"מור ?" ראיתי את קארין מתקרבת אלי .
"מה ?" שאלתי באדישות .
"מה יש לך ? כואב לך ללכת לבקר את חברה שלך ? עכשיו גם תגיד לי שלא שמעת את ההודעה שהשארתי לך אה. ?!" ראיתי עליה שהיא עצבנית .
"קודם כל .. אל תדברי אלי ככה קארין .. ודבר שני אני לא חייב לה שומדבר והיא לא חברה שלי! ." אמרתי והיא הביטה בי בהלם .
"אני לא מאמינה עליך מור .. מה..מה נסגר איתך ?" שאלה והביטה בי במבט נגעל .
"גועל נפש. ." אמרה והתרחקה .
------------------------------------------------------------------------------------
"אני לא מאמינה עליו .." אמרתי מביטה במור בזלזול .
הוא ישב על אחד הספסלים ועישן סיגריה . לא מתאים לו בכלל !
"מה הוא אמר לך ?" ספיר , אחת החברות שלנו שאלה .
"סתם .. אמר שאני לא אדבר אליו ככה ושהוא לא חייב לה כלום ושהיא לא חברה שלו .. מפגר" אמרתי בכעס. כעסתי בשביל לינוי! לא מגיע לה בכלל .
"אולי קרה משהו ? לא נראלי שבגלל פסק זמן הוא ככה." אמרה והרמתי את כתפיי.
"אין לי מושג .. אבל הוא היה מוזר עוד לפני הפסק זמן .. בקושי דיבר עם לינוי והיה צריך תזמן שלו ולא יודעת .. לא יודעת משו מסריח פה .." אמרתי והיא הנהנה
"מאוד מסריח .." אמרה ושתינו המשכנו להביט בו .. בוחנות כל תנועה שלו .
- - - - - - - - - - - - - -
"נו מה בא לך לאכול ?" שאלתי בחיוך קטן .
"אותך " השיב ונישק את שפתיי.
"נווו .. בא לי להכין לך משהו טעים !!" אמרתי והוא צחקק.
"ארוחת צהריים ?" שאל והנהנתי .
"איזה כיף שהתחלתי ב-9 וסיימתי ב-11 אה ? אחח .. חלום !" אמרתי והוא הנהן .
"כן .. טוב אולי במקום שתכיני נצא לאכול איפשהו?" שאל והרמתי את כתפיי
"איך שבא לך .." אמרתי והוא חייך .
"מה בא לך מאמי ?" שאל ונישק את שפתיי בלי סוף .
"תאמת שבא לי מנת שווארמה " אמרתי והוא הביט בי בהלם .
"את רצינית?" שאל ואני הנהנתי בחיוך . " למה ?" שאלתי לא מבינה .
"כי כל הבנות מתביישות לאכול ..אז מנת שווארמה .. חח יאלה מאמי בואי " אמר והתחלתי לצחוק .
"נראלך שאני מתביישת לאכול מולך ? כמה פעמים כבר אכלתי וראית אותי..לא מפריע לי ..גם אם זה יהיה הדבר הכי מביך בעולם . אני יאכל ." אמרתי והוא חייך .
"סבבה.." השיב ועלינו לחדר שלי .. הוצאתי מכנס ג'ינס וחולצה רגילה והתלבשתי.
מתחיל להיות קר .. איזה מבאס.
"יאללה זזנו ?" שאל והנהנתי בחיוב. "זזנו" אמרתי מחייכת ויצאנו מהחדר .
- - - - - - - - - - - - - - -
"נו מתי את משתחררת היום ?" עמית שאל כשסיימנו כבר את הסנדוויץ' . היה כל כך טעים .
"כנראה שב-5 בערך.." אמרתי והוא הנהן .. "סבבה .. ואת ממשיכה עם הפיזיותרפיה?" שאל והנדתי בראשי . "אסור לי שבועיים ..וזה מעכב לי את הכל " אמרתי בעצבים והוא הנהן .
"פעם הבאה אל תעשי בעיות והכל יהיה בסדר. " אמר והשפלתי את ראשי .
"ואיך את מרגישה בכלל ?" שאל וליטף את פניי.. היינו קרובים . אבל לא , הוא לא ניסה .
שמחתי שהוא מכבד אותי ומקיים את ההבטחות שלו .
"מבחינה נפשית או פיזית ?" שאלתי בשקט והוא הביט בי.
"שניהם ..." אמר והדמעות מילאו את עייניי. שוב הגוש הזה . פשוט לא מניח לי!
"היו לי ימים יותר טובים .. בהרבה יותר טובים .." השבתי בכאב והוא חייך אלי חיוך מעודד.
"את תראי שזה יעבור .. " אמר וניגב את הדמעות שהספיקו לחמוק מעיניי .
"אני מקווה .." אמרתי בשקט .
- - - - - - - - - - - - - - - - -
"נו מה..דיברתם ?" לירון שאלה והנדתי בראשי בעצב .
"הוא אמר שהוא עייף ושנדבר אח"כ " השבתי והיא חיבקה אותי .
"השתמשתם נכון ?" שאלה והרגשתי אגרוף בבטן . "ב..במה ?" שאלתי בפחד והיא הביטה בי במבט כזה של ' אל תגידי לי ש.. '
"אני יהרוג אותך !!" צעקה וכמה ראשים הסתובבו לכיווננו .
"מה את צועקת שש" השתקתי אותה והיא נראתה לחוצה יותר ממני .
"את מבינה שלא השתמשתם ושיש סיכוי שאולי את בהריון או משו ?!" אמרה והלחיצה אותי .
"לירון את לא בדיוק מרגיעה אותי!!" אמרתי וראיתי את מור יוצא מהמחששה.
"אני לא בדיוק מנסה להרגיע אותך במצב הזה..את חייבת לדבר עם מור .." אמרה והבטתי במור . מעניין איך הוא יגיב .
"מה אני כבר יכולה להגיד לו ?" שאלתי והיא הביטה בו גם .
"תשאלי אותו אם הוא זוכר אם השתמשתם או לא .. שזה חשוב לך .." אמרה ואני הנהנתי .
"ללכת אליו ?" שאלתי והיא הנידה בראשה.
"הוא אמר שהוא ידבר איתך אח"כ נכון?" אמרה אבל לא יכולתי להתאפק.
"אני כבר באה." אמרתי וקמתי לכיוונו .
"אל תעשי את זה.." שמעתי את לירון לוחשת בקול חזק . התעלמתי והתקדמתי אליו.
"מור .. " קראתי לו והוא הסתובב והביט בי . הוא נראה עייף , עצוב . מעניין מה עובר עליו ..
"כן ?" הביט בי וראיתי שהוא שולח הודעה בפלאפון .
"למי אתה שולח הודעה ?" שאלתי והוא הביט בי במבט של 'מה זה עניינך '
"אני צריכה לדבר איתך .." אמרתי והוא הביט בי מחכה . "דברי" אמר ולקחתי את ידו .
משכתי אותו לכיוון אחד הספסלים בבצפר .
"תקשיב..אממ..רצתיי לשאול אותך משהו ממש חשוב.." אמרתי והבטתי בעינייו בפחד .
עכשיו באמת הבנתי שהיינו מטומטמים ונסחפנו .
"נו תשאלי .." אמר בחוסר סבלנות והביט לצדדים .
"אתמול שמת קונדום ?" שאלתי וקולי רעד .
הוא הביט בי הפעם . בעיניים .
"מ..מה.. א..אני לא זוכר ..ל..לא נראלי.." אמר וראיתי שהוא מנסה להיזכר .
"אני חושב שלא ..." אמר בשקט .. "ואי את חייבת לקחת את הפוסטינור הזה.." אמר והבטתי בו במבט לא מבין .
"אבל אני לא יודעת אם אני בהריון !! אני לא אקח את זה סתם אני אמורה לקבל רק עוד שבועיים ." אמרתי והוא הביט בי במבט של 'את סתומה ?? '
"יאללה שובל קומי .. הולכים לקנות בדיקת הריון ותפוסטינור הזה... גם אם את לא בהריון תיקחי למקרה חירום ." אמר והבטתי בו במבט נגעל .
"מה נראה לך הקיבה שלי מברזל ? כל כדור כזה משפיע על משהו . זה מסוכן . לא רוצה לקחת סתם.." אמרתי והוא משך את ידי לכיוון השער . לירון הביטה בי במבט של 'מה קרה' סימנתי לה עם הידיים שנדבר אח"כ .
"את מעדיפה שיהיה לך ילד בגיל 17 וחצי ?" אמר בעצבים והנדתי בראשי .
"יופי . גמני חושב ככה" אמר ונכנסנו לאוטו .
"מ..מור .." קראתי לו באמצע הנסיעה.
"מה ?" הביט בי והרגשתי איך הלב פועם במהירות . נלחצתי . התחלתי לחשוב על כל החיים שלי פתאום .
לדמיין את עצמי עם ילד . מה עם הלימודים ? מה עם ההורים שלי ? הם יהרגו אותי .
די שובל את סתם נכנסת ללחץ !!
"אני מפחדת .." אמרתי בשקט ומבטו התרכך ...
"אל תפחדי אני איתך..." אמר וליטף את ידי . כל כך רציתי לנשק אותו.
כשהוא החנה את האוטו הבטתי בו . "מה ?" הביט בי בחזרה .
התקרבתי אליו והדבקתי לו נשיקה .. הוא נישק אותי גם . הרגשתי כל כך מוגנת פתאום .
כשהתנתקנו הוא הביט בעיניי וחיבק אותי אליו .. " אל תדאגי.. " אמר ונישק את שפתיי.
יצאנו מהאוטו ונכנסו לבית מרקחת .
- - - - - - - - - - - - - -- -
גם כן זה עכשיו .
למה שכבתי איתה!
לא צריך את הבלגן הזה על הראש שלי עכשיו.
אם לינוי לא הייתה עושה את זה .. שומדבר מזה לא היה קורה . היינו עכשיו ביחד !!
למרות שכעסתי עליה דאגתי לה .. מעניין מה קרה שהיא בבית חולים .
- - - - - - - - -- - - - - - -
אחרי שקנינו את הפוסטינור הזה ואת בדיקת ההריון נסענו אליו .
"נו מה צריך לעשות עכשיו ?" שאל כשישבנו על המיטה .
קראתי את ההוראות .. בפחד .
"נוו?" נדנד לי ורק הכניס אותי יותר ללחץ.
"נו חכה רגע" אמרתי בכעס והוצאתי את המקל.
"אני הולכת לעשות פיפי ואז צריך לחכות 2 דק'.. יש שני קווים שמראים על הריון" אמרתי והוא הביט בי במבט חושש.
"טוב לכי תעשי פיפי ." אמר ונכנסתי לשירותים . נפגעתי מהיחס שלו. התחשק לי לעבוד עליו שאני בהריון רק בשביל שנמשיך להיות ביחד .. אבל בחיים לא הייתי עושה את זה .. בעיקר לא לו .
כשסיימתי שמתי את המקל עם התבנית שבאה איתו ויצאתי מהשירותים .
"נו?" שאל לחוץ . "אולי תירגע ? אמרתי 2 דקות .. לא 2 שניות ! " השבתי והתיישבנו על המיטה .
שנינו שותקים . מחכים שהזמן יעבור .אבל הזמן פשוט לא זז .. כל שניה הרגישה כאילו נתקעה.
הייתי כל כך לחוצה . היתי צריכה את החיבוק שלו . את הדיבור המרגיע שלו .רק לפני שלושה ימים היינו ידידים טובים , הוא ייעץ לי בקשר ליוסי .. ועכשיו ? איזה זלזול .
"אני מצטער שאני ככה.. זה פשוט מלחיץ.." אמר פתאום ועיניי הביטו בו בהפתעה .
"ז..זה בסדר.." אמרתי וחיוך קטן חמק לו מבין שפתיי.
"אני איתך תמיד את יודעת נכון?" שאל ושם את כף ידו על שלי .
"א...כן.." השבתי והוא התקרב ונשק לשפתיי .
"מ..מור ..מה קרה עם לינוי ..את..אתה מתנהג מוזר.." אמרתי בפחד והבטתי בעייניו .
מבטו השתנה , הוא נראה כועס פתאום .
"כלום .. היא פשוט לא שווה את זה ואני לא אוהב אותה יותר ." אמר וראיתי עליו שהוא משקר.
"אתה כן אוהב אותה .." אמרתי והוא השפיל את ראשו .
"אני יכולה לעזור לך , לשכוח .." אמרתי והוא הנהן .
"לא מגיע לך לסבול את זה.." אמר וחיבקתי אותו. "אאח כמה שאני אוהבת אותך .. סבלתי כל כך הרבה בגללך שזה לא יפריע לי בכלל .." אמרתי והוא חייך אליו חיוך קטן המלוווה במבט מצטער .
"אני הולכת לראות מה התוצאה. ." אמרתי והוא ליטף את פניי.
"בואי לפה .." לחש וקירב את ראשי אליו . שפתיו נשקו לשלי . הרגשתי זרם קטן כזה בלב .
התנשקנו . כל כך אהבתי את השפתיים שלו . את הנשיקות שלו .
הוא פשוט הדהים אותי .. איך לינוי מפספסת אותו . מעניין מה היא עשתה לו שהוא כל כך כועס עליה. כשהתנתקנו הוא הביט בי .. "אני הולכת לראות.." אמרתי בחיוך קטן ונכנסתי לשירותים . הלב פעם במהירות . קראתי שוב את ההוראות . לקחתי את המקל .
היה עליו קו אחד . מרוב הלחץ שכחתי מה זה אומר .
שוב הסתכלתי בהוראות . קו אחד מסמל שזה שלילי !!
"מווווררר" צעקתי בהתרגשות "מה ?" נכנס לשירותים והביט בי במבט לחוץ .
"שלילי!" אמרתי בחיוך ענקי וחיבקתי אותו חזק חזק .
"שלילי? כאילו אין הריון נכון ?" אמר והדבקתי לו נשיקה .
"אין .." השבתי בחיוך ענקי וחיבקתי אותו שוב .
"איזה מזל.." אמר בלחש וחיבק אותי אליו .
- - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"זהו , את משוחררת. " הד"ר אמר .
"תודה.. על הכל ." אמרתי בחיוך .
"זה התפקיד שלי.." קרץ לי ודיבר עם אמא .
"לינוי , יש רק בקשה אחת .. " אמר לאחר שסיים . "כן?" הבטתי בו מחכה .
"את לא מנסה ללכת יותר לבד. . ועוד שבועיים את חוזרת לטיפולים .. מאיה ותומר יהיו איתך ואת תלכי 3 פעמים בשבוע במקום פעמיים ..ככה הטיפול לא יתעכב. ." אמר והנהנתי .
"תודה.." אמרתי בחיוך גדול . שמחתי שאני כן יחזור ללכת בזמן המקורי .
נפרדנו מהרופא והודתי לאחות שטיפלה בי מידי פעם .
את עמית שלחתי הבייתה שינוח ויתקלח . הוא היה איתי ביומיים האלה וכל הזמן דאג לי.
הערכתי אותו כל כך .
אם אני חושבת על זה , כשהיינו באילת לא תיארתי לעצמי אותי איתו באיזשהי סיטואציה .
אני חייבת לדבר עם מור .. פשוט חייבת . כשאני יגיע הבייתה אני אתקשר אליו .
- - - - - - - - - - - - - - - - -
"מור .. תספר לי מה קרה עם לינוי..." שובל ביקשה ממני..
"לא שובל .. אני לא רוצה לדבר על זה .." אמרתי והיא הביטה בי במבט מתחנן ועשתה פרצוף חמוד .
"לא .. זה לא יעזור לך .." אמרתי והיא הכניסה את היד לתחתונים שלי.
"וזה יעזור ?" שאלה והוצאתי לה את היד . "גם לא .." אמרתי והיא הביטה בי בהלם .
"אני בהלם .." אמרה וחייכתי .. "כן אני שם לב .." השבתי
"אני מרימה ידיים .." אמרה והתחלתי לצחוק .
"אם זה לא מייאש אותך .. אז..מה כן ?" שאלה ורק חשבתי בראש שהתשובה היא לינוי .
רק לינוי גורמת לי להתייאש.. רק ללינוי יש פרצוף חמוד באמת .
רק אותה אני באמת אוהב.. ורק היא באמת פגעה בי .. ככה.
"שומדבר.." שיקרתי והיא התחילה לצחוק "כן בטח .."
"איפה הפלאפון שלי?" שאלתי כששמעתי אותו מצלצל ..
"פה .." שובל אמרה ולקחה אותו .הוא היה מאחוריה .
"תביאי אני יענה .." אמרתי והיא חייכה "לא. אני עונה " אמרה וענתה .
- - - - - - - - - - - - - - - - -
החלטתי להתקשר אליו . אני כל כך מתעגעת אליו.
הרגשתי מציקה ומטומטמת שאני חושבת עליו אחרי שהוא אפילו לא טרח להתקשר לשאול מה שלומי . התאכזבתי ממנו . לא ציפיתי לזה .. בעיקר לא ממנו .
הייתי בחדר שלי , היה שקט . יכולתי להתקשר עכשיו .
לקחתי את הפלאפון שלי והתקשרתי מחסוי .. לא יודעת למה .. אולי פחדתי שלא יענה .
" חחחחח נו חכה רגע.. הלו ? " שמעתי קול של בת . –צביטות בלב -
"הלו ..? " שוב אותו קול ושמעתי את מור צועק ברקע 'נו תביאי .'
הרגשתי איך הלב שלי פועם במהירות והדמעות עולות לעיניי.
כל כך הרבה כעס וכאב הצטברו לי בלב תוך 2 שניות .
זה נשמע כמו הקול של שובל . לא יכולתי לנתק . הרגשתי שהידיים שלי קפאו .
" טוב יאללה ביי מותק . " אמרה ושמעתי כאילו שהפלאפון נפל על משהו .
" מי זה היה ?" שמעתי את מור .
"אין לי מושג .. חסוי.. חח ניתקתי לא היה לי כוח " אמרה ותיארתי לעצמי שהיא חושבת שהיא ניתקה ובטח לא שמה לב והפלאפון איפשהו לידם.
לא רציתי לנתק . רציתי לשמוע מי זאת .
"יאללה את באה נרד לאכול ? אני מת מרעב.." שמעתי אותו אומר . כל כך התגעגעתי לקול שלו .
"לא איזה..אני בדיאטה בקטנה כזה. .חח תתאר לעצמך שהייתי באמת בהריון עכשיו . מזל שיצא לנו שלילי אין מור .. הייתי מתה אם הייתי בהריון גם הייתה גודלת לי הבטן פעם הבאה צריך להיזהר !.." שמעתי אותה אומרת .
הרגשתי כאילו סכין ננעצה לי בלב .
הדמעות זלגו מעיניי . ידיי רעדו . רציתי לסגור אבל פשוט לא יכולתי להזיז את הידיים .
הלב פעם במהירות . יכולתי לשמוע את הפעימות החזקות באוזניי.
"חח כן פעם הבאה ניזהר.." אמר ורציתי להרביץ לו !
מה הוא צוחק ? את מי הוא הכניס כמעט להריון ? מתי הוא שכב איתה ?
כשהיינו ביחד ? הוא בגד בי ? בגלל זה הוא לקח פסק זמן ? הוא אוהב אותה ? הוא אוהב אותי ? מה קורה איתנו ?
כל כך הרבה שאלות צצו בראשי והדמעות פשוט לא הפסיקו לרדת .
"תכלס..לא התייאשתי..עד שלא תספר לי מה קרה עם לינוי אני לא עוזבת אותך .." אמרה ורציתי לשמוע באמת מה קרה. למה היא מתכוונת . למה הוא מתנהג ככה.
"אווח לא קרה כלום..עזבי היא לא מעניינת .. אני איתך נכון ? היא עבר..וזהו..אין מה לספר.."
"יואוו מור לא ניתקתי את השיחה .. ומישהו הקשיב כי אף אחד לא ניתק .." אמרה אחרי ששמעתי אותה פתאום יותר טוב . כנראה הרימה את הפלאפון .
"מה את רצינית ? טוב שובל נתקי בטח סתם משעמם למישהו .." אמר
"מה אבל אם ..." לא שמעתי יותר . היא ניתקה .
אז זאת שובל.
עם שובל הוא היה .
הדמעות זלגו .
הרגשתי איך הלב שלי שוב , מתנפץ .
אך הפעם , לרסיסים קטנים יותר – כאלה שאי אפשר לחבר בחזרה .
הצמרמורות הכואבות שהרגשתי באותה שנייה לא פסקו .
הרגשתי סחרחורת קטנה . הכאב רק התגבר.
תמונות דימיוניות שלהם ביחד עלו בראשי והכאיבו לי כל כך .
הדבר היחיד שרציתי עכשיו היה להיעלם ולהפסיק להרגיש כאילו שירו לי בלב .
שנה מוצלחת שתהיה(:
אוווווווווהבת .
אתר האהבה הישראלי