פרק 7
הוא השאיר תטוסטוס מאחורי הבית של סבתא שלי והלך ברגל
המשכתי ללכת אחריו הוא התקדם לעבר הוילות הצמודות כל בית שם היה בית זה היה ידוע ששם גרים כל העשירים ושם לא חסר כסף
הוא הגיע לבית של משפחת בלום ומהצד השני הגיעו עוד 2 בנים אחד מהם היה החבר שהיה איתנו כשיצאנו והשני לא היה מוכר לי אבל היה חתיך אני לא יכחיש עיניים כחולות שיער שחור קוצים גבוהים רן היה עם עיינים ירוקות גדולות וחיוך ממיס והשלישי היה לא משהו שלושתם לבשו שחור באמת מהתחלה היה לי חשוב שרן יצא כולו לבוש בשחור הם הוציאו כובעי גרב שחורים ושמו אותם על הפנים הרגשתי כמו בסרטים לא ידעתי מה בדיוק הם עושים אבל הבנתי שזה לא טוב וכן בדיוק כמוכם גם אני חשבתי שמדובר בפריצה :\\
ולא טעיתי.
רן ואחר החברים נכנסו לבית ואחד נשאר בחוץ לשמור הוא הסתובב בכל השטח שלא יראה מוזר ובשלב מסויים הצטרפה אליו איזו אחת כאילו היא חברה שלו והם מסתובבים ביחד כנראה שלא יחשדו כי מי כבר הסתובב בשעה כזו לבד ברחוב הזה חוץ מאלה שגרים שם :||
אחרי חצי שעה בערך רן והשני יצאו ראיתי ביד של רן הרבה שטרות הם נכנסו שוב לבית ונעלמו לא ידעתי מה בדיוק הם עושים הסתובבתי והתחלתי לחזור לכיוון הבית של סבתא שלי אחרי כמה שניות הרגשתי מישהו הולך מאחורי
"אורי"
הסתובבתי הנשימות שלי היו כבדות נלחצתי בטירוף מי זה מה הוא רוצה
אני: "שובל"
שובל: "יא מה באת לבקר ואת לא אומרת שלום"
אני: "ואי מאמי שלי איך הבהלת אותי אני בדיוק חוזרת מיציאה ונבהלתי קצת "
שובל: "את לא משהו בלשקר "
אני: "לשקר"
שובל: "אני גם עקבתי אחריהם הבת שאיתם זאת חברה שלי ורציתי לדעת מה היא עושה עכשיו אני יודע "
אני: "מה קורה שם"
שובל: "הם כנראה פורצים וזאת לא הפעם הראשונה מרוקנים את העיר החברה האלה"
אני: "לא מתאים לרן"
שובל: "מאוד"
אני: "למה הוא כבר לא איתכם"
שובל: "זה סיפור ארוך בואי נמשיך ללכת למה מאוחר כבר אני יספר לך בדרך"
המשכנו ללכת
שתקתי לא היה לי מה להגיד ניסיתי להקל את כל מה שראיתי שוב ושוב המראה הזה חזר לי בראש ולא יצא התרוצצו בי הרבה מחשבות הייתי צריכה שמישהו יעשה לי סדר
שובל: "תראי את זוכרת שהיה ת'יום הזה שהיינו בחוף"
אני: "אפשר לשכוח"
שובל: "אני לא יודע מה קרא בינך לבין רן אני רק יודע שמאותו יום הוא לא יצא מהבית עד שהוא עבר לבית ספר החדש ועבר גם בית שזה בערך חודש משהו כזה"
אני: "באמת"
שובל: "אני כמעט בטוח שהוא התאהב בך ששמענו מה קרה לאבא שלך סיפרנו לו והוא רצה להתקשר אליך אבל פחד להציק לך, ואחר כך לא באת לא לפה הוא חשב שזהו לעולם הוא לא יראה אותך והתחיל לצאת עם חברים חדשים כל הבנות התחילו לרדוף אחריו וכנראה הוא קצת השתגע והתחיל לעשות שטיות כמו לפרוץ לבתים "
אני: "אני חייבת לדבר איתו תראה מה ניהיה ממנו"
שובל: "את הכנסת אותו לזה את היחידה שיכולה להוציא אותו משם"
הגענו לבית של סבתא שלי ושובל עלה הביתה
המשפט שלו את הכנסת אותו לזה אני מה אני בעצם אשמה בכל זה מה אני אשמה מה עשיתי אוף למה זה היה צריך לקרות מאותו לילה הכל הכל השתנה זה בחיים לא יחזור להיות כמו פעם אנחנו לעולם לא ניהיה הידידים הכי טובים
באתי לעלות הביתה וראיתי פנים דלוקים מאחורה כן אלו היו הם רן והחברים שלו הם כנראה ספרו את הכסף או משהו כזה הצצתי ואחרי כמה שניות הבת קלטה אותי רצתי מהר לבית
עליתי במדרגות חושבת על הכל והאור נכבה באתי להדליק שוב אבל הוא לא נדלק חשבתי שהמנורה נשרפה או משהו רציתי לרוץ מהר לבית של סבתא אבל מישהו תפס לי ת'יד ולא נתן לי לזוז הוא משך אותי לכיוונו וחיבק אותי מאוחרה צמוד אליו ואני מתנגדת מתחננת שיעזוב אותי :\\\
ההמשך יבוא :]]
שבת שלום מואההההה
קראתי עכשיו את כל הפרקים ..
זה כל כך עיניין אותי חחח (:
סיפור מדהייים - תמשיכי מאמיי !
😊
פרק 8
אני: "תעזוב אותי בבקשה מי אתה"
הבושם היה לי מוכר הוא התחיל לנשק אותי בצוואר ואני מנסה להתנגד רועדת כולי מחפשת כוחות להתנגד לו להעיף אותו ממני ולעוף לבית
פחדתי הרגשתי חלשה רציתי את אביעד רציתי שהוא ישמור עלי חשבתי על רן הוא לא היה נותן לאף אחד לעשות לי את זה רגע הוא פה אם אני יצעק הוא ישמע אותי
אני: "דייייייייייי עזוב אותי מתחננת צעקתי"
"שששש אל תצעקי זה אני מה נלחצת "
אני: "רן אתה מת"
הוא משך אותי אל מחוץ לבניין וחיבק אותי מנסה הרגיע אותי
רן: "די תירגעי מאמי"
אני: "איזה תירגעי נפל לי הלב הפחדת אותי מפגר אחד"
רן: "מצטער יפה שלי את יודעת שאני לא יתן שיקרה לך משהו רע"
הוא חיבק אותי חזק חזק כמו תינוקת שמחפשת אהבה הרגשתי והוא מן דובי כזה חמוד שמצאתי לי ואני אוחזת בו חזק משתדללת לא לבכות
רן: "ראית הכל נכון"
שתקתי
רן:"אורי תראי אני לא רוצה לסבך אותך פשוט תשכחי מזה"
אני: "למה אתה עושה את זה רן"
רן: "בהתחלה זה היה סתם בשביל הכיף אחר כך כי התרגלתי שיש לי כסף ביד והיום כבר מאוחר לצאת מזה כי אם אני יוצא הכל קורס אני עמוק בזה"
אני: "לא אתה לא בבקשה תחזיר לי את רנצ'ו שלי שהיה הבנאדם הכי קרוב אלי תחזיר לי אותו ומהר"
רן: "חפשי אותו בים איפה שהשארת אותו"
אני: "אני מצטערת רן"
רן: "על מה את מצטערת את צודקת למה שהיית רוצה אותי אז הייתי סתם פרידמן מת אבל היום תגידי שאת לא רוצה אותי תראי תראי אותי המלך את מבינה אני המלך והיום זאת את תרדפי אחרי את תתחנני אלי"
אני: "זה מלך זה אפס ענק מה אתה עושה מה אתה גנב אתה פושע חרא ילד מי תתאהב בך ככה אחד שכל שני וחמישי מזיין מישהי אחרת אתה לא נאמן פוגע בכולן ממש מלך ובגלל מה כל זה בגלל נשיקה מפגרת לא הייתה צריכה להיות בכלל יודע מה רן אתה אפילו ניצלת את החולשה שלי ניצלת את זה שהייתי פגועה שהייתי שבורה עד מוות ניצלת את זה ונישקת אותי התאהבתי בך כמו מטומטמת כמה חיכיתי שנבוא לבקר אבל אחרי מה שקרה כבר לא רציתי "
רן: "התאהבת בי?"
אני: "כן רן לא הפסקתי לחשוב עליך לרגע אפילו ושראיתי אותך היום בצהריים הייתי כל כך מאושר אבל תראה מה ניהיה ממך עכשיו אתה אפילו מגעיל אותי חשבתי שאתה שונה לא כמו כל המניאקים האלה ששברו לי את הלב נמאס לי רןן צא לי מהחיים"
רן: "גם אני הייתי מאוהב בך ורק לפני חודש הצלחתי להתנתק מזה ופתאום את באה לפה בלבלת לי את הצורה אני כבר לא נושם בגללך שיגעת אותי לכי מפה או תשארי לעד "
התחלתי לבכות והוא חיבק אותי אחרי כמה שניות הרים לי תראש והתחיל לנשק אותי לאט לאט נשיקה עדינה הלב שלי דפק בעוצמה ההמחשבות שלי בראש התערבבו הרגשות התבלבלו הרגשתי מנותקת מהכל שכחתי את כל מה שקרה והוא בשיא העדינות המשיך לנשק אותי השפתיים לי על השפתיים שלו כמו ילדה מפוחדת שמחפשת על מה להישען מצאתי לי אביר כזה פתאום הוא כן היה רן הזה רן שפגשתי של לפני שנה :\\
פתאום האור בכניסה של סבתא שלי נדלק התנתקנו אחד מהשני כאילו סתם ישבנו ודיברנו והוא ניגב לי תדמעות בעדינות
"תגידי לי את נורמלית ראית מה השעה"
אני: "אמא"
אמרתי מנגבת את הדמעות במהירות
אמא: "אה בגללו את עדיין בחוץ נו ברור"
הוא חייך לאמא שלי
אמא: "יאלה בואי"
היא עלתה למעלה
הוא חיבק אותי ונתן לי עוד נשיקה קטנה על הפה
חייכתי מבפנים פתאום באמת באמת חייכתי משהו שלא הרגשתי הרבה זמן הייתי מאושרת :]]]]
נכנסו לבית
אמא: "נראה לי שמחר כבר נחזור הביתה כי צריכים אותי בעבודה"
מה הביתה לא למה לא עכשיו לאאאאא אמא לאא בבקשהה :\\
😉 לא לשכוח להגיבב :]]
מורי 😊
מ ד ה י ם ! (:
סיפוור ממש אבל ממש יפהה
פרק 9
היא אמרה ובלי להקשיב לתשובה שלי עלתה לישון
מה לחזור הביתה דווקא עכשיו לא רוצה לא למההה אמא עד שטוב לי עד שאני יכולה להיות מאושרת עם רןןן לא למהה למה למהה עכשיוו אמא בבקשה בבקשהה לאאא :\\
אבל זה לא הזיז לי עדיין עליתי לישון מאושרת מתמיד ||:
קמתי בערך ב- 1 וחצי מהצעקות של עדן הטמבלית הזו
אמא: "בוקר טוב יפיפיה נרדמת תעני כבר לטלפון שלך איזה 10 טלפונים מהבוקר"
הסתכלתי בפלאפון 10 שיחות שלא נענו פעמיים שני שלוש פעמים שחר פעמיים מספר לא מוכר פעם אחת לידור ועוד פעמיים רן :]]
לא היה לי כוח לחזור לכולם קמתי שתפתי פנים שתיתי נס ואחר כך התקשרתי לרן
רן: "שלום נסיכה שלי"
אני: "מה שלומך יפה שלי"
רן: "החיים דבש בזכותך מה איתך ?"
אני: "שניה אני איתך אני רק יעיף תדבורה הזא שמעלי "
רן: חחחח מאמי שלי אני מת עליך את באה לבקר אותי או שאני יבוא אליך?"
אני: "מה שבא לך"
רן: "טוב אני מתקלח מתלבש ובא אליך אוהב אותך נסיכה שלי"
אני: "מחכה לך נסיכי"
חיוך עלה על הפנים שלי והלכתי למטבח עם חיוך מאוזן לאוזן :]]]]
אמא: "מה האושר?"
אני: "מה אסור להיות טיפונת מאושרת?"
אמא: "טוב סליחה לא אמרתי כלום"
עדן: "מתי נוסעים אמא?"
אמא: "עוד איזה שעה"
אני: "לאן?"
אמא: "הביתה אמרתי לך אתמול"
אני: "מה הביתה אמרנו נשארים שבוע לא?"
אמא: "זה לא משנה מה אמרו אני צריכה לחזור לעבודה ואנחנו חוזרות לאשקלון"
אני: "אולי אני יכולה להישאר כאן בנתיים?"
אמא: "לא אני צריכה אותך בבית מה עם עדן חוץ מזה סבתא נוסעת מחר לאילת היא צריכה קצת מנוחה"
ירד לי החיוך וגם החשק לאכול הלכתי לחדר התקשרתי לשחר
שחר: "שלום שלום איפה היית כמה פעמים התקשרתי"
אני: "ישנתי חזרתי מאוחר אתמול"
שחר: "מאוחר איפה כבר היית"
אני: "יצאתי עם רן"
שחר: "נו אז בכל זאת הוא עדיין רודף אחריך אמרתי לך"
אני: "וזה עוד לפני שאמרתי לך שהתנשקנו שוב ואנחנו סוג של בקשר "
שחר: "יפה יפה לך אז למה את נשמעת כמו תישעה באב"
אני: "חוזרים הביתה היום " :\\
שחר: "נו טוב מאוד כבר התגעגעתי אליך את לא יודעת מה היה עם לינוי"
אני: "אבל רן"
שחר: "נו הוא יבוא לבקר אותך מה את דואגת "
אני: "ואם הוא לא ירצה"
שחר: "בטח שהוא ירצה בדבילך הוא יתן הכל"
אני: "ומה קרה עם לינוי "
שחר: "נו אותו יום אז היא נשארה אחרי שכולם הלכו והתקרבנו כזה היא חמודה ומה שהכי טוב שלא אכפת לי משני יותר"
אני: "נו יפה יפה אתה מסודר "
שחר: "כן אה יאלה יאלהה תחזרי ויוצאים היום את חייבת לבוא"
אני: "אביעד לא בא נכון?"
שחר: "לא יודעת"
אני: "שלא יבוא יש לי חבר עכשיו ולא רוצה שטיות"
שחר: "אבל הוא סבבה אורי את סתם מגזימה"
אני: "שחר גם ככה לא בא לי לחזור הביתה ועוד מה שחסר לי זה הוא אין לי כוח "
שחר: "נו תרגעי נראה מה נעשה כבר קודם בואי"
אני: "טוב עוד איזה שעה אני חוזרת "
שחר: "טוב יאחות"
אני: "ביי יאח הכי דוב בעולם"
שחר ניתק ורן בדיוק צפר מלמטה
ירדתי אליו לא היה בא לי שיעלה כי אמא שלי תתחיל עם הערות שלה
אני: "יפה שלי"
רן: "נסיכה"
הוא נישק אותי וחיבק אותי
נתן לי קסדה וסימן לי לעלות על האופנוע
אני: "רגע רן"
רן: "הכל בסדר"
אני: "לא ממש אני צריכה לחזור הביתה"
רן: "מה אבל רק באת"
אני: "אני יודעת אבל אנחנו חוזרים ואני לא יכולה להישאר מצטערת"
רן: "ומה יהיה איתנו"
אני: "לא יודעת בחירה שלך"
רן: "אני אוהב אותך ואני רוצה להיות איתך אני יבוא לבקר אותך הרבה ואני ידבר איתך כל יום אני לא מסכים בחיים ששוב תברחי לי"
אני: "אתה פשוט נסיך מושלםםםםםםם"
הוא חיבק אותי חזק חזק ואחר כך שוב נישק אותי בעדינות
רן: "ויש לך זמן לבוא איתי לים סתם בא לי לעשות סיבוב על החוף "
אני: "יאלהה בוא"
הלכנו לחוף היינו ביחד כמו בחלום התנשקנו התחבקנו ישבנו הסתכלנו על הגלים
רן: "בא לי להיכנס"
אני: "כנס"
רן: "בואי איתי"
אני: "אני בלי בגד ים"
רן: "ערומה"
אני: "ככה אתה מוכן שכולם יראו אותי ערומה"
הוא לא ענה והדביק לי נשיקה
"רן חדד אתה בן זונה"
המשךך יבואא :]]]]]]
איזה כיף להיות מאושרת באמת סוף סוף (:
איזה סיפור יפה אהבתי ..
*תמשיכי*
😊
פרק 10
נשמע כל צפצפני מאחורינו
רן: "אלינור"
אלינור: "חשבתי שהיא רק ידידה"
רן : "רגע חכי"
אני: "מי זאת"
אלינור: "נעים מאוד אלינור חברה של רן מרגע זה האקסית"
אני: "יש לך חברה"
הוא הוריד תראש לרצפה השפיל מבט
אני: "נמאס לי מכל הגברים בעולם נמאס לי עלק אני אוהב אותך על מי אתה עובד"
קמתי משם לקחתי מונית וחזרתי לבית של סבתא שלי
אני: "מתי הולכים ?"
נכנסתי הביתה נסערת כולי
אמא: "עוד רבע שעה באמת טוב שבאת"
אני: "בואו נעוף מפה"
אמא: "את בטוחה?"
אני: "כן" צעקתי
אמרנו לסבתא יפה שלום לקחנו תתיקים וירדנו למטה
הוא כמובן לא וויתר הוא נסע אחרי לבית של סבתא שלי וחיכה לי למטה
רן: "אורי"
התעלמתי
רן: "נו אוריאן תקשיבי לי שניה אחת"
שתקתי
רן: "תסתכלי אלי"
לא הסתכלתי
הוא תפס לי תיד
רן: "את לא הולכת עד שאנחנו לא מדברים"
אמא סמנה לי עם הראש כאילו היא מאשרת לי ללכת לדבר איתו לכמה דקות
אמא שלי סמכה עליו לא ברור לי למה אבל היא סמכה עליו בעיניים עצומות
אני: "זריז"
רן: "אני אוהב אותך שכחתי מה זה שהיא חברה שלי נשבע לך אין לי כלום איתה היא אוויר"
אני: "היית אומר את זה לפני הולך מסיים את זה יפה וחוזר אלי"
רן: "היה לי כל כך כיף איתך שכחתי מהכל נשבע לך"
אני: "אוקי אני סולחת אבל זה לא משנה אני נוסעת עכשיו"
רן: "אני אוהב אותך יפה שלי ואני יבוא לבקר מבטיח"
חייכתי התנשקנו וחזרתי נכנסתי לאוטו ונסענו הביתה
הגעתי לבית התקלחתי התארגנתי ויצאתי לשחר
ונחשו מה שחר לא ממש הקשיב לכל הבקשות שלי עם והביא את אביעד
בהתחלה התעלמתי ממנו אחר כך עברתי לעמדה קצת יותר נחמדה ובסוף כבר דיברנו רגיל כאילו אנחנו ידידים טובים
ואז זה התחיל הוא התחיל ממש ממש להציק
שיחות טלפון ב-4 לפנות בוקר
שולח כל מיני אנשים להגיד לי שהוא רוצה אותי
מביא לי מתנות שרק מהנימוס לא היה נעים לזרוק אותם
ורן רן היה כל כך חמוד התקשר כל יום במהלך השבוע הזה הוא הספיק לבקר אותי אפילו איזה פעמיים הוא פשוט מלאך :]]
שניהם בלבלו אותי עד מוות לא ידעתי כבר את מי אני אוהבת לרן לא סיפרתי על אביעד לא רציתי להרגיז אותו או משהו כזה
לאביעד לא אמרתי כלום אף פעם לא באמת ישבנו ודיברנו הוא לא שאל את דעתי כל היום רק עשה ועשה ועשה וקנה
אחרי שבוע נוסף רן פתאום נעלם לי לא הייתי שומעת ממנו כלום כאילו אני לא קיימת התקשרתי אליו ואין לא עונים הוא לא בא לבקר
התחלתי לחשוד שהוא בוגד בי פחדתי עד מוות
ואביעד המשיך בשלו שבועיים שלמים הוא היה שולח לי מתנות ופרחים והודעות שונות
ובואו יום שלישי 17.7.07 הוא שלח לי מכתב ואיתו ורד
אוריאן איזה שם יפה את לא מבינה אפילו מה עשית לחיים שלי מהיום שהיכרתי אותך
אני הבנאדם הכי מאושר בעולם וכשהתרחקת רציתי למות תשאלי את כולם איך הייתי באותם יומיים שלא היית פה .
ושחזרת שלחתי לך מליון מתנות ולא נכנעת חיזרתי אחריך כמו משוגע
ואת לא מתייחסת תגידי לי את מה עוד אני צריך לעשות כדי שתיהיה שלי מה עוד
אני כמעט בטוח שאני מאוהב בך ומת לשמוע ממך שגם את אוהבת אותי בחזרה ומיום להיות זה נשמע לי בלתי אפשרי
אני כבר עומד להתייאש אני מתחנן אליך תגידי לי מה את מרגישה כי זאת הפעם האחרונה
שבה אני שולח לך מתנות ומכתבים ופרחים וגם לא תשמעי יותר מאנשים כל מיני דברים
אז תני לי סימן ועכשיו כי מחר זה כבר יהיה מאוחר
אוהב אותך והלוואי שניהיה ביחד
אביעד
הוא השקיע אי אפשר להגיד שלא הוא כבר שבועיים משקיע ואני לא מתייחסת
די אוריאן את עם רן את לא יכולה לחשוב על אחרים
התקשרתי שוב לרן אולי סוף סוף הוא יענה לי
רן: "הלו"
אני: "רן"
רן: "אה מאמי"
"נסיך שליי איזה גוף מושלם יש לך"
שמעתי קול של בחורה
המשך יבואא :]]
גיבוו 😛
אתר האהבה הישראלי