-גוונים-

שרונקייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייפילץ אוהבים אותך
סתם חומי נשמתייי מתה עלייך.

כן,(כאילו לא), אנחנו לא מאשקלון חח

סיפור מדהים !!
אהבתי ברמות ... איזה כתיבה יפה (:
תמשיכי !!

-4-
איך הגעתי לפה? מה פתאום אני בבית? מה עם בצפר? אמא? מרק עוף (טעים ביותר)? ולמה כואב לי? ולמה יש פה תיק גב של ילד זכר? יכול להיות ש....? לא, אין מצב. כן! אוי! אמא? מה הוא עושה פה? הצילו! הייתי בבית חולים? ניתחו אותי? יש לי תפרים? אההההה! צעקתי
והוא נכנס לחדר. כלכך יפה. קני, הכלב החתיך שלי.
ועידו? אחריו. בחיוך. למה אתה מחייך? לא הבנת שאני די מנסה להתעלם?
"היי", אמרתי בקול מוזר כאילו שאני בהלוויה של בן משפחה ואני צריכה לקבל אנשים להספד.
"היי, איך את מרגישה?
זה היה לי די מוזר והתלבטתי אם להישאר או לא." הפכתי את הצד של הכרית לצד השני, אני בטוחה שהמון עושים את זה, כדי להרגיש גם את הקור הזה טיפה. "אממ, בסדר. אתה יכול לסגור את הדלת?". הוא סגר את הדלת. "אני מכירה אתכם, המקובלים האלה שיוצאים לכל המסיבות ומתרברבים ברחובות, יודעים שם של איזו ילדה חננה מהבצפר, ובחצות, אחרי שיצאתם מהמועדון אתם מתערבים על זה שתצליחו להתנשק איתה . ובסוף אתם מצליחים והחברים שלכם סוגדים לכם שבוע.
ואתם, למרות שהצלחתם במשימה, יש בכם איזשהו צד שמרגיש שלא עשה משהו טוב.
אף פעם לא עשו לי את זה, ואני מזהירה אותך מותק שלא תהיה הראשון."
יואו איזה הקלה! לא הייתי אגרסיבית מדי? טוב אני חייבת להתקשר ולספר הכל לשרון. מסכנה. הצמיד שלה נאבד. ואיתו כל התליונים והמתנות.. טוב מה אכפת לי עכשיו?
"את מקשיבה?" הוא שאל. "כן, כן סליחה פשוט הייתי שקועה במשהו".
"אז מה שרציתי להגיד זה שאני לא מתחיל איתך. ואני גם לא אחד מאלה שאמרת. את לא מכירה אותי וכבר את ככה באה לשפוט אותי? למה נראה לך שאני מתחיל איתך?
ועוד להתערב עם חברים שלי? מי את חושבת שאני? איזה בהמה? אולי חברים שלי כאלה עם בנות. משחקים איתן ואח"כ זורקים אותן..
אבל אני שונה. עובדה, שאני כן רוצה ללכת להבחן למרות שהם אומרים לי שאני כוסית".
מה חשבת לעצמך ידפוקה?
"ואם ייצא משהו אז יצא. למה את לא מסוגלת לתת לעצמך צ'אנס? את חושבת שאת לא לרמה של שירה, נעם, קים וכל אלה שמסתובבות איתנו? את חושבת שאת פחות?
שתדעי לך שאת ממש לא. ביום ראשון יש מסיבה ב'ירח'. את באה איתי! נקודה. תהיי מוכנה. בלי כוונות מוקדמות. מבטיח."
טרק את הדלת ויצא.
"אוווווווצ' כואב לי!" נאנחתי. התקשרתי לשרון וסיפרתי לה על הכל. "איזה הזוי זה. אני לא מאמינה עלייך שובבה שכמותך". "חח.. כן.. אבל את חושבת שאני צריכה ללכת איתו?"."אממ.. ברור שכן! מה את טיפשה? איך את מתכוונת בכלל להפסיד דבר כזה?". " כן, אבל עדיין, אני דיי לא קשורה לעניין". "מה לא קשורה, מה לא קשורה? לא קשורה למי? יואו אולי תתנשקו? נשיקה ראשונה עם החתיך ההורס הזה- חלום!". "חח את חיה בבועה יותר וורודה משלי. מותק זה לא הולך לקרות." באתי לקחת עוד קצת מהמרק אבל אז שמתי לב שגמרתי אותו. "ברור שכן! אחותי, עשית את זה ובגדול!". "כןכן בטח.. ומה איתך? מה חדש? אחרי הצלצול שלפני כימיה לא ראיתי אותך? לאן נעלמת?". "אהמ אהמ.. אני נעלמתי?". "חח כן צודקת. טוב מותק עפתי למחשב, דברי איתי שם."
איזה שטיח נעים יש לי.
כבר סיפרתי את זה? שני צעדים ואני על המחשב. על הכורסא הנוחה שלי.
אוי לא! אפילו לשבת כואב לי! מה אני עושה? המסיבה מחר!.
לקחתי כרית ושמתי אותה על הכסא המשרדי, התיישבתי ופתחתי את המסנג'ר.
"תומר וותק הוסיף אותך לרשימת הקשר שלו. האם תתיר לו להיות ברשימה שלך להתכתב איתו ולראות אותך במצבים?"
משהו כזה
"אממ.. כן חתיך שכמותך"
עכשיו תגידו לי אתם. למה שלא יהיו לי חשדות כלפי עידו, אם פתאום החבר הכי טוב שלו מבקש ממני אישור במסנג'ר? אני לא משוגעת. חברים- משהו פה לא מסתדר לי.
נכנסתי לאתר השכבתי לברר את המספר של עידו.
קיבלתי הודעה מתומר..

מדהים ( :
המשך !!

היי בובה ,יש לך קוראת חדשה. אז ככה הכתיבה שלך מקסימה מעלה חיוך ואמיתית כזו. אם מצאת שם לסיפור אז פשוט תכתבתי אותו בכותרת האשכול. יש לך פונקציה של עריכה בהודעה הראשונה שלך עם הפרק הראשון.

מחכה להמשך

מאיה.

תודה רבה לכך המגיבים.😊
מאיה, שיניתי, תודה רבה כי לא ידעתי איך לעשות את זה עד עכשיו.
יש המשך (והוא באמת הופך את הסיפור למעניין סוף כל סוף) ואני מחכה לעוד תגובות. אז תגיבווו פליזז😊. אל תדאגו. אם עד עכשיו זה מעניין אותכם או שלא כלכך, תעקבו כי אני מבטיחה שיש הפתעות.

ד"א... יש לי עוד סיפור כאן באתר. קוראים לו מחבואים. הוא ממש שונה מהכתיבה כאן, ואני לא יודעת בדיוק איך הגעתי אליו. (לנושא), כי זה הכי לא "אני" בעולם. אבל תגיבו בבקשה. כי אם לא מגיבים אז אני דיי לא ממשיכה ואני רוצה לראות אם זה שווה את ההמשך.

תודהה😊)))

גיליטה כוסיתתתתת:]
אני יודעת מה יקרה מוקעקעקעקע

שתקי יקופהההההה

פרק מקסים !!
מחכה להמשך ..

סיפווור מדהיםם!!
אהבתי את הצורת כתיבה שלךךך..
תמשיכי מאמיי

תודהה😊

-5-
נשמעו שתי דפיקה בדלת
"מי זה?"
"אני"
"מי זה אני חח"
"נחשי!"
"אממ.. לא יודעת טוב נו כנסי ידוב"
היא התיישבה על הכורסא:
"את לא מבינה, איבדתי את הצמיד שלי, רק לב הזהב שסבתא הביאה לי נשאר."
"את לא מבינה בכלל מי הולך להיות הדיג'יי שלנו במופע של 'הקוליות'"
הסתכלתי עליה במבט מוזר. ממש לא עניין אותי
"מי?!" שאלת
"תומר"
"נו מה אכפת לי. רגע רגע תומר תומר? תומר וותיק?"
"כן! היום הוא בא לדבר איתנו ולהסביר לנו את הסדר, ואיך הכול ילך"
"מה? אני בשוק!" אמרתי לה"
"כן.. יואו הוא מזה חתיך" היא הוסיפה
"מדהים" אמרתי
"משגע" היא אמרה
"טוב תקשיבי, את לא מבינה מה קרה לי עכשיו."
"רגע איך את מרגישה?" היא שאלה.
"לא משנה עכשיו. את לא מבינה איך אני מבולבלת כאילו אני בתוך המבוך של החיים. נכון שעידו היה כאן? בקיצור תומר שלך לי הודעה בדיוק אחרי שעידו יצא. ממתי הוא בכלל יודע מי אני?".
"יואו כן.. זה די מוזר" היא עשתה פרצוף כזה.
"אהמ אהמ.. ומה הוא כתב?"
"לא יודעת לא היה לי כוח לפתוח"
"מזה לא היה לי כוח? מזה? חכי אני בודקת"
----
*תומר וותיק* היום בעשר במגרש אומר\ת: ?
^צלילוש^ מותק שלי שרופה עלייך, שרונקי אומר\ת: ?
שרון התחילה להתכתב במקומי והחליפה לשמות רגילים
תומר אומר\ת :מה קורה?
צליל אומר\ת: הכל טוב מה איתך?
תומר אומר\ת: גם.. חח די מוזר לי ככה, אף פעם לא דיברנו
צליל אומר\ת: חח כן דיי
צליל אומר\ת: אתה צריך משהו בלימודים או מה?
תומר אומר\ת: לא ממש לא, סתם בא להכיר אותך
צליל אומר\ת: אתה בטוח? למה הרבה עושים את זה.
" מה קורה איך בחיים אפשר שיעורים בתנך?" ככה זה הולך אצלכם
תומר אומר\ת: חח אממ פחות או יותר
צליל אומר\ת: סבבה. נו..?
תומר אומרת\ : שמעי רגע בלי קשר עכשיו, יש מסיבה ב'ירח' עוד כמה ימים, ביום ראשון.. אז אני מוכר כרטיסים בהנחה. 50 במקום 60. מכירה עד הבית.
חשבתי על זה. אולי אני אפתיע את עידו ואקנה את הכרטיסים בעצמי.
לא... לא צריך..
אויייי המסיבה לא מחר! אני ארגיש יותר טוב עד.. (מחרתיםם?)
צליל אומר\ת: אממ יש מצב אני אחשוב על זה. מה רצית בקשר ללימודים?
תומר אומר\ת: סבבה אז תודיעי לי.
צליל אומר\ת:
"צללית מתחיל להיות פה נחמד, בואי רגע הוא רוצה לבקש ממך משהו"
אז התחלתי לקרוא את השיחה מההתחלה
"מה את כותבת לו בכזאת אגרסיביות. מה הוא יחשוב עליי? חח" צחקתי
היא הסתכלה עלי במבט. "למי איכפת?"
בינתיים קיבלנו עוד הודעה.
תומר אומר\ת: אז ככה.. את איתי בהקבצה במתמטיקה נכון?
צליל אומר\ת: חח ידעתי שזה משהו בסוג הזה.
עכשיו אני אעזור לך ותמחוק אותי מהרשימה.- שרון כתבה
"מה את עושה ימטורפת? חח את ממש מגעילה אליו"
צליל אומר\ת: חח סתם בצחוק. כן אני איתך.
אתה צריך עזרה?
תומר אומר\ת: חח.. אז ככה.. ממה שהבנתי ושמעתי את ממש טובה בגיאומטריה. (?!)
צליל אומר\ת: אפשר להגיד. חח זה יוצא לי פשוט ככה. חח אני לא מתכוננת או משהו אז אם אתה רוצה להתאמן ביחד אין לי מה להגיד לך כי אני שונאת.
תומר וותיק אומר\ת: חח לא זה לא זה. תקשיבי רגע..
אל תפגעי אבל יש מצב את מעבירה לי איזה 2-3 שיעורים חד פעמיים כדי לעזור לי למבחן הסופי?
צליל אומר\ת: אני לא נראה לי פנויה ממש..
אין לי חלונות בבצפר.. דיי עמוס לי
תומר וותיק אומר\ת: חח לא.. אני מתכוון שיעורים פרטיים אחרי הצהריים.
כאילו.. נפגשים למטרת לימודים. הכל רציני. אני משלם לך ואת מלמדת אותי.
צליל אומר\ת: אממ.. שמע אתה באמת לא צריך לשלם לי.
אני יכולה לעזור לה פה ושם אחרי הצהריים. כשאתה צריך אז פשוט תודיע לי ונתאם שעה.
כאילו אתה באמת לא צריך לשלם זה לא ביג דיל.
חח אני בכיף אעזור.
תומר וותיק אומר\ת: יואו תודה כפרה עלייך, אבל אני משלם לך כי באמת לא נעים.. מה סתם תפני בשבילי מקום ותעזרי לי.. אנחנו אפילו לא ידידים או משהו חח
צליל אומר\ת: אוי נו באמת אני לא מסכימה לקבל כסף. אז נקבע בבצפר כבר
תומר וותיק אומר\ת: טוב על הכסף אין וויכוח.. אז זהו ש.. תקשיבי יש מצב קובעים להיום או יום שני? פשוט יש את המבחן הענק הזה ביום שישי הבא, ואז ביום ראשון אני לא מספיק כי יש כדורסל ואת המסיבה. ואני גם צריך משהו כמו פעמיים
"ש ר ו ן הבנאדם רוצה להיפגש איתי! חחחחחח אני מתה!"
"עידו אורן הוסיף אותך לרשימת הקשר שלו. האם תתיר לו להיות ברשימה שלך להתכתב איתו ולראות אותך במצבים?"
הקראתי לה
היא הייתה בהלם!
"אהההההההההההההההה!" צרחנו שתינו כמו מטורפות. קני קפץ. עוד שניה בכה המסכן.
"אומיגאד ברור שאת מאשרת אותו י'מושייי!" את כל-כך רוצה אותו כבר איזה חמישים שנה!"
אישרתי אותו בלחץ מטורף.
"כן, כאילו אין לי בעיה. היום יום שישי.. היום אני נראה לי יכולה, לא?" שאלתי אותה. היא כבר מכירה את הלוח זמנים שלי יותר טוב ממני. "אבל כבר די מאוחר. שבע. עד שהוא יגיע לכאן."
צליל אומר\ת: אממ נראה לי היום כבר לא ייצא. כי עד שתגיע לבית שלי וזה..
וגם יש אצלי חברה. יום שני טוב לי.. בערך ב1 וחצי. כי בשלוש אני יוצאת.
תומר וותיק אומר\ת: כן צודקת ויש לי היום משחק.. אז גם לי טוב. קבענו. אני מביא ספר וחוברת.
החלפנו מספרי טלפון ואמרנו ביי. "ביי כפער", ככה הוא כתב.

חח מה אני חברה שלו? יאללה בואי נכין טוסטים אני רעבה בטירוף. בסוף החלטנו על פיצה. הלכתי לשירותים, שמתי קצת מייק-אפ, צעקתי "ביי משפחה", לקחתי 20 שקל שמצאתי על השיש ומפתחות, ואז יצאנו לכיכר שיש 2 דק' מהבית שלי. "איההה! כואב לי ללכת ואני נראית מגעיל. אני נראית כמו מכוערת מסכנה שכרגע דרסה אותה מכונית." התחלתי ליילל לשרון. היא בדיוק שלחה הודעה לבנות שיבואו גם. ואמרה לי "אוי מותק למי איכפת? חוצמזה את לא נראית עד כדי כך גרוע. כולה כמו שריטות על הפנים. הגזמת מותק באמת".
"אני לא מגזימה!" טענתי. " את מי הזמנת?" שאלתי בחיוך.
" ליהי, שיראל וספיר".
"אין בעיה. והן באות?"
"אממ.. כן עוד בערך 10 דקות הן פה"
חח היה מזה מצחיק בדרך לשם. התחלנו לצחוק פשוט כמו מטורפות.. ואז עידו צלצל אליי. היינו בדרך ואז גם שרון קיבלה שיחה מליהי שפחדה ללכת לבד ברגל.
"הלו"
"כן.. אממ היי צליל מה קורה זה עידו מותק, מה העניינים?"
"כל טוב מה איתך?"
"גם. מה קורה מה את עושה?"
"אני בדרך לפיצרייה שבכיכר"
"יואו גם אני איזה קטע חח אז נתראה שם? אני פשוט דואג לך חח.." (ח מ ו ד!!)
"אין בעיה אני שם עוד דקה אז נתראה. ואני נראית מזוויע אז אל תצחק עליי. עם מי אתה?"
"אני עם.. תומר ויואב. ואל תדאגי. כבר ראיתי. הגזמת!"
"סבבה אז נתראה שם" צחקקתי לו.
הגענו. התייבשנו במקום הקבוע והזמנו מגש גדול של פיצה עם חצי עגבניות וחצי תירס. בקבוק גדול של קולה וכוסות עם קרח. היינו מסודרות.
הבנות הגיעו והתחלנו לדבר על כל מה שקרה. והן אמרו לי שבצדק נעלמתי. חח ושהן סולחות
"שובבה שכמותך" צעקו. "שרון, דרך אגב מה עם הצמיד שלך?" שאלה ליהי.
ושרון ענתה בבאסה "לא מצאתי אותו, גם המטפלת שלי לא וגם אמא שלי לא. כנראה שהוא נאבד."
"אוי פאק זה בטח מזה מעצבן"
הבנים הגיעו. מזה התביישתי ואמרתי להן לדבר כאילו כלום לא קורה. בינתיים הגיעה הפיצה. עם הרבה גבינה כמו שאני אוהבת.
לפני שבאנו להתענג עליה, עידו עשה לי סימן שאני אבוא אליו. אז אמרתי לבנות "אומיגאד מה הולך לקרות פה עכשיו?!" והן אמרו "טוב מותק לכי על זה"
לקחתי שלוק מהקולה וקמתי.
הוא הלך לעבר החניה והלכתי אחריו. פחדתי, לא הבנתי למה לחניה.
* הרשו לי להזכיר לכם שאני לא דלוקה על עידו, והוא ממש לא עושה לי את זה. אני חולה בנשמה על תומר. זה הכל. נמשיך.
לא נורא. נכנסתי לחניה.
"עידו"
"אני כאן" הוא קרא וקפץ ועשה תנועות בידיים מרחוק.
הלכתי הליכה מהירה. בכל זאת, כבר היה שמונה בערב ופחדתי כפי שציינתי קודם.
"היי, מה קורה?" הוא אמר והתיישב על כורסא כזאת שלא הבנתי מאיפה היא באה.
"הכול טוב, מה שלומך? חח מאיפה הקרצת כורסא?"
"אממ.. חח מותק זאת הזולה שלנו. אנחנו באים לכאן הרבה."
"אה באמת? חח יופי של מקום" אמרתי וחייכתי."
"כן. באים לכאן עם אייפוד ויושבים ומדברים"
פתאום נדלקה המוזיקה. והגיע מישהו עם פיצה.
הוא שאל אותי "מה את אומרת על הרעיון?"
"איזה חמוד חח לא היית חייב" ושלחתי סמס לחברות שלי "בואו תצילו אותי מיד!"
אז הוא התחיל לדבר איתי ושאל אותי בביטחון "את לא שוכחת על יום ראשון בירח ועל זה שאני עובר דרכך בשלוש ביום שני נכון?"
אז אמרתי לו שאני לא שוכחת. ולא חשבתי שלספר לו על תומר יהיה משהו חשוב. תומר בטח כבר אמר לו. או שאפילו עידו אמר לו עליי כי הוא שם איתנו בהקבצה, והוא חייך ולקח משולש פיצה., והתקרב אליי.
"חח תיהני" שרון שלחה לי בשם כולן
"קהי גם אק" ככה הוא נשמע כשהוא בעצם ניסה להגיד "קחי גם את" רק שהייתה לו פיצה חמה בפה והיא טיפה שיבשה את הכול.
התחלתי לצחוק, ואז הוא גם. ואז מישהו הגיע עם 2 נרות והניח אותם על השולחן הקטן שהפיצה גם הייתה עליו. ואז עוד מישהו בא והביא בקבוק מים ובקבוק נסטי וכוסות קרח.
זה היה ממש כמו בחלום. ואני צחקתי, וגם הוא צחק. הוא ידע על מה. ואז הוא אמר "מה את צוחקת, נשרפתי באשמתך?" בקול כזה מתחנף ומסכן.
ואני המשכתי לצחוק ואמרתי לו שאני מצטערת.
"אז בגלל שלא לקחת עדיין פיצה, אני מביא לך משלי"
הוא חושב שאנחנו באיזה סרט רומנטי או מה?
"חחחחח טוב" ופתחתי פה ועצמתי עיניים.
"סגרי" הוא אמר
ואז נתתי ביס בפיצה
"נכון שהיא ממש טעימה? ביקשתי תוספת גבינה" אמר וצחקק.
"ממש. אפשר עוד פעם?? ביקשתי. וככה היו כמה פעמים. ולא לקחתי אחת משלי. היה לי כיף שהוא יביא לי אותך.
ואז חייכתי והוא אמר "עוד פעם. אחרונה. אם את רוצה קחי לבד אחר- כך"
אמרתי "טוב" ועצמתי עיניים. לפני שפתחתי את הפה הרגשתי משהו מוזר עוטף את השפתיים שלי. משהו חם, נעים. השפתיים שלו! נשיקה ראשונה שלי! אמאאאא איזה כיף זה! חשבתי לעצמי, וזרמתי. התנשקנו. הוא חייך אליי ושוב פעם הצמיד את שפתיו העבות והסקסיות האלה אליי. התנשקנו, ואז הוא הכניס את הלשון שלו לפה שלי. זרמתי. היא כל-כך כיף. ואז הוא השכיב אותו על הכורסא ונתק לי נשיקה קטנה כזאת, שהשאירה טעם של עוד. זה היה מדהים. נשיקה ראשונה שלי. הנשיקה הכי רומנטית שיש בעולם.
"עוד פיצה? צחקק ושאל"
"אממ.. פיצה נמאסה עליי. בפעם שעברה הבאת לי משהו מיוחד. אפשר לקבל אותו שוב?" וצחקתי צחוק מתוק ואיתו בא גם חיוך.
"אפשר גברת. אבל אין לנו את המנה הזאת חמה יותר. עכשיו היא קרה ולא בטוח תהיה טעימה."
"המנה הזאת טעימה גם קרה וגם חמה. פשוט ממש אהבתי אותה לא יודעת למה" ועשיתי תנועה כזאת עם השפתיים. ואז הוא נשק לי כמה נשיקות ונשכבנו על הספה. היה חשוך. רק אני והוא, ועוד שני נרות שעוד שנייה נכבו.
התנשקנו, הרגשתי משוחררת, הוא נישק אותי בכל הצוואר, בפה, ליטף אותי ואהב אותי לרגע,
והיה נח כי הספה הייתה רחבה כזאת. היה הכי כיף בעולם. חשבתי שיהיה לי מוזר אבל לא רציתי להתעורר מהבועה הוורודה הזה ששריתי בה.
נרדמנו שנינו על הספה. התעוררתי אחרי חצי שעה היה בערך 1.
שלחתי לשרון ולספיר הודעה שיודיעו לאמא שלי שאני ישנה אצל אחת מהן. שיסכמו ביניהן.. "שומעות? אתן לא מבינות מה קרה לי פה. תהיו מוכנות לכל דבר. אני בחניה. תגידו לאמא שלי שאני ישנה אצל אחת מכן, ואם יש סיבוכים צלצלו אליי אני אענה. לילה טוב ו מ ב ו ר ך " כתבתי.
חייכתי, ואז נזכרתי שאני נראית זוועה. אבל די מוזר שלא כאב לי כשנשענתי על הגב. אז נשענתי שוב פעם, והפעם כן כאב לי אבל לא רציתי להעיר אותו אז התאפקתי להשמיע קול. הכול קרה כל-כך מהר.
הסתכלתי על התקרה, חיבקתי אותו, הרגשתי טיפה רע עם עצמי. הרגשתי טיפה רגשות אשמה באיזשהו שלב. נרדמתי גם אני חביוך רחב בעל פיצול אישיות.


טוב אני יודעת שלא גמרתי את זה במתח. אבל אני מקווה שאהבתם.


המשך יבוא..

אחחחחח החנייה . חחחחחחחחח גילה זוכרת?
איזו חנייה מהממת!!!
אני דורשת המשך,למרות שאני יודעת את ההמשך(:

אהבנוו, ברור!

את כותבת מקסים

מאיה.

מדהים ( :
תמשיכי !