*קוראתת חדשהה אחייייי😛 *
סיפווררר מדההיםם!!=]=]
תמשיכיי! 😛
פרק ממש ממש יפה
תמשיכייייי
פרק מדהים..:]
מחכה להמשך.😁
פרק 5:
אחרי שהבנות הלכו ניגשתי למחשב.
אחרי מלא זמן שלא התחברתי הדלקתי את הicq וכתבתי אווי
"Live your life the best way
and enjoy them"
ראיתי שקיבלתי הודעת מערכת.. זה היה מאבי.
אישרתי אותו והוא שלח לי הודעה-
אבי אומר/ת: ?
ליטלי [: אומר/ת: ?
אבי אומר/ת: אנחנו צריכים לדבר...
ליטלי [: אומר/ת: על מה ? שיחקתי את עצמי לא מבינה מה הוא רוצה...
אבי אומר/ת: על מה שקרה.
ליטלי [: אומר/ת: מבחינתי אבי לא קרה כלום! אוף למה הוא מעצבן ?!
אבי אומר/ת: אני בטוח שאת לא מרגישה ככה
ליטלי [: אומר/ת: אתה לא יודע איך אני מרגישה בכלל...
ואם אני מרגישה משהו זה שהשיחה הזאת לא מתקדמת לשום מקום
אבי אומר/ת: וואלה...
ליטלי [: אומר/ת: גוגל... אם יש לך משהו להגיד תגיד לי בפנים טוב ?
אני לא אוהבת שיחות מאחורי המסך.
אבי אומר/ת: איך שאת רוצה :|
ליטלי [: אומר/ת: בקיצור ביי אבי. כתבתי ויצאתי מהחלון שיחה.
התאפקתי לא לבכות, באמת שהתאפקתי
אבל לא... הבכי יותר חזק ממני, משום מה מצאתי את עצמי בוהה במסך וכל הפנים שלי רטובות.
קמתי לשירותים שבחדרי כדי לשטוף פנים ולחזור "רעננה יותר" מה שלא עזר לי בשיט.
שלחתי הודעה לסהר, דוד שלי
ליטלי [: אומר/ת: דוד?
סהריקו שלי אומר/ת: היי דודה
ליטלי [: אומר/ת: מנינים?
סהריקו שלי אומר/ת: פאנן ואיתך מאמי?
ליטלי [: אומר/ת: גרוע 😢
סהריקו שלי אומר/ת: את רוצה שאני יתקשר ?
ליטלי [: אומר/ת: כן זה יהיה מעולה, תודה.
So far, you see the sky
You cry, you don't know why
Its joy, its happiness צילצל הפלאפון... זה השיר האהוב עלייו.
"סהר" עניתי בחצי קול
"אני מחכה לשמוע" אמר ולא ידעתי מאיפה להתחיל
"לא יודעת... מין הרגשה כזאת רעה, מגעילה" הדמעות התחילו לרדת...
"יש משהו מיוחד? " שאל
"כן... אחד בשם אבי" אמרתי ועלו בגופי צמרמורות
"אותו אחד שעזב? " שאל ואני התפלאתי
"כן איך את זוכר? "שאלתי
"טוב שלא הפסקת לדבר עליו במשך 500 שנה" צחק ואני הצטרפתי לצחוק
" טוב נסחפת קצת לא? "
"ממש לא" צחק "אולי את רוצה לבוא? " הוסיף
"אתה בטח עסוק וזה אני לא רוצה ליפול עלייך עם הצרות שלי" מילמלתי
"תגידי את שפוייה? שבשבילך אני ייהיה עסוק... את באה אליי ל4 ימים לכי תכיני תיק גם ככה יש שביתות" אמר ועלה על פניי חיוך ענקי
"יש איזה כיף לי" צחקתי והוא גם צחק איתי "טוב אני ילך להתארגן שאני יהיה בעיר שלך אני יתן לך צילצול טוב?"
"מעולה.. ביי בנתים דודה נשיקות"
"ביי דוד בחזרה" אמרתי וניתקתי.
הוצאתי הארון 3 ג'ינסים, מכנס ברך, שני קפוצונים של אונייל ללילה, 4 חולצות קצרות, את הנעלי אדידס שלי ואולסטר, מטען של הפלאפון, בשמים ודורדוראנטים, איפור ו300 שקל .
את כל זה הכנסתי לתוך תיק.
הוצאתי עוד שטר של 100 בשביל הנסיעה.
אף אחד לא היה בבית אז השארתי פתק-
"אמא, אבא נסעתי לסהר ל-4 ימים.
אל תדאגו ארזתי כל מה שצריך.
אני יתקשר אליכם (:
אוהבת המון" הנחתי את הפתק על הפינת אוכל ויצאתי מהבית.
הלכתי לתחנה המרכזית ועד שהגיע אוטובוס נגשתי לקיוסק
"תביא לי בבקשה קופסת פרלמנט ארוך ובקבוק נסטי" אמרתי ושלמתי.
אחרי 10 דק' המתנה הגיע הקו שמגיע להוד השרון.
שלמתי לנהג והתיישבתי באחד המושבים...
אחרי דקות נסיעה הגעתי, צילצלתי לסהר שיבוא.
חיכיתי לו על אחד הספסלים, הוצאתי את הקופסה מהכיס והדלקתי סיגריה.
הסתכלתי על העוברים והשבים... מידי פעם צחקתי מהתנהגות שלהם-
עד שראיתי מרחוק את סהר.
אוי פרק יפה.:]
אהבתי
מחכה להמשך
פרק 6:
"אוי כמה התגעגעתי אלייך" אמר וחיבק אותי חזק
"גם אני, מאוד" עניתי בחיוך ...
הוא לקח את התיק מיידי והתקדמנו לכיוון הבית שלו
"ציפי" אמרתי וחיבקתי את אמא שלו
"מה נשמע ליטלי?" אמרה ונתנה לי נשיקה חמימה בלחי
שונאת את הנשיקות האלה ><
אבל היא דודה שלי אז סולחים.
"ברוך ה'... " חייכתי
"אני שמחה שבאת" אמרה והמשיכה להתעסק בסירים
"אני גם שמחה שבאתי" צחקתי
"טוב בואי לחדר" סהר אמר ומשך אותי.
התשייבתי בכיסא של המחשב, הכיסא האהוב עליי.
בטח הוא מחכה שאני יספר לו
"טוב תתחילי" אמר
ידעתי.. צחקתי לעצמי בלב.
"אתה זוכר את אבי בקיצור אתמול ישבנו במזח והתחלנו לדבר על כל מיני דברים... " עצרתי והוא עשה פרצוף של 'תמשיכי אני מקשיב'
"בקיצור זה התגלגל והוא נישק אותי אחר כך מהר התנתקתי ממנו וקמתי והלכתי והוא שלח לי הודעה שאני צריכים לדבר ובלה בלה בלה "
"אז תדברו" אמר כאילו זה מובן מאליו
"אין לי מה לדבר איתו... לפחות לא עכשיו" עניתי חד משמעי
"את פגועה ממנו? " שאל
"מין הסתם סהר. טוב שהבנאדם לא נעלם ל3 שנים בלי התראה ומה הוא חושב שהוא יחזור לפה והכל יהיה כמו פעם?! אז יש לו טעות"
"אז תסבירי לו את זה" התעקש על דבריו
"לא ! הוא יפגע" אמרתי ושינתי את הבעת פניי
"את עוד אוהבת אותו? " שאל..
כאילו זה לא ברור שכן
"כן סהר... אבל אני לא רוצה להתמכר אליו חזרה.. כי אז אני יפגע שוב אני בטוחה"
"אם לא תנסי לעולם לא תדעי" אמר את המשפט הקבוע שלו
"די להגיד את זה" צחקתי והעפתי עליו כרית
"טוב זה לא היה במקום" אמר והעיף עליי חזרה
'התקבלה הודעה חדשה' הוצאתי את הפלאפון מהכיס
'ליטל איפה את ? ' זה היה מאבי...
"זה אבי מה לענות לו? " שאלתי את סהר
"מה הוא כתב? "
"ליטל איפה את? " הקראתי לו
"תכתבי לו שאת כאן" ענה לי
'אני אצל דוד שלי, בהוד השרון' הקלדתי
'אה אוקיי תהני.. שתחזרי תדברי איתי טוב? ' ענה אחרי 2 דק'
'בסדר' שלחתי ושמתי את הפלאפון על מצב שקט.
הדלקתי את המסך ועל הרקע היה את התמונה של סהר שצילמתי כשהוא היה אצלי
"יא שמת את התמונה הזאת" אמרתי והוא חייך, הוא יודע עד כמה אני אוהבת את התמונה הזאת.
"בא לך לקניון? " שאל ואני לא יכולתי לסרב.
נשאר לי כסף מ100 שקל ככה שלא לקחתי עוד... סהר גם לקח כסף ויצאנו.
"יואו איזה שרשרת יפה" אמרתי ונכנסו לDIVE.
זאת הייתה שרשרת ממש יפה שעלייה יש את דגל הגאווה, אני ממש אוהבת את הדגל הזה.
היא עלתה 30 שקל.. הוצאתי את הכסף ושילמתי. [יש לי באמת את השרשרת הזאת.. היא מדהימה]
המשכנו סתם להסתובב וסהר ניתקל בחברים שלו
"אה אחי מה קורה? " אמר אחד מהם שהפרצוף שלו היה מוכר לי
"מעולה אחי ואיתך? " ענה לו סהר...
"אחלה... ליטל את זוכרת אותי? " פנה אליי אותו אחד...
"קצת" עניתי בשקט והם צחקו
"מה לאן? " שאל סהר..
"סתם אחי יוגב רצה לקנות נעליים סחב אותי איתו" אמר וצחקנו.
ישבנו איתם באחד המסעדות שבמקום והם לא הפסיקו לדבר...
הרגשתי הכי לא נוח שבעולם
עד שפתאום משום מקום התקרב אליהם בחור...
הסתכלתי עליו-
הבנאדם הכי יפה שראיתי בחיים שלי.
מדהיםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךך
אתר האהבה הישראלי