[סורי על האיחור סוף סוף מצאתי זמן לכתוב מבטיחה להשתדל לעשות את זה יותר מהר]
פרק 22
הסתובבתי רעדתי מפחד לא שוב לא שוב הסיוט הזה :|
"אל תיבהלי זה אני נסיכה"
אני: "ואי אביעד הפחדת אותי משוגע אחד"
אביעד: "מצטער יפה שלי אני לא יכול להיפרד ממך "
הוא חיבק אותי חזק ,
אביעד: "התגעגתי כל כך חשבתי שאני לא יראה אותך שוב ועכשיו את פה אני מפחד ללכת לישון להתעורר ולגלות שזה לא נכון "
אני: "אני פה , אני לא הולכת לשום מקום מבטיחה"
הוא נישק אותי נשיקות רכות רכות 3>
מישהו התקרב לכניסה השכן שלי
נעצרנו והסתכלנו עליו הוא נכנסת לבית התחלנו לצחוק
אביעד: "בואי נילך מפה מחר נעלם ליום אחד רק אני ואת"
אני: "לאן?"
אביעד: "הפתעה"
אני: "טוב "
אביעד: "10 את מוכנה כן?"
אני: "קשה לי להאמין"
אביעד: "את חייבת"
אני: "טוב אני התאמץ במיוחד בשבילך "
אביעד: "תביאי איתך גם בגדים להחלפה ובגד ים "
אני: "נווו, אני שונאת הפתעות"
אביעד: "את זה את תאהבי"
חייכתי והדבקתי לו נשיקה אחרונה
ואז ראיתי את מור חבר שלו
אני: "מור מה אתה עושה פה"
מור: "הייתי עם אביעד לא ראית אותי פשוט"
עשיתי פרצף ביישן
אביעד: "את יפה לילהה טוב"
אני: "תודה לילה טוב ותיזהרו "
הוא חיבק אותי נתן לי נשיקה קטנטונת על הפה והלך
עליתי הביתה מאושרת עד הגג
הייתי בטוחה שזה יתנפץ שוב כי ה' משום מה לא נותן לי להיות מאושרת יותר מכמה שעות
אבל קמתי בבוקר בטח עם ה- 30 טלפונים של אביעד איך לא הייתי מתעוררת
התלבשתי התארגנתי חבר של אביעד בא עם חברה שלו והוא היה זה שנהג
באמצע הדרך אביעד קיבל טלפון
"כן אחי...לא אני לא באשקלון... משהו טוב... "
מהפלאפון שמעו קול של מישהו כי היה שקט באוטו קול מאוד מוכר אבל לא הצלחתי לפענח של מי
אביעד ניתק את השיחה
אביעד: "יאלה ליאור זה נקי לגמרי חייבים"
ליאור: "נחזור"
אביעד: "כן בעזרת ה' מחר על הבוקר יורדים לאילת את באה נכון אורי?"
אני: "לא יודעת"
אביעד: "בטח שאת באה לא צריך כסף לא צריך כלום את פשוט באה"
אני: "לאן אתה הולך עכשיו בכלל"
אביעד: "לעבודה"
אני: "אתה עדיין ממלצר"
אביעד: "לא ממש מצאתי דרך יותר טוב להרוויח"
ליאור כבר עשה פרסה והיה בדרך חזרה
לא דיברתי רק ניסיתי להבין מה עובר על אביעד
וכמובן שאמא לא הסכימה שאני יסע לאילת ואביעד נסע כבר ביום למחרת
בסופו של דבר אחרי הרבה שכנועים לקחתי את לידור, שני, אלמוג, שחר וליאור אירגנו מהר את הנסיעה ונסענו
אני הייתי לחוצה אביעד שם כבר יומיים
שני התנהגה מוזר
לידור הייתה עצבנית
ליאור תמים כרגיל
שחר עצוב כי לינוי לא באה
ואלמוד מאושר מתמיד הרי זה בדיוק בשבילו כל זה
באמת שלא הבנתי מה עובר על כולם אבל הייתי בתוך הלחצים שלי רק רציתי לדעת מה קורה עם אביעד.
הגענו לאילת וכולום פתאום שינו פרצופים כנראה בנסיעה הדברים הסתדרו בכל מקרה היחידה שעדיין לא נרגעה הייתה אני
הרגשתי שיש פה משהו מסריח ועובר על אביעד משהו
הרמתי טלפון לאביעד ואמרתי לו שאני פה
הוא נתן לי תכתובת של האכסניה
הלכנו לשם ויחד איתנו נכנסה משטרה
השאלה שהם שאלו הייתה קצת מוזרה ואפילו מלחיצה
"רשום פה מישהו בשם רן חדד"
ואווו =O
פרק פשוט מ-ו-ש-ל-ם !
את כותבת כל כך יפה!!
אני מתה על הסיפור הזהה
תמשייכייי ((:
מאמי .. המשךךךךךךך ???????????? 😁
ואוו סיפור מרגששש(:
אין באממת! המשךך:]
