הסימנים .תמיד הוא רצה אותה . וגם כשהוא אמר לי שיש לו אליה משהו התעלמתי מזה והמשכנו ביחד . הייתי כל כך מטומטמת .
הייתי צריכה לחתוך את זה כבר אז. אולי היה פחות כואב לי .
עמית נכנס לחדריעם כוס מלאה במים קרים וקטע את מחשבותיי .
"קחי מאמי.." אמר והביא לי את הכוס .
"תודה.." אמרתי בלחש ושתיתי בלגימות קטנות .
הוא הביט בי עד שסיימתי לשתות הכל .
"את בסדר?" שאל והנהנתי . "כן תודה.." השבתי והוא חייך אלי חיוך מתוק.
"אני לא יכול לראות אותך ככה.." אמר וליטף את פניי.
"אני לא יכולה לחיות ככה.." אמרתי בלחש ושוב הדמעות זלגו מעיניי.
הגוש שהצטבר לי בגרון כל פעם מחדש השתחרר .
"לינוי תספרי לי מה קרה..תשחררי את זה." אמר והבטתי בו במבט שבור .
"הוא שכב איתה .." אמרתי והרגשתי צמרמורות כואבות בכל הגוף .
נהיה לי קר פתאום .כאב לי הראש .
הוא חיבק אותי אליו .
"שש..אל תבכי ." לחש באוזניי . "לא יכול לראות אותך ככה.." לחש ופרצתי בבכי מחדש .
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי..שנחזור ..שהוא צריך רק כמה ימים אבל זה היה תרוץ..הוא פשוט הלך אליה ושכב איתה .. אני שונאאאאאת אותו.." אמרתי בבכי ועמית הביט בי במבט לא מבין .
"מה..מה זאת אומרת ? מאמי תינשמי רגע עמוק .." אמר וכך עשיתי.. הדמעות המשיכו לרדת ..
אבל הבכי פחת לאט לאט.."עכשיו תספרי לי הכל ..." אמר אחרי שנרגעתי לגמרי .
הבטתי בו . הרגשתי כלכך אבודה.
"היום...היום התקשרתי אליו לפני איזה שעה וחצי שעתיים ככה..ו..ו..מישהי ענתה לי .. " אמרתי ושיחזרתי בפניו את השיחה .
"ו..זהו..הוא..הוא שכב איתה.. זאת שובל .. בגללה הכל התחיל ..ובגללה הכל נגמר ." אמרתי בבכי והוא חיבק אותי אליו שוב . חיבקתי אותו חזק חזק . משחררת את כל הכאב.. היייתי זקוקה לו – לחיבוק הזה.
"את בטוחה שהם שכבו?" שאל ואני הנהנתי .
"כן !! היא אפילו כמעט נכנסה להריון !! אתה קולט? אני לא יודעת אפילו מתי זה קרה!! בגלל זה לא היה אכפת לו שאני בבית חולים . גל התקשרה לחרא הזה והוא אפילו לא טרח להתקשר לשאול מה איתי!! מצידו שאני ימות.. וחבל שזה לא קרה." אמרתי בבכי ועמית הביט בי בכעס.
"אל דברי ככה בחיים שלך!" צעק והשפלתי את ראשי.
"לינוי הבנזונה הזה לא שווה אותך את מבינה ?! ותפסיקי לדבר על עצמך ככה. שלא יתקשר מה את צריכה אוותו בכלל ??! " אמר בכעס ולא ידעתי אם זה ממקום של ידיד או ממקום של מישהו שאוהב אותי .
"א..אני מצטערת עמית..לא מתאים לדבר איתך על זה .." אמרתי והוא הביט בי בכעס.
"לינוי..הבנתי את זה כשאמרת לי שאת לא רוצה איתי שום דבר מעבר לידידות . וזה בסדר. אני לא כועס עליך ואני מבין אותך. " אמר והביט בעיניי . שתקתי .
הלב פעם במהירות .
"את יודעת שאת יכולה לדבר איתי על הכל ואני פה בשבילך נסיכה.." אמר והבטתי בו .
"עמית..א..אני רוצה לשכוח אותו..כואב לי .. פה .." אמרתי ושמתי את ידי איפה שהלב .
"אני יודע מאמי..ואת תשכחי אותו..את תראי .. " אמר והדמעות זלגו .
"מתי?" שאלתי בקול שבור . "זה עוד יקרה.." השיב והתקרבתי אליו ..
רציתי לנשק אותו..להרגיש משהו .אבל זה לא בסדר מצידי לשחק בו ככה..
הוא ליטף את פניי.. "אל תבכי יותר .." לחש והנחתי את ידיי סביב צווארו ..
הוא הביט בי במבט לא מבין .. בבלבול . "מה את עושה?" שאל בלחש ונישקתי את שפתיו בעדינות .
הבטתי בו , לראות מה תגובתו .
"לינוי אל תעשי את זה.." אמר והוריד את ידיי מכתפיו . הבטתי בו . פגועה.
"את כועסת עליו עכשיו ואת סתם מבלבלת אותי ואת עצמך.." אמר והנחתי את ידיי מחדש .
"אני רוצה לשכוח אותו..תעזור לי.. בבקשה.." אמרתי מתחננת..
"לא לינוי...קודם כל תני לעצמך כמה ימים להירגע..וכשתירגעי דברי איתי.." אמר והשפלתי את ראשי.
הפעם הרגשתי מושפלת לגמרי .
"את יודעת שזה לטובתך.." אמר כשהורדתי את ידיי מכתפיו ולא הסתכלתי עליו יותר .
"אתה לא יודע מה טוב לי." אמרתי בכעס והוא הביט בי .הוא לא הגיב .
הדמעות זלגו מעיניי .
"נמאס לי מהחיים האלה..לא רוצה להיות כאן יותר .." אמרתי בכאב והרגשתי שיש לי חור ענקי בלב . שרק מתרחב והורג אותי ..
"שש אל תדברי ככה.." אמר בשקט וחיבק אותי אליו ..
"אני לא יכול שאת בוכה לינוי..די.." אמר והתקרבתי אליו שוב . נישקתי את שפתיו פעם נוספת .
הוא הביט בי .. "אני רוצה לאהוב אותך.. לשכוח אותו ולהיות רק שלך .." אמרתי בשקט והוא הביט בי. "לא תמיד מה שרוצים קורה..בעיקר כשזה קשור ללב .." אמר והשפלתי את ראשי .
"תעזור לי..בבקשה.." אמרתי והוא ליטף את שיערי . "קודם תירגעי .. את צריכה כמה ימים להירגע.." אמר והנהנתי .
- - - - - - - - - - - - - - - -
"ביי מותק את תסתדרי ?" אמא שאלה לאחר שהורידה אותי ליד השער של בצפר .
"כן .." השבתי והיא הביטה בעיניי .
"תזכרי שהבטחת לספר לי מה קרה." אמרה והנהנתי.
"תחייכי .. " אמרה בטון אימהי . " טוב .." השבתי והיא נכנסה לאוטו .
"ביי מותק .. " אמרה מביטה בי מהחלון ונסעה.
נסעתי עם הכיסא לבצפר .
שוב תוקעים מבטים . לא עניין אותי . רציתי פשוט להיכנס לכיתה ולגמור עם כל זה .
ראיתי את מאי .. דיברה עם כמה חברות שלנו .
"לינייי" שמעתי אותה קוראת לי..התקרבתי אליהן .. "היי" אמרתי בשקט והן הביטו בי
"לינוי קרה משהו ?" ליז אחת הבנות שאלה.
"לא..אני בסדר" שיקרתי ומאי קמה . "בואי" אמרה והתרחקנו .
"מה קרה?" שאלה והדמעות עלו לעיניי מחדש.
"בבקשה אל תשאלי אותי עכשיו כלום.." אמרתי בקול חנוק
מכירים את זה שאתם מרגישים הכי חרא בעולם ..שיש גוש דמעות שתקוע בגרון ואתם מרגישים שאם ישאלו אותכם ותדברו זה פשוט יפרוץ החוצה ? ככה בדיוק הרגשתי.
העדפתי לשתוק . לא לדבר. העדפתי לתת לגוש לעזוב אותי .. ורק אחרי שאני ארגע לספר .
"אני אספר לך אח"כ.." אמרתי והיא הנהנה.
"טוב מאמי..אבל מה שזה לא יהיה .. אני בטוחה שזה יסתדר בסוף. ואל תבכי אי אפשר לראות אותך בוכה יש לך פרצוף כזה חמוד ." אמרה וחיבקה אותי .
חייכתי .. חיוך קטן .היא הצחיקה אותי .
"אני אוהבת אותך מאיוש. תודה שאת פה " אמרתי וחיבקתי אותה בחזרה ..חזק חזק .
כשנשמע הצלצול עליתי לכיתה .
לא הצלחתי להתרכז בשיעור. התחרטתי שהגעתי לבצפר .
השעתיים הראשונות עברו .. כשהגיע ההפסקה הגדולה יצאתי עם מאי וקארין לבחוץ .
סיפרתי להן הכל . הן חיבקו אותי וכל כך עודדו אותי .
"בואי , קוראסון שוקולד בקפיטריה עלי!" קארין אמרה וחייכתי חיוך קטן.
נכנסנו לקפיטריה .. הדבר הראשון שראיתי מול עיניי היה את שובל ומור .
היא ישבה עליו ונישקה אותו .
שוב הרגשתי –
שבורה .
תודה על כל התגובות שלכן ,באמת כיף לקרוא אותן!
שבוע טוב(:
אוהבת אתכן .
אתר האהבה הישראלי