-11-
"עידו.. תשמע..."
שש... שקט" הוא לחש
"רק תגידי לי, את מרגישה משהו כלפי?"
" כן.. בטח.."
ואז הוא נישק אותי. נשיקה אגדית מהחלומות.
הרגשתי שהרגל שלי עומדת להתרומם. חייכתי. ונישקתי אותו פעם אחרי פעם.
אמרתי לו
"בינתיים אל תפרסם את זה. אתה יודע..
אחרי הכל אנחנו לא מאותו מאותו מעגל של חברים, ואני צריכה להסביר להם וזה.."
"בשבילך הכל אהובה שלי. הכל. גם אם אני אהיה צריך
להתאפק לא לצרוח לארבעת הרוחות שאני מאוהב
בך ושאת החברה שלי. אני אתאפק"
" חחחח מותק שלי!"
" טוב יאללה תחזיר אותי הביתה.
מאוחר כבר"
חייכתי אליו.
"בואי לישון אצלי.." הוא אמר
" חח.. ממש נראה לך" לגלגתי
" קח אותי הביתה" אמרתי בחיוך
" טוב.. טוב" הוא נאנח
---
"בוקר טוב!" צעקה אמי והורידה מעליי את השמיכה
" את יודעת מתוקה שלי, שהשביתה כבר נגמרה"
"אא... אה באמת?" אמרתי בפרצוף מופתע, כאילו שלא ידעתי
" כן! והיום הבחינות שלך ללהקה!"
" אוי נכון...""
"טוב.. אז תתארגני כבר לבית הספר"
"יאללה ביי"
אמרתי לה, והיא עזבה את החדר.
השעה הייתה שבע ורבע! אני מתחילה בית ספר ברבע לתשע!
לא רציתי לקום, אבל מה אני אעשה? טוב בכל מקרה אני מרגישה מחויבת לקום.. לא יודעת.
קיבלתי הודעה בפלאפון
"אני בא לאסוף אותך לבית ספר" זה היה תומר.
למה אני נכנסת לבעיות האלה?
התארגנתי, ירדתי אכלתי קורנפלקס,
צחצחתי שיניים כמובן שטפתי פנים
אירגנתי תיק ויצאתי לכניסה.
--
בפרק הבא:
הוא נישק אותי. נשיקה חלומית!
אוך הוא מנשק כל כך טוב!"
הוא אמר לי שהוא רוצה.
השארתי מקום למחשבה..
😊
IM ALIVE
יאיאיאיא יפהה כל כך.
השלמתי הכול
עידו ותומר תעשוו אותי חחח
לאאאא!
לא שולחת ולא מפרסמת!
לא בינתיייייים